סיורים בזכרון יעקב

יום סיור בזכרון יעקב מהמיסדים 16 והמדרחוב ועד לגן טיול ואחוזת לנגה-"בית דניאל", יום גיבוש בזכרון יעקב לקבוצות איכות ומשרדי ממשלה וימי הולדת, מדריך טיולים ומורה דרך לסיור ייחודי פיקנטי בזכרון יעקב ובנימינה, סיורים במדרחוב של זכרון יעקב, סיור בתים מספרים ומייסדים בזכרון יעקב, סיור בזכרון יעקב בעקבות מים ומובילי מים, מייסדים ונפילים שהקימו את זכרון יעקב, טיול בזכרון יעקב ברחוב המייסדים הרצל והנדיב, סיור גנים ביזכרון יעקב, סיור טיול בגבעת זמארין בעקבות התימנים והעליה מרומניה, מסעדות קולינריה וסיורי טעימות קולינריות  בזכרון יעקב.

סיורים בזכרון יעקב ברחוב המייסדים ,רחוב הנדיב ואחוזת לנגה-חצר כרמל וקהילת בית אל.

"אם לא הייתה קיימת משפחת אהרונסון בשביל לבחוש בענייניה, להוסיף קצת צבע בלחיי המושבה, הרי שצריך היה להמציאה.." (אות מאבשלום, נאוה מקמל – עתיר, הוצאת ידיעות ספרים)

"סיורים בזכרון יעקב".

סיורים בזכרון יעקב: סיורים מזמרים עם "אלף נשיקות לך אהובתי " שכתב אבשלום פיינברג ושרו יהורם גאון וצביקה פיק.

סיורים בזכרון יעקב: רומנטיקה וסיפורי אהבה בזכרון יעקב של מייסדים מול חלוצות, אוהבים ונאהבים במושבה זכרון יעקב.

סיורים בזכרון יעקב: סיור קולינרי במדרחוב זכרון יעקב ובחצרות, בתי קפה מסעדות וקולינריה בזכרון יעקב.

סיורים בזכרון יעקב: גלריות ואמנות ברחובות זכרון יעקב ובמלון אלמא, במוזיאונים של זכרון יעקב.

סיורים בזכרון יעקב: ההיסטוריה של זכרון יעקב וסיפורים פיקנטיים על מייסדים וחלוצי העליה הראשונה ממזרח אירופה.

סיורים בזכרון יעקב: פארק זכרון יעקב הגדול והמוריק, גני רמת הנדיב של זכרון יעקב וגנים בזכרון יעקב.

סיורים טיולים וגיבושים במדרחוב זכרון יעקב ובאחוזת לנגה.

סיור מודרך באתרי זכרון יעקב , במסעדות ובאתרי זכרון  יעקב.

סיורים בזכרון יעקב ממגדל המים של זכרון יעקב ובית העלמין של זכרון יעקב בו קבורים ותיקי זיכרון יעקב והסביבה, הגורן של זכרון יעקב והיום גן המייסדים של זכרון יעקב וכיום מוזיאון קטן בו מונצחים ותיקי זכרון יעקב והם מונצחים על קיר אמנותי.

 סיורים בזכרון יעקב מול בתי הוותיקים המייסדים כמו משפחות שוורץ , בונשטיין , ברונשטיין, אהרונסון, שטרנברג, וילדר, הרשקוביץ וגרף..סיור בחצרות של זכרון יעקב במשקים של המייסדים ובחומות המפרידות בין משק למשק, בית ובית.

הקשטוניו בזכרון יעקב -האסם שהפך לבית כלא בו כלאו  ועינו את שרה אהרונסון עד שדוקטור הלל יפה גרם לעצירת העינויים ושרה המשיכה עם שני ז'נדרמנים חיילים תורכים לביתה ושם התאבדה בשירותים, למרות שיכלה לברוח.

בית הכנסת של זכרון יעקב: סיור בבית הכנסת "אוהל יעקב" על שמו של אביו של הברון אדמונד דה רוטשילד, יעקב, -סיפור הקמת בית הכנסת והשלמת העבודה, שינויי בית הכנסת לאנגלו סכסי, "סיפור הרב קוק" אורח בבית הכנסת המרכזי.

גן טיול זכרון יעקב: הגן הציבורי הראשון שהוקם לעצי נוי בלבד בארץ ולא הגן בבבאר שבע כנהוג לומר היום, אליהו שייד  ראש הפקידות בארת ישראל מתאר את הגנן דיגור וגן טיול השתרע  עד המועצה המקומית ובנק לאומי ושם היה ביתו.

אחוזת לנגה-חצר כרמל: בית אחוזה מרשים שהוקם ליד שדרות הברושים ושכונת הפועלים שהוקמה ע"י ניטה בנטוויץ' וראובן לנגה, סיפור אהבה שמתחיל באנגליה ומסתיים פה בזיכרון יעקב בישראל והכל התחיל ע"י אביה האדון הרברט בנטוויץ' המשפטן של משה מונטיפיורי ועורך דין של התנועה הציונית,בירח הדבש הגיעו לזכרון יעקב ונפגשו עם שרה אהרונסון וד"ר הלל יפה ולוויטה, הזוג בנטוויץ' קבור בבית הקברות של זיכרון יעקב ולידם קבורה נילי פרידלינדר אחותה של ניטה.

קהילת בית אל זכרון יעקב: סיור בעקבות קהילה גרמנית נוצרית משיחית שהגיעה לזיכרון יעקב עם אמה ברגר והשתקעה פה בשנות השישים ותרומתה ענקית לכלכלת ישראל והן במישור החברתי אזרחי..המשק האותרקי המיוחד של קהילת "בית אל".

"יום האישה וסיור נשים בזכרון יעקב מאחוזת לנגה ועד בית אהרונסון".

"סיפורה של משפחת רוטשילד וסיפור הפקידים בזכרון יעקב".

"סיורים בזכרון יעקב" וטיולי איכות לחוגי מטיילים עם אפי נחמיאס .

בית המורה של שלמה שבבו" ברחוב הנדיב- כמסופר על הברון אדמונד דה רוטשילד הביא מורה ספרדי(טהור) המצוי בשפה העברית שיילמד את היהודים הרומנים הראשונים "עברית בעברית", "בית המורה שלמה שבבו" היה ברחוב הנדיב מול אורוות הברון ומר שבבו לימד את ילדי המושבה והן את המבוגרים, לאחר ימים התחתן שלמה שבבו עם בת למשפחת וקסלר הרומניה "והשביח" את הגזע כדברי הנינה מרחוב המייסדים ובהומור קל,"שלמה שבבו" הוא אחד המורים הראשונים שלימד עברית במושבות כמו וליקומיץ' מראש פינה, אעפשטיין ממטולה, אליעזר בן יהודה בירושלים ועוד, פרטים על המורה שלמה שבבו ניתן לשמוע מהגברת ארילה סהר תושבת המושבה זכרון יעקב ונינתו של "שבבו שלמה".

סיור בעקבות ראשית ההוראה העברית בזיכרון יעקב בעקבות המורה הספרדי שלמה שבבו והרב יעבץ  הרב הסופר והמלמד ויסוד הסתדרות המורים בבית הפקידות המפואר של זכרון יעקב-סיורים בעקבות ראשית ההוראה בישראל וזיכרון יעקב.

בית יצחק ברונשטיין ליד בית משפחת המורה שלמה שבבו והם למעשה שבט גדול של אחים בזכרון יעקב ברחוב הנדיב.

סיכום על המושבה זכרון יעקב היפה: ראשוני (זמארין) הגיעו ממוינשט בעיקר ולא רק ברומניה והכל אורגן על ידי "הוועד המרכזי לישוב ארץ ישראל וסוריה", הגעת האוניה "גלאץ" ב 25/81882 – 228 נפשות הגיעו מחמישים משפחות, חלקם המשיך לג'עוני ראש פינה,  זמארין(זכרון יעקב) זה שיבוש השם הערבי ל"שומרון", ניסיונות החיבור לברון הירש ופקידו הראשי ונציאני, הברון הירש הציע כסף בתמורה לעזיבת המקום וחזרה לרומניה ומרדכי לייב הרשקו אמר: לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".

שמה של זכרון יעקב בה מאביו של הברון אדמונד דה רוטשילד הוא ג'ימס דה רוטשילד, "פקידי הברון" פעלו בתחום הכלכלה והחקלאות, כרמים ,חינוך ובריאות,"בעיית כנימת הפילוקסרה" והבאת זנים חדשים במקומם מאמריקה ע"י הברון אדמונד דה רוטשילד, בשנת 1900 עגול עבר ניהול המושבה ליק"א אך בפןעל נוהלה ע"י הברון אדמונד דה רוטשילד.

בשנת 1901 הקים זליג סוסקין עם אהרון אהרונסון משרד לייעוץ חקלאי וממנו התפתחו גופים גדולים וחשובים בארץ ישראל.

ב-1903 מנחם אוסישקין אירגן את "הכנסייה" , כינוס יהודים מכל מושבות ישראל לזכרון יעקב ובזכרון יעקב הקימו את הסתדרות המורים ואת ההסתדרות הכללית, ד"ר הלל יפה מקים מרפאה לרשות התושבים ב 1907, "סיפורה של משפחת אהרונסון" -שרה אהרונסון, אהרון אהרונסון, רבקה אהרונסון, אלכסנדר אהרונסון ממיקימי אירגון "בני בנימין" שהקים את נתניה, אבן יהודה , חלק מהרצליה וחדרה-סיפורי מייסדים וחלוצים בזכרון יעקב מרומניה תימן ורוסיה, אוקראינה.

בית כנסת "אוהל יעקב" שהוקם בשנת תרמ"ו 1886 ועל שמו של אבין של הברון ג'ימס (יעקב) דה רוטשילד, בריכת בנימין- נבנתה ע"י פקידי הברון בשנת 1891 בזכרון יעקב והשתמשו אנרגית הקיטור להעברת מים אל הישוב בגב ההר הגבוה.שם נוסף "בית הקשתות".

יקבי זכרון יעקב או יקבי כרמל שהברון החל להקימם ב 1890, פרוייקט הנדסי מרשים ובשנת 1891 החלו להפיק יין , בסמוך ליקב נחפרה באר  ולידה טחנת קמח שניצלה את מנוע הקיטור החדיש שהגיע לפה לשאיבת מים ליקב ולתושבי זכרון יעקב.

בית דניאל זכרון יעקב– דניאל היה בנם של ישראל ונילי פרידלינדר, ישראל האב נהרג ליד קישינב ע"י מפגעים שודדים, דניאל היה פסנתרן מהטובים בעולם ודודתו הייתה ניטה בנטיייץ' שהפכה לניטה לנגה בעלת האדמות פה בזכרון וניטה נתניה שליש מהאדמות לאחותה האלמנה , נילי ניהלה את המקום שנים רבות ונתנה אפשרות להקים כפר נופש טבעוני ייחודי.

בית הבראה מבטחים והיום מלון אלמא זכרון יעקב- בית הבראה של מבטחים ורופת חולים משנות החמישים והשישים ולאחר שנסגר היה לתקופה "רדיסון מוריה" ונסגר עד שנפתח עם ההנהלה החדשה בראשותה של לילי אלשטיין והקמת "מלון אלמא".

מוזיאון העליה הראשונה זכרון יעקב– מוזיאון העליה הראשונה שהיה המון שנים פיל אפור ולפני כן בנין המועצה המקומית, היה גם בית הספר הוותיק של זכרון יעקב וכמובן בבסיסו היה "בית הפקידות" של הברון אדמונד דה רוטשילד.

מוזיאון משפחת אהרונסון- מוזיאון ניל"י.

המלצה לסיור מקצועי ואיכותי של אפי נחמיאס בזכרון יעקב:

סיור והיכרות בגבעת זמארין מעל "יקבי כרמל" ההיסטורי-פה הכל התחיל..ההגעה לזמארין וקניית האדמות מסגן הקונסול הצרפתי פרנסיס ז'רמן, התפתחות המושבה לרחוב המייסדים והנדיב של היום בזכרון יעקב, ירידה רגלית מגבעת זמארין דרך הבתים המשוחזרים ועליה ברחוב דרך היין לנקודת הנצחה  לזכרו של ליעקב מרוויצה, שעלה לבדו לישראל מיוגוסלביה בהיותו נער צעיר, התגייס לצה"ל ונהרג בציר פילדלפי, ומאתר ההנצחה ניתן לראות את הכרמל הנמוך והגבוה, מתקן מאיר שפייה ופארדיס, דלית אל כרמל וחיפה, ואדי מילח ורמות מנשה, בת שלמה ואליקים וכמובן חלון לים התיכון.

אורוות הברון של הברון אדמונד דה רוטשילד-בית המורה הספרדי של זכרון יעקב שלימד את הרומנים והרוסים עברית- בית הרפואות של ד"ר הלל יפה בו רקח את התרופות וטיפל באנשי זכרון יעקב-"הדיפו" של זכרון יעקב-חנות כללית למוצרי בית "וסיפור האלמנות" בעלות הבית, "המזרקה של הברון רוטשילד", בית הכנסת "אוהל יעקב" בית הכנסת המרכזי של זכרון יעקב, בנק הלוואה וחיסכון שהוקם אחרי "בנק אפ"ק" והוקם בעזרתו של הברון אדמונד דה רוטשילד ובסיוע הישוב העברי-ובהם  ד"ר הלל יפה,,אהרון אהרונסון, נפתלי וייץ,  יישראל ניידרמן, זאב ניימן וזכריה שפירא-כיום בנק הלווה וחיסכון הוא חלק מבנק לאומי שנים רבות.

גן טיול הצרפתי של זכרון יעקב-בית הפקידות של זכרון יעקב שהיה בית הפקידים וכאן הייתה "הכנסייה" לתושבי ארץ ישראל ופה הקימו את ההסתדרות הכללית והסתדרות המורים, המשך לרחוב המייסדים לקשטוניו וסיפורה של שרה אהרונסון, חצר וילדר בזכרון יעקב, חצר הרשקוביץ בזכרון יחעקב, בית סמסונוב בזכרון יעקב, בית אבא שכטר, בריכת בנימין והמים של זכרון יעקב, בית המוכתאר יחזקאל הורנשטיין, בית משפחת אהרונסון, בית שטרנברג, בית ברונשטיין, בית משפחת הרב שוורץ ברחוב המייסדים בזכרון יעקב, בית בונשטיין בזכרון יעקב, מגדל המים ובית הקברות של זכרון יעקב.

סיורים מודרכים בגני רמת הנדיב השייכים למשפחת רוטשילד, עצמות עדה ואדמונד דה רוטשילד הועברו לגן הזיכרון בשנת 1954 ומסביב להם 70 דונם של גנים וירק,

גן המפלים, גן הדקלים, גן הריחות ברמת הנדיב, גן הוורדים וגן האירוסים. בגני רמת הנדיב שליד זכרון יעקב ישנו אמפיתיאטרון וניתן לערוך קונצרטים בקיץ.

גני רמת הנדיב מול זכרון יעקב מוקפים   בחמשת אלפי דונמים של חורש טבעי.

סיורים מודרכים והיכרות עם תחילת הרפואה המודרנית בזכרון יעקב בניצוחו של דוקטור הלל יפה.

דוקטור הלל יפה למד בגימנסיה ברדיאנסק ומשם למד רפואה בז'נבה וסיים בשנת 1889, התמחה ברפואת עיניים בפריז מאחר וידע שהרבה חולים בגרענת (טרכומה) בארץ ישראל, פקידי הברון אדמונד דה רוטשילד הזמנו את הלל יפה להקים בית חולים בזכרון יעקב בשנת 1893 שתיים לאחר שעלה לארץ ישראל לטפל בחולי הקדחת של זכרון יעקב, חדרה ועתלית.

דוקטור הלל יפה חקר את הקדחת, שתל וייעץ לשתול את יער חדרה, ריססו שדות בנפט והכינין הייתה פרי רפואתו של הלל יפה.

בשנת 1896 כבר ממונה כנציג "חובבי ציון" ביפו וחוזר בשנת 1904 לנהל שוב את בית חולים זכרון יעקב והפכו למרכז רפואי.

דוקטור הלל יפה הקים ותכנן עבודות מדעיות בענין הקדחת, בגרענת(טרכומה) ויחס חשיבות לקדחת שחור השתן,ד"ר יפה הוזמן להרביץ את תורתו במכון "פסטר" בפריז ובכנסים רפואיים ברחבי אירופה. בסוף  שנת 1919 עבר דוקטור הלל יפה מהמושבה זיכרון יעקב לחיפה בכרמל. בעיר חיפה המשיך  דוקטור הלל יפה את עבודתו בחקר הקדחת והיה גם רופא בית הספר הריאלי חיפה.

ד"ר הלל יפה נפטר בשנת 1936 וביקש להיקבר בזכרון יעקב(קבור ליד הרבר בנטוייץ' ומשפחת לנגה)בה פעל רבות.

דוקטור נפתלי וייץ איש זיכרון יעקב ,נולד באודסה, למד רפואה באוניברסיטת חארקוב והמשיך ללמוד בפריז, דוקטור נפתלי וייץ חוזר על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד ועלה בסופו של דבר לארץ ישראל, ד"ר וייץ היה לרופא בראש פינה עד אצבע הגליל ובשנת 1903 עובר למושבה היפהפייה זיכרון יעקב, חקר את הצהבת ונלחם יחד עם האיכרים מול "פקידי הברון".

דוקטור נפתלי וייץ השתתף בכנס בזיכרון יעקב בשנת 1903 שאורגן ותוכנן על ידי מנחם אוסישקין והכינוי היה "הכנסייה".

בשנת 1907 עוזב את זיכרון יעקב ועוברים הוא ואישתו חנה וייץ לירושלים וגרו ברחוב החבאשים (בני ברית 5)והיו לרופאים פרטיים.

ד"ר חנה ונפתלי וייץ היו מחוברים לאליטה המקומית כמו פרופסור בוריס ש"ץ מייסד "בצלאל", יהושע ברזילי הסופר, אירה יאן ציירת וסופרת(גם מתרגמת) והייתה ידועה כאהובתו של חיים נחמן ביאליק, יצחק בן צבי ורחל ינאית, ד"ר וייץ היה בין מקימי הגימנסיה העברית ברחביה בירושלים ובתו הייתה בין עשרת התלמידים הראשונים של הגימנסיה המפורסמת.

ד"ר חנה וייץ הרופאה הראשונה של ארץ ישראל ורופאת נשים ראשונה ושמשה כרופאה בראש פינה גם לערביות עם מתורגמן.

ד"ר חנה ויץ ובעלה נפתלי עברו לזכרון יעקב, גרמו לסגר בימי מגיפה, התמודדות מול המלריה וקידום הבריאות בכלל.

דורה שוורץ הנחשונית בתחום הצמחונות בזכרון יעקב וארץ ישראל בכלל והקימה "בית הבראה" באיזור בית דניאל ואחוזת כרמל.

דורה שוורץ היא הבת הרביעית של הוגו שורץ מבעלי  חנות כולבו ענקית באינסברוק והייתה שוורץ לפני שהתחתנה עם וולטר שוורץ כבר בגיל שש עשרה, להם נולדו שלושה ילדים  הוגו צבי (1913), רפאל (1920) ובנימין (1923).

דורה שוורץ הייתה חסידת צמחונות ואישה ציונית ואף הייתה בכנס של דוקטור מקסימילאן בנר והכנס התבסס על בריאות וצמחונות לכל, עברה השתלמויות בנושא ריפוי  ובריאות,בזמן מלחמת העולם הראשונה לחצה יד דורה שוורץ לידי של בעלה ואמר לה, תעברי לצמחונות ותחושי בטוב וכך קרה,ובגיל 38, ביולי 1933 עלתה לארץ ישראל לזכרון יעקב עם בנה  בקטן הרצל, שני בניה הגדולים, הוגו ורפאל היו כבר בבנימינה וחיפשו מקום ראוי להקמת מרכז בריאות וריפוי.

דורה שוורץ נדלקה על האחוזה בה גרה נילי פרידלינדר שהתיישבה באחוזה של אחותה ניטה בנטוויץ' שהתחתנה עם מיכאל לנגה והקימו את הטירה הענקית והיפה "אחוזת לנגה" או "אחוזת כרמל" ובשנת 1935 הקימה את בית מרגוע -חצר כרמל",לאחוזת המרפא של דורה שוורץ הגיעו עולים ממרכז אירופה ובעיקר ייקים, אנשי רוח , סופרים, מלחינים, אמנים, שחקנים ומדינאים.

אורחים קבועים בבית המרפא של דורה שוורץ היו ד"ר ארתור רופין,זלמן שז"ר ומשה שרת,השחקנים חנא רובינא ויהושע ברטונוב.

בשנת 1962 ובהיות דורה שוורץ בת 68 השכירה את בית המרפא לבנה הוגו, הוגו שוורץ עמל רבות לשיפור ושיפוץ בית ההבראה ואף לקח הלווה מבנק לאומי("אפ"ק לשעבר), המקום לא התרומם מאחר ורוב המבריאים השוהים הגיעו בגלל "דורה שוורץ" ולאחר מלחמת ששת הימים הועבר הפנסיון חמר רבינוביץ' שרצה להרחיבו ולבנות מבנים נוספים אך הרשויות לא התירו והשטח חוזר ליורשי משפחת פרידלינדר, על המבנים רבצו חטא המשכנתא ולא היה ניתן לתרום את האחוזה לקק"ל כפי שרצתה לכן ניסתה למכור ומי שקנתה הייתה אמה ברגר בתחילת שנות השישים ואת כל הנדל"ן מסביב לאחוזה.

לקראת סוף 1969 מכרה דורה שוורץ סופית את האחוזה לאמה ברגר ושרצתה אמה ברגר הנחה מהמועצה דורה שוורץ הלכה בעצמה לבקש 50% ומובן שקיבלו והמועצה רצתה מזומנים ואז הבינו שמי שבעל הבית כעת הם הגרמנים הנוצרים ואז החלה אנדרלמוסיה שלמה והאשמות כנד "המיסיון הגרמני", ניסו לבטל את העסקה אך לא הצליחו והשטח עובר לאמה ברגר כדין.

סיפורה שושנה שבבו: סופרת ארץ ישראלית בת זיכרון יעקב וכותבת על נשים במושבות, שני רומנים חשובים- מריה ואהבה בצפת, שושנה נולדה לשלמה וטובה שבבו משפחה ספרדית ותיקה מגירוש ספרד.

דוד רמז בזיכרון יעקב: דוד רמז ממנהיגי הישוב העברי, יושב ראש המדינה שבדרך, מזכ"ל ההסתדרות, חבר כנסת ושר בממשלת ישראל ואיש זיכרון יעקב.

דוד רמז היה ממקימי "צים" ותחילתה בשם "נחשון", דוד רמז ממקימי"הסנה" וחברת "המשביר", דוד רמז נאסר יחד עם מנהיגי הישוב "בשבת השחורה" והיה עצור בלטרון, דוד רמז היה חבר "מועצת העם" ו "מנהלת העם"  והיה בכרזה של דוד בן גוריון ברוטשילד 16.

טוביה קרופיק איש זכרון יעקב: מגרודנו לזכרון יעקב, מוותיקי זכרון יעקב ומראשוני קבלני הבנין בישראל, קרפיק היה לקבלן המועדף על יק"א, טוביה קרופיק מוסר את נחלת אדמות לבנו ממשיכו ומתמסר לבניה אקטיבית בכל רחבי ארץ ישראל.

יוסף קופרמן זכרון יעקב: קופרמן שירת במשטרה המנדטורית  וכן שירת במנגנון הממשלתי הגבוה ביותר (סגן מושל) ועם הקמת המדינה שימש במשרות רמות במשרד הפנים.

פרופסור רבקה כרמי אשת זכרון יעקב: גנטיקאית ורופאת ילדים, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב,פרופסור כרמי חוקרת  מחלות גנטיקה באוכלוסיה הבידואית, זיהתה 12 גנים חדשים ואחד מהם קרוי על שמה "תסמונת כרמי" ואף פעלה בחינוך לנשים בידואיות.

יוסף דווידובסקי איש ניל"י זכרון יעקב:

אהרון אהרונסון: איש ואליטה גבוהה , רכש חינוך גבוההה וחוקר חקלאות וטבע בישראל, טיפל בנחילי ארבה ובעיות אקולוגיות שחשב עליהם הרבה לפני ששוחחו על כך, תיעוד מדעי של אהרונסון , בשנת 1914 היו מעל מ-20,000 דגימות צמחים שנאספו ברחבי ארץ ישראל,הגדרות מקצועיות של אהרונסון כמו- בנק הגנים" או "שימור ex-situ" ושמר ופיתח סוגי זית, חרובים ותאנים-

אהרון אהרונסון היה בוטנאי איש זכרון יעקב, גיאולוג ואגרונום, אהרון האח הבוגר של אלכסנדר אהרונסון ,שרה ורבקה אהרונסון, אהרונסון החל ללמוד אצל הברון רוטשילד כבר בהיותו בן 15 וכשבגר שלח אותו הברון  לבית הספר הגבוה לחקלאות בגריניון בצרפת ללמוד אגרונומיה.

מנשה ברונשטיין מהמושבה זכרון יעקב: מנשה ברונשטיין נולד ב 1889 בין התינוקות הראשונים בזכרון יעקב ללמרדכי צבי ובתיה ברונשטיין ,ברונשטיין רכש אדמות מיק"א בשוני ועיבד אותן וכן עבד בחוות אהרונסון בעתלית ולמד את נושא החקלאות, בשנת 1914 הצטרף לתנועת "הגדעונים" ובהמשך אך זה היה טבעי שיצטרף "לתנועת ניל"י", ברונשטיין מנשה נתפב על ידי התורכים, נכלא ב "חאן עלי באשה" בדמשק, שוחרר בתום שליטת התורכים על ישראל והמעבר למנדט בריטי, ברונשטיין היה איש בטחון בזכרון יעקב ונהרג מכדור של ערבי שנסע מזכרון יעקב לחיפה ולאחר 10 ימים נפטר בבית חולים הדסה-היום בית חולים בני ציון.

אמה ברגר "קהילת בית אל": הקימה את קהילת בית אל, היום מונה "קהילת בית אל" 800 מאמינים חברים מזכרון יעקב ובנימינה וחיים כקיבוץ בהרמוניה.

אמה ברגר הגיעה חולה מגרמניה ונרפאה ממחלה קשה(הייתה אחות רנטגן הרבה שנים בגרמניה), אמה ברגר ואחותה אלזה הקימו קבוצה שיצאה מהזרמים השונים של הכנסייה והצטרפו "לקהילת בית אל" וחרטו על דגלם- מי שיברך את מדינת ישראל ותושביה, יבורך הוא בעצמו, באקראי יכלו לקנות את אדמת אחוזת לנגה מאחר והיה שנים רבות בדיונים משפטיים וזה היה הבסיס להאחזותם בזכרון יעקב, בשנת 1999 הוקמה חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ בבעלות קיבוץ בית אל, לקהילת בית אל מפעלים המתמתחים  ומתמקדים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור וקווי מזון. לקהילת בית אל חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: ריבות, מאפים טריים, שמיכות שונות ופוכים ודבש טבעי.

אלכסנדר אהרונסון זכרון יעקב: ממקימי "בני בנימין" שתקים את נתניה, אבן יהודה וחלק מהרצליה ושכונה בחדרה, מראשי ההגנה ואיש של בטחון.

אלכסנדר נולד בשנת 1888 בזכרון יעקב והיה הבן השלישי אחרי אהרון וצבי אהרונסון, אלכסנדר אהרונסון למד בתחילה בזיכרון יעקב ובהמשך עבר ללמוד אצל יצחק אפשטיין בראש פינה, פעילותו הראשונה הציבורית הייתה "בגדעונים" אירגון של צעירי זכרון יעקב.

אירגון הגדעונים פעל כמו "השומר" בשמירה על נכסים ומקומות של יהודים, במלחמת העולם הראשונה גייסו אותו לצבא התורכי אך בעזרת שוחד יכול היה לברוח למקום מסתורו כך עזב עם רבקה אהרונסון לאמריקה.

בימי מלחמת העולם הראשונה חי אלכסנדר אהרונסון באמריקה וצרפת ושם הכיר את המרי פלז, אישה עשירה ובזכות כספיה הקים את "בני בנימין" שפעל משנת 1919-1929 , בני בנימין קנו קרקעות ועזרו לישוב היהודי ולקראת סוף שנות העשרים לא הסתדר עם איתמר בן אב"י הבן של אליעזר בן יהודה ועובד בן עמי ועוזב את תנועת "בני בנימין",אישיותו הייתה צבעונית ומורכבת, סיים את דרכו בדרום צרפת שם נפטר ללא ילדים בשנת 1948 ורבקה אהרונסון העלתה את הגופה לקבורה בזכרון יעקב.

ראשית העליה הראשונה:

בתחילת המאה ה-19 מנה היישוב היהודי בארץ ישראל קרוב ל-7000 נפשות, אנשי החשוב הישן.

מאפייני העלייה הראשונה המכונה גם עליית ה"איכרים" בשנים  1881-1903- יהודי ועולי העליה הראשונה עלו לארץ על מנת ליצור התיישבות בניגוד ליישוב הישן שעלה לארץ כדי ללמוד תורה. העלייה הראשונה מנתה כ-25000 יהודים  ורובם  המכריע ממזרח אירופה רוסיה, רומניה וכו' וחלק קטן מתוכם היה מתימן כ-10% . עלייה זו אופיינה במשפחות שומרות מסורת וציוניות בהגרה המקומית הישראלית.

הגורמים לעליה הראשונה: פוגרומים ואנטישמיות עזה ויצירת "סופות בנגב" ב1881 ופוגרום קישינב ב-1903 ופגיעות כלכליות ביהודים, פינסקר כותב את "האמנציפאציה" ומעורר עלייה  וגם הקול קורא של ויתקין ליהודי אירופה לעלות מניעים דתיים של היהודים באירופה ותימן.

הקשיים של עולי העליה הראשונה:  מחסור בעבודה וקניית אדמה לא ראויה כמו זיכרון יעקב שקנו בגלל הנוף לים ופחות בגלל אדמה חקלאית ,תנאי מזג האוויר הקשים שלא ידעו אותם, רוב העולים הגיעו ממעמד נמוך כלכלית.

"הישוב החדש" לעומת "הישוב הישן", הישוב הישן ראשיתו עם העלייה החסידית ב-1700 או לכל היותר ב-1777 ואילו עולי העליה ראשונה ב-1882 היא העליה שבאה להקים בית חדש, אוטופיה חדשה, והקמת יישות ציונית.

הקדמה לעליות הציוניות ניתן להצביע על כך שבשנת 1798 נדחף ממש לארץ ישראל צבא נפוליאון ממצרים, בניסיון לכבוש אותה מהעותומנים- נפוליאון בונאפרטה הודיע כי בכוונתו לסייע לתקומתם המדינית והפיזית  של היהודים במולדתם ההיסטורית בארץ ישראל. נפוליאון בונאפרטה מפרסם עלון בעיתון הצרפת היהודי מוניטר ב-20 באפריל 1799, וכן גם הופץ פרסומית  בארץ ישראל ובקהילות היהודים באסיה ובאפריקה. וידוע לנו שהדבר גרם לעלייה והצטרפות של יהודים רבים הצטרפו אז לחילותיו של נפוליאון. למרות שמסע נפוליאון בארץ ישראל נכשל, הוא כנקרה גרם לשינויי תפיסה אצל האימפריות האירופאיות וגרמו להתעניינות מתמדת בארץ ישראל.

ראשית העליה הראשונה:

בתחילת המאה ה-19 מנה היישוב היהודי בארץ ישראל קרוב ל-7000 נפשות, אנשי החשוב הישן.

מאפייני העלייה הראשונה המכונה גם עליית ה"איכרים" בשנים  1881-1903- יהודי ועולי העליה הראשונה עלו לארץ על מנת ליצור התיישבות בניגוד ליישוב הישן שעלה לארץ כדי ללמוד תורה. העלייה הראשונה מנתה כ-25000 יהודים  ורובם  המכריע ממזרח אירופה רוסיה, רומניה וכו' וחלק קטן מתוכם היה מתימן כ-10% . עלייה זו אופיינה במשפחות שומרות מסורת וציוניות בהגרה המקומית הישראלית.

הגורמים לעליה הראשונה: פוגרומים ואנטישמיות עזה ויצירת "סופות בנגב" ב1881 ופוגרום קישינב ב-1903 ופגיעות כלכליות ביהודים, פינסקר כותב את "האמנציפאציה" ומעורר עלייה  וגם הקול קורא של ויתקין ליהודי אירופה לעלות מניעים דתיים של היהודים באירופה ותימן.

הקשיים של עולי העליה הראשונה:  מחסור בעבודה וקניית אדמה לא ראויה כמו זיכרון יעקב שקנו בגלל הנוף לים ופחות בגלל אדמה חקלאית ,תנאי מזג האוויר הקשים שלא ידעו אותם, רוב העולים הגיעו ממעמד נמוך כלכלית.

"הישוב החדש" לעומת "הישוב הישן", הישוב הישן ראשיתו עם העלייה החסידית ב-1700 או לכל היותר ב-1777 ואילו עולי העליה ראשונה ב-1882 היא העליה שבאה להקים בית חדש, אוטופיה חדשה, והקמת יישות ציונית.

הקדמה לעליות הציוניות ניתן להצביע על כך שבשנת 1798 נדחף ממש לארץ ישראל צבא נפוליאון ממצרים, בניסיון לכבוש אותה מהעותומנים- נפוליאון בונאפרטה הודיע כי בכוונתו לסייע לתקומתם המדינית והפיזית  של היהודים במולדתם ההיסטורית בארץ ישראל. נפוליאון בונאפרטה מפרסם עלון בעיתון הצרפת היהודי מוניטר ב-20 באפריל 1799, וכן גם הופץ פרסומית  בארץ ישראל ובקהילות היהודים באסיה ובאפריקה. וידוע לנו שהדבר גרם לעלייה והצטרפות של יהודים רבים הצטרפו אז לחילותיו של נאפוליאון. למרות שמסע נפוליאון בארץ ישראל נכשל, הוא כנקרה גרם לשינויי תפיסה אצל האימפריות האירופאיות וגרמו להתעניינות מתמדת בארץ ישראל.

הברון אדמונד דה-רוטשילד וסיורים במושבות הברון זכרון יעקב :

הברון אדמונד דה רוטשילד התחיל לעזור ליהודים עוד לפני תקופת העלייה הראשונה,הברון אדמונד דה רוטשילד ראה את הפוגרומים ואת השינאה והחל לעזור ליהודים, הברון  רוטשילד לא הבין שיהודי באמת יוכל לעבוד את עבודת האדמה אך אט אט הבין שיהודים במצח נחושה התיישבו ולא עזבו את הקרקע.

שיטת התמיכה במושבות של הברון רוטשילד:

עם הגעת עולי העליה הראשונה  וזמן קצר נקלעו המושבות לקשיים כלכליים קשים.(סיורים וטיולים בזכרון יעקב)

הברון רוטשילד לא הכי סמך על יהודי מזרח אירופה ו "שיטת החסות" או "שיטת האפוטרופסות" לא הייתה לרוחו של הברון רוטשילד ובעזרת יועציו לקח את הניהול והחלו לגדל מטעים וכרמים ולא פאלחה(דגנים וחסות).

במטעים עבדו ערבים  מקומיים שהכירו את תורת האדמה  מאומנים בעבודת האדמה ודרשו פחות מהנהוג.

הפקידים התערבו בכל צעד  ושעל של האיכרים בני המושבות והיו דיי נוקשים.

שיטת החסות של הברון אדמונד דה רוטשילד-תנועת חובבי ציון הצליחה להביא אנשים ולהקים ישובים  ומושבות בארץ ישראל אבל אנשי חיבת ציון לא הצליחו לגייס כספים בכדי לפתח את הישוב היהודי ובעיקר את המושבות.

הברון  אדמונד דה רוטשילד ייסד  כשבע מושבות נוספות ואחרות, ללא תמיכת הברון  רוטשילד קרוב לוודאי שמושבות היו או ננטשות או לא ממשיכות להתקיים..(סיורים וטיולים בזכרון יעקב)

הברון אדמונד דה רוטשילד שילם ששלמונים  לתורכים ובכך סייע למושבות להשיג הגנה משפטית חשובה , הברון אדמונד דה רוטשילד גרם למתיישבים לחיות  ברמת חיים סבירה ומעלה, הברון פיתח ענפי ייצור חדשים, כמו: המטעים והכרמים,היקבים בזיכרון יעקב ובראשון לציון, ותעשיית המשי בראש-פינה, פיתוח תשתית חשובה.

הברון  אדמונד דה רוטשילד השקיע כ-6 מיליון ליש"ט במושבות ארץ ישראל, לעומת כ-200 אלף שהשקיעו חובבי ציון.

הברון אדמונד דה רוטשילד ניסה לנהל ולהעביר את המושבות למנהג כלכלי סביר ותקין למען בריאות המושבות.