"סיורים בירושלים".

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

מדריך טיולים ומורה דרך בירושלים בשכונות ירושלים בשווקים, בעיר העתיקה והחדשה..

ירושלים מכל העולמות..

ההיסטוריה של ירושלים ארוכת שנים וניתן להעיד שהיו בה חיים מהתקופה הכלקוליתית – לפני יותר מארבעת אלפים שנים אחורה ויותר אך בינינו פחות מעניין אותנו, הפגישה התכנית בין מלכיצדק מלך שלם לאברהם כבר רוחנית יותר וקרובה מבחינת הזמן להתהוות אט אט של "עיר מדינה", עיר שהיא גם מדינה עם מלך חזק ואיתן…
העיר הכנענית מתפתחת בעיקר התקופה הכנענית המרכזית ושיאה הכנענית העתיקה 3300 עד 3500 שנים אחורה…
דוד עוד כמנהיג צבאי וגנרל כובש את העיר הכנענית "שלם" ואז הגבעה הקטנה עם שטח של 30 דונם תהפוך "לעיר דוד".

למה מקימים את העיר הקטנה בשטח הנחות יחסית(הר הצופים והר ציון צופים עליה), למה העיר רחוקה מדרך המלך אשר הייתה באיזור "דרך חברון", מלון דוד המלך…? אז כנראה שהמקום הנמוך נראה לנו נמוך ובימים אלו מי שהגיע עם כלי קשת ומרי הוא לעיר מלמטה ולא הייתה שליטה עילית וגם אם עמדו במקום גבוהה- ירי החיצים לא הגיע לחומות ומי שהיה מעבר לחומות הבחורות חש בטחון מלא…
דבר נוסף, מים וכאן בעיר דוד יש את מעיין הגיחון שבעבר "גח" מלשון גיחה, פעם המעיין והפסיק לכן שמו היה "גמלון", כיום המים נובעים ויוצאים באותו קצב…הישוב כך נראה היה גם קטן מלכתחילה ואם רצה "התחבר" לדרך המלך במערב.

"עיר דוד" שוכנת בין נחל קדרון ממזרח לטירופיאון הוא "עמק עושה הגבינות" , מבריכת השילוח בתקופת חזקיהו עלתה צפונה עד הכביש של ימינו ולפני חומות העיר העתיקה של ימינו אנו.
בתקופת שלמה בנו של דוד יבנו את בית המקדש על על המוריה ולמה דווקא פה?? השטח היה נייטרלי והיה חכם לבנות את בית ה' במקום שלא היה שייך לאף שבט ודבר נוסף אולי בשל המיקום המרכזי בין צפון לדרום וכך קרוב לרוב שבטי ישראל.

יהודה עמיחי כתב שירושלים אף פעם לא התפשטה, מאחר כשחושפים שכבה אחת ישנה אחת למטה ועוד אחת…

בהמשך, אכתוב על תקופות מרתקות לצד מקומות ותמונות מימינו ומהעבר, בעיר העתיקה בארבעת הרובעים ובעיר החדשה , "סיפור היציאה מן החומות והשכונות הראשונות", המתחם החרדי, איזור נחלאות- שכונות החצר הציוריות, איזורי המעצמות כמו מגרש הרוסים והמתחם הצרפתי, סיורי שווקים, רומנטיקה בעין כרם ורחוב הנביאים, שכונות הגנים של ירושלים כמו בית הכרם ורחביה, טלבייה הערבית נוצרית והמושבה היוונית, מתחם התחנה והמושבה הגרמנית היפה ועוד..

"מאמרים" לצד תמונות אמנותיות והסבר קליל ,מתחיל לזוז והסיגנון יהיה דומה לתל אביב יפו וקבוצת לפתוח חלון לשרון אך….ירושלים מכל העולמות, מרתקת ומרגשת והינה עולם אינסופי של חוויות לתכנים מסוגים שונים …

***************************************

מפת מידבא ברובע היהודי בירושלים.

מפת מידבא היא למעשה רצפת פסיפס שנמצאה בעיר מדבא, 15 דקות מהר נבו.

רצפת הפסיפס כנראה פוספסה בפסיפס מאמצע סוף המאה השישית וניתן לראות את "המפה של ארץ ישראל" וסביבתה..
לאחר שמצאו את "המפה" שולח "נציג הקדושה בירושלים" ספרן העונה לשם קליאופס קולקולידס בשנת 1896 להעתיק ולמפות את המפה עד כמה שניתן.

בשנת 1906 יצאו לסיור מקצועי במידבא פלמר וגוטה ומשכפלים את המפה ומשדרגים את המיפוי למה שאנו מכירים היום, המפה של קליופאס חשובה וגם אם לא הכי מדוייקת, לאחר תשע השנים נהרס הפסיפס על ידי הטבע ואנשים רעים.

משנת 1897 מפת מידבא פורסמה המפה המוכרת לנו היום מכנסית מידבא,גודל הפסיפס הוא 140 מ"ר והיו בו 210,000 אבני פסיפס.

ניתן להכיר את את ארץ ישראל והמקומות החשובים לאותם ימים ומצידון בלבנון ועד תבאיי במחוז לוקסור במצרים.
הארץ ניתן לראות מפוספסים בפסיפס שכה, זכריה,שכם, יריחו, בית חוגלה, אשקלון ועוד.
ירושלים, הירדן, עבר הירדן, הרי מואב, הרי אדום, ים המלח, הנגב, סיני, הנילוס, ערי החוף, ובצפון שכם והר עיבל והר גריזים.
בירושלים ניתן לראות את חומות העיר העתיקה בירושלים, שער שכם עם רחבה גדולה ועמוד(כנראה אבן מיל למדידת מרחק), הקרדו הוא הרחוב הראשי של ירושלים בתקופה הרומית ביזנטית, "כנסיית הקבר" ירדה טיפה דרומה עדי שיהיה במרכז ירושלים, ניתן לראות את "הדקומאנוס"- רחוב שיוצא ממזרח למערב ויותר "שתי וערב".

אחד מאתרי הרובע היהודי בעיר העתיקה הוא "הקרדו" ופירושו "הלב" של העיר …ניתן לראות את שרידי החנויות, אבני הגזית, הריצוף באבני גזית בני קרוב לאלפיים שנה, שחזור תמונות הקרדו ובעלי מלאכה, חנויות, גלריות ועוד…

********************************************

מפת מידבא- ממידבא לירושלים!

מפת מידבא היא למעשה רצפת פסיפס שנמצאה בעיר מדבא, 15 דקות מהר נבו.

רצפת הפסיפס כנראה פוספסה בפסיפס מאמצע סוף המאה השישית וניתן לראות את "המפה של ארץ ישראל" וסביבתה..
לאחר שמצאו את "המפה" שולח "נציג הקדושה בירושלים" ספרן העונה לשם קליאופס קולקולידס בשנת 1896 להעתיק ולמפות את המפה עד כמה שניתן.

בשנת 1906 יצאו לסיור מקצועי במידבא פלמר וגוטה ומשכפלים את המפה ומשדרגים את המיפוי למה שאנו מכירים היום, המפה של קליופאס חשובה וגם אם לא הכי מדוייקת, לאחר תשע השנים נהרס הפסיפס על ידי הטבע ואנשים רעים.

משנת 1897 מפת מידבא פורסמה המפה המוכרת לנו היום מכנסית מידבא- גודל הפסיפס הוא 140 מ"ר והיו בו 210,000 אבני פסיפס.

ניתן להכיר את את ארץ ישראל והמקומות החשובים לאותם ימים ומצידון בלבנון ועד תבאיי במחוז לוקסור במצרים.
הארץ ניתן לראות מפוספסים בפסיפס שכה, זכריה,שכם, יריחו, בית חוגלה, אשקלון ועוד.
ירושלים, הירדן, עבר הירדן, הרי מואב, הרי אדום, ים המלח, הנגב, סיני, הנילוס, ערי החוף, ובצפון שכם והר עיבל והר גריזים.
בירושלים ניתן לראות את חומות העיר העתיקה בירושלים, שער שכם עם רחבה גדולה ועמוד(כנראה אבן מיל למדידת מרחק), הקרדו הוא הרחוב הראשי של ירושלים בתקופה הרומית ביזנטית, "כנסיית הקבר" ירדה טיפה דרומה עדי שיהיה במרכז ירושלים, ניתן לראות את "הדקומאנוס"- רחוב שיוצא ממזרח למערב ויותר "שתי וערב".

אחד מאתרי הרובע היהודי בעיר העתיקה הוא "הקרדו" ופירושו "הלב" של העיר …ניתן לראות את שרידי החנויות, אבני הגזית, הריצוף באבני גזית בני קרוב לאלפיים שנה, שחזור תמונות הקרדו ובעלי מלאכה, חנויות, גלריות ועוד…

סיורים בירושלים טיולים בירושלים יום גיבוש ירושלמי, יום כיף בירושלים, סיורים מודרכים בירושלים עם מדריכי טיולים בירושלים

*****************************************

בית כנסת החורבה במרכז הרובע היהודי.."מחורבן לתקומה"…

במרכז הרובע היהודי בית כנסת "החורבה" המתנשא אל על ושולט על כל סביבותיו, מפואר מאוד ומאוד נוכח בהדרו.

בית הכנסת היה כבר נוכח במקומו במאה ה-17 ובמילים אחרות לפני הגעתו של רבי יהודה החסיד באוקטובר 1700…
תמיד אמרו לנו שבניית בית הכנסת על ידי רבי יהודה החסיד ונלבן פה את התפתחות "בית כנסת החורבה" או "בית כנסת בית יעקב"…
בשנת 1692 נהרס בחלקו בית הכנסת המרכזי הירושלמי האשכנזי שהתפללו בו גם "אנשי אגן הים התיכון" בחלקם(הספרדים התפללו בבית הכנסת יוחנן בן זכאי המתחם ארבעת בתי הכנסת הספרדיים).

מסביב לבית הכנסת היו מוסדות הציבור האשכנזים כמו:ישיבת עץ החיים המפורסמת.
היה צורך בשיפוץ המבנה המרכזי של בית הכנסת ומעט גם למוסדות הקודש והלימוד של הקהילה.
לרחבהה קראו "דיר שיכנוז" בו גרו האשכנזים.

תרומות הגיעו מרחבי העולם לשיפוץ בית הכנסת והוא כבר עומד בתחילת 1700 לפני הגעת רבי יהודה החסיד ותלמידיו.

רבי יהודה החסיד מגיע באוקטובר 1700 ונפטר שישה ימים לאחר מכן…
רבי יהודה החסיד האמין בסיגוף הגוף וצומות, תפילה וחזרה בתשובה עד בוא המשיח.

מתוך 1500 תלמידים 'עלו איתו נשארו והגיעו לנמל יפו רק 300 ולאחר שנפטר מן העולם רבים מהם חזרו לנקודת המוצא בניכר.

אין ספק שחלק מהכספים שהגיעו מחו"ל של רבי יהודה החסיד הגיעו גם לבית הכנסת החורבה.

בית הכנסת שופץ, נתקעו ללא כספים ולווים משתי משפחות מוסלמיות כסף רב ולא מצליחים להחזיק את הכסף ובשנת 1720 מבצעים המוסלמים טבח ביהודים האשכנזים…
קל היה לזהות יהודי ספרדי ובהם לא נגעו וחל איסור על הגעת יהודים אשכנזים לירושלים בשל "החוב האשכנזי" למוסלמים.

יש שעלו בימים אלו לירושלים אך עם גלבייה, למדו קצת ערבית כדי שהמוסלמים יבינו אחרת.

עם התעוררות נוספת באירופה, היתה עליה של תלמידי הגר"א לירושלים ובראשם רבי מנחם מנדל ממשקלוב שהשיג כספים שישולמו למוסלמים למען מחיקת "החוב האשכנזי" ומי שניהל את המשא ונתן מול התורכים היה הרב שלמה זלמן צורף(הסבא של יואל משה סלומון) מול שלטונו של מוחמד עלי ואיברהים פאשה בנו החורג…

יוסף אמזלג היהודי הכי עשיר תורם למען הקמת בית הכנסת.
ביולי 1855 מבקר מונטיפיורי בירושלים ומוסר לקונסול הבריטי ג'יימס פין את הפירמאן התורכי שיכולים לבנות את בית כנסת החורבה וכל דבר אחר.
התורם לבנייה המשודרגת והגדולה היה הברון אדמונד דה רוטשילד ובן משפחתו אלפונסו.

היו טקסים מרגשים למען הממלכה הבריטית שעזרה עם הפירמאן(ולא לצורכיהם) בירכו את משפחת הקונסול פין וטקס מוזיקלי עם קלרינט…
כך כותב ג'ימס פין:
"וכך ערכו היהודים, כמוהם כשאר העדות, תפילה פומבית מלווה מצהלות. אכן, חידוש היה זה בירושלים שככה יוכלו לזקוף ראשיהם ולהקים בית כנסת שייראה בעיר כולה ובארץ למרחוק"

הכספים לא הספיקו, שד"ר(שליח דרבנן) יוצא לעיראק עד הודו לבקש עזרה ויחזקאל ראובן העשיר תורם ובשנת 1864 מסתיים השדרוג וההגבהה של בית הכנסת על ידי אסאד אפנדי "בנאי הסולטאן" , אסאד נשלח לשפץ את כיפת הסלע ונשאר גם לשדרג לגובה את בית הכנסת החורבה ושמו יהיה "בית יעקב" על שם אביו של הברון אדמונד דה רוטשילד- יעקב.
תשעה חודשים לאחר הקמת בית הכנסת הגיע ארון קודש מיוחד מחרסון אשר באוקראינה, "בבית הכנסת החורבה" בשמה העממי היו חבויים דגלי הגדודים העבריים ונשיא בית הכנסת היה: הרב אברהם יצחק הכהן קוק הידוע גם בדרשותיו המרגשות.

"בשבת נחמו" 1920 מתפלל בבית הכנסת הרברט סמואל הנציב הבריטי הראשון בשבת הראשונה שלו בארץ ישראל.

במלחמת העצמאות נהרס שוב "בית נכנסת החורבה" ורק בשנת 2010 לאחר .4 שנים וחצי של בניה קם שוב לתחייה בית כנסת החורבה במרכז הרובע היהודי.

30 מיליון ש"ח עלות בניה לשחזור בית הכנסת על ידי "חברת מנרב" מהגדולות במשק הבניה בישראל.

תאור הפרויקט ופרטי ביצוע:
שחזור והקמת בית כנסת החורבה ברובע היהודי אשר בירושלים נבנה בצורה ובגיאומטריה של המבנה המקורי. בית הכנסת המשוחזר משתרע על כ-400 מ”ר וכולל קומת מרתף, קומת מבוא וכניסה, מבואה לבית הכנסת , אולם תפילה ועזרת נשים.

****************************

בית הכנסת תפארת ישראל
"כנסיה או בית כנסת"..? "חסידים צארים יהודים מוסלמים ונוצרים…
"

כששמע רבי ישראל פרידמן מרוזי'ן שהצאר ניקולאי הראשון מעוניין בקניית שטח האדמה בין בית כנסת החורבה לכותל וברצונו להקים שם כנסיה, תרם רבי ישראל פרידמן מרוז'ין סכום גדול לקניית האדמה .
ניקולאי הצאר הגדול זעק- "פעם נוספת ניצח אותי היהודי ישראל פרידמן"-בפעם הראשונה כשהרב ישראל פרידמן מצליח לברוח מהכלא באוקראינה שם נאסר וברוח לאוסטריה של היום(סדיגורא) ופעם השניה כשרוכש את האדמה בעיר העתיקה שמאוד רצה(ולכן הרוסים קונים את אדמות "מגרש הרוסים" מחוץ לחומות…
הבניה התעכבה "בגלל רישיונות" תורכיים, חשד לקבר שייח מקומי ובסוף הסתדר הדבר ובשנת 1857 מתחילים לבנות ומסיימים את "בית כנסת תפארת ישראל" בשנת 1872 וכנראה שגם פה פרנץ יוזף קיסר אוסטרו הונגריה(גרמניה לאחר ימים) ישתדל לפני התורכים ויאיצו את החלת והתחלת הבניה .
"תפארת ישראל" על שמו של הרב ישראל פרידמן מרוז'ין שהיה דמות מרתקת, רבי ישראל פרידמן כונה- הרוז'ינר", "הרוז'ינאי", "האדמו"ר מרוז'ין" או "מלך ישראל מרוז'ין",הרבי מרוז'ין היה ידוע באורח חייו המדושן והמלכותי מתוך כוונה שמלכות התורה היא מלכות ישראל ומי שעומד בראשה הוא מעין מלך, לבש בגדים לבנים, בנה ארמון מלכות, נעל נעלי זהב ומצד שני סיגף עצמו והקפיד קלה כבחמורה.
הרבי מאוזנים טען שבני ישראל היהודים הם בני מלכים כמו שכתוב בגמרא וסימוכין לעומקם של דברים בחכמת הקבלה, יש חסידויות שטוענות שנשמת ישראל היא למעלה מהמלאכים וראויה להם כל מלכות.הרב ישראל פרידמן לא זוכה לראות את בניית בית הכנסת אלא בנו רבי אברהם יצחק פרידמן ממשיך דרכו, רבי אברהם יצחק מנהיג את קהילתו 32 שנים ונקבר בסדיגורא לצד אביו, השפעתם מרובה אך לא זכו לעלות לארץ הקודש.
אז מי דואג לבניית בית הכנסת שצורתו כבית הכנסת של הגלילי של ברעם ?
ניסן ב"ק(בן קדושים או בעל קורא), בנו של ישראל ב"ק המדפיס הראשון בצפת שניסה מזלו בהקמת "ישוב יהודי" בג'רמאק שלא צלח ויש לו זכויות רבות…
ניסן ב"ק למד כנראה ממרטין איוונוביץ' אפינגר האדריכל של מגרש הרוסים או שאיוונוביץ' ממש מתכנן את המבנה, או שלמד אדריכלות לבד והוא מתכנן את "תפארת ישראל" הגבוהה והמפואר או "מעתיק" סיגנונות.
ניסן ב"ק היה הגבאי של בית הכנסת עד מותו בשנת 1899 והירושלמים קראו לבית הכנסת – 'נישע'ס שול"(בית הכנסת של ניסן) ויש שממש יקראו לו "בית הכנסת של ניסן ב"ק"(דרך אגב בנה שכונה בשם "קריה נאמנה" מול שער שכם .
חסידים רבים באירופה תורמים כלי כסף וכלי זהב לבית הכנסת "תפארת ישראל" המפואר שנבנה 10 מטרים על 10 מטרים גם לגובהה.
**************************************

בית הכנסת תפארת ישראל
"כנסיה או בית כנסת"..? "חסידים צארים יהודים מוסלמים ונוצרים…"

כששמע רבי ישראל פרידמן מרוזי'ן שהצאר ניקולאי הראשון מעוניין בקניית שטח האדמה בין בית כנסת החורבה לכותל וברצונו להקים שם כנסיה, תרם רבי ישראל פרידמן מרוז'ין סכום גדול לקניית האדמה .
ניקולאי הצאר הגדול זעק- "פעם נוספת ניצח אותי היהודי ישראל פרידמן"-בפעם הראשונה כשהרב ישראל פרידמן מצליח לברוח מהכלא באוקראינה שם נאסר וברוח לאוסטריה של היום(סדיגורא) ופעם השניה כשרוכש את האדמה בעיר העתיקה שמאוד רצה(ולכן הרוסים קונים את אדמות "מגרש הרוסים" מחוץ לחומות…
הבניה התעכבה "בגלל רישיונות" תורכיים, חשד לקבר שייח מקומי ובסוף הסתדר הדבר ובשנת 1857 מתחילים לבנות ומסיימים את "בית כנסת תפארת ישראל" בשנת 1872 וכנראה שגם פה פרנץ יוזף קיסר אוסטרו הונגריה(גרמניה לאחר ימים) ישתדל לפני התורכים ויאיצו את החלת והתחלת הבניה .
"תפארת ישראל" על שמו של הרב ישראל פרידמן מרוז'ין שהיה דמות מרתקת, רבי ישראל פרידמן כונה- הרוז'ינר", "הרוז'ינאי", "האדמו"ר מרוז'ין" או "מלך ישראל מרוז'ין",הרבי מרוז'ין היה ידוע באורח חייו המדושן והמלכותי מתוך כוונה שמלכות התורה היא מלכות ישראל ומי שעומד בראשה הוא מעין מלך, לבש בגדים לבנים, בנה ארמון מלכות, נעל נעלי זהב ומצד שני סיגף עצמו והקפיד קלה כבחמורה.
הרבי מאוזנים טען שבני ישראל היהודים הם בני מלכים כמו שכתוב בגמרא וסימוכין לעומקם של דברים בחכמת הקבלה, יש חסידויות שטוענות שנשמת ישראל היא למעלה מהמלאכים וראויה להם כל מלכות.הרב ישראל פרידמן לא זוכה לראות את בניית בית הכנסת אלא בנו רבי אברהם יצחק פרידמן ממשיך דרכו, רבי אברהם יצחק מנהיג את קהילתו 32 שנים ונקבר בסדיגורא לצד אביו, השפעתם מרובה אך לא זכו לעלות לארץ הקודש.
אז מי דואג לבניית בית הכנסת שצורתו כבית הכנסת של הגלילי של ברעם ?
ניסן ב"ק(בן קדושים או בעל קורא), בנו של ישראל ב"ק המדפיס הראשון בצפת שניסה מזלו בהקמת "ישוב יהודי" בג'רמאק שלא צלח ויש לו זכויות רבות…
ניסן ב"ק למד כנראה ממרטין איוונוביץ' אפינגר האדריכל של מגרש הרוסים או שאיוונוביץ' ממש מתכנן את המבנה, או שלמד אדריכלות לבד והוא מתכנן את "תפארת ישראל" הגבוהה והמפואר או "מעתיק" סיגנונות.
ניסן ב"ק היה הגבאי של בית הכנסת עד מותו בשנת 1899 והירושלמים קראו לבית הכנסת – 'נישע'ס שול"(בית הכנסת של ניסן) ויש שממש יקראו לו "בית הכנסת של ניסן ב"ק"(דרך אגב בנה שכונה בשם "קריה נאמנה" מול שער שכם .
חסידים רבים באירופה תורמים כלי כסף וכלי זהב לבית הכנסת "תפארת ישראל" המפואר שנבנה 10 מטרים על 10 מטרים גם לגובהה.
לאחר שסייר פרנץ יוזף בתעלת סואץ ובסביבתינו שנפתחה כבר לא מזמן, הקיסר פרנץ יוזף מבקר בנובמבר 1869 בירושלים עם "מורה דרך" (תורג'מן) והקיסר שואל את מדריכו למה אין כיפה למבנה כזה מפואר? והמדריך עונה לו "שבית הכנסת הוריד את הכובע לכבודו", הקיסר הבין ושילם את היתרה(נכון או לא נכון, סיפור טוב לא הורסים)..

איך היהודים מעצבנים את המוסלמים? צובעים את הכיפה בצבע ירוק הקדוש לאיסלאם.הברון רוטשילד שומע על כך ושולח כסף כדי שיצבעו את בכיפה בלבן והרגיע את המצב…
איך דואגים לתרומות קבועות מיהודי מזרח אירופה? פשוט מוכרים כיסאות בבית הכנסת- "…בכח המסור בידינו מאת… מוהר"ר יצחק שליט"א מבאייאן [=מבויאן] יע"א הננו מוכרים למע"כ [=למעלת כבודו] מקום בביהכנ"ס".
החסידות הגדולה של הרבי ישראל מרוז'ין מתפצלת לשניים- רבי יצחק הבוגר יותר היה הרבי מבויאן והצעיר רבי ישראל היה האדמו"ר מסדיגורא.מה שחשוב שהסבא הרב ישראל(תפארת ישראל) כתב שמי שהתפלל בבית המקדש תפילתו עולה מעלה במהרה וכעת מי שמתפלל התפילה עוברת דרך "תפארת ישראל" מעלה מעלה לבורא עולם…
אליעזר בן יהודה כתב בשנת 1910-
"אפילו שני הבניינים היותר חשובים והיותר גדולים של היהודים, בית הכנסת הגדול של ר' יהודה החסיד ובית הכנסת תפארת ישראל, אפילו שני אלה הבניינים שבפנים הם עושים רשם פחות או יותר הגון, גם הם מבחוץ – חורבות ולא יותר! חורבות גדולות, חורבות חדשות, אבל חורבות."

בשנת 1927 ביקר בבית הכנסת הרב מנחם מנדל מבויאן, ממשיכו של רבי יצחק מבויאן, ניסו להחזיר עטרה ליושנה והקימו אף את "חברת תפארת ישראל" כדי להחזיר את בית כנסת "תפארת ישראל "לקדמותו ולא צלחו.במלחמת העצמאות הייתה עמדה חשובה מעל גג בית הכנסת "תפארת ישראל" ולאחר שהליגיון הירדני משתלט על העיר העתיקה כולה(הרובע היהודי) מפוצץ את בית הכנסת לאחר שבזזו כל מה שניתן לקחת.
לאחר מלחמת ששת הימים היו ניסיונות שוב לבניית "תפארת ישראל" מחדש על ידי חסידות בויאן וסדיגורא ושוב לא צלחו, במאי 2014 הניחו את "אבן הפינה" ולאחר שמדינת ישראל הקציבה 50 מיליון להקמת בית הכנסת החלו בניה עם הנחת "אבן היסוד" בתאריך 31/12/20018 וקצב העבודה מתקדם בקצב טוב…
מטרים ספורים ממול בית הכנסת ומרכז היהדות הקראית כולל מוזיאון שנפתח ב 2016. מצד מזרח ישיבת הכותל והרובע ההרודיאני ובדופן הצפונית "קפה הכותל" או קפה הרובע(בכל מקרה סגור ואין לי ספק שיפתח בשבועות הקרובים)הצופה על הר הבית, הכותל והר הזיתים..ואין כמו ירושלים.

*******************************************

"כיכר בתי מחסה וסביבתו" ברובע היהודי.
התמונה מהוויקיפדיה.

"בתי מחסה" כשמו כן הוא בתי מחסה ליהודים עניים שלא יכלו לשלם יותר את שכר הדירה הגבוהה שביקשו הערבים(כך קרה גם ביפו) וכך קרה שכולל הו"ד-הולנד וגרמניה דאגו לשלוח שד"רים(שליחי דרבנן) והגיעו סכומים גדולים למען יהודי ירושלים(עם שיוך עדתי) ואין מצווה גדולה מזו…בשנת 1857 רכשו חלקת אדמה גדולה ובשנת 1860 החלו לבנות "שיכונים" שהיו הראשונים בירושלים העתיקה היהודית ורוב בתי ירושלים היו נמוכים וקטנים ולמי היה כסף לבנות ברוב פאר והדר…?!כולל הו"ד קיבל כספים למען לומדי התורה ביום יום ופעילות ציבורית כמו בניה ופיתוח אפשרויות תעסוקה לצעירים שלא תמיד יכולים ללמוד כל הזמן..היה נהוג באותם הימים לשלם מראש לשלוש שנים וגם חלק מזה לא תמיד היה, היהודים העניים קיבלו בית של שני חדרים ומטבח ללא עלות או תשלום סמלי..היוזם לפעילות ברוכה זו היה עזריאל הרב הילדסהיימר ממייסדי "חברת בתי המחסה לעניים בהר ציון תובב"א".
נזכיר את השד"רים החשובים במימון הפרוייקט- משה זקס, חיים צבי שניאורסון ועזריאל הויזדורף . השד"רים יצאו למקומות נוספים כמו אנגליה, אמריקה ואוסטרליה שם היו יוצאי גרמניה והולנד ולא רק לאירופה המרכזית.התרומה המרכזית הייתה של הברון קרל וילהלם דה רוטשילד מהפלג המקורי של הרוטשילדים מפרנקפורט(הברון אדמונד דה רוטשילד היה מפריז, נתן ממנצ'יסטר והיו גם בנפולי ווינה)בפועל, הדירות ניתנו בשלישים- שליש ליהודי הונגריה, שליש ליהודי הו"ד-הולנד וגרמניה והשליש האחרון כללי ליהודי ירושלים.


דוד ילין כותב בציניות:

"ויהי בהגיע תור חלוקת הבתים בין עניי תלמידי החכמים שבירושלים, ויקפצו בני אונגריה בראש… ובני הו"ד נגררו גם הם אחריהם. הן אמנם אין כמעט בכל בני אונגריה תלמידי חכמים עניים… ובבני הו"ד אין עניים ובעוונות הרבים גם תלמידי חכמים י ק ר י ם [עשירים] בהם; אך סוף סוף הנה מוצא הכסף היה בארצות מולדת בני שני הכוללים האלה, ובכן החליטו… לחלק את זכות הישיבה בבתים האלה לשלושה חלקים, והיה השליש לבני אונגריה, והשליש לבני הו"ד, והשליש השלישי – לכלל ישראל וענייהם ב א מ ת, אשר לא זכו להוולד בקדושה ובטהרה בארץ אונגריה או אשכנז, ובכלל ישראל אלה: האשכנזים והספרדים והמערביים [מרוקאים] והתימנים וכל עדות ישראל לארצות גלותו".

יש שקראו לכיכר- דער דויטשער פלאטץ- "הכיכר הגרמנית", שמה הרשמי של הכיכר היה- "בתי מחסה והכנסת אורחים על מכון הר ציון בירושלים"
חשוב לציין! בתי מחסה היו סביב כל הכיכר ולא רק במבנה היפהפה והלא מטופח עם הסמל של משפחת רוטשילד עם היד הקפוצה ובהם חמשת החיצים המעידים על ליכוד המשפחה.הבתים מסביב היו בתי המחסה ולאחר שחזרנו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים וחפירות שהיו בכל רחבי הרובע, בנו בתים חדשים ויפים על חורבות רוב בתי מחסה והבנין המרכזי של הרוטשילדים נשאר כמות שהוא…
ברחוב פלוגות הכותל היוצא מהכיכר נלך 20 מטרים ונגיע "לקבר האחים" בו קברו את מתי "הרובע היהודי" במלחמת העצמאות אף שאסרו קבורה בתוף הרובע ובטח באיזור בו חיים יהודים אך בגלל המצב הקשה הרב אביגדור אורנשטיין שהיה רב הכותל הראשון נותן אישור לכך ובהמשך עצמות הקבורים הועברו להר הזיתים.
לאחר כניעת מגיני הרובע היהודי ,התאספו בכיכר בתי מחסה לוחמי ותושבי הרובע היהודי-30 לוחמים שמצבם היה טוב לאחר 13 ימי קרבות מרים, המוני פצועים ו- 260 אזרחיםמגיל בר מצווה עד קרוב לשמונים ובסך הכל 1500 איש ואישה הלכו לשבי הליגיון הירדניים,ילדים ,נשים וזקנים הלכו בראש מורכן לשבי ממש מכיכר בתי מחסה.פחות מאלפיים שנה מאז חורבן בית שני, תושבי ירושלים מגורשים שוב..
באחת הנקודות "בכיכר בתי מחסה" ישנו כיתוב מספר זכריה- פרק: ח' פסוקים: ד-ה. "עוד יישבו זקנים וזקנות בירושלים… ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה".
בספר האורחים נמצאו חתימות המכובדים- רבי שמואל מסלנט הרב האשכנזי של ירושלים וגר בבתי מחסה לשם הבראה ממחלה,הברון אדמונד דה רוטשילד, הרב אדלר הרב של לונדון ופרנץ פרדיננד שנרצח ערב מלחמת העולם הראשונה והייתה הקטליזטור לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.במרכז בכיכר ליד הבית המרכזי ישנו עמוד רומי הניצב פה, אין ספר שנלקח מבית המקדש במקור ויש מצב שהרומאים זרקו וגלגלו את אבני ועמודי המקדש מטה ומי שמשתמש בזאת כנראה "יוסטיניאנוס הראשון" הביזנטי שבונה את כנסיית "הניאה"(החדשה)הענקית שנמצאת מטרים ספורים.

**********************************************

מניו אורלינס לירושלים…האיש שתורם בבוסטון 10.000 דולר להשלמת מצבת החירות בבוסטון, הוא האיש שתורם להקמת השכונה הראשונה מחוץ לחומות- "משכנות שאננים".

שבע (7) פעמים ביקר משה מונטיפיורי ואישתו יהודית בארץ ישראל ובשנת 1855 בהיותו בפעם הרביעית בירושלים מתחיל פרוייקט הבניה מחוץ לחומות..משה מונטיפיורי מקבל אישורי בניה משליט ירושלים – אחמד אגא אל-דודאר, והדבר נעשה בשל כבודו וחשיבותו של מונטיפיורי בעולם הפוליטי הבריטי ומעמדו הכלכלי.
אחמד אגא אל דודאר אמר למונטיפיורי
:"הנך ידידי אחי בבת עיני. קח לך אותה בבת אחת. באדמה זו אני מחזיק בתור ירושת אבותי, לא הייתי מוכרה לאיש אפילו באלפי לירות שטרלינג, אבל לך אתננה חינם בלי מחיר. הרי היא שלך, שלח ידך וקחנה. אני עצמי אשתי ילדי ובני כולם לך הם."

יהודה טורא(טורו) היה יהודי שלא ידע את יהדותו, עושה חיל בעולם העסקים למרות שהתייתם בגיל צעיר, יהודה טורא תורם לכנסיות וקתדרלות וכידוע, לא היו לו ילדים- בשנות השבעים של יהודה טורו(טורא) החל לחזור לערכי היהדות ותרם לבית הכנסת של יהודה אורלינס ולבית הקברות, בתי יתומים יהודיים והיה מוועד "הקהילה הספרדית".

במותו השאיר בעזבונו חצי מיליון דולר לבתי חולים ובתי יתומים וכן 50.000 (יש מקומות שכתוב גם 60.000דולר) לעניי ירושלים ובצוואתו כתב:"מאד כלתה רוחי לתמוך ידי השר היקר משה מאנטעפיארע שליט"א על דרכו אשר הולך זה כמה להטיב מצב אחב"י האומללים בעיר הקודש ירושלים, ולמען יוכלו לעבוד את ה' אלהי אבותינו באין שטן ומפריע, ולזאת הנני נותן סך חמשים אלף דולר ועושי רצוני יעמדו לימין השר מאנטעפיארע לעשות עם הכסף הנזכר כטוב וכישר בעיניו להגיע אל המטרה הנזכרת".

משה מונטיפיורי רצה לקנות אדמות ממש בצמוד לחומות העיר העתיקה ולאחר שקיבל את "הירושה של יהודה טורא" קנה את כל הגבעה מול הר ציון וחומות העיר העתיקה .
בשנת 1859 שולח משה מונטיפיורי את האדריכל האנגלי אדוארד ויליאם סמית' עם ציוד נדרש, חומרי בניה כדי לבנות את "טחנת הרוח".
הבניה התעכבה(תמיד התורכים רצו בקשיש) בשל טענות שהבניה קרובה לחומות העיר העתיקה.
בתחילה בונה ויליאם סמית' את הבנין הארוך עם 16 דירות קטנות של חדר וחצי ושני בתי כנסת לספרדים ולאשכנזים סמית את הבנין הארוך ובו שש-עשרה דירות של חדר וחצי בכל אחת ושני בתי כנסת-האחד לספרדים והשני לאשכנזים."משכנות שאננים" נבנתה מדרום לצפון ופתח הכניסה לצד מזרח-לחומות העיר העתיקה.בכל חלון סורג ואות בעברית המסמלת את היושב בו והקבלן היה צחק פ"ח שהעסיק בעיקר ערבים ומעט יהודים.בור מים נחצב ומשאבת מים שהיתה לפלא עולמי, נבנה בית מרחץ ותנור אפיה.
בשנת 1866 החלו לבנות את הבית השני הקטן יותר וכך השלימו את בניית השכונה.
רשון קורשיד מעוזריו של מונטיפיורי מגיע לירושלים בשנת 1866, 80 משפחות נרשמו לפרוייקט של מונטיפיורי ומתוכם עלו בגורל 20 משפחות ואז באותה שנה פרצה מחלת הכולרה ורבים בעיר העתיקה מתו יהודים ולא יהודים ובשכונה החדשה כמעט ולא קרה כלום בשל הבורות החדשים והנקיים ואז הבינו היהודים "שהחיים" הם מחוץ לחומות ולא בתוככי חומות העיר העתיקה הצרות והמלוכלכות, תנאי תברואה קשים וגרימת מחלות וענין הבטחון ניתן היה לפתור אותם עם חומות בשכונת "משכנות טורא" שהפכה "למשכנות שאננים"- השכונה הראשונה מחוץ לחומות.

משכנות שאננים קמה עם "בית הרכבת" הארוך ועליו היה כתוב-

"מאד כלתה רוחי לתמוך ידי השר היקר משה מאנטעפיארע שליט"א על דרכו אשר הולך זה כמה להטיב מצב אחב"י האומללים בעיר הקודש ירושלים, ולמען יוכלו לעבוד את ה' אלהי אבותינו באין שטן ומפריע, ולזאת הנני נותן סך חמשים אלף דולר ועושי רצוני יעמדו לימין השר מאנטעפיארע לעשות עם הכסף הנזכר כטוב וכישר בעיניו להגיע אל המטרה הנזכרת."
בתקנון נכתב שיאמרו קדיש לעילוי נשמתו של יהודה טורא, הבתים הסמוכים לכרכרה ומעבר למדרגות היא כבר שכונה "ימין משה" שהוקמה ליהודי תימן בעיקר בשנת 1891 על אשמות יהודה טורא.

בכללי על משכנות שאננים- הכרכרה היא שחזור לאחר שנשרפה, במקום "תחנת יין" חובה לטעום …תצפית חובה על גיא בן הינום וחומוות העיר העתיקה, דרום העיר הציר דרך חברון והמושבה הגרמנית.
ימין משה הוקמה 31 שנים יותר מאוחר אך היום היא חלק מהסיור וכיף להסתובב ברחובות השקטים עם האדריכלות המעודנת של ירושלים , מכניסה אותנו למדיטציה ירושלמית רגועה ושלווה.
www.siyurimironiyim.co.i****"****************************************

השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן