"מדריך טיולים סיורים וגיבושים בתל אביב"
"הייתה שכונה ואיננה",כו שכונת מחלול. "שכונת מחלול" הוקמה "חאפ לאפ"-בצורה מהירה לאחר מאורעות תרפ"א- שנת 1921 בה נרצח יוסף חיים ברנר וסופרים אחרים בבית האדום – "בית יצקר" ובבית החלוץ ברחוב יפת צמוד לבית החולים הצרפתי בו נטבחו 14 יהודים. למועצת תל אביב היה צורך ליישב את פליטי יפו באופן מיידי וכן את עולי העלייה השלישית -1918-1923 שנאחזו תחילה ביפו ונתקעו ביפו בגלל המאורעות.
שכונת מחלול הייתה בסך הכל לאורך 500 מטרים מדרום לצפון-מרחוב גורדון(מול מלון רנסנס) ועד רחוב ארלוזורוב(חנות פדני לתכשיטים/השגרירות הבריטית ) ומהים במערב ועד לרחוב בירקון ומעבר להם היו בנייני תל אביב המתפתחת. "בשכונת מחלול"- בנו מהר ורוב בתי מחלול היו -צריפי עץ משוחים ומצופים ב- "טול"(סוג של קרטון עבה מרוח בזפת) למען לא יחדרו מים לצריפי העץ הרעועים ו- "ליפטים" -שאריות עץ בכל הגדלים שהים פלט והשתמשו בהם לבניה. היו שתי שכונות מחלול- מחלול א' באיזור הדרומי באיזור גורדון וצפונה ואילו מחלול ב' הייתה קרוב לבית הקברות אשר היה על גבעת הכורכר היום וקבר השייח עד היום עומד פה לתפארת(צפונית לכיכר אתרים במטרים ספורים ומעבר לשביל…מחלול ב' הסמוכה לבית הקברות הייתה ותיקה יותר ורובם פליטי מאורעות תרפ"א. מה פירוש המילה "מחלול"? "אדמה ללא בעלים", בעולם העותומאני קרקע שלא מעובדת היא "מחלול" ולמעשה מותרת לאנשים אחרים לשבת בה.
כדי להבין את הבסיס הרעוע של השכונה , בתי מחלול שהיו צריפי מחלול נבנו מעצים שהים פלט כל הזמן ובעזרתם בנו את הצריפים ומן הסתם השלמות אחרות מבתי מסחר.גם "שכונת נורדיה" הוקמה לאחר מאורעות תרפ"א וגם נבנתה מצריפים אך הייתה יותר מסודרת באירגון, וסיגנון הבניה ואף שילמו ארנונה, ובהמשך יהרסו הכל ויקום "דיזינגוף סנטר", ולא כמו "מחלול" שלא שילמו בתחילה ויש שלא שילמו גם בהמשך ומעיד על הקושי הכלכלי הרב של השכונה. אנשי "גדוד העבודה" מהפלג השמאלי בראשו של מנם אלקינד ישבו בשכונת מחלול(גדוד העבודה מיסודו של יוסף טרומפלדור היה בבסיסו "ימני" יותר ובהמשך חל פילוג).לגדוד קראו-"קיבוץ יסוד" והם בונים את רחובות בן יהודה(הרוב),שדרות רוטשילד ובית ספר "תל נורדאו" עד שהתפרק מיסודו הגדוד בשנת 1929בשנת 1925 מקים משה הלוי את "תיאטרון האוהל" בשכונת מחלול.
אחת הסיבות שמועצת תל אביב מיישבת את פליטי המאורעות ליד קבר "עבד אל-נבי," ובית העלמין המוסלמי בכדי לעצור את התפשטות בית הקברות המוסלמי(בארץ המתים) כמו ששכונות אחרות עצרו את התפשטות הכפרים הסמוכים(ארץ החיים) כמו "הכפר סומייל". בית הקברות המוסלמי הוקם בשנת 1903 עת היו מגפות רבות ביפו וכך באותם שנים היהודים בראשותו של שמעון רוקח(על אדמות אהרון שלוש) "מקימים" את בית העלמין טרומפלדור בשנת 1902. "שכונת מחלול" סבלה מהצפות של הים, בחורף מרטיבות ירידת הגשמים ורוחות פרצים, צריפי העץ הרעועים שהתבלו מכל גורם סביבתי, שריפות רבות בשל העץ ועוד..
בית הכנסת המרכזי "יחזקאל" בהנהגתו של צבי הירש למברג היה קרוב לבית הקברות עבר בשנות השישים לרחוב ארנון בו הוא קיים עד ימינו וממשיך את את שכונת "מחלול" על ידי יהודים יוצאי צרפת בעיקר(50 מטרים מבית לאה גולדברג ומול "גן ערן" וסיפורו המרגש של לוחם סיירת מטכ"ל שנהרג באסון צאלים)
בשכונת מחלול הקימו יוצאי לודז' מפולין בעליה הרביעית בסוף שנות העשרים מפעל טקסטיל "דלפינר-יוחננוף" שפירנס את תושבי שכונת מחלול. מפעל חשוב נוסף היה של משפחת לבקוביץ'- "בית עיבוד עורות" ובשל הסירחון המתמיד היה בו "סליק" והבריטים הרגישים לריחות בטח לא יחפשו בו. "כיכר אתרים"- למעשה כיכר אתרים יושבת כולה על "שכונת מחלול" ותוכנית עיריית תל אביב הייתה לגרום להזרמת התנועה מדרום לצפון על כביש החוף וחניון ענק, עצם מחיקת השכונה מעל הקרקע כבר גרם לאנחת רווחה למנהיגי עיריית תל אביב. פרוייקט "כיכר אתרים" הוא כישלון תכנוני ממדרגה ראשונה ועשרות שנים של עזובה, השתנה בכל מקום וסירחון, עסקים סגורים ועוד ועוד. בימים אלו יש תוכנית לתת ליזם פרטי להקים גורדי שחקים ובניינים שהדברים יתפרסמו לקהל הרחב ונבין מה התוכניות לעתיד.. "הקולוסיאום"- מועדון הריקודים נסגר מזמן ושכן במבנה המעוגל במרכז ודרום הכיכר…"הפוסיקט" – מועדון חשפנות הידוע בהחפצת נשים נסגר מזמן .כיום חברת itlv שרכשה את המקום עוסקת "בהפצת האור" ו"ממעיטה מהחושך" שהיה פה בעבר.
התוכנית היא שבית זה היא מרכז לעשיה חברתית, תרומה לבני נוער, הכוונה, חינוך וקידום…נכנסתי השבוע וניתן לראות "תכונה" של עשיה חיובית כמו מוזיאון, מקום להפעלות, קבוצות פרוייקטים, מתנדבים, המולה חיובית והפצת האור לחלקי תל אביב החשוכים. תיאור השכונה לא היה קל, התנאים והתקופה הייתה קשה וזכורני בסיור שאחד ממשתתפי הסיור סיפר -איך הסתכלו עליהם בעין מתנשאת השכנים ממול ברחוב ארנון, או שכונת כרמיה הסמוכה ובסך הכל הבתים שממזרח לרחוב הירקון , וגם לאה גולדברג כותבת על הילדים מרחוב ארנון ומקביליהם ממחלול. בין תושבי שכונת מחלול- יוסי גרבר השחקן בעל שלל הפרסים, הסופר שלמה שבא, השחקן גדעון זינגר, הפסל אהרון פריבר ודוד פולוס (עיצב ותכנן את הסוסה של אלכסנדר זייד),עורך הדין הפלילי המפורסם יורם שפטל והצייר איקא ישראלי.
בשטח שכונת "מחלול" התבצע רצח ארלוזורוב ליד המדרגות היורדות מטה לכיוון החוף מכיכר אתרים של היום ופינויו "לבית החולים עין גדי" וארלוזורוב מת על שולחן הניתוחים, מול שכונת מחלול עלתה על שרטון אונית המעפילים "טייגר היל" ויש לוח הנצחה ליד מלון קראוון פלאזה וביולי 1948 נהרג חייל ,תינוקת ואמא בהפצצת מטוסים מצריים על תל אביב(במאמר "אנדרטת השחף" הרחבתי קמעא בנושא)
לסיום ספרותי – הסופר אבות ישורון כותב את השיר "מחלול שכונתי", הגששים מזכירים את מחלול ב- "יפות יפות" , בסרט "שלושה משכונה אחת" עם יוסי גרבר מתוארת ומשוחקת "שכונת מחלול" ונסיים עם חסמב"ה שגם מוסינזון מתאר את שכונת מחלול.
אשמח לעיונכם wwww.siyureboutiqe.com www.efitours.co.il
לקריאה מוספת על עוטף עזה וסיפורי גיבורים אזרחים ולוחמים בשבת השחורה
"סיורים מודרכים בעוטף עזה חרבות ברזל בין שדרות לקיבוץ רעים מושב תקומה ומסיבת הנובה".
