טיולים סיורים וימי גיבוש וכיף מודרכים בתל אביב יפו.
טיולים סיורים מודרכים וימי גיבוש בעקבות אריק איינשטיין מרחוב גורדון ודיזינגוף, פרוג ודב הוז, סיור מול קפה כבית ופסאג' הוד, סיורים מודרכים בכיכר צינה דיזנגוף בתל אביב ותיאטרון האוהל בו הופיע יעקב איינשטיין ואברהם חלפי, בית סימה אליהו ואריק איינשטיין ברחוב חובבי ציון 40 ושמחה על "מציצים" וההיכרות של אריק חסימה ועוד, סיום בבית הקברות של טרומפלדור בתל אביב..
סיורים וטיולים מודרכים בעקבות אמני הבימה של תל אביב בצפון הישן של תל אביב בעקבות חנה רובינא, קלצ'קין ומסקיו, חיים טימן ומנחם גנסין.
טיולים מודרכים ברחוב בן יהודה בעקבות בתי הקפה ההיסטוריים של תל אביב ובתי המלון של פעם.
סיורים וטיולים מודרכים ברחוב רוטשילד באחוזת בית, סיור באחת העם, לילנבלום ויהודה הלוי כשרחוב הרצל חוצה את רחובות אחוזת בית בתל אביב.
סיור בתל אביב בעקבות משפחת דיזינגוף לעקיבא אריה וייס, דוקטור חיים חיסין הרופא של תל אביב, סיפור משפחת שמחה בן ציון ונחום גוטמן הבן האמן.
סיור מודרך בתל אביב בעקבות משפחת בוגרשוב, שיינקין,טאג'יר,טמוסינזון,ליטווינסקי,פוגל,סיפורו של מרדכי וייסר ואברהם סוסקין הצלם.
משפחת חיותמן בתל אביב וסוכובולסקי, משפחות אדלר ואבולכפיה, סיפור אהבת שלמה אבולעפיה לרבקה פריימן, משפחת שלוש הענפה ותאומי שלוש,"ראינועדן" וסיפורי קולנוע.
סיפור הגימנסיה הרצליה בית הספר התיכון הראשון של תל אביב וסיפורי מורי הגימנסיה הרצליה.
סיגנונות בניה בתל אביב הקטנה מאבני הסיליקט והקומה השניה שכמעט ולא הייתה עד כדי קומתי ובנייני הבהאוס לאחר ימים ולפני כן הסיגנון הבינלאומי הבהואוס. מדריך טיולים ומורה דרך בתל אביב הקטנה ומורי דרך מדריכים ימי גיבוש וכיף בתל אביב. מורה דרך לסיורי תל אביב יפו לקבוצות ואירגונים, סיורים למקומות עבודה וועדים בתל אביב יפו.
בית החולים "עזרת ישראל" שיהפוך להדפסה בנחלת בנימין 18 ויוקם "בית חולים הדסה" בשנת תרפ"א , לפני כן היה לזמן קצר ברחוב גרוזנברג ובסופו ברחוב בלפור "הדסה בלפור" ובהמשך יהיה בית חולים איכילוב.
סיור מודרך וטיול בבית חולים "פרויד" ליולדות, סיור בבית החולים עין גדי שיתחבר להדסה ובית חולים לילדות בקריה של תל אביב בשרונה הטמפלרית גרמנית. סיור יום האישה ולא רק לנשים…..
סיור יום האישה בתל אביב..
נטייל לעת ערב אך עם אור יום ואולי קצת לאחר שקיעה בתל אביב בעקבות דמויות נשיות חשובות…
בכיכר צינה נכיר את מעצבת כיכר דיזינגוף ג'ניה אוורבוך- אופיה המרתק ואדריכלות בחסד עליון,…נשוחח על צינה דיזינגוף "השופר" של מאיר דיזינגוף… חנה רובינא אם כל השחקניות של תיאטרון הבימה (מול ביתה), תרצה אתר ותחילת דרכנו הכל מתחיל בקפה כסית….פיקנטריות ורכילות בחיי תל אביב של פעם…
אמנית הבית של קפה רוול ההיסטורי..שחקניות הבימה הראשונות כמו תמימה יודלביץ' והמורה פאני ליוביץ' וזו רק ההתחלה…שעתיים וקצת על נשים שהטביעו חותמן על תל אביב… יפה ירקוני אשת מפקד בכיר בהגנה ואשת מפקד ההגנה היושבת ברחוב דוב הוז..
"סיור גרפיטי בפלורנטין תל אביב"- גרפיטי ואמנות רחוב בפלורנטין, טיול היסטורי בפלורנטין, סיור בעקבות יאיר שטרן ומחתרת הלח"י בתל אביב יפו, סיור טיול פאבים ומסעדות בפלורנטין, סיור אוכל בתל אביב בפלורנטין, סיורים מודרכים בעקבות אישים ודמויות בפלורנטין תל אביב.
סיורים מודרכים במושבה האמריקאית של יפו תל אביב, מאמריקניזציה לגרמנים טמפלרים בואלהאלה, סיור טיול בין בתי המושבה האמריקאית מול מלון דו פארק ההיסטורי ומלון ירושלים, כנסיית עימנואל הניאו גותית ובית הידידות מיין, בית מורה הדרך רולה פלויד.
##########################
מאורעות תרפ"א – 100 שנים לטבח בבית החלוץ ובית יצקר…
תהלוכה של "אחדות העבודה" ביום חג הפועלים ב1/5/1921 יוצאת באופן חוקי ומקבלת רישיון והיתר מהבריטים- תהלוכה אחרת יוצאת מנווה שלום של הקומוניסטים(מופ"ס) ללא היתר, מה שיוצר פיצוץ והתלהמות בין שתי קבוצות היהודים..הערבים ביפו מקבלים מידע שגוי שקבוצת ערבים הותקפה על ידי יהודים והביזה מתחילה בסוק א דיר(שוק המנזר היווני), תקיפת בתי יהודים ואונס…
מה גרם למאורעות ? בתקופה העותמאנית- היו ארועים ותקיפות אך לא "מאורעות" והסרת הרסן.
עוד לפני הגעת הבריטים נקנו אדמות רבות מהערבים והדבר לא נפסק עם הגעת הבריטים.
הצהרת בלפור גרם לאי נחת אצל הערבים וביקשו מווינסטון צ'רצ'יל שר המושבות לשנות את ההצהרה , כמובן שלא שינה כלום טוען שבריטניה נחושה לעזור גם לכם היהודי..נפתח עיתון "פלסטיין" שכל הזמן הסית מול היהודים ובעקבות הקמת המפלגה הקומוניסטית היהודית ממזרח אירופה אשר הבריטים לא אהובה, צ'רצ'יל ואחרים יוצאים נגד הקומוניסטים היהודים והערבים חשבו שיש להם היתר לעשות מה שירצו נגד היהודים. נחזור למאורעות של ערביי יפו נגד יהודי יפו…השיא הגיע לכך שהמון המונים ערביים מסתערים על "בית החלוץ" או "בית העולים" ברחוב יפת 34 צמוד לבית החולים הצרפתי ומול בית ספר "טביתא" הנוצרי..
הערבים שוברים את שער הכניסה לחצר,רוצחים את דובה ויהודה צ'רקסקי שהפעילו את "בית החלוץ" ועוד 13 יהודים עולים שעלו אך שבוע או שבועיים לפני(בסך הכל היו 15 נרצחים ובשלט במקום כתוב 14)
הגעתו של גנרל ליונל ג'ון ויריה אחת שירה באמצע החצר הפסיקה את הטבח ולבריחת הערבים, מי שהביא את גנרל ג'ון לבית העולים היה ניסל רוזנברג ממשרד העליה של ועד הצירים מנמל יפו.
למחרת ב 2/5 הסופר יוסף חיים ברנר היה בבית יצקר ברחוב קיבוץ גלויות של היום מול בית הקברות המוסלמי "שייח מוראד", ברנר עם הסופר יוסף לואידור "פורצים ציר" לכיוון תל אביב ומה היה ביש מזלם שממש ממול מגיע לוויה של נער ערבי שנהרג במאורעות של יפו.
יוסף לואידור יורה, פוצע והורג את אחד ממשתתפי ההלוויה והדבר מעורר הסתה רבה וכוח גדול מגיע מולם, יוסף חיים ברנר וצבי ש"ץ נורו נהרגו בהתקלות .
הנרצחים בעת ניסיון המעבר ובבית יצקרהיו: הסופר יוסף חיים ברנר – בן 40, הסופר צבי גוגיג (ברגגרין) – בן 25, יהודה יצקר – בן 45, בנו אברהם יצקר – בן 19, הסופר יוסף לואידור – בן 28 והסופר צבי שץ – בן 31.
המאורעות המשיכו עוד מספר ימים ובעקבות כך בוגרשוב מקים את "שכונת נורדייה" למען "פליטי יפו", רוב 12.000 יהודי יפו עוברים לתל אביב ומחזקים אותה בשילוש מספר תושבי תל אביב ואולי קצת יותר…
הבריטים מאשרים את תל אביב כ township בעקבות המאורעות, הבריטים מטילים קנסות כלליות על ערביי יפו, אבו קישק וישובים נוספים שהוריד להם את הכייף. הגדוד העברי הראשון ליהודה(תחת פיקוד הבריטים) בא לעזור השקט ליהודים ואליעזר מרגולין המפקד לא ידע ובהמשך הצטרף אליהם..עוד דבר שקרה, אירגון ההגנה שהוקם בקיץ 1920 בחוות כנרת בא לידי ביטוי ביפו עם כוח "ההגנה" בפיקודו של פנחס רוטנברג… מתוך כל הרוע, הקושי, הטבח…מבינים היהודים שצריכים להתחבר לשכונות העבריות בתל אביב לפעמים רבות בהיסטוריה גם ממצבים הכי קשים יש צמיחה להתקדמות בעולם הציוני ובכלל..
www.efitours.co.il
############################
סיור מיפו ל…נווה צדק..
סיור טיול יום כיף וגיבוש בנווה צדק ונווה שלום.
סיורים מודרכים בנווה צדק לקבוצות אירגונים, מקומות עבודה, משרדי ממשלה, חוגי מטיילים וקבוצות נשים.
ביפו בשנת 1799 היה יהודי אחד…בשנת 1820 כבר כמעט 20 יהודים…
גלי עליה רבים מהמאגרב (מרוקו ואלג'יריה בעיקר) עולים ליפו וארץ ישראל בכלל, רבנים גדולים מרוקאיים בעיקר עלו ארצה בין 1835 ל 1860 ובעקבותיהם תלמידיהם הרבים, פעמים אנשי עסקים בעלי ממון וברוב המקרים חדורי ציונות ופחות בממונם.
כך יוצא שיפו במאה ה-19 מגיעה למספר אלפים, חלקם שהה ימים ספורים והמשיכו למקומות אחרים(לירושלים ולמושבות). עם העליה הראשונה מתימן תחילה ומזרח אירופה יפו היהודית גדלה בשיעור רב ללא תכנון, שכרו דירות במחיר מופקע, תנאים סניטרים ירודים, בטלה וחוסר עבודה לכל עולה(לכן הרבה המשיכו הלאה למושבות).
ירושלים יוצאת מהחומות בשנת 1860 , מתפתחת בגלל מחלת דבר בעיר העתיקה מחוץ לחומות טבעיות מים וסניטריה….ובהשראת האחות הגדולה הירושלמית, היפואיים מקבלים אומץ ויוצאים מהחומות, "היציאה מן החומות של יפו". חברת "עזרת ישראל" בבעלות ובמימון אלעזר ושמעון רוקח שעסקו בעזרה לעניי יפו, האחים רוקח הקימו בתי תמחוי, בית חולים קטן (הוא הבסיס כנראה הראשוני של איכילוב) ועם קניית אדמות רבות מסביב ליפו על ידי אהרון שלוש, חיים אמזלג סגן הקונסול הבריטי ואברהם מויאל נוצר מצב חדש של אפשרות יציאה מחוץ לג'אפה ג'יפה… קוני האדמות בתחילה מאהרון שלוש- מבצעים פרצלציה של השטח ומוכרים שטחים קטנים ליהודים כפי שנעשה לפני כן בירושלים.
ניהול הפעילות של "עזרת ישראל" היה בראשותו של פייבל כהנוב, דמות מרתקת ועיקשת שגרמה לתמורות רבות ביפו היוצאת מן החומות ומשער שרובנו לא שמעו עליו…
זרח ברנט מקים את נווה שלום אך ללא באר מים חיים הפרוייקט נתקע ומוקמת נווה צדק עם 48 בתים, נווה שלום קמה קצת אחרי לאחר שעובר אליה הרב האשכנזי של יפו ובעקבותיו יוצאים אנשי יפו האשכנזית.
תחילתה של נווה צדק מחוץ לחומות היתה קשה אך התפתחה למרות כל הקשיים.
עם הזמן אט אט הוקמו שכונות נוספות – מחנה יוסף ומחנה יהודה התימניות, אוהל משה המוגראבית מרוקאית וגם שכונות אחווה ושבזי, לכל השכונות היום קוראים "נווה צדק".
"כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתָם: יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה–צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ" (ירמיהו ל"א, כ"ב). נווה צדק והשכונות הכנף שלה היא הבסיס האילן להקמת תל אביבי העיר העברית הראשונה. מבצעים קטנים הפכה נווה צדק למעצמת נדל"ן ודרישה תמידית לבניה חדשה על בסיס בתי נווה צדק הישנים והמתמוטטים.
לא נוותר על פטיסרי איכותי רב סוכרים בקפה דלאל וביקור במרכז סוזאן דלאל(וסיפורה המרתק של בת עשירים ליוצאי בגדד שעברו לאנגליה).. בתי מייסדים כמו חיים אמזלג, אהרון שלוש, בית הסופרים בו היו יוסף אהרונוביץ' ודבורה בארון לצד יוסף חיים ברנר.. בית הרב אברהם יצחק הכהן קוק לימים הרב האשכנזי הראשי הראשון אי פעם…בית שמעון רוקח, בית קנדינוף הבוכרי עתיר הממון, תאומי שלוש מול ראינוע עדן ועוד.
סיפורם של משוררי וסופרי נווה צדק ש"י עגנון(שמואל צ'צ'קס) ודוד שמעוני הסופר והרוקח של נווה צדק..
מומלץ לבקר בפארק המסילה ובו שפע גרפיטי ,בתי נווה צדק ופאתי פלורנטין, פיקניק מקומי לצד סיור…
**************************************
קצת על הרב קוק מגריבה וזיימל בלטביה ליפו…וירושלים.
ישנן שתי תקופות בחיי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הראשונה בחו"ל והשניה בארץ ישראל..
הרב אברהם יצחק הכהן קוק למד בישיבת וולוז'ין("אם הישיבות" והארץ כבר הייתה "ישיבת עת החיים") ובנווה צדק יש רחוב "ישיבת וולוז'ין".
הרב אברהם יצחק הכהן קוק נישא לבת שבע בתו של אליהו דוד רבינוביץ' -"תאומים" מגדולי הדור, הביאו לעולם בת לעולם ובהיות בת שנה וחצי נפטרה אשתו בת שבע ולאחר זמן קצר מתחתן עם בת דודתה(עם הבת של האח של חותנו הרב צבי יהודה). הרב קוק היה "מעורב" בהשקפותיו, מצד אביו היה ליטאי(המתנגדים)ומצד אמו היה חסיד והטמיע את חסידות חב"ד, תלמיד חכם, קבליסט, הוגה דעות ומוביל דרך בכל תחום…
הרב אברהם יצחק הכהן קוק עולה ארצה בקיץ 1904 ישירות לרחוב אחווה 21 בנווה צדק יפו(חבל שעיריית תל אביב לא הציבה שלט ליד ביתו), הרב קוק מתמנה לרב של יפו והמושבות.כאן בארץ ישראל מעצב יותר את השקפותיו הציוניות.יש לציין שבניכר לא היה הרב קוק מחובר לתנועות "חובבי ציון" והיו רבים כאלו מסוגים שונים אך הדברים התבשלות במיוחד כשעולה ארצה רואה שיש "דתיים וחילוניים"…
בארץ ישראל הרב קוק פסק גם במצבים לא פשוטים ואף הרב סלנט אמר לוי סומכים עליך, עם ההתעסקות במצוות התלויות בארץ, דיני שמיטה ועוד , הרב קוק התחבר לרעיון הציוני יותר ויותר(תמיד היה איש ציון כמובן), יש שיגידו שהציל את הישוב היהודי עם פסיקותיו לטובת הישוב בענייני "השמיטה", "היתר מכירה" ועוד.
תקופת יפו הייתה פוריה, נוספה לעולם בתו יעל מאשתו השניה רבקה, צבי יהודה כבר בן 13 ועולה לירושלים ללימוד בישיבות החשובות של ירושלים, בזמן יפו, הרב קוק כותב את רוב ספריו והייתה תקופה פוריה.
על הדור שלו כתב:
דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו… הבה נכין לו את הדרך, נראה לו את מבוא העיר… נודיע לו שימצא מה שהוא מבקש, דווקא בגבול ישראל…" הרב קוק כותב את רוב ספריו בארץ ישראל בהיותו ביפו, הרב הפעיל יום וליל בנושא העם היהודי וכל יהודי יש בו אור..כל יהודי..תמך בלימוד במקצוע חול בבית ספר תחכמוני( בתחילה היה בבית שלוש ברחוב שלוש 32 ובהמשך עבר לרחוב לילנבלום).
ביתו ברחוב אחווה 21 ובבית זה בשתי הקומות הקים ישיבה, בית דין ומוסדות רוחניים הקשורים להתנהלות יהודית דתית, "מסע המושבות" או "מסע הרבנים" בשנת 1913 עם מובילי הרבנים בארץ ישראל להיכרות עם אנשי המושבות שחלקם הגדול לא היו שומרי מצוות אך ראה בהם סוג של "אתחלתא דגאולא" וטען שתפקידם חשוב עד מאוד והיה חשוב לרב קוק שיתר הרבנים "הלא ציוניים" יכירו בפעילות הברוכה של אנשי המושבות .
הרב המפורסם שהשתתף במסע היה הרב יוסף חיים זוננפלד ממאה שערים והמטרה הייתה לקרב לבבות והרבנים ראו בבני המושבות-"בנים טועים" ויש לנסות ולקרבם ליהדות הדתית.
מצד שני, אנשי העליה השניה שרובם היו חילוניים ראו את הרב קוק כחלק מעברים במזרח אירופה ותחושה של משפחתיות. הרב זוננפלד יש לציין שהיה "ציוני" ביחס לעולם החרדי ובכל בהקמת ישובים והתחדשות הישוב היהודי, הרב זוננפלד היה קיצוני בדעותיו ויש שחושבים שהיה חרדי מכונס אך היה תומך נלהב בענייני המקומות הקדושים כמו הכותל, הקמת שכונות בירושלים והקמת המושבות …
הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה הרב האשכנזי הראשון משנת 1921 אחרי מלחמת העולם הראשונה בה שהה בבאזל שוויץ והיה לתקופה קצרה הרב של לונדון…
"חכם באשי" ספרדי היה לאורך שנים מאחר והאוכלוסיה היהודית ספרדית הייתה המובילה והיה חשוב לשילטון התורכי שיהיה נציג לכל קהילה ועם העליות הראשונות שניות ואף שלישיות האשכנזית ברובן היה צורך למנות רב אשכנזי וזה היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק הקים את ישיבת "מרכז הרב" בצמוד לביתו ובנו הרב צבי יהודה הביאה להישגים שנראים עד ימינו בשכונת קרית משה בירושלים, הרב קוק תמך גם בהקמת האוניברסיטה העברית, הקמת "בצלאל",תחכמוני ועוד..תם ולא נשלם, ניתן לכתוב ולהגיד הרבה..בסיור בעקבות הרב קוק בנווה צדק ניתן יותר ויותר ולסיום אביא את אמירתו המפורסמת של הרב קוק..
"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים" …
###########################
קצת על אסלאם ביפו תל אביב, ירושלים, עכו וחיפה.
לילת אל קדר באסלאם הסוני.
הערב יחול לילת אל קדר (ליל הגורל) , אחד הלילות החשובים והקדושים למוסלמים.
לפי המסורת בליל אל קדר קיבל מוחמד את הסורות (ביחיד סורא) ולמעשה הפרקים הראשונים של הקוראן מידי המלאך ג'יבריל(גבריאל).. בלילה הקדוש של לילת אל קדר שערי הרקיע פתוחים לתפילתם, וניתן להתפלל על כל דבר ותפילת המתפלל מתקבלת, לפי מסורת האסלאם תפילה גלילת אל קדר שווה אלפי תפילות, בלילת אל קדר השמים נקיים ובהירים ואין שום מעשה רוע בעולם, לא גניבה ושוד וכל דבר רע.מתי חוגגים? ערב הלילה ה-27 של הרמאדאן..ולמי שיחפש את הסורא היא סורא מספר 97. מסביב לג'מאע אל כבירה(המסגד המרכזי) של יפו ניתן לראות תנועה רבה של מתפללים ושל עולי רגל מטיילים, כך כמובן בהר הבית בירושלים.
####################@##############
תל אביב מותקפת מהאוויר בתש"ח 1948
שעות לאחר סיום המנדט הבריטי ב 15/5 חיל האוויר המצרי מפציץ את "שדה דב", למחרת הפצצה על נמל תל אביב ובו ספינות עם מעפילים…
ב 18/5 הפציצו מטוסי חיל האוויר המצרי את התחנה המרכזית של תל אביב כולל האוטובוס הדו קומתי האדום שהיה סמלה של תל אביב, כמו כן הופצצה שכונת הרכבת הסמוכה ובפעולה זו בלבד נרצחו 41 אזרחים.
ההפצצות נמשכו עד חודש יולי וכל חלקי העיר סבלה מהפצצות- חשוב להזכיר גם ערים נוספות כמו ראשון לציון שסובלת התקפה ב 3/6 ונהרגים 25 אזרחים, גם רמת גן , חולון, בת ים הופצצו.
150 איש נהרגו ההפצצות בתל אביב, 20 מהם חיילים והשאר(130) אזרחים תמימים.רבים מההרוגים לא נכנסו בעת האזעקה למקלטים וישראל רוקח ראש העיר של תל אביב נואם ומפציר שאזרחי תל אביב לא ייצאו למרפסות ובטח לא לרחובות ולמעשה רבים נהרגו בשל הרצון "לראות מקרוב" את מטוסי המצרים…
רוב מטוסי חיל האוויר בתחילתו הגיעו ברכש 10 מסרשמידטים מצ'כיה באפריל 1948, הרבה לפני כן בינואר 48 קניית 21 מטוסי "אוסטר" מהבריטים- והשמשת 14 מהם, מטוסי תצפית והעברת אספקה בעיקר, כמו כן נקנו מכל הבא ליד באירופה למען חיזוק חיל האוויר הישראלי הצעיר שהספיק להפיל מטוסי אויב, הפציץ את עמאן ודמשק.
