סיורים בשרונה הטמפלרית בתל אביב, סיורים מודרכים בנווה צדק ונווה שלום עד רחוב פינס ופארק המסילה, סיורים מודרכים "בשביל העצמאות" בשדרות רוטשילד, סיורים מודרכים בעקבות אריק איינשטיין, סיור בעקבות אמני הבימה בתל אביב, סיורים בשכונת פלורנטין יפו תל אביב, סיורים מודרכים בתחנה המרכזית של תל אביב, סיורים מודרכים בנמל תל אביב ונהר הירקון.
סיור טעימות בשוק לוינסקי משולב עם פלורנטין, סיור טעימות בשוק הכרמל וכרם התימנים כולל המיצג החדש של כרם התימנים וסיור טעימות בשוק התקווה וסיור בשכונת התקווה.
סיפורה של תל אביב, מקור שמה של תל אביב ותחילתה של תל אביב, סיורים מודרכים וטיולים בשכונות הדרומיות של תל אביב, סיור ברחובות תל אביב, סיורים מודרכים בתל אביב ברחוב רוטשילד ואחד העם עד רחוב הרצל ולילנבלום- יהודה הלוי.
תרבות אמנות בתל אביב, מסחר ותעשייה, בורסה לניירות ערך ובתי קפה ומסעדות תל אביביות.
בשנת 1935 נפטר חיים נחמן ביאליק וההלוויה יוצאת מעולם "אוהל שם" , האיש שטבע את המונח תרבות בתל אביב.
הצגה ראשונה של תושבי תל אביב בקולנוע אופיר והצגה שניה הקולנוע מוגרבי מול בן יהודה 1.
הפגנות וקטטות כל מוצאי שבת לאחר רצח ארלוזורוב, בין נערי בית"ר לחניכי הפועל וחיים נחמן יכול היה לראותם מקפה אתרי ולשמוע את המוזיקה מקפה זמיר על הגג הצופה על רחוב אלנבי ורחוב ביאליק וטשרניחובסקי.
סיפור בתי הקפה ההיסטוריים של תל אביב, בתי הקפה הרחוב אלנבי בית קפה שלג הלבנון," קפה עטרה", "קפה רצקי", "קפה ביאליק", "קפה זמיר".
בתי הקפה ההיסטוריים הרחוב דיזינגוף: "קפה כסית", "קפה רוול", "קפה קליפורניה של אייבי נתן".
"קפה אררט" ברחוב בן יהודה 9, "קפה סן רמו" מול קולנוע קסם והים התיכון וקפה ריץ' על קו החוף.
היו גם בתי קפה פחות מוכרים ומפורסמים כמו- בית קפה איזביצקי, בית קפה בר-כוכבא, הגנה, קרלטון והאחים שור, קפה סגל,בית קפה גדנסקי.
*******************
סיורי שווקים בתל אביב: סיורים בשוק לוינסקי ופלורנטין, סיורים מודרכים בשוק הכרמל וכרם התימנים, סיורים בשוק התקווה ושכונת התקווה.
סיור משוררות וסופרות בתל אביב: סיור משוררות תל אביביות מכיכר אתרים דרך רחוב ארנון, גן ערן, רחוב גורדון עד טרומפלדור 5 שם גרה תקופה המשוררת רחל, נפגוש עוד 3-4 משוררות לאומיות מובילות.
סיורי שכונות ורחובות בתל אביב:
*********************************************
"סיורים מודרכים בפלורנטין" בתל אביב.
שכונת פלורנטין הוקמה בשנת 1927 על ידי שלמה פלורנטין קבלן אמיד עוד מסלוניקי ודוד אברבנאל עסקן ציוני ועיתונאי ממוצא יווני.
פלורנטין הייתה חלק מיפו עד "שהסתכסכה" עם עיריית יפו הערבית בתחילת המאורעות הגדולים בשנת 1936 ומאז הקמת המדינה היא חלק מתל אביב..שכונת פלורנטין הוקמה ביזמות פרטית טיולים שכרו או קנו בתים בשכונה הצנועה, רבים שכרו בדמי מפתח ובשנת 1991 עיריית תל אביב החלה לשדרג את האסתטיקה והויזואליות של הבתים וזהו תהליך ארוך הממשיך עד ימינו כולל בניה חדשה מתקדמת עם אדריכלות מתקדמת ושונה מבנייני הסיגנון הבינלאומיים הבהואוס.
ניתן ליהנות מרביעיית פלורנטין שתוכנן על ידי משרד אילן פיבקו הידוע וממול בתי מגורים "ישראליים" מ "קוביות קטנות" ועד בתים רחבי ידיים.
חלק מהבניה החדשה בפלורנטין הנראית לעין הקסום בסיגנון תמ"א 38 וניתן לראות תוספות של קומה או שתיים ושימור שיפוץ המבנה הקיים המקנה הוד והדר ויזואלי למבנה .
מומלץ ליהנות באחד מבתי הקפה, מסעדות אתניות,פאבים וגלידריות, גלריות מקומיות, מוזיאון הלח"י על שמו של אברהם שטרן "יאיר"- מקום תפיסתו של "יאיר"- על ידי הבולשת הבריטית בראשם של מורטון ו ווילקין…
מאפיות בולגריות מומלצות לצד הליכה למחלקה הצפוני של השכונה לשוק לוינסקי(יש שיגידו שהשוק לא בתחומי השכונה אלא "במרכז מסחרי") אך מעל הכל סיור בפלורנטין בעקבות הגרפיטי ברחובות הצרים של רחוב חלחול וצריפין לצד 'הרחובות הפתוחים" של פלורנטין ואריאל אקוסטה.
****************************************
כיכר צינה דיזינגוף בתל אביב.
כיכר צינה דיזינגוף בתל אביב נחנכה בשנה השמינית ללכתה (בשנת 1938) של אשת ראש העיר האגדי של תל אביבי מאיר דיזינגוף- בקשתו הנחרצת של דיזינגוף לסגנו ישראל רוקח שיקראו לכיכר צינה ולרחוב – מאיר דיזינגוף..
בכיכר של שנות השלושים הייתה מזרקה, תאורת לילה, דגי זהב, פיקוסים וספסלים- תכנון הכיכר היה על ידי ג'ניה אוורבוך- ויצירתה נשארה יפה כפי שהייתה בשנות החמישים והיא (הכיכר) חלק מתוכנית פטריק גדס הסקוטי שתכנן מחדש את תל אביב בתקופה הבריטית.
.
בכיכר ההיסטורית היה סניף של "המשביר לצרכן", קולנוע אסתר ההיסטורי והיום מלון סנטר, בית מהללי בין ריינס לדיזינגוף, כיום קולנוע רב חן ועוד… פסל "מים ואש" של יעקב אגם נחנכה בשנת 1986 והוצבה על ידי חברת "אורמת" ואף טופלה על ידה השנה הראשונה.
עם שינויי כיכר צינה, עיריית תל אביב בעצת מומחים רבים רצתה להסיר לחלוטין את פסל יעקב אגם ובעקבות רצונו לתבוע לחילופי מסרים רבים בין העירייה לאגם, הציגו ומציגים את פסל אגם ללא הצבעים העזים שהיו לפני….היום הכיכר פתוחה לתנועה ופתוחה לאנשים הנהנים מימי שמש וכמובן בבתי הקפה הרבים מסביב…
www.efitours.co.il
מלון גינוסר ההיסטורי ברחוב אלנבי 118 פינת רוטשילד 32 בתל אביב או מלון בן נחום.
מה קורה כשיזם אוסטרלי יהודי(שלמה פכטר) קבלן אמריקאי יהודי(סם וילסון) ואדריכל אוקראיני יהודי(יהודה מגידוביץ') נפגשים בשדרות רוטשילד פינת אלנבי בתל אביב??
הקמת מלון גינוסר (נקרא גם מלון בן נחום על שם מנהלו שנים רבות והאיש ששכר שתי קומות למען המשך היותו מלון), המבנה הראשון שנבנה על ידי יהודה מגידוביץ' בתל אביב בשנת 1921 ולאחר ימים יבואו מבנים מהודרים רבים ונוספים דיברנו על ידו ואדריכלים אחרים
מגידוביץ' היה מהנדס העיר תל אביב הראשון ובעל משרד אדריכלות מהמובילים.
מלון גינוסר היה (כנראה) הבית האקלקטי הראשון של תל אביב, בחזית הפונה לרוטשילד ניתן ליהנות משפע קשתות ואילו לצד אלנבי קווים ישרים…שילוב של קשתות מהעולם האוריאנטלי.
במלון גינוסר היו 25 חדרי אירוח, אולם לאירועים, טרקלין להרצאות כנסים ועוד.
החזית הפונה לשדרות רוטשילד בעלת הקשתות המסוגננות בכיווןהניאו קלאסיות המעודנת,במרכז מלון גינוסר המשומר ניתן לראות מגדל מעוגל ובראשו כיפה בסיגנון מזרחי.
בתוככי הבית יצירה אמנותית של יעקב דב גורדון ובו רב מוקף בבעלי חיים ומעליו נשר המשקיף מטה , הדתיים קראו לביטול היצירה הכופרת וכך היה, הפסל הוסר.. המלון נבנה בסיגנון אירופאיי מפואר, היה חשמל ואף טלפון..
בתחילת שנות השלושים נמכר המלון לאיש העסקים מוריס(משה) בנין מעשירי תל אביב הקטנה שהחזיק נכסים רבים והחברה קיימת עד היום. בית גדול וחשוב השייך "לקבוצת בנין" הוא בית בנין ברוטשילד פינת נחלת בנימין שם הייתה שגרירות ארצות הברית בשנות החמישים והשישים..
בקומה הראשונה יש מרפסת רחבת ידיים שם בשנות ה 30 היה "קפה עטרה" המפורסם משכנם של אמנים ואנשי רוח תל אביביים.
ניתן ליהנות מעבודותיו של מנחם-מנדל קרול, צבע, צייר ומעטר קירות שעלה לארץ ישראל מפולין בעלייה השנייה והטביע את חותמו על עיצוב פנים תל אביבי חדש ואת עבודותיו נוכל לראות גם בימינו(שחזור ושימור של שי פרקש המומחה בתחומו).
מנחם מנדל קרול עיטר גם בביתו של דוד בן גוריון בשדרות קק"ל ומאות בתים אחרים בתל אביב.
בתום בניית המלון היו הפגנות נגד הקבלן סם וילסון שהעסיק פועלים ערבים רבים….ההפגנות היו מול מלון גינוסר.. והיום ניתן לראות בשדרות רוטשילד "הפגנות" מסוג אחר, הפגנות של ההולכים תדיר בה.
לצינה דיזינגוף גנבו את ארנקה מתחת למלון גינוסר(בן נחום) ומודיעה למאיר דיזינגוף בעלה שתל אביב היא כבר עיר לפי כתביו של ביאליק-
"נהיה מדינה ככל המדינות רק אחרי שיהיו לנו גנב עברי וזונה עברייה".
בשנת 2011 החלה ניצה סמוק האדריכלית הנודעת לשמר את מלון גינוסר המרהיב ביופיו בדיוק 100 שנים וכך אמרה;
הבניין בלע לתוכו במשך השנים שינויים על גבי שינויים, עד שכמעט כל הערכים שלו נמחקו. כשהתחלנו לעבוד עליו הוא היה פשוט מכוער, חסר טעם וחסר ריח, ולא ידע מה הוא רוצה להיות".
כיום הוא מהמבנים המקסימים והמיוחדים של תל אביב ומי שמכיר את אודסה יוכל לזהות מבנים דומים מוכרים מהעיר האוקראינית על הים השחור ומי שאחראי לכך הוא יהודה מגידוביץ'..
www.efitours.co.il
סיורים מודרכים בתל אביב עם מדריך טיולים וסיורים בתל אביב יפו בשכונות ובשווקים של תל אביב.
####################################
"בית לדרברג" ברחוב אלנבי 116 פינת רחוב שדרות רוטשילד 29 בתל אביב.
"בית לדרברג" נבנה בסיגנון אקלקטי(לקטני) שנבנה בשנת 1925 על ידי היזם יצחק לדרברג , "מבתי החלומות" המפוארים והמיוחדים של "תל אביב הקטנה"…
מתכנן "בית לדרברג" היה יוסף ברלין מראשוני אדריכלי ארץ ישראל, בנה בתים עוד באוקראינה ועלה ארצה עם ניסיון רב בתחום התכנון והבניה וכנראה יהודה מגידוביץ' עוזר ליוסף ברלין בפרוייקט לקראת סופו..
סיגנון זה היה מקורב ל-"אר נובו" וחמישה חלק מימנו שדגל בעיצובים מן החי והצומח ואף דמויות נשיות לאורך הדורות.
פרופסור בוריס שץ מנהל בית הספר לאמנות "בצלאל" מפתח שיטת עיצוב פנים חדשה עם אריחי קרמיקה והאמן האמון על מלאכה זו היה יעקב אייזנברג שלמד במיוחד בבית ספר לאמנות בווינה…
יש לציין שבתים רבים בשנות העשרים והשלושים עוטרו באריחי קרמיקה, רחובות, כתובות וניתן לראותם במדרחוב נחלת בנימין, בית ספר אחד העם ועוד.
אריחי הקיר בבית לדרברג מספרים את סיפורה של ארץ ישראל , נופי ארץ ישראל, סיפורים מן התנ"ך ובהם ציורי קרמיקה המתארים המקורות סיפורים עם מוסר השכל יום יומי כמו: "הקוצרים ברינה" רועה צאן ו "הזורעים בדמעה".
בבית לדרברג הפונה אלנבי ניתן לראות את הכיתוב "בית לדרברג' וציור של ירושלים שתמיד איתנו.
מי היה יצחק לדרברג?
לדרברג היה יבואן כלי סניטריה, פורצלן והיתה לו חנות למוצרים לבית בשוק היווני ביפו(סוק א דיר) ובמאורעות תרפ"ט החנות עברה התקפה קשה של פורעי יפו.
בנו של יצחק, יעקב יהושע שהיה בחנות ניצל בדקה ה-90 על ידי חייל בריטי שהגיע בזמן…
בשנות ה 40 הקומה התחתונה הוסבה לקומת מסחר ועד ימינו, ניתן ליהנות מארוחת בוקר בכל שעות היום והערב "בבנדיקט".
בשנות הארבעים יעקב שפיגל מורה לריקוד עם שיטה ייחודית לו פותח אולם לריקודים בגג בית לדרברג" והיה למקום בילוי נחשב.
בבית לדרברג גר צבי בלקובסקי ממתכנני הקונגורס הציוני הראשון וחבר של הרצל , פרופסור ועורך דין.
למי ששם לב לעבודות השימור של בית לדרברג" יכול להבחין שעבודות השימור והשיפוץ של החלק החיצוני הסתיים והפעילות הפנימית נמשכת(יולי 2021) בגלל עבודת שימור פנימית של "ציורים דקורטיביים" , ישנם גם עמודים קורינתיים ואמנות קלאסית נוספת ולכן העבודה הפנימית החשובה נמשכת וגם פה אחראי לכך שי פרקש המומחה מספר 1 לשימור מסוג זה(הזכרתיהו גם בפרוייקט שרונה ומלון גינוסר ההיסטורי).
לפעמים, עוברים ליד בית בתל אביב ולא תמיד מכירים ומבינים את העוצמה הבוקעת מימנו, סיפורים מיוחדים, אישיות שקשורות לחיי הציבור והמדינה ובית לדרברג היא דוגמא לכך ויש לו שכנים בסיגנון זה כמו "מלון גינוסר" ממול, בית אברהם מויאל בשדרות רוטשילד ולו סיפור מרתק הבנקאי של מושבות הברון, הבנקאי של "כל ישראל חברים"- כי"ח וזו רק ההתחלה.. טיול אורבאני נעים לצד קולינריה מקומית ובינלאומית, סיורים מודרכים בעיר תל אביב מנווה צדק ונווה שלום דרך "אחוזת בית" ותל אביב הקטנה, סיור בסוהו של תל אביב בנחמני-אחד נעלי רוטשילד עד אלנבי.
סיורים השכונה הטמפלרית ושכונת מונטיפיורי היהודית, סיור מודרך בעקבות אריק איינשטיין, סיורים מודרכים בעקבות אדריכלים שחקני הבימה מובילים במה ואמנות, סיור בעקבות משוררות וסופרות בתל אביב, סיורים מודרכים בשוק הכרמל כולל טעימות והיכרות עם מטבחים בינלאומיים, סיור טיול בכרם התימנים -חורבת קרטוניא בשפת העם בזמנו, סיור ברחוב ביאליק במיוחד האדריכלות ואנשיו, סיורים מודרכים בשוק לוינסקי וטעימות, סיורים מודרכים בפלורנטין כולל גרפיטי, סיורים בתחנה המרכזית של תל אביב בנווה שאנן.
סיור טיול בנמל תל אביב מרידינג ושפך הירקון לגלישה מונטנה והגמל המעופף כולל סיפור המכביות.
אפי נחמיאס מורה דרך ומדריך טיולים מומחה רב ניסיון בתל אביב יפו
www.efitours.co.il
www.siyurimironiyim.co.il
סיורים וטיולים לקבוצות בתל אביב עם מדריך טיולים ומורה דרך בתל אביב יפו בשכונות תל אביב יפו.
#######₪₪₪#####₪###############
בית רבניצקי באחד העם 80 בתל אביב…
"וילה מהודרת בלב תל אביב".
הבית נבנה על ידי חברו הטוב של יהושע חנא רבניצקי והוא האדריכל הנודע יוסף ברלין.
ברלין היה אדריכל פעיל עוד בניכר ובתל אביב הגיע להישגים רבים ובעיקר בנה את " הארמונות של תל אביב" או "בתי החלומות", בית רבניצקי נבנה בשנת 1929 בסיגנון "האר-דקו" -סגנון תחומי אמנותי חזותי.
כשמסתכלים על הבנין מבחוץ מבחינים באבני הסיליקון הקטנים שהיה סיגנון ההיכר של יוסף ברלין והכניסה לבית מעוצבת ומוקפדת עד האבן הקטנה.
בית רבניצקי היה תמיד ענק וגרו בקומת המרתף סופרים מוכרים בשכר דירה כמו-הסופר בר-יוסף, סופר השואה ק. צטניק, המשורר מקסים גילן ואחרים.- רבניצקי היה מראשוני מוציאי לאור(מו"ל) בתל אביב ואף הוציא לאור את שירו הראשון של ביאליק – "אל הציפור" ומאז היה להם רומן בפרוייקטים רבים והשיא היה בהוצאת "ספר האגדה".
לבית הגיעו סופרים רבים להתייעצות וסתם חברות, בית רבניצקי היה הבסיס להוצאת הספרים "דביר" בה היה שותף עם ביאליק ושמריהו לוין.
חיים נחמן ביאליק כותב על יהושע חנא רבניצקי:
"לולא היד הענוגה והרכה של רבניצקי, שאחזתני תמיד בציציות ראשי והושיבה אותי ליד שולחן עבודתי, לא הייתי עושה מאומה".
בבית רבניצקי גרו ודרו בו ארבעה דורות ולפני מספר שנים נמכר למשפחה הדוברת צרפתית(לפחות משיחתי איתם) והבנתי שהנינה של רבניצקי תמשיך לגור באחת היחידות עם כניסה נפרדת…
אפי נחמיאס מורה דרך וסיורים אדריכליים, מזמרים, ספרותיים, סיורי שכונות וקולינריה.
www.efitours.co.il
סיורים טיולים וימי גיבוש כיף בתל אביב עם מדריך טיולים מקצועי בתל אביב יפו בשכונות התל אביב ובשווקים של תל אביב בשוק לוינסקי ושוק הכרמל או שוק התקווה.
#############:::::*****##########₪₪₪₪##
"בית ברנשטיין" ברחוב יהודה הלוי 45(פינת אלנבי) בתל אביב.
בית ברנשטיין הוקם על ידי חברת "אורה חדשה" בקצה אחוזת בית על המגרש האחרון הפונה לרחוב אלנבי ובימינו לקראת סוף שימורו ושיפוצו…
בתחילתה של תל אביב היה בצומת אלנבי ויהודה הלוי מבנה בן קומה אחת, הבית נהרס בתחילת שנות ה 30 ויצחק שוורץ האדריכל בונה את הבית הזה בשנת 1932 בסיגנון "הסיגנון הבינלאומי" (הבהואוס).
יצחק שוורץ היה מהנדס העיר תל אביב 6 שנים ובמקביל בנה פרטיים בתל אביב(אז זה היה אפשרי, כך עשה גם יהודה מגידוביץ' מהנדס העיר הראשון).
בימינו אנו משלימים את שימורו של הבית הפונקציונלי בעל קו אופקי ובטח לא סימטרי.
קצת אחורה:
מי שקנתה את השטח בתחילתה של תל אביב הייתה "חברה חדשה" של עקיבא אריה וייס המייסד של תל אביב ויושב ראש הוועד בשנה הראשונה(יחליף אותו מאיר דיזינגוף ויעשה הכל שלא נשמע על עקיבא אריה וייס).
לעקיבא אריה וייס היתה גם חברה בשם "אורה חדשה" שבנתה את "ראינו עדן" הראשון של תל אביב.
לפעמים רק צריך להרים את הראש והעיניים וליהנות מבתי תל אביב המשומרים והיפים להפליא.
###############################
"אקלקטיות בהרצל 66 בדרום תל אביב…"בית בועז ורחל דנקנר" בדרום תל אביב – "מרכז מסחרי".
בין יפו הערבית לתל אביב על שטח של שבט "שייח עלי" קמה שכונה חדשה- "מרכז מסחרי".
כשמה כן הוא, מרכז של חניות גדול שהוקם מלכתחילה להיות מרכז מסחרי גדול שהוקם לאחר מאורעות תרפ"א -1921.
שטח "מרכז מסחרי" נקנה על ידי דוד סמילנסקי ממייסדי "אחוזת בית" עת ניהל את חברה "גאולה"(גאולת אדמות).
יש לציין שתל אביב הקטנה(אחוזת בית) התנגדו עקיבא אריה וייס ומאיר דיזינגוף להקמת מרכז מסחרי, הרי הקימו "שכונת גנים" שקטה למען תושביה.
מאיר דיזינגוף כותב כך למפקד המשטרה שלו:
בסביבות הרחובות קצה אחד העם אוהל משה מקום היה מקודם שוק הולך ונעשה שוב שוק. בכל בוקר יכולים לראות שם סביב המקום, שנועד היה להיות גן ילדים, גמלים, חמורים, ומסתובבים של ערבים כמו בשוק. הם שמים את הפירות והירקות על הקרקע והכל מלוכלך. אני מבקש אפוא מכבודו לשלוח לשם בכל בוקר השכם שומר שישגיח שלא יהפכו מקום זה עוד הפעם לשוק. רבים מרוכלי הרחוב משאירים ברחוב עגלותיהם ושולחנותיהם, מה שמתנגד לכל חוק, והרחוב לא יכול להיות לרשות היחיד. הנני מבקש עוד פעם לאחוז בכל האמצעים שבלילה לא יישאר שום דבר ברחוב. לא עגלות, שולחנות וסחורות ולא ארגזים ותיבות".
— אילן שחורי, ראשיתו של שוק הכרמל בתל אביב, טבע וארץ ינואר-פברואר 2009
במאורעות של 1936-9 הוקם "שוק עליה", שימו לב! תמיד בעתות משבר תמיד קם לו פרוייקט שהיה מחוייב המציאות ולמרות הקושי קם שוק עליה ולפני כן "מרכז מסחרי"(גם אחרי מאורעות…תרפ"א)
היכן היתה ממוקמת "מרכז מסחרי"?
בחלק הצפוני דרך יפו, ממזרח רחוב הרצל ושוק עליה ובמערב רחוב מטלון(רחוב כלי הבית)- המרכז היה רחוב לוינסקי שיהפוך לשוק אוכל..רחוב כפר גלעדי קוסמטיקה וצעצועים בדרום ובמערב.
דרך יפו יהפוך לרחוב סטיילינג ואופנה ולמעשה עד ימינו.
מי גר בבית המקסים הזה? הבית ברחוב הרצל 66 לקראת סוף שימור ולפחות ב 22.2.22 ניתן היה לראות חסימה לכיוון הבית ועבודה בחלק העליו של הבית.
בועז ורחל(לבית שטיינברג) דנקנר…
בועז דנקנר היה יבואן קמח גדול לאחר מלחמת העולם הראשונה, בסוף המלחמה היו יהודים מעטים בתל אביב.
תל אביב גדלה עם העליה השלישית משנת 1919 עלו אלפי אנשים וחלקם הגיע "למרכז מסחרי".
לאיזור המסחרי הגיעו לקנות מיפו הערבית(למרות שהיה להם שוק) , פתח תקווה, שכונות תל אביב, ראשון לציון ומושבות יהודה…
בועז נישא לרחל והקימו בית תל אביבי לזמן קצר.
בשנת 1929 עבר עם משפחתו לנתניה והיה בין מקימי המושבה. בועז דנקנר ייסד את בית המסחר הראשון בנתניה והיו בו- מכולת, משקאות אלכוהוליים, חומרי בנין, מכשירים חקלאיים, דלקים ויותר מאוחר הקים פה סוכנות של העיתון "דואר היום".
למעשה הקניון הראשון בנתניה היה של בועז דנקנר וניתן היה להשיג בו הכל כולל הכל ואף מלונית קטנה הייתה …
דנקנר היה קשור "לראשוניות" של נתניהו בית הספר הראשון, הגן הראשון ועוד ועוד….
##################################
בית אריה בריל ברחוב שינקין 20(והיום מלון "סאם ובלונדי").
המלון הבוהק בצבעי הצהבהב וביושבי המסעדה בקומה ראשונה הוא בין הבניינים המרכזיים והבולטים של של שכונת " מרכז בעלי מלאכה" ההיסטורית ורחוב שינקין הוא לב ליבה.
הבית נבנה בין השנים 1919- 1923 על ידי האדריכל ליאון פיינשטיין עם קומה אחת בלבד ובהמשך היו 2 קומות עד תקופתינו בו נוספו 3 קומות נוספות ושימורו/שיפוצו של בית בריל הוותיק.
הבית נבנה עבור אריה בריל ולאחר שעזב לפתח תקווה נמכר הבית לגולדה ודב צ'יזיק.
"הבית הצהוב" נבנה בסיגנון האקלקטי הלקטני וניתן לראות במרכזו " ארקר מזרחי"(מרפסת סגורה בולטת הדומה לסיגנון העיר העתיקה בירושלים או יפו),"מרפסות קונסוליות"- מרפסות תלויות באוויר וסימטריה בין חלקי הבניין ולסיום- "פתחים קשיים ומעוטרים בקרניזים".
ליאון פיינשטיין תכנן ובנה גם את "בית רוזנפלד" במונטיפיורי 46 ובית בדריביצקי באחד העם 48.
שכונת "מרכז בעלי מלאכה" הוקמה ב1913 ורחוב שיינקיין במרכזה(על שם המייסד מנחם שינקין) אחרי אחוזת בית ושכונת נחלת בנימין…
עירית תל אביב ( ההיסטורית)התנגדה לפתיחת חנויות ברחוב שיינקין אך עם לחץ התושבים החל משנת 1930 יש חנויות בשיינקין ובימינו רבות "חניות הבוטיק" לסוגיהן.
בימי שישי הרחוב הופך להיות מדרחוב אחד גדול לאמנים ויוצרים, גינת שיינקין עמוסת משפחות עם צהלות ילדים.
ניתן לראות חסידים מחסידויות גור ובעלז החיים בהרמוניה ובשלווה רבות בשנים.
בית הכנסת המרכזי הוא "גאולת ישראל" של חב'ד המיוחד בוויטראז'ים היפים.
למטיילים היום ברחוב שיינקין מבין שתקנות בית חדש שעבר שימור מחירו קרוב לעשרה מיליון שח ויש קיטוב בין הקונים החדשים לבעלי הבתים הוותיקים ולמעשה יש פער לא קטן ולהזכירכם…רק לפני עשור וקצת היה זה איזור נחשל(יחסית) והשינוי שעבר העשור האחרון הוא קיצוני חיובי.
#####################$###$#####$$$#
שיינקין 19 פינת יוחנן הסנדלר.
הבנין רחב הידיים ברחוב שינקין 19 פינת יוחנן הסנדלר נבנה בשנת 1925 בסגנון האקלקטי הידוע בלקטנות שלו מסיגנונות שונים ומקומות שונים בעולם.
בנייה של בתים מסוג זה ניתן לראות בסוף המאה התשע עשרה בהרבה מקומות בעולם.
בסיגנון הלקטני ניתן לראות את הסיגנון הניאו קלסי(יווני רומי), סיגנון מזרחי מקומי, "הדבקה" של בעלי חיים או עיצובים על המבנה.
בית שיינקין 19 נבנה עם העליה הפולנית המכונה "עליית הגזוז" – עלייה זו הגיעה לתל אביב עם כסף רב ולבנייה רבה וברוכה.
משמר הבנין היפהפה הוא משרדו של יאיר זיק אדריכלים.
אם חשקה נפשכם בפיצה טרייה וטעימה כנסו ל "עגבנייה" בקומת הקרקע של בית שיינקין 19.
אפי נחמיאס מורה דרך לסיורים אורבניים תל אביב.
#####################################
"בית מינינברג" יהודה ובניו ברחוב שיינקין 22 תל אביב.
אחד הבניינים הראשונים של "הסיגנון הבינלאומי" בתל אביב בתחילת שנות ה 30.
מתכנן הבנין היה יוסף טישלר בשנת 1920 ובהמשך ביצע שינויים ותוספות יוסף כשדן האדריכל באמצע שנות ה 30.
יוסף טישלר עלה מבוצ'אץ לישראל, בנה יותר מ 300 מבנים והמפורסמים שביניהם -"שכונת אפ"ק" (הצמודה לנחלת בנימין) ושכונת "מרכז מסחרי" הצמודה לפלורנטין .
טישלר היה אדריכל הסיגנון האקלקטי לקטני שעבר אט אט לסיגנון הבינלאומי(הבאוהוס).
בקומה הראשונה היתה מרפאה מהוותיקות של תל אביב וכיום גלידריה איכותית ובית קפה.
הבנין בנוי בצורה סימטרית להפליא, גג שטוח, תוספות של מעקות פלדה וקווים נקיים.
שימור המבנה על ידי "ארכוד אדריכלים" משנת 2017.
איזור שיינקין(מרכז בעלי מלאכה) שינה את צורתו האפלה תוך עשור וקצת, והמלאכה עוד ממשיכה- יוקרתי יותר, אוכלוסיה בעלת יכולת לצד ותיקים ממוצעים ומקסימים…
****************************************************
אדריכלות ישראלית עכשווית..
האדריכלות הישראלית היא ניסוי ותהייה לאורך קצת יותר ממאה שנים…
האדריכלות המשמעותית שהיתה פה אי פעם היא "האדריכלות הקולוניאליסטית" שהגיעה אלינו באמצע המאה ה 19 על ידי מעצמות אירופה….
כל מדינה כמו איטליה, צרפת, רוסיה, אנגליה או רוסיה בנתה בפאר רב להשארת רושם וזה קרה בעיקר בירושלים(יפו, נצרת, חיפה)
השלב הבא היה "הסיגנון הארץ ישראלי" בו לקחו השראה מבתי הערבים העשירים,ניתן לראות זאת במבנה של "הטכניון הישן" של אלכסנדר ברוואלד, "גימנסיה הרצליה" של ברסקי או בית הסראיה של יפו עם ברוך פפרמייסטר…
השלב הבא היה לאחר מלחמת העולם הראשונה בו עלו אדריכלים מאירופה ושילבו סיגנונות שונים מהעולם הניאו רחבי, ניאו בארוק , מהאדריכלות המזרחית ועוד…זה היה תור הזהב של שנות העשרים לתקופה קצרה(לצערינו) , בתים לדוגמא מלון נורדוי בתל אביב, בית חולים עין גדי, בית התמר, בית לדרברג ומלון גינוסר ההיסטורי…
בשנות השלושים עלה קרנה של "הסיגנון הבינלאומי" או בשפת העם הבהואוס וניתן לראות רק בתל אביב יותר מחמשת אלפים בניינים בסיגנון זה ומשום כך קיבלה את התואר "העיר הלבנה" שהייתה לפני זמן קצר " העיר האפורה"…
בשנות החמישים והשישים קמה המדינה והבנייה הייתה מהירה.
הסיגנון היה "ברוטליסטי" שהונצח על ידי האדריכל הידוע לה קורבזייה, סיגנון זה תפס בארץ במקומות רבים ואחת הדוגמאות הידועות הוא בית אל על בתל אביב ברחוב בן יהודה, סיגנון אחר הוא "הכוורות" או "הרכבות" אותם מבנים ארוכים נמוכים עם מספר כניסות.
והיום, האדריכלות ללא שם מוגדר,אדריכלות מתפתחת עם שילוב סיגנונות תל אביבים ותיקים ויפים.
**********""""""***************"""""**********
"בית קיפר" ברחוב אמיל זולא 17 בתל אביב פינת פינת שדרות בן גוריון.
"בית קיפר" מאוד מרשים אך פונה יותר מזרחה ולא צפונה לכיוון שדרות בן גוריון המרכזי(רחוב קרן קיימת לשעבר), בית קיפר נבנה "בשכונת פועלים א' " בצפון הישן של תל אביב ואחד מתושבי היה דוד בן גוריון.
שכונת פועלים א' שבתחילה היו רק קומה אחת ובהמשך כבר על בסיס הקומה האחת נבנו בניינים בני שלוש או ארבע קומות- דרך אגב רק בית בן גוריון נבנה שתי קומות בשונה מהאחרים שבנו רק קומה אחת- השינוי היה בשנות העשרים ובעיקר השלושים(עד 4 קומות).
בין דיירי השכונה אברהם זברסקי גזבר ההגנה שהפך לאחד ממנהלי בנק הפועלים במשך 20 שנה וכן שמשון שפירא היועץ המשפטי לממשלה בתחילת דרכה של מדינת ישראל- הלל הכהן ממקימי ומנהלי סולל בונה היה שכנו של דוד בן גוריון.
בית קיפר הוא בית יפהפה שעבר שימור לאחרונה, בית בסיגנון הבינלאומי(הבהואוס) וקצת שונה מהרגיל ונראה "יותר מעוגל"- ניתן לראות "טרמומטר"- זכוכיות המאפשרות "כניסת קרני השמש" לחדר המדרגות.
ידוע כי בסיגנון הבינלאומי כל מדינה לקחה את המתאים לה ובזמן קצר של בית ספר הבהואוס השתנה הסיגנון בזמנים קצרים.
הבית תוכנן בשנת 1935 על ידי א. גליק וחיים סימה מהאדריכלים הפחות מוכרים אך יותר מוכשרים.
זאב יוסף קיפר ניהל את עסקיו מרחוב הרצל בדרום תל אביב וניהול יחד עם גיסו יוסף הורונצ'יק את "קפה בלפוריה" בפסאג' פנסק(הקניון הראשון של תל אביב הקטנה).
#############################
שכונת תל נורדאו ובית הספר תל נורדאו תל אביב.
אדמות שכונת תל נורדאו נקנו בשנת 1922 על ידי "חברת הכשרת" הישוב מהכפר "כרם מטרי".
השכונה השתרעה מכיכר מוגרבי בדרום ובצפון עד שכונת הפועלים ב' וממזרח שכונת נורדיה שהוקמה זמן קצר לפני לאחר מאורעות תרפ"א ביפו.
שכונת תל נורדאו קרויה על שמו של מכס נורדאו- הוגה דעות ועסקן ציוני חשוב והוגה חזון "יהדות השרירים" ומחליפו של הרצל ההסתדרות הציונית.
שטח שכונת תל נורדאו פוצל ל 261 חלקות ועיריית תל אביב דאגה להנחת צנרת בין בתי השכונה.
בית הספר תל נורדאו המבנה המרכזי והחשוב של השכונה נבנה בשנת 1926 וניתן לראות בתמונה שצילמתי את המבנה ההיסטורי ובדור האחרון בית הספר חודש מספר פעמים ואף חלקים חדשים נבנו.
המבנה והבנין הראשון של בית-הספר "תל נורדאו" הוקם בשנת 1925 ותוכנן בידי האדריכל דב הרשקוביץ ממהנדסי העיר הראשונים והחשובים של תל אביב.
הבניין הדו-קומתי נבנה בסגנון האקלקטי לקטני שהיה שכיח מאוד בשנות ה-20 בארץ ישראל ומשלב בתוכו מספר סגנונות אדריכליים ממזרח וממערב. חזית בית הספר מאופיינת בפתחים מלבניים עם קווי אורך ובחלונות עם קשתות.
הבנין השני שהצטרף למתחם בשנת 1934 תוכנן בידי מהנדס העיר השני של תל אביב יעקב בן-סירה בסיגנון "הבינלאומי" ( "באוהאוס"), המתאפיין בקווים נקיים פונקציונליים וללא קישוטים.
כאן פעל לזמן מה בית ספר אנקורי בתחילתו ובית הספר הגבוה למשפט, בשטח בית הספר התאמנו נשות ההגנה באימונים נשק ומקצועות צבאיים ועם הקמת המדינה הפך לבסיס ח"ן חיל נשים.
בין בוגרי בית הספר: יגאל מוסינזון, עורך דין שפטל, משה שמיר, תרצה אתר, אורי זוהר ועוד
בית הספר הראשון של תל הוא "גימנסיה הרצליה" שנהרס בשנת 1959 וכיום "בית ספר תל נורדאו" הוא הוותיק ביותר הקיים כיום
*********************************************
"אקלקטיות ברחוב הרב קוק 33 בתל אביב"..
בקצה הצפוני מערבי של שכונת כרם התימנים ומעבר לבתים הנמוכים והקטנים מצויים להם מספר בניינים היורדים עד רחוב הכובשים במערב.
אחד מהם, הוא בית יוסף טישלר שבונה את הבית הזה בשנת 1925 שיא התקופה הלקטנית אקלקטית של תל אביב, תל אביב גדלה ומתפתחת לאחר מלחמת העולם הראשונה והסיגנון השכיח בה הוא האקלקטי.
ניתן לראות את ציר ההתפתחות של תל אביב מדרום ומצפון לרחוב אלנבי בבניה של "בתי החלומות" היפים של תל אביב- יוסף טישלר נולד בבוצ'אץ באוקראינה,בן גילו של ש"י עגנון ושכנו.
טישלר תכנן יותר מ 300 מבנים בתל אביב, פתח תקווה ובני ברק, תל אביב עוברת שינויים כל יום וכל רגע וניתן לראות זאת בשטח.
סיור מודרך לקבוצות בתל אביב עם אפי נחמיאס
****#####"***###"**###**###**####*****#
"בית חזין" שהפך ל "בית פלרין" ברחוב רמב"ם 15 תל אביב.
בית חזין נבנה בתחילת שנות העשרים על ידי זאב חזין יבואן ויצואן של מוצרים שונים ומלט בעיקר..
הבית נמצא בשכונת נחלת בנימין ומטרים ספורים מצומת נחלת בנימין/רמב"ם.
המבנה כפי שנראה לפני שימור ולא אחרי, כך שרואים את יופי העבר והפוטנציאל לשימור לפי חוק וכך יהיה.
"בית חזין" בתוכניתו וחזונו להיום מלון בוטיק עם 60 חדרים שינוהל על ידי רשת סבוי savoy הבינלאומית
הבית נבנה על ידי יהודה מגידוביץ' מהנדס העיר הראשון של תל אביב, החדרים גבוהים מהרגיל ורחבי ידיים.
באיזור זה בניה של מיטב וראשוני בוני תל אביבי אלכסנדר לוי, ברוואלד, יוסף ברלין, טבצ'ניק , יוסף מינור וכמובן מגידוביץ', בשנת 1934 הבית נמכר לרוברט כ"ץ הלונדוני שרצה להרוס ולבנות מחדש ונמלך בדעתו.
בשנות ה 40 רוכש את הבנין זאב פרלין והיה ידוע "כבית פרלין" אשר נמכר בשנות ה 60 לדינה וצדוק אהרון.
מי גר בבית ההיסטורי? משפחות חזין ופרלין,משפחת זליקוביץ' (משפחת הצייר ראובן רובין) וכיום בקומה הראשונה משרד "אירגון יוצאי מרכז אירופה"- מכאן יצא העיתון "יקינטון" של יוצאי גרמניה בהוצאה הייקית mb.
עד שנות האלפיים היה פה "קפה רפאל" הוותיק – קפה קונדיטוריה(היה אולם צמוד ששימש את אספני בולים), כאן הוקמה "אגודת השדכנים" והיה גם מקום ידוע למפגשים פוליטיקאים מכל המפלגות.
כמו כן, היית תמרוקייה גדולה של חורי והיום המבנה ממתין לגאולתו כמו הרבה מחבריו שכבר שומרו ושופצו.
##₪###₪₪###₪₪₪##₪₪##₪###₪₪₪
אדריכלות ישראלית עכשווית בתל אביב ובכלל.
האדריכלות הישראלית היא ניסוי ותהייה לאורך קצת יותר ממאה שנים…
האדריכלות המשמעותית שהיתה פה אי פעם היא "האדריכלות הקולוניאליסטית" שהגיעה אלינו באמצע המאה ה 19 על ידי מעצמות אירופה….
כל מדינה כמו איטליה, צרפת, רוסיה, אנגליה או רוסיה בנתה בפאר רב להשארת רושם וזה קרה בעיקר בירושלים(יפו, נצרת, חיפה)
השלב הבא היה "הסיגנון הארץ ישראלי" בו לקחו השראה מבתי הערבים העשירים,ניתן לראות זאת במבנה של "הטכניון הישן" של אלכסנדר ברוואלד, "גימנסיה הרצליה" של ברסקי או בית הסראיה של יפו עם ברוך פפרמייסטר…
השלב הבא היה לאחר מלחמת העולם הראשונה בו עלו אדריכלים מאירופה ושילבו סיגנונות שונים מהעולם הניאו רחבי, ניאו בארוק , מהאדריכלות המזרחית ועוד…זה היה תור הזהב של שנות העשרים לתקופה קצרה(לצערינו) , בתים לדוגמא מלון נורדוי בתל אביב, בית חולים עין גדי, בית התמר, בית לדרברג ומלון גינוסר ההיסטורי…
בשנות השלושים עלה קרנה של "הסיגנון הבינלאומי" או בשפת העם הבהואוס וניתן לראות רק בתל אביב יותר מחמשת אלפים בניינים בסיגנון זה ומשום כך קיבלה את התואר "העיר הלבנה" שהייתה לפני זמן קצר " העיר האפורה"…בשנות החמישים והשישים קמה המדינה והבנייה הייתה מהירה.
הסיגנון היה "ברוטליסטי" שהונצח על ידי האדריכל הידוע לה קורבזייה, סיגנון זה תפס בארץ במקומות רבים ואחת הדוגמאות הידועות הוא בית אל על בתל אביב ברחוב בן יהודה.
סיגנון אחר הוא "הכוורות" או "הרכבות" אותם מבנים ארוכים נמוכים עם מספר כניסות.
@@@@@@@@@@@@@@@@©©©©©©©©©
הבית ברחוב ברנר 4 תל אביב.
בית לשימור מחמיר ומהבתים המיוחדים של לב תל אביב, בשנות החמישים היה פה סניף של מפא"י.
התכנון של משרד ליר אדריכלים, התוכנית להסב את המבנה לוילה עירונית רחבת ידיים, השימור המחמיר חסה הבית לוילה מפוארת והגדולה שאפיינו אותו בשנות ה- 20, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר הנדרשים ממבנה לשימור מחמיר.
בהליך הנדסי לא פשוט, נחפר תחת יסודות המבנה ההיסטורי מרתף חניה ענקי, ונבנתה מעלית זכוכית שקופה אולטרה-מודרנית המובילה אל אזורי המגורים.
את בסיס המידע ששונה מאתרו של איש הנדון 'אליהו ברוך יזמות נדלן"
***********,*********,*******************************"בית גצל שפירא בסמטה פלונית 2 תל אביב פינת רחוב קינג ג'ורג'.
"שני אובליסקים בשערי סמטה פלונית".
הבית נבנה על ידי משה צ'רנר בשנת 1920 בסיגנון האקלקטי, גצל שפירא ממזרח אירופה עובר לדטרויט שם עובד כחייט אך פרנסה רבה לא הייתה ועבר לנדל"ן.
גצל שפירא זיהה את המגמה, רבים עברו ממזרח מערבה לדטרוייט, שפירא קונה דירות ישנות משפץ ומוכר או משכיר וכך עושה את הונו.
גצל שפירא מעכבר את משפחתו לאמריקה(היו לו עוד 8 אחים), הם לא מסתדרים וכך עולה גצל שפירא עם אישתו סוניה לתל אביב.
כאן גמל שפירא בונה בית בלב חולות תל אביב למען אהובתו, שפירא קורא לרחוב סוניה שפירא ולרחוב הסמוך על שמו גצל שפירא .
ראש העיר מאיר דיזינגוף כועס ומסיר את הלוט והשמות יהיו סמטה אלמונית ופלונית עד ימינו.
פסל האריה היה אמור לשמור על סוניה, אולי על הרחוב ובסיור נספר את "האגדות" השונות.
מי האמן שיוצר את "האריה"? מה עושה גצל שפירא כדי שאהובת לבו תישאר בין ים של חולות וקצת בתים? הקשר בין מאיר גצל שפירא ומאיר דיזינגוף ועוד, הכל הסיור..בפינת הנוסטלגיה, ברמה הרחוב הייתה חנות סכינים נודעת של לובינסקי(יבוא בעיקר) וקפה נח המפורסם שפיתח חיי קהילה סביבו.
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
"הבנין הוורוד" ברחוב יוחנן הסנדלר 18 תל אביב.
מול גינת שיינקין נבנה בית אקלקטי בשנות העשרים על ידי שמחה אמב"ש יהודי מאיסמעיליה במצרים.
השטח ניתן לאשתו של אמב"ש במתנה ובית אמב"ש נבנה בשנת 1924 שיא התקופה האקלקטית.
הבנין שומר על ידי איתן גביש והצבע הוורוד זה סימן ההיכר שלו וצריח מעל הבית.
בסוף שנות העשרים הקימו בבית זה את "גימנסיה נורדיה" או "גימנסיה לעם".
בתל אביב הוקמה הגימנסיה הרצליה בתחילה ולאחר מכן "גימנסיה גאולה" והקמת גימנסיה נוספת היה ענין של זמן מאחר והורים רבים פחות התחברו לתוכנית הלימודים של הגימנסיות האחרות וכך גם לו בבית הוורוד "גימנסיה נורדיה".
הגימנסיה נורדייה למדו אנגלית צרפתית ואף איטלקית…
בין המורים היו:
חבר המורים במחזור הראשון שסיים בשנת 1930 כלל את: זאב נבון המורה לציור, דב סלפין מייסדי גימנסיה לעם, אינג' א. פלקוביץ, ד"ר משה ריגאי דוקטור לכימיה, שמואל שרייר-שרירא שלימד מקרא והיה דוקטור לפילוסופיה והיה בהנהלת הגימנסיה, לאחר משברון שעבר על המוסד נותר מנהל יחידי.
במהלך שנת 1937 ואילך ניהל את גימנסיה נורדייה ד"ר יוסף שוסטר.
_______________________________________________
"בית חזין" שהפך ל "בית פלרין" ברחוב רמב"ם 15 תל אביב.
הבית נבנה בתחילת שנות העשרים על ידי זאב חזין יבואן ויצואן של מוצרים שונים ומלט בעיקר..
הבית נמצא בשכונת נחלת בנימין ומטרים ספורים מצומת נחלת בנימין/רמב"ם.
המבנה כפי שנראה לפני שימור ולא אחרי, כך שרואים את יופי העבר והפוטנציאל לשימור לפי חוק וכך יהיה.
"בית חזין" בתוכניתו וחזונו להיום מלון בוטיק עם 60 חדרים שינוהל על ידי רשת סבוי savoy הבינלאומית
הבית נבנה על ידי יהודה מגידוביץ' מהנדס העיר הראשון של תל אביב, החדרים גבוהים מהרגיל ורחבי ידיים.
באיזור זה בניה של מיטב וראשוני בוני תל אביבי אלכסנדר לוי, ברוואלד, יוסף ברלין, טבצ'ניק , יוסף מינור וכמובן מגידוביץ'.
בשנת 1934 הבית נמכר לרוברט כ"ץ הלונדוני שרצה להרוס ולבנות מחדש ונמלך בדעתו.
בשנות ה 40 רוכש את הבנין זאב פרלין והיה ידוע "כבית פרלין" אשר נמכר בשנות ה 60 לדינה וצדוק אהרון.
מי גר בבית ההיסטורי? משפחות חזין ופרלין,משפחת זליקוביץ' (משפחת הצייר ראובן רובין) וכיום בקומה הראשונה משרד "אירגון יוצאי מרכז אירופה"- מכאן יצא העיתון "יקינטון" של יוצאי גרמניה בהוצאה הייקית mb.
עד שנות האלפיים היה פה "קפה רפאל" הוותיק – קפה קונדיטוריה(היה אולם צמוד ששימש את אספני בולים), כאן הוקמה "אגודת השדכנים" והיה גם מקום ידוע למפגשים פוליטיקאים..
כמו כן, היית תמרוקייה גדולה של חורי והיום המבנה ממתין לגאולתו כמו הרבה מחבריו שכבר שומרו ושופצו.