"סיורים בתל אביב" הדרכות וטיולים.

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
בית העמודים ברחוב רמב"ם בתל אביב

טיולים וסיורים לקבוצות איכות בתל אביב.

"בית העמודים" ברחוב רמב"ם 12-16 בתל אביב.

"בית העמודים" או "בית הקשתות" מהמבנים היפים של תל אביב שתכנן יהודה מגידוביץ'.
הבנין אפרפר ומשופע בקמטוטים , ניתן לראות את סממני הזמן, עמודים מכויירים עם פסים עמוקים, קשתות מרהיבות בין עמוד לעמוד המשוות מקדש יווני, אדריכל המבנה הגיע מאודסה אשר הייתה בירת הארכיטקטורה האקלקטית הרומנטית ובה בתי פאר רבים, מבני ציבור בסיגנון אלף לילה ולילה(עם הרבה אור של בוקר)…

"בית העמודים" או "בית הקשתות" בתל אביב

אדריכל זה עלה אנונימי למרות שהיה מנוסה בעבודתו תכנון הבניה באודסה ושמו יהודה מגידוביץ' , התייחסנו אליו רבות בעבר כאדריכל העיר הראשון, "מוביל מתכנני הסיגנון האקלקטי" בתל אביב .
יהודה מגידוביץ' עולה מאודסה ליפו באוניה "רוסלאן" עם זאב רכטר ושני אדריכלים אלו משפיעים על הבניה בתל אביב– הזכרתי את רוסלאן בזמנו כשכתבתי על הסיגנון הבינלאומי ויש דמויות רבות וחשובות בה).

מגידוביץ' בונה את "בית העמודים" בשנת 1927 עבור נתן זלמן ברון, יהודי אמריקאי בעל אמצעים, כמלון וכבית דירות להשכרה- 18 דירות היו להשכרה לדיור, הבית האחרון גרו זלמן ברון ובחלק התחתון למסחר כנהוג.

משנת 2000 טיפל המשרד של אמנון בר אור בבנין המפואר והאפור, היו שינוי תכנון רבים וכבר מיזם ליזם וכך נתקע עד ימינו…

אין לי ספק שאחרי עידן הקורונה (אוטוטו) אחד הפרוייקטים שיכנסו לשימור יהיה זה "בית העמודים" ויש מצב ליהנות ממלון בוטיק מפואר 20 מטרים מדרחוב נחלת בנימין ו- 44 מטרים משוק הכרמל..

סיור בתל אביב ברחוב רמב"ם מול בית העמודים

********************************************

"בית הכדים" ברחוב רמב"ם בתל אביב.

"בית הכדים" ברחוב רמב"ם

בית הכדים" נבנה על ידי זאב רכטר עבור דב בריש רוזנברג בשנת 1925, "בית הכדים" על שמם של העדים החזית הבנין, העיטור והמורכבות האקלקטית של חזית הבנין כולל שקעים ובליטות, עמודונים קטנים ושילוב טבעי של קווים ישרים וקשתות, תקופה מעניינת שניתן לראות "בבית הכדים" שחזיתות הבנין עוצבו כל אחד באופן יחסית סימטרי.

זהו הבנין הראשון שתכנן זאב רכטר בגיל 25 ולא היה מרוצה מהתוצאות בטח עם סיום הסיגנון האקלקטי וחבירה של זאב רכטר לסיגנון הבהואוס השונה.

"בית הכדים" של זאב רכטר בתל אביב.

##############################

בית שמעון גורודנצ'יק

הבניין האקלקטי היפהפה תוכנן כבית פרטי שנרכש על-ידי האדון שמעון גורודנצ'יק. הבניין המקורי הראשוני התנשא לגובה של שתי קומות מגורים מעל קומת מכולת 'הייתה בעבר ובשטח של 500 מ"ר בנוי.

טיינר ובלדר הם המהנדסים האחראיים על בית גורודנצי'ק ובלדר היה המהנדס הראשי מטעם המנדט הבריטי, בשנת 1930 גורודצ'ניק עובר פלורנטין.

למשפחת גורודצ'ניק בית גדול ומפואר ברחוב עין גנים 8 בנווה צדק וענף יוחסין מכובד.

לפני שנים קיבל הבניין(בית גורודצ'ניק) היתר בנייה להרחבה, שכללה ארבע קומות וחדרים על הגג, כך שהיום מכיל הבניין 6,000 מ"ר ולמעשה רואים את בנין המקור והקומות החדשות שנבנו מעבר לבנין אך נראים יחד.

בשנת 1930 נטשה משפחת גורודנצ'יק את הבית המפואר בשל הרעש שבקע מבית החולים הדסה שהיה ממש ממול, משפחת גורודצ'ניק עברה לגור בשכונת פלורנטין המתפתחת.

הבעלים החדשים היו משפחת מילר, הבעלים של חנות כלי כתיבה ברחוב הרצל 61, לימים רשת קרביץ.

בשנת 1941 הייתה במקום מסעדה חלבית תנובה וחנות למוצרי חלב. משנת 1956 ועד 1993 נוסד ופעל בית קפה "קפה רמי",בית הקפה היה למקום מפגש של רופאי ועובדי בית החולים הדסה שהיה כאמור ממול והיום פרוייקט "לב העיר" האיכותי והוא מעין "שכונה סגורה".

בית גורודנצי'ק ברחוב בלפור 13-15 בתל אביב

****************************************

"בית נושא חן" בסיגנון אקלקטי ברחוב אחד העם פינת נחמני
סיור אדריכלות ברחוב נחמני ואחד העם(בית ציפורן)

"בית רומנוב" שהפך למלון נורמן ברחוב נחמני
"הבית הנופל" ברחוב נחמני 25 תל אביב(מלון נורמן)

"בית הפגודה" ברחוב נחמני בתל אביב

*******************************************

הבית ברחוב מונטיפיורי 46 בתל אביב

שמות רבים היו למבנה האקלקטי היפהפה הזה המשמש היום את חברת הפירסום "זרמון".
בית רינה רוזנפלד היא בונה קומה אחת, לאחר זמן קצר מוסיפים קומה ועוד קומה לאחר זמן קצר ויש לנו בנין בן שלוש קומות ועליו חתום אברהם צבי בוגייסקי, גם הוא כבעל המבנה
. רבקה רבין בוגייבסקי היא הבעלים הכמעט אחרונה…

בתחילת שנות השמונים קנתה את הבניין משפחת טרוסט המתגוררת בגרמניה והיא בעלת הבנין עד היום.

יוליוס הבר דמות ציונית תל אביבית ומרתקת גר במונטפיורי 46, יוליוס הבר היה פעיל ציוני מניו-יורק, "נדלק על תל אביב" וקבע את מגורים "בלב תל אביב" מול בית נחמני וכיכר אלבר…
בזכות קשריו הרבים של הבר נפתחו במונטיפיורי המשרדים הראשונים של תעשיית הקולנוע הישראלית -נציגות חברת "רויאל זניט" ונציגות חברת "קול אור" העוסקת בתחום הקולנוע אשר הינה חברה פלסטינית-אמריקנית.

ממש ממול "בית הפגודה" המפואר של אלכסנדר לוי, "כיכר אלבר" על שם מלך בלגיה וחבר של מאיר דיזנגוף שהבטיח למלך אלבר לקרוא כיכר על שמו בעת ביקורו בתל אביב בשנת 1933 ועמק בהבטחות..
בצידו השני של הכיכר הקטנה והמיוחדת "בית שפרן" או בית טובה גולדנברג היפהפה והיום הוא חלק "ממלון רומנוב".

"בית זרמון" היום במונטיפיורי 46 וכל המבנים מסביב לכיכר הכתובים לעיל ושלא כתובים כולם נבנו בשנות העשרים, כולם תוכננו בסיגנון האקלקטי וכולם יפים שונים זה מזה.

#############################

"בית חולים עין גדי" ברחוב מאז"ה 10 תל אביב

בית חולים עין גדי בתל אביב.(רחוב מאז"ה 10)

ברחוב מאז"ה 10 בסיבוב, יהודה מגידוביץ' האדריכל ומהנדס העיר הראשון בונה את הבית למשפחת "ברסקי" בסיגנון האקלקטי הלקטני החלומי.
משפחת ברסקי מוכרת את ביתה בשנת 1923 ודוקטור אמיל שטיין מקים בית חולים, מבתי החולים הראשונים של תל אביב…

דוקטור חיים שטיין עשה חיל בוינה והנריאטה סולד מזמינה אותו לביקור רפואי מקצועי בתל אביב, במעמד ההזמנה היה גם הכירורג הידוע דוקטור יצחק מכס רובינוב…
במאורעות תרפ"א טיפל הפצועים המאורעות, הקים את בית חולים עין גדי בשנת 1923 וכן את "המבראה"- סנוטוריום לחולים מבוגרים יחד עם הד"ר ברונו רוזנהיים והד"ר גרהרר שר.

העיצוב האקלקטי המרשים היה עם מגדל צריח מעוגל .
מהכניסה הובילו מספר מדרגות נתמכות בגדר שעטפה את הגינה, בקומה הראשונה ניתן לראות מרפסות פנימיות מקושתות ובקומה השניה המרפסות פתוחות. המבנה מזכיר לי צריחים מוסקבאיים וסיגנון הבניה מזכיר את "אודסה היפה" ועוד.

סיום פעילות המבנה ההיסטורי הייתה עם בית חולים גריאטרי שהוקם פה "הדר לזקן".

אחראית השימור של מאז"ה 10 וכבוד לדורי דורות לגברת ניצה סמוק ועוב מידי משרדה.
***********************************************

"בית ברלין פאסובסקי" ברחוב מאז"ה 9 תל אביב

"התאומים של לב תל אביב"..
"בית ברלין פסובסקי"…

הבית מצוי ברחוב מאז"ה 9 מול בית חולים עין גדי ההיסטורי ברחוב מאז"ה 10.

בוני ומתכננים הבנין האקלקטי המיוחד בסיגנון ניאו קלאסי(סיגנון יוון רומי עכשווי), הבית נבנה קומה אחת על ידי יוסף ברלין האדריכל וריכרד פסובסקי המהנדס ושניהם היו שותפים בפרוייקטים נדלניים.
בשנת 1925 שלוש שנים אחרי בניית קומה אחת נוספו שתי קומות ו- "קשת מחברת" יפה שניתן לראותה עד ימינו אנו, הבנין שומר שופץ על ידי משרדו של אמנון בר אור מספר אחד בענייני שימור כולל "מתחם שרונה" ורבים "מבתי החלומות" של תל אביב

"בית ברלין פסובסקי" היה למשך תקופה קצרה בית הספר הראשון בתל אביב בתחום האדריכלות והציור. .. "להרשם אפשר כל יום ויום משעה 4-6 אחה"צ", נכתב במודעה מ-1923, "במעון בית הספר אצל מנהל מחלקת הציור האמן א. אורלנד (גמר את האקדמיה לאמנות בפטרוגרד) ואצל מנהל המחלקה לארדיכלות הארדיכל האמן י. ברלין (גמר את האקדמיה לאמנות בפטרוגרד)".

בשנות החמישים שימש בחלקו את "בית חולים הדסה" שגדל כל הזמן והיה צורך בבניינים קרובים.

פרוייקט "לב העיר"- בניה לגובה ועכשווית בנויה על "חורבות הדסה" ברחוב בלפור 8 ובגב המבנה ההיסטורי עד רחוב מאז"ה….כיום בית ברלין פאסובסקי משמש את "צעירי תל אביב"- גיל הביניים שבהרבה מקומות לא נותנים דגש חברתי ומתמקדים בקצוות מגיל ילדות והגיל השלישי….

מאחורי בית פאסובסקי" ברלין מגדל "לב תל אביב"

יוסף ברלין תיכנן דירות רבות בשדרות רוטשילד, קולנוע מוגרבי, דפוס הארץ ובית הנופש "ארזה" ואת חברת חשמל בשכונת "רמת השרון" עבור פנחס רוטנברג.

אין היה החיבור בין שני ענקיים?
ברלין ופאסובסקי "נפגשו" בפרוייקט של בית הכנסת הגדול באלנבי פינת אחד העם, הפרוייקט הסתבך מספר פעמים וברלין נתן את ההוראות הנכונות ולא פרש מהפרויקט המסובך.

"ריכרד פסובסקי" היה מנהלה הראשון של "המשרד לעבודות ציבוריות " ולאחר ימים "סולל בונה"…פסובסקי "מחפש" אדריכל ומשנפגשו היה זה טבעי שישתפו פעולה וברלין התמנה למנהל הלשכה הראשית של המשרד ואדריכלה הראשי…זה היה "שיתוף פעולה ציבורי" ובהמשך(שנתיים שלוש) הקימו באופן פרטי את משרד "ברלין פאסובסקי"…ברלין תיכנן האדריכל ופאסובסקי על הביצוע.

ממש ליד- מתחם נחלת בנימין, בתי רחוב גרוזנברג, רחוב בלפור היפה ובית גורודצ'ניק, בתי חלומות ברחוב אלנבי .

***"*******"******************************

"בית קטינסקי" ברחוב נחלת בנימין תל אביב

בית קטינסקי – רחוב נחלת בנימין 41 תל אביב..

גוטה(טובה)וברוך קטינסקי היו מהדמויות המוכרות בישוב העברי של תחילת המאה ה-20. גוטה לבית שרתוק, היא דודתו של משה שרת (אחותו של יעקב אביו של משה שרת ), משה שרת יהיה לימים ראש ממשלת ישראל השני(בין שתי הקדנציות של בן גוריון).
משפחת שרת וקטינסקי הגיעו תחילה לעג'מי יפו בתחילת העליה השניה והמשך הקימו "חווה חקלאית" בעין ביניהם ליד רממאאלה והכוונה הייתה להקים ממש ישוב גדול ואיתן.
משפחות סנה וקטינסקי לא הצליחו במשימה וחוזרים לאיזור יפו והיו ממקימי " אחות בית" בשנת 1909….
ברוך קטינסקי היה ממייסדי שכונת נחלת-בנימין ובשנת 1913 בונה את "בית קטינסקי" בנחלת בנימין.
כמו כל בתי תל אביב בתחילתה היה בן קומה אחת בלבד, גג רעפים וחצר קטנטנה.
באמצע שנות העשרים החלה מגמה חדשה בתל-אביב לבנות בסגנון האקלקטי הלקטני היפה. בשלב ב הוסיפו קומה שניה ואת קומת הקרקע הרחיבו למען הקמת חניות ומסחר לעובדים ושבים..

למשפחת קטינסקי" ארבע בנות , דבורה הבכורה נפטרה בגיל צעיר עוד בתאבון ברוסיה… ציונה קטינסקי-רבאו גדלה בתל אביב הקטנה ומתארת את האווירה בראשית דרכה של השכונה, בכתב העת "עתמול" : " בתיו הקטנים של רחוב נחלת-בנימין ניבנו על-יד הדרך, גדרות עץ היו להם ויושביהם נהגו לצפות מן המרפסות והחלונות אל המתרחש בבתי השכנים, ולהחליף דברים זה עם זה מבית אל בית ומשני צידי הרחוב, ואנו הילדים מקפצים היינו מגדר לגדר וממרפסת למרפסת, משתובבים ומעלים עלינו לשעה קלה את חמת המבוגרים".
ציונה רבאו הוציאה ספר זכרונות 'בתל-אביב על החולות' (הוצאת מסדה) ובו היא מתארת את השכונה הרומנטית, הבתים הקטנים והשכנים…
אחד התיאורים היפים על תקופה פחות מרתקת בתל אביב היה על "גירוש יהודי תל אביב" בינואר 1917 בסוף מלחמת העולם הראשונה ונשארו יהודים בודדים בראשותו של מאיר דיזינגוף לשמור על נכסי היהודים.

באמצע שנות ה-30 קונה את "בית קטינסקי" יהודה בן מאיור. משפחת קטינסקי עברה להתגורר ברחוב שיינקין 72 וברוך היה כבר שותף בחברת בניה בשם "השחר" יחד עם יחזקאל דנין מראשוני תל אביב.
ברוך קטינסקי המייסד נפטר ביולי 1955 בתל אביב.

בשנות ה-40 של המאה התשע עשרה הייתה פה חנות ארנקים: "ארנקים אלגנטיים לגברות במחיר בית חרושת. אצל וולקנהיים. נחלת בנימין 41."

בשנות החמישים הייתה בקומת הקרקע של הבניין הנגריה של האדון מוריץ רייטר-בשנות השבעים היה כבר האזור מרכז מסחר טקסטילי, טפטים צבעוניים יכולה להשיג וילונות איטלקיים מעוצבים להפליא,.

בבית קטינסקי הייתה חנות- "אבי מודל" ובצמוד סנדלריה .
המבנה נהרס לחלוטין ונהנה שוב לפי שימור המבנה החזותי לפי התמונות ההיסטוריות….
מי שעבר ברחוב נחלת בנימין יכול היה לשמוע את הלמות הפטישים עוד לפני שנתיים שלוש בלבד וכיום בנין לתפארת "נחלת בנימין" ותל אביב הקטנה…

***********************************************

השחף "באנדרטת השחף" בגן העצמאות בתל אביב

"אנדרטת השחף" או אנדרטת הטייסים בגן העצמאות בתל אביב…

שני טייסים עם שיוך משפחתי(בימינו כמעט היו אומרים-סלבס) יוצאים משדה דוב לתקוף אוניה מצרית, אחת מתוך שלוש ויתכן גם ארבע שבאו לתקוף ולהפגיז את תל אביב.
אהרון דוד טייס הפיירצ'ילד והמטילן(מטיל פצצות ידנית) מתי סוקניק הירושלמי.
הראשון בנו של יושב ראש המועצה הזמנית לפני הקמת המדינה ויושב ראש הכנסת הראשונה והשני מתי בנו של ליפא סוקניק הארכיאולוג שטיפל במגילות קומראן ועוד רבות ואח של יגאל ידין הרמטכ"ל.

שני הטייסים היו מראשוני טייסי הפלמ"ח וזמן קצר שצה"ל החדש, הם הספיקו "להפציץ את עזה", כוחות אויב ועוד.
מטוס הפיירצ'ילד "מקבל" פגיעה של אש נ.מ מצרית, המטוס נופל לים ועד ימינו לא מצאו או גופותיהם…

חיל האוויר היה בתחילתו, קניית 21 הפרימוסים של עקיר שתיארנו זאת בכתבה על שרונה והשמישו 15 או 16 מטוסי תצפית עם אפשרות להטיל פצצות, קניית מטוסי תקיפה צ'כיים והכל במטרה לעצור את התקיפות האווירית המצריות וגם מהים.

24 שעות לאחר הכרזת המדינה ברוטשילד 16 ה 14/5/1948 כבר תקפו המצרים את שדה דוב ונמל תל אביב ואף הצלחנו להפיל את מטוס האוייב הראשון.

3 ימים אחרי הכרזת המדינה הופצץ איזור התחנה המרכזית בנווה שאנן עם 41 הרוגים ואף "אוטובוס הקומותיים" היחידי והסמל התל אביבי עלה באש..

עוד יומיים ודרום תל אביב ,חולון, בתל ים מופצצות וחמישה אנשים נהרגים ולכן היה צורך מהיר ביצירת "כוח מגן" שכמעט ולא היה ולכן מספר הרב של ההרוגים.
דרך אגב, ישראל רוקח ראש העיר התחנן לא להציץ מהמרפסות ובטח לא לשהות ברחובות, וניתן להבין שרוב הנפגעים הופתעו ברחובות תל אביב.

הסקירה היתה להבנת הקושי של חיל האוויר הצעיר והערום מטוסים מתוחכמים…

אנדרטת הטייסים בגן העצמאות בתל אביב

האנדרטה של אבא אלחנני(תכנן את "הגמל המעופף" ועוד רבות) ואברהם תמוז נחנכה בשנת 1952 במעמד המשפחות, יוסף שפרינצק האב וחסיה סוקניק אשת אשכולות בתחומי לימוד והכשרת גננות מורות ועוד רבות.
גובה האנדרטה תשעה מטרים בצורה של שחף הפונה מערבה לים, הכנף הימנית ישרה כמו של מטוס והכנף השמאלית כמו של ציפור ומוטת מטה.
על האנדרטה כתוב-
"לזכר הטייסים שיצאו להגן על העיר והארץ ולא חזרו".

מיקום האנדרטה על טיילת גן העצמאות, פעם היה פה מחנה יונה הבריטי וישראלי, קבר שייח, מפה ירו על אוניית האצ"ל אלטלנה, מקום מפגש מפורסם "לקהילה" בזמנו והיום פתוח ונוער לכל עם ישראל עם ילדים קטנים משחקים, מתקני ספורט וספורטאים והמוני הולכים בקו החוף התל אביבי.

******************************************

איל הון , פרדסן וממשקיעי תחום הנפט והאנרגיה לפני 90 שנים…בית יעקובזון" בלבונטין 28 פינת מקווה ישראל בתל אביב.

בית מאוד מרכזי בין שכונת הרכבת ושכונת רמת השרון ויש שיגידו שהמבנה המרכזי תחום גם "בשכונת הרכבת" וגם "בשכונת רמת השרון"
בית יעקובזון תוכנן ונבנה בין השנים 1936-1938 עבור איש האשכולות זלמן יעקובזון, מראשוני מייצאי פרי ההדר – ניהל את חברות "פרדסנים מאוחדים", "פרדס" ו"פרדס סינדיקט", והיה חבר בוועדות הממשלתיות לפיקוח ולשיווק פרי הדר.
זלמן יעקובזון היה ממקימי חברת הנפט הארצישראלית ויחוס משפחתי רב ערך כשנישא ל שושנה, בתו של זלמן דוד לבונטין ממקימי ראשון לציון ומהבנקאים הראשונים בארץ ישראל.
"בית יעקובזון" הוא בנין פינתי ובנוי בצורת האות ח' ובכך מנצל את כל השטח למרות הצומת וסביבתו, יש הטוענים שהבנין אקלקטי אך אני רואה פה בעיקר את הסיגנון הבינלאומי-הבהאוס, מה גם שבשנת 1930 -31 לא בנו יותר בסיגנון האקלקטי תוך איום שלא יקבלו טופס 4.
בית יעקובזון תוכנן על ידי המהנדס והאדריכל עמנואל הלברכט, יהודי ציוני שעלה מרומניה עם ששת ילדיו. עמנואל הלברכט עלה מצרפת ומשרדו היה ברחוב רוטשילד 123 בתל אביב(והתגורר ברמת גן) היה חבר אישי של דב כרמי, זאב רכטר ולבונטין חותנו לכן ניתן להבין מדוע קיבל את פרוייקט הבניה.
אחד האיזורים החשובים בתל אביב בתקופה הבריטית- מטרים ספורים נמצא "בית הדר" שהיה בית המשרדים הראשון ונבנה עם שלד פלדה ייחודי, הרכבת עברה מטרים ספורים מבית יעקובזון, "התחנה המרכזית הייתה מעבר לדרך חיפה והיום שדרות מנחם בגין. "הלב הישן" של תל אביב מרחוב רוטשילד בצפון, אלנבי במערב ודרום מערב ומדרום פלורנטין ושכונת רמת השרון והתחנה המרכזית ממזרח כך ניתן להבין את המיקום המיוחד של "בית יעקובזון"..
השימור בוצע תחת שרביטה של הפרופסור האדריכלית ניצה סמוק הנכבדה.

#############################

" בית לייטס סורוקה" ברחוב נחלת בנימין 10

בתחילת בניית הסיגנון האקלקטי בתל אביב בונים
בשנת 1921 יואל לייטס וחיים סורוקה בניין חד קומתי,הם פשוט מצרפים את שתי היחידות למבנה אחד… המתכנן של בנין "לייטס סורוקה" הוא האדריכל צבי יהושע טבצ'ניק שתקופה קצרה גר במצרים עם הגירוש התורכי בסוף מלחמת העולם הראשונה והושפע מאוד "מאמנות מצרית" ומזרח תיכונית ושילב זאת בעבודותיו…
"בית לייטס בורוקה" מכיל שתי דירות על שני מגרשים צמודים בנחלת בנימין.

בשנת 1925 נוספה קומה נוספת ושתי דירותו ובשונה מבניינים בסיגנון האקלקטי הוסיפו גג רעפים….
הבניין נבנה ותפקד כבניין אחד עם חדר מדרגות משותף למרות היותו בנוי על שני מגרשים נפרדים בבעלות שונה.
לבניין תוכננה חזית מרשימה בסגנון האקלקטי הפונה לרחוב.

כשעומדים ממול מבחינים בשני מבנים שהם אחד, כניסה אחת מרכזית, סימטריות נפלאה וצבע רך ומזמין.

החלק הפונה לרחוב נוצל יותר לחנויות ומסחר עם התפתחותה של תל אביב והביקוש הרב לחנויות מסוגים שונים, כיום בחלק התחתון של בית "לייטס סורוקה"-
גלריה דן המציגה את יצירות האמנים יוסל ברגנר, מישה רפופורט נתן פרניק ומאיר פיצ'חדזה.

www.efitours.co.il

סיורים בתל בנווה צדק, סיורים במרכז סוזן דלאל בתל אביב, סיור בפארק המסילה בין פלורנטין לנווה צדק, סיורים ברחוב לילנבלום, יהודה הלוי, הרצל, סיור ברחוב אחד העם ושדרות רוטשילד באחוזת בית, ראינוע עדן, הבנין האקלקטי של לילנבלום 1, סיור בבית אברהם סוסקין, בית כנסת יהדות עידן, סיור במלון אלקין, בית וייסר, בית יוסף רודי, בית חולים פרויד ליולדות , בתי התאומים של יהודה הלוי, היכל העצמאות ברחוב רוטשילד 16 תל אביב, תאומי שלוש ובית יעקב שלוש ופרחה, בית עקיבא אריה וייס המייסד של תל אביב, בית פוגל באחוזת בית, בית הרופא חיים חיסין ופוחבובסקי, אנדרטת מייסדי תל אביב, בית צים ההיסטורי, בית בכר בנחלת בנימין פינת לילנבלום, מלון אלקונין ההיסטורי בו איינשטיין ועבדאאלה התאכסנו, מלון גינוסר האקלקטי(מלון בן נחום הלקטני) , סיור בבית לדרברג" המשופץ, מלון ניו יורק ברוטשילד, בית משפחת דוב הוז, מוזיאון ההגנה ואליהו גולומב "שר ההגנה" של ההגנה, בית העמודים או בית אנג'ל של זאב רכטר, בית לוין או בית השגרירות הרוסית שבנה אליהו מגידוביץ' ברוטשילד.

"בית מני" ברחוב יהודה הלוי 36 בלב "הסיטי" של תל אביב.

יצחק מלכיאל מני גר בבית זה 3 שנים בין 1920 -1923 תקופה קצרה אך הטביע חותמו ואתן את הכבוד תחילה לבונה הבית, שלמה ברסקי…
ברסקי איש עתיר ממון כבר ברוסיה והרגיש "הכי רוסי" עד שחש בכליותיו, הרופא מצווה על ברסקי לעבור למקום חם ועובר למצרים שם המשיך בניהול עסקיו ברוסיה ובמצרים.
טיול אקראי בירושלים בשנת 1906 הבין ברסקי כמה עגום מצבם של יהודי ארץ ישראל ומתיישב ביפו…

שלמה ברסקי היה מראשוני ומייסדי "אחוזת בית" וכבר בשנת 1910 בונה את בית ברסקי קומה אחת וגר ביהודה הלוי 36.
ברסקי קונה אדמות רבות מצפון לתל אביב הקטנה באיזור אלנבי של היום ולאורך חוף הים באיזור רחוב הירקון(לפני כן רכש אדמות בגדרה, ירושלים ועוד).
בשנת 1913 מקים ברסקי עם עו"ד אהרון מאני(מני)חברה בשם "קדמת הארץ" שקנתה אדמות בתל אביב ומכרה "בחתיכות קטנות" לכל מי שרצה , ורצו.

לפי התיאור הבא של "מועצת תל אביב" (עדיין לא עיר)…

מודעה עירונית מס' 87." קראה ל"כל בעלי המגרשים באדמת ברסקי" לסור למשרדי המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב על מנת לדון בתוכנית החלוקה מחדש של אדמותיהם לצורך מגורים (פרצלציה).

דרך אגב, בית נוסף המקבל את שמו "בית ברסקי" הוא הבית ברחוב מאז"ה 10 הידוע כ"בית חולים עין גדי" ההיסטורי ויש בין החברים פה שנולדו בו או עברו ניתוח פוליפים….

וקצת על בית מני ההיסטורי:

"בית מני" משופע בעבודות נגרות דקורטיביות מקסימות, יש בו ציורי קיר ועיטורים מטיח, אחד המבנים המיוחדים שנבנו בשיטת בנייה וסגנון ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, כפי שניתן היה לראות בתל אביב…

בעלי הבנין כיום הם בנק לאומי ובשנות התשעים רצו להרוס ולבמות גורד שחקים, עם התנגדות גופים רבים ואף דיונים בכנסת של חג עדנה סולודר והצטרפות עיריית תל אביב ההגבלות מחמירות על המבנה נכנס להליך "שימור מוגבל" (סוג של שימור מחמיר) של משרד אמנון בר אור המתמחה בשימור וכן בניה לגובה בגבו של "בית מני" ומבלי לפגוע בו(סיגנון שימור כזה ניתן לראות ברוטשילד).
כיום משמש את "מוזיאון בנק לאומי" – מאפ"ק ועד ימינו.

אז למה בית מני.. ?

משפחת מני(מזרע נצר ישי) הוותיקה זכויות רבות לה ותחילתן עוד בעיראק.
הרב אליהו מני היה מראשי יהדות עיראק, חבר טוב של דוד יוסף הוא "הבן איש חי", שניהם חכמי הנסתר והרב אליהו מני עולה לירושלים ומתיישב בישיבת המקובלים "בית אל".
בעקבות מות הרב של חברון עובר לחברון ומקבל עליו את הרבנות וידוע שישב עם הקאדי הראשי הראשי של חברון ולמד בערבית מחוכמת האסלאם והרב מני לימדו את חוכמת היהדות, שיתוף פעולה ייחודי…

יצחק מלכיאל מני היה עורך דין ידוע(ללא לימוד מסודר), פתח משרד בחברון וירושלים, ייצג את חברת פיק"א מיסודו של הברון רוטשילד והמשכה עם הברון הירש וייצג את מנהלה עתיר הממון אלברט ענתבי.

לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים ועוד בהיות "משטר צבאי" ממנים הבריטים את מני לבית המשפט העליון כך עושים עם נציג הישוב הערבי במינוי לבית המשפט לערעורים שהופך לבית המשפט העליון.
בתקופה זו יצחק מלכיאל מני רוכש את בית ברסקי ביהודה הלוי וההיסטוריה זוכרת יותר את בית מני שרוכש את הבית.
איש האשכולות יצחק מלכיאל מני בונה את הקומה השניה הנותן לו את הציביון האקלקטי היפהפה.

דרך אגב, לאחר מינוי הרברט סמואל מחליטים על "מינויים מקצועיים" ומעבר לשופטים בריטיים ממנים איש מקצוע בתחום המשפט ויש שיגידו שהוא היהודי הראשון (וזה לא מדויק) השופט עליון והיה זה גד פרומקין שהתמונה ביולי 1920 וזה התאריך שמלכיאל מני רוכש את הבית ביהודה הלוי.
אליהו מני ממשיך בבית המשפט המחוזי ביפו שעובר בהמשך לרחוב יהודה הלוי ליד ביתו.

יצחק מלכיאל מני בנו היה איש שהשפיע על התפתחות תל אביב בתחום הנדל"ן, תחום המשפט ואישה של חס

www.efitours.co.il
****************************************

בית משה ואסתר נאמן בפינסקר 19 תל אביב

"בית אסתר ומשה נאמן" ברחוב פינסקר 19 תל אביב.

הבנין האקלקטי ונבנה על ידי אריה שטרימר בשנת 1928 עבור הזוג אסתר ומשה נאמן.
ככתוב לעיל, הבנין נבנה בסיגנון הלקטני האקלקטי, ניתן לראות סימטריות מדוייקת, חלונות
קשתיים(מלשון קשת) מאורכים וקרניזים מטיח מעליהם.

בבית נאמן "מרפסות ארקר" – מרפסות סגורות שמבחוץ לא ניתן לראות כלום ומי שנמצא בפנים רואה הכל.
מרפסות מסוג זה ניתן לראות הרבה ביפו או בעיר העתיקה בירושלים ועשויים מעץ בזמנו, לפעמים מטעמי צניעות האישה או שימוש לייבוש צמחי תבלין או ירקות, ופה מרפסות מבטון כמובן.

רחוב פינסקר עובר תהליך שימור מחמיר, הליך שלא מאפשר שינויים ומחוייבים לשמר לפי ההוראות בחוק.
הבנין עוצב מחדש על ידי משרדו של יפתח ארד אדריכלים.

מי היה פינסקר? יהודה לייב פינסקר היה רופא והוגה גינות כותב הספר "אוטומנציפציה" הדוגל בעצמאות יהודית לשחרור היהודים ונגד יהדות גרמניה הנטמעת בגרמניה הלא יהודית.

"בית נאמן" האקלקטי ברחוב פינסקר תל אביב

השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן