"סיורים וטיולים מודרכים לימי כייף וגיבוש בבית לחם הגלילית ואלוני אבא" (בין עמק יזרעאל לגליל התחתון).
"על גבעות שייח אברייכ" – תצפית מגבעת אלכסנדר זייד על עמק יזרעאל, הכרמל, השומרון והגליל העליון. נחל השופט ומעיינותיו, טחנות קמח, פריחה עונתית, מפל מים ובריכה, חשרת עננים ומעיין נקבה ועוד – תל יוקנעם-שמירה על ציר עמק מילח, מלך יוקנעם לכרמל, ממצאים מתקופת הברונזה ותצפית מדהימה. מימין -כנסיית אלוני אבא, ובמרכז- בית העם של בית לחם הגלילית ואלונים טבעיים בגבעות אלונים שפרעם.
"סיור מודרך וטיול בֵּית לֶחֶם הַגְּלִילִית". –
"מושב בית לחם הגלילית הוא מושב עובדים בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל," כ-6 ק"מ מזרחית לקריית טבעון, בשיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. ישוב ישראלי עתיק בשם בית לחם שמקומו בגליל מוזכר לראשונה בספר יהושע: "ונהלל ושימרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן" (פרק י"ט פסוק ט"ו). כאמור בתחילה נקראה בית לחם הגלילית רק "בית לחם", דבר שעורר בעיה בנושא הבדלה בינה ובין העיר היהודית האחרת, בית לחם שליד ירושלים המוכרת לנו כיום. כדי לפתור את הבעיה נקראה בית לחם שליד ירושלים "בית לחם בנחלת יהודה" ובית לחם הגלילית "בית לחם בנחלת זבולון". לפי עדויות היסטוריות התקיים במקום יישוב יהודי עד לאחר חורבן בית המקדש השני, ובתקופה הביזנטית זוהה המקום כמקום מושבה של משמרת הכהנים מלכיה. בתלמוד הירושלמי מוזכרת בית לחם הגלילית כ"בית לחם צוריה" בגלל היותה חלק ממלכת צור תקופה מסוימת. בימי הביניים התקיים במקום יישוב נוצרי שבשלב מסוים ננטש. על פי הארכאולוג אבירם אושרי, אשר חפר את האתר, בית לחם הגלילית היא מקום הולדתו של ישו אבי הנצרות, ולא בית לחם שביהודה (להרחבה). עד המאה ה-19 היו מצויים במקום שרידיהם של בית כנסת וכנסייה.
"המושבה הטמפלרית – המושבה הגרמנית בית לחם הגלילית."
היישוב המודרני הוקם במקור על ידי הטמפלרים ב-1906, בתוך יער אלוני תבור, על ידי בניהם של מייסדי המושבה הגרמנית בחיפה. הטמפלרים הקימו במקום מושבה חקלאית מודרנית ומפותחת ובה חיי תרבות מלאים, שעם הקמת הרייך השלישי הפכו בחלקם לבעלי אופי נאצי. בין השאר פעלה במקום תנועת הנוער הנאצית הנוער ההיטלראי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עצרו הבריטים את תושבי המושבה שהוגדרו נתיני אויב וגירשו את רובם לאוסטרליה לאחר ריכוזם במחנות מעצר. הספר "פונטנלה" של מאיר שלו מתאר, בין היתר, את הווי חייהם של המתיישבים הטמפלרים ואת מערכת היחסים המורכבת שלהם עם היהודים בסביבה. מושבה טמפלרית נוספת בשם ולדהים הוקמה בסמוך במקום בו עומד היום היישוב אלוני אבא.
ב-17 באפריל 1948 כבשו כוחות ההגנה את המושבה ואחרוני הטמפלרים גורשו מן הארץ. במקומם הגיעו מתיישבים יהודים שהקימו במקום מושב עובדים. בתוך תחומי המושב הוקם ביה"ס אלון הגליל (על שמו נקרא גם מושב שהוקם בסמוך על ידי אחד המחזורים הראשונים של בוגרי ביה"ס ושותפים שונים) אשר קיבל את שמו מעץ אלון עתיק שנמצא בסמוך אליו וקיבל תלמידים מהמושב ומאלוני אבא – המושב הסמוך. בשנות ה-90 הוקמה ליד המושב הרחבה קהילתית של תושבים שאינם בעלי נחלות חקלאיות. עם הצטמצמות הפרנסה מחקלאות הלך והתפתח במושב ענף התיירות וכיום מתפרנסים רבים מהתושבים משירותים לתיירים.
"ביישוב בית לחם הגלילית" מתגוררות כ-170 משפחות, חלקן מתפרנסות מחקלאות. במקום צימרים, מוזיאון לתיאור התקופה, מסעדות, בתי קפה, גלריות ואטרקציות שונות וחוות התבלינים של אבי ציטרשפילר. במושב בית לחם הגלילית פועלת חטיבת בני המושבים של תנועת הנוער העובד והלומד. משני צידי הרחוב הראשי במושב בית לחם הגלילית ניצבים בתי אבן מרשימים. במרכז היישוב בית העם הטמפלרי ומספר בתים ממנו יש מוזיאון קטן המשחזר את המושבה הטמפלרית גרמנית נוצרית.
"סיור מודרך באַלּוֹנֵי אַבָּא ". מושב שיתופי בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל, כ-5 ק"מ מזרחית לקריית טבעון.
מקור שמו של המושב הוא בעצי האלונים הרבים הגדלים במקום ועל שמו של אבא ברדיצ’ב, חבר הגרעין המייסד, אשר הוצא להורג במחנה הריכוז מאוטהאוזן באוסטריה, בשנת 1945, לאחר שנתפס בעת פעילותו בשליחות היישוב היהודי בארץ ישראל, כאחד מצנחני היישוב שיצאו לאירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית, במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
ראשוני המתיישבים באתר היישוב אלוני אבא היו בני הדור השני של תנועת הטמפלרים הגרמנים, אשר הקימו במקום בשנת 1907 מושבה חקלאית קטנה ושמה "ולדהיים" (Waldheim, בגרמנית: "נווה-יער"). המושבה הוקמה בסמוך ליישוב הטמפלרי הנוסף בית לחם, ושניהם נעזבו כמעט לגמרי עם גירושם של הטמפלרים מארץ ישראל על ידי השלטון הבריטי, עקב היותם נתיני אויב (גרמניה הנאצית), במהלך מלחמת העולם השנייה. אחד מבני הטמפלרים תושבי המקום, פרידריך דיינינגר שאפר, השתתף במלחמת העולם השנייה במבצע אטלס – פעולתו הכושלת של כוח הקומנדו המוצנח של הוואפן אס אס, באוקטובר 1944, שנועדה להרעיל את מי השתייה של תל אביב, ביוזמת אמין אל-חוסייני, מנהיג ערביי ארץ ישראל, ואדולף היטלר, כחלק מתכנונם המשותף להשמדת היהודים במסגרת הפתרון הסופי ולהקלת הלחץ של כוחות בעלות הברית על גרמניה הנאצית בחזיתות אירופה.
לאחר כיבוש המקום על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות, הוא ננטש על ידי שרידי "התושבים הטמפלרים". במקומם הגיע, עוד במהלך המלחמה, גרעין של חברי תנועת הנוער הציוני בשם "במאבק", שהורכב מצעירים יוצאי רומניה ואוסטריה. הם עלו למקום לאחר ארבע שנות גיבוש בהרצליה, והקימו קיבוץ בשם "נווה יער". כעבור שלוש שנים נוספות, ביוני 1951, בגלל אי שביעות רצון מפעילות חדר האוכל המשותף והחינוך המשותף לילדים, וכן בשל אי התאמה של בתי מושבת הטמפלרים, המרוחקים זה מזה, לחיי קיבוץ, הכריזו התושבים על היישוב כעל מושב שיתופי, ושינו את שמו ל"אלוני אבא", כדי להנציח את חברם שנהרג.
במושב "אלוני אבא" בעמק יזרעאל כ-43 בתי אב, ולצידם החלה בשנת 2008 הקמתה של שכונת "הרחבה", שבה 80 משפחות שתהיינה חלק מן הקהילה, אולם ללא שתתקבלנה כחברות באגודה השיתופית.
אשמח לעיונכם בשני אתריי ובהם אפשרויות לתיור וסיור בכל רחבי הארץ עם מומחה תיירות והדרכות www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com
לקריאה מוספת על עוטף עזה וסיפורי גיבורים אזרחים ולוחמים בשבת השחורה https://www.efitours.co.il/2024/08/01/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%98%D7%A3-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%99/