"סיור מודרך במתחם התחנה והמושבה הגרמנית בירושלים".

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

מתחם התחנה והמושבה הגרמנית בירושלים.

ירושלים מתפתחת מאוד באמצע המאה ה-19 ואילך על ידי חדירת המעצמות ובנייה מואצת בירושלים שמחוץ לחומות, הפרוייקט שמסמל את התקדמותה והתפתחותה של ירושלים היה פרוייקט הרכבת שחניכתו הייתה ב 26/9/1892 קו הרכבת הראשון בארץ ישראל מיפו לירושלים.
"הוגה הרעיון" בתחילה היה משה מונטיפיורי ונסוג מהפרויקט היוקרתי אשר דרש כספים רבים.
העותמאנים לא מוותרים מוכרים את זיכיון הקמת הרכבת לבנקאי שוויצרי פרוטיגר ויהודי נתין עות'מאני בשם יוסף נבון, שניהם היו שותפים כפרוייקטורים ובנו שכונות רבות בירושלים.
שניהם לא יכלו לפרוייקט שדרש כספים רבים להשקעה ומכרו את הזיכיון לחברה צרפתית(שהנפיקה איגרות חוב וצליינים רבים קנו הן להשקעה בארץ הקודש והן לשימוש צלייני עתידי).
הצרפתים חסכו מכל מה שניתן לקנות במחיר זול, את הפסים ברוחב 1.43 שהיו הכי צרים בעולם וידאו לנצל חברה שפשטה רגל וקנו במחיר זול, רוחבה הצר גם האט את קצב הנסיעה ודאג לבדיחות רבות על הרכבת התורכית, הרכבת ביצעה עיקוף(נחל שורק ונחל רפאים) רציני כדי שלא תעלה בגובה באופן מיידי אלא אט אט ובבטחה, בקצב כזה בהרים ניתן לקטוף פרח ואולי גם פיפי קטן ולעלות חזרה לרכבת.

כששחזרו את "אחותה היפואית" ודיברו על שימור התחנה הירושלמית זה נשמע כמו חלום, הייתה מחשבה להרוס את כל השטח ולסלול אוטוסטרדה, אז ניסים בירושלים זה חלק מה- dna של ירושלים עיר הקודש.

כיום בשנת 2021, "במתחם התחנה" של ירושלים ניתן ליהנות ממסעדות איכות, בתי קפה, מוזיאונים, ספורט לסוגיו, ירידים ומופעים…ומרכז יציאה לטיולים רבים ושונים.

לכאן, לירושלים וארץ הקודש ממש מעבר לכביש מגיעים הטמפלרים הגרמנים בראשותו הפרופסור כריסטוף הופמן מוירטנבורג שדגל בשלילת המקרא והבנת דברי הנביאים כפשוטם , להכשיר את הקרקע בארץ ישראל למען הגעתו של ישוע לקראת הגאולה הסופית, כל זאת יכול להתגשם רק בארץ ישראל בארץ התנ״ך ומי שימשיך את החזון זה הם הטמפלרים.

בארץ הקודש הקימו מערכת משוכללת ביחס לזמן של חיים יצרניים, חקלאות מתפתחת של פרדסים וגפנים, חיטה ודגנים ועוד, הטמפלרים פיתחו את התעשיה והקימו את המפעל הראשון בארץ ישראל "שמן" (בחיפה), מסחר מתקדם ומהיר בתי מלון, מסחר ומלאכה.

במתחם התחנה יש מספר כניסות ויציאות ואחת מהן בגב התחנה(מול הכניסה המרכזית ולצד השני) ישנה יציאה ישר לכביש לצומת עמק רפאים ושדרות בית לחם…נעבור את הכביש לעמק רפאים 1 לבית העם הטמפלרי… מראש , אכתוב על כל מקום ראוי בתמצות רב ובסיור השטח אאריך בטעם.. .
בית הקהילה או "בית העם" שנחנך בשנת 1882 על ידי קונסולים , בכירי ירושלים והשלטון העות'מאני והיות בית העם הטמפלרי למוסד המרכזי ביותר בחיי היום יום.
בבית העם(הקהילה) היו כינוסים ואירועי חברה, הרצאות הופעות, זו לא כנסיה(בבית העם, לדעתי המשפחה הארמנית ששומרת על המקום הסבה את המקום לכנסיה), בעולם הטמפלרי אין כנסייה אלא בית העם ובו יש אפשרויות חברתיות רבות ואין כומר אלא "שפרד"- רועה צאן.


אין בבית העם אפסיס הפונה מזרחה כנהוג בכנסיות אלא פונה צפונה, בית העם בנוי בסיגנון ניאו רומנסק מקביל למאה העשירית או האחת עשרה באירופה.

"בית הטוחן" בעמק רפאים 6 ירושלים.

הבית נבנה בשנת 1873 ומבתי המושבה הגרמנית הירושלמית הראשונים(המושבה הוקמה ב 1871 אחרי חיפה יפו ושרונה).
על המבנה כתוב- even haezer (יש גם בית אבן העזר בבן גוריון 8 במושבה הגרמנית בחיפה, כיום סניף מצליח של "ארומה") על שם הקרב
בין הפלישתים לישראל וניגפנו קשות, מוסר הההשכל פה שצריך תמיד להאמין בבורא עולם ולהזכירכם שהטמפלרים היו בעד סיפורי הנביאים ופחות מקרא, הבית היה של הטוחן המקומי לו הייתה טחנת קמח שהופעלה על ידי קיטור, מאחורי הבית היה בוסתן פירות גדול ובריכת השחיה הראשונה בירושלים.

רוב בתי השכונה של המושבה הגרמנית גם "בית פרנק" היו מוקפים חומת אבן , השערים ומוצרי הברזל היו של האמן הטמפלרי ביאנצלה תושב המושבה.

בית המרזח בעמק רפאים 7 בירושלים.

בית המרזח או הפאב המקומי של הר(אדון) ריכרד וגנר שהטיב לתאר ש"י עגנון- אדם נמוך ושיער ראשו מלא ושחרחר וכרסו מתגבהת ועולה כלפי סנטרו ופניו כחלחלות ושפמו זקוף משתי קצותיו עד סמוך לעיניו…


בית זנדל ברחוב עמק רפאים 9 במושבה הגרמנית ירושלים.

בכניסה לבית גמלון בראש המבנה ועליו רובץ אריה בדמות אבן, משדר עייפות ואולי כבר לא צעיר..האריה מסמל את בית המרקחת של משפחת זנדל בגרמניה.
בארץ, תיאודור זנדל תכנן את הבית הזה בעמק רפאים 9 ובתים רבים במושבה, זנדל תכנן את שרונה, בין הבתים המפורסמים שתכנן:בית ספר "למל" בשכונת זכרון משה,"בית המצורעים" בשכונת טלבייה, "כנסיית הדורמיציון" בהר ציון,"בית החולים שערי צדק" ברחוב יפו לשיפוץ הדרך בין ירושלים ליפו.

בית בוירלה בלויד ג'ורג' 6 במושבה הגרמנית ירושלים.

בית האדריכל גוטליב בוירלה שבנה את ביתו המפואר עם קשתות ענקיות וראוותניות,ארובות, עיבד אבן גסה לצרכיו…בוירלה תכנן את קולנוע "אוריאנט" שהפך "לקולנוע סמדר".

"בית פאסט" ברחוב סאמטס 8 במושבה הגרמנית ירושלים

תיאודור פאסט למד מלונאות ותיירות בגרמניה.
בירושלים משפחת פאסט בונה מלון פאסט מול שער יפו בשנת 1891, היו בו מתקני מים זורמים פרי יצירתם של תלמידי בית הספר "אליאנס", במלון 'פאסט" היה כנראה הדייט הראשון של שרה אהרונסון ובעלה לעתיד חיים אברהם… בעת בניית המלון מצא תיאודור פאסט שני ארונות קבורה וחשש להודיע לבריטים אחרת היו עוצרים את עבודתו…

בתי הספר הטמפלרים בעמק רפאים 4 במושבה הגרמנית בירושלים.

בית הספר הישן נבנה בשנת 1878 והחדש בשנת 1882- בתי הספר נתמכו על ידי משרד החוץ הגרמני ופעלו עד מלחמת העולם השניה בשנת 1939 והיום הם חלק ממלון "אוריאנט" המפואר של רשת ישרוטל.

קולנוע סמדר רחוב לויד ג'ורג' 4 במושבה הגרמנית ירושלים

בית הקולנוע נבנה בשנות העשרים של המאה התשע עשרה ושמו היה "האוריאנט".
בונה בית הקולנוע היה גוטליב בוירלה הבן, ביתו היה ממש בסמוך או בית הקולנוע היה בגב הבית…בית הקולנוע הכי ותיק בירושלים שעדיין פעיל ומפעילה אותו רשת "קולנוע לב".
"קולנוע האוריאנט" נבנה בסיליקטים לבנים(אבנים קטנות) לקטנים בסיגנון תל אביב( כמו בית מייסד תל אביב עקיבא אריה וייס), למרות החוק בהנחת אבן מתקופת רולנד סטורס בונה גוטליב בוירלה לא לפי החוק, כנראה בשל קשריו הרבים אצל פקידות האימפריה הבריטית או פשוט חשב שהסיליקטים דומים לאבן גיר רק קטנים יותר…(חצי בדיחה)
גוטליב משפץ את בית הקולנוע בשנת 1934 למען הקהל היהודי ולצערו ממש בעיתוי גרוע, הנאצים עולים לשלטון בשנת 1933, רבים מתושבי המושבה הגרמנית היו נאצים(לא כולם) ובתי קולנוע יהודיים כמו: קולנוע אדיסון, קולנוע ציון ועדן האשימו את בוירלה שהוא סוכן נאצי של היטלר , מה שהקשה על פעילותו.

גוטליב בוירלה היה נגד הפרופוגנדה הנאצית, לא הקרין סרטים המשקפים את הנאציזם, לא היו דגלים נאציים על בית הקולנוע ורצה לתבוע דיבה את מאשימיו היהודיים.
לאחר זמן קצר נמכר הקולנוע לאיתן בלקינד ושלוש שנים היה "קולנוע אפרת" ולאחר לחצים רבים של ראש הקהילה הגרמנית ומכתבים סודיים ומאיימים מעביר בויארל'ה לחזקתו שוב את בית הקולנוע…
משנת 1936 חוזר בית הקולנוע לידיים מקומיות ולשם "האוריאנט" ומנוהל עד ידי ווילאם (ביל) ת'ורוגוד ושל פרדיננד שטקלף, בניהולו "האוריאנט" פעל עד 1948 ובוירל'ה במלחמת העולם השנייה הוגלה לשרונה תל אביב ובהמשך לאוסטרליה.
עם הקמת המדינה קם קואופרטיב של חיילים משוחררים שהקים שוב את בית הקולנוע.. ביקשו מהציבור שם ומי שיזכה יקבל כניסה לשנה חינם והשם שנבחר על ידי נערה בת 14 לא מוכרת היה "סמדר"..
תוך זמן קצר כל אנשי הקואופרטיב עוזבים ונשארו רק דוד ולאה ביטרן ואריה צ'צ'יק.
אריה צ'צ'יק נשאר לבד תוך זמן קצר והוא נשאר הבעלים היחידים שלבית הקולנוע.
צ'צ'יק אהב את תפקידו כמוכר כרטיסים ושם רוב זמנו היה עד שנת 1973 ומשנות ה-90 הוא חלק מרשת "קולנוע לב"… אכלתם את "עוגות סמדר" של קפה סמדר הפעיל במקום??

בתוככי המושבה בתים(רבים נוספים) יפים וסיפורים לא מעטים של ארמנים, ערבים נוצרים עתירי ממון, פארק המסילה המוביל חזרה ל "מתחם התחנה", סיור במושבה היוונית הסמוכה או טלבייה המהממת באדריכלות הייחודית לה, שכונת סן סימון ועוד.

השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן