https://www.bizreviews.co.il/provider/nachmias-efi
סיורים טיולים וימי גיבוש בתל אביב במושבה "שרונה" הטמפלרית גרמנית ושכוהת מונטיפיורי היהודית.
סיור עם מורה דרך ומדריך טיולים במושבה הטמפלרית שרונה.
העולם הטמפלרי מגיע מהעולם הפרוטסטנטי ובעקבות אמירתו של ג'ונתן אלברט בנגל בשנת 1830 על הגעתו של המשיח ותחושת "פעמי משיח" החלו קבוצות קטנות להתחבר ויש שגם עשו מעשה והגיעו לארץ הקודש כמו המורמונים ממדינת מיין בראשות ג'ורג' ג'יינס אדמס וכמובן הטמפלרים הגרמנים .
1854 כריסטוף הופמן מקים את "הטמפגזלשאפט" אגודת אנשי ההיכל של כריסטוף הופמן.
אמצע המאה ה19 יש תנועה מיסיונרית עולמית חזקה המדברת ומבשרת אתבואו של המשיח וצריכים להתארגן והיכן זה אמור להתבצע? פה בארץ ישראל כמובן.
הטמפלרים מקימים חוות ניסיונות ב"קירשנהרדורף" ושם למדו את אופי המושבה, הטמפלרים העלו קודם כל אנשי מקצוע ובעלי מלאכה למען יבנו את המושכות.
בשנת 1860 יש שלא המתינו ועלו לארץ ישראל על דעת עצמם בראשותו של אפינגר והוכשטטר.
4 חוות חקלאיות מקימים הטמפלרים המזדרזים שהגיעו על דעת עצמם(חשו את פעימת המשיח) הראשונה הייתה בג'ינג'ר(גיניגר), חורבת מג'דל(מגדל העמק), כניפס(קיבוץ שריד), וסימוניה (תל שימרון).
"הר התקווה וקלורינדה מיינור" ניסיון התיישבות משנת 1852 ולפני כן היו תקופה קצרה בירושלים, הגיעו לגבעה מעל ואדי מוסררה(איילון) והצליחו בפעולתם עד שהחווה עברה בזיזה ואונס של ערביי הכפר סלמה ורובם חזרו לארצות הברית, צמודים אליהם ישבה משפחת גרוסשטיינברג הפרוסית.
קלורינדה מיינור האמריקאית ובתו של לוחם ששלחם בטרפלגראישתו של בנקאי ששיכנעה אותו "באדוונט"-בואו של ישו המשיח, גזרה עליה סיגופים רבים משלא הגיע ודווקא בבואו של האל בגבעת התקווה, כמו כן כתבה: “מאז הזמן שבו ציפיתי לראשונה לבואו של האדון, לבי עבר במים עמוקים של ניסיון, קרבן צריבה באש. אוכל לומר כי משאלתי רק לדעת ולציית לאדון. המסלול הזה עלה לי בהרבה מורת רוח, צער שגרמתי לאלה שאהבתי, ולאבדן של כל הדברים בחיים אלו.”
את אדמות "גבעת התקווה" המצויות בבית ספר "שבח" של ימינו קנו הטמפלרים והיו חלק מהשטח החקלאי.
לאחר סכסוך של הכנסיה הלוטרנית בשטוטגרט , מנדים את הטמפלרים והם עולים לארץ ישראל.
"מסע הארבעה" בו נפגשים ארבעה בכירים טמפלרים בירושלים עם יוהנס לודוויג שנלר, קונרד שיק וסמואל גובאט מראשי הכנסייה הפרוטסטנטית בירושלים ומייעצים להם לא להתחיל בתיישבות טמפלרית בירושלים כדי שהתורכים לא יחשדו בהשתלטות על ירושלים.
היו סיורים מקדימים, חוות חקלאיות, סיורים מקצועיים לפני שנת 1868 שרובנו המדריכים מדברים על תחילת הפעילות הטמפלרית ולא כך הדבר, מה שנכון ששרידי החוות החקלאיות ומי שנותר מהן חבר למושבה הטמפלרית של חיפה, זמן קצר לאחר מכן יקימו את המושבה הטמפלרית ביפו.
"סיור מודרך בשרונה הטמפלרית"-
סיפורו של בית העם ובית הקהילה הישן כולל סיפור השעון הישן והמחודש, בית העם החדש, סיפור הזזת חמשת בתי שרונה מצפון לחלקו הדרומי של רחוב קפלן.
"בתים מספרים בשרונה"– בית הנפח גרויצגר(גרצה), בית פרשלה(פרשלר) החלבן ואיש החלב של שרונה, בית כריסטיאן פון למלה, בית יוהנס למלה, בית אותמאר, בית האלמנה וילהלמינה, בית c.h.f הוא המורה קנולר של שרונה, בית משפחת פלוגפלדר שהפך לבית הבד המכני של שרונה,לשכת שר האוצר בבית משפחת הרינג,בית משפחת אברלה(שר החקלאות ישב פה בזמנו), בית משפחת אורט שהפך למפעל ליצור גזוז, באר האנטיליה הצמודה ליקב הקטן, סיפורו של היקב הגדול של שרונה וביקור במרתפי היקב וחביות האלון, סיפור הקמת חיל האוויר וקניית 20(21) מטוסי תצפית מסוג אוסטר(פרימוסים) והשמשת 14 (או 15) במרתפי היקב הגדול.
תח"ל– תחנות חוץ לארץ, אחד ממתקני השב"כ וכיום האנדרטה המחודשת שנתרמה על יהוד אהרון מר מחברת mer וכבוד רב למהנדס השימור של שרונה שתרם כספים רבים מכיסו למען יידעו הדורות הבאים.
"הבהלה לזהב" של שרונה וסיפורו של הוגו ונאגאל ממלבורן אוסטרלה שהיה בן 99 כשמצאו את אוצר הזהב בביתו ערב ירוש משפחתו לאוסטרליה בשנת 1941 במלחמת העולם השניה.
סיור בתים מספרים ברחוב אלברט מנדלר– "בית חברת לאוקטין" ובעבר הוגו ונאגל, בית שתי האלמנות, בית ונוס שהיה בית הנגר המקומי, "בית שטלר" -פרדסן גדול ואיש חלב ומחלבות, בית וולר על רחוב קפלן.
סיור מודרך מרגש בשרונה מרקט ובעיקר סיור טעימות קולינריות בשרונה מרקט תל אביב.
מה קורה היום בשרונה? מה ניתן לעשות בשרונה הטמפלרית ושרונה מרקט?
עם הקמת מדינת ישראל במאי 1948, הבריטים מפנים את המבנים הטמפלרים ומשרדי ממשלת ישראל תופסים את מקומם פה. שרונה הטמפלרית גרמנית ואף נאצית מחליפה את שמה ל-”קריה”.
לאחר מלחמת העצמאות כשהדרכים היו כבר בטוחות משרדי הממשלה עוברים משרונה אופסס החלפנו "לקריה" משרדי הממשלה עוברים לירושלים, ובשנת 1955 התמקם בקריה מחנה המטה הכללי של צה”ל.
בשנת 2006 לאחר מאבק עיקש של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועיריית תל אביב-יפו- הקימו תוכנית לשימור הכוללת בניית מגדלים מסביב לפארק הירוק ובו 34 עד 36 מבנים לשימור מחמיר הכוללים בהם חמישה מבנים שהוזזו ממקומם במבצע הנדסי מורכב של חברה הולנדית בשם מאמוט.
המתחם הישן חדש שעבר שימור לתפארת וחלק נהרס נפתח לציבור הרחב בשנת 2014 ומאז אנו מסיירים .
דמויות מרתקות בשרונה הטמפלרית:
רחוב כריסטוף הופמן והאיש:
כריסטיאן פון למלה:
האלמנה וילהלמינה: