סיורים בשרון מחדרה ועמק חפר עד פתח תקווה .
מהו התיישבות האלף..? מיהו הישוב הראשון בשרון? מיהי "עיר היהלומים" השרון? מכירים את "החילפ'ה"? מי היה נער ליווי(רק ליווי) והכספים שקיבל נכנסו לקופת אירגון שהקים ישובים בשרון..איזה ישוב הוקם בידי אמריקאים יהודים…? אח של נדבן יהודי שתרם לשרון טבע בטיטייניק….איזה קרב היה השרון ערב הקמת המדינה? שני מצביאים דגולים שנלחמו ביער עבות ליד ארסוף….מטוס ובו בני נוער רכים שהתנגש בפיורד ליד אוסלו …מי הם היו? אם תיסע מקדימה מאחורה לאיזה ישוב תגיע.. .? הבן שקרה לישוב על שם אביו…
ישובי הכוכבים בשרון.. באיזה ישוב בשרון רצו להקים את בית הנשיא?? חופים הם לפעמים געגועים לנחל ..היכן נכתב השיר ועל מה? אלף נשיקות לך אהובתי…על מי שר אבשלום פיינברג את השיר.
"רוויזיוניסטים חקלאיים וציוניים בשרון…"- רמת טיומקין..
בתחילת שנות השלושים הייתה "תכונה", ועליה לקרקע באיזור לב ומרכז השרון בנתניה וגוש תל מונד…
קבוצה של יוצאי בית"ר מלטביה מגיעה ארצה ומעוניינת להקים ישוב, הקק"ל הציעה להם שטח אדמה ליד תל מונד והם לא מסכימים מאחר ורצו להיצמד לנתניה שהייתה בתחילתה.
"רמת טיומקין' עלתה על הקרקע בשנת 1932 במסגרת "התיישבות האלף" בה היו אמורים להיות מוקמים אלף משקי עזר במספר ישובים כמו כפר הס, צופית,רישפון השרון וגם נטעים,בית חנן, גיבתון וכפר ביל"ו ליד רחובות..
העליה לקרקע הייתה במסגרת "התנועה הרוויזיונסטית החקלאית" ורמת טיומקין הייתה הראשונה ..הקק"ל קנתה 1400 דונם מהכפר אום חאלד אך האריסים טענו לאדמה והפעילו לחץ על אנשי רמת טיומקין אך כוחותינו לא מוותרים, היו עימותים עם הערבים ואף הגיעו לתגרות ידיים ומעדותו של אהרון חייכמן (ראש הישוב)הערבים לאחר סדרות של התפרעויות ונסיונות השתלטות על הקרקע נעלמו חזרה לאום ח'אלד.
הערבים לא מוותרים פונים לבית המשפט בטול כרם ובית המשפט פוסק שאלף דונם יחזרו לאנשי אום חאלד ורק 400 דונם ישארו לרמת טיומקין היהודים.
האדמות כאמור נשארו כולן בחיק הישוב העברי..חלקן הגדול היה מעבר לכביש באיזור שיכון ותיקים וחורשת הסרג'נטים.
בתחילה היו 12 משפחות ובודדים , יש שבאו והלכו, יש שבאו לצריף עד שיעבור לבית במושבה נתניה ..
המוסדות המייסדים שלטו במפא"י והסתדרות העובדים לא הכי התלהבה לעזור לתנועה הרוויזיונסטית של בית"ר ולכן היה עיכוב בהתפתחות הישוב. נחפר באר מים חיים ברמת טיומקין, שתלו פרדסים, נבנו צריפים…ועליית וירידות.. בפרשת הסרג'נטים במהלך יולי 1947 בו נהרגו ונתלו שני הסרג'נטים הבריטים ליד קרית השרון ומכללת נתניה בחורות הסרג'נטים הידועה.. הראשונים שהיו חשודים היו אנשי האצ"ל של רמת טיומקין, הבריטים עורכים פשיטות רבות, בדיקות בבתים ובפרדסים וכידוע היו בתחילה במלטשה בשכונת טוברוק קצת דרומה לרמת טיומקין….באותו זמן האצ"ל מקים מחנה אימונים גדול בין הפרדסים– מנחם בגין הגיע לחנוך את המחנה ומספרים על טקס מרגש בהשתתפות "המפקד".
רמת טיומקין "נבלעה" בנתניה לאחר הקמת המדינה והצטרפו אחיה מספר שכונות ולכולם שם אחד "רמת אפרים" על שמו של אפרים פישל האבא של אלכסנדר אהרונסון(האבא של שרה ורבקה אהרונסון) ממייסדי אירגון "בני בנימין" שהקים את נתניה. בין המתגוררים בשכונה חיים מגורי כהן שהיה גם חבר כנסת, הבן אמנון מגורי כהן נהרג בתאונת דרכים בצרפת ואילו נספתה גם חנה מגורי אישתו. עליזה אלקיים רונן הייתה מדמויות הריקוד והכוריאוגרפיה המרכזיות בישראל. המושבה רמת טיומקין על שמו של זאב טיומקין ממייסדי "חובבי ציון" ברוסיה ומראשוני התומכים בהרצל, עם המהפכה בשנת 1917 בורח מרוסיה לברלין ומצטרף לתנועה הרוויזיונסטית.למי שלא מכיר רמת טיומקין וקצת אפריים מדרום וממזרח לקניון השרון של נתניה
"יום השואה הבינלאומי" היום וממליץ לבקר לאחר עידן הקורונה בשני מרכזים חשובים המנציחים את השואה בשרון(מן הסתם עוד נקודות קטנות ואשמח שתשתפו)… "משואה" – המכון ללימודי השואה הוא מכון ללימודי השואה הנמצא בקיבוץ תל יצחק. בתחומי "מכון משואה" ישנו מוזיאון ומרכז סמינרים בינלאומי, ארכיון, ספריה ועוד.
מכון "משואה" הוקם בשנת 1972 על ידי אנשי תל יצחק אשר מייסדיו הם יוצאי פולין שהקימו את קיבוץ תל יצחק בשנת 1938 בשיא תקופת חומה ומגדל. הקיבוץ קרוי על שמו של יצחק שטייגר איש השומר הצעיר שדאג להעלאת גרעיני התיישבות מפולין לישראל ובשל חילוקי דעות פורש "מהשומר הצעיר'" ומקים עם אחרים את "המחנה הציוני" שהייתה תנועה עצמאית חילונית ולא סוציאליסטית …כל קבוצה של "תגלית" הייתה מגיעה לסמינר ורוד הפעילות הייתה לתלמידים וחיילים.
נקודה נוספת – "מוזיאון טרזין" בקיבוץ גבעת חיים איחוד המנציח את נספי גיטו טרייזנשטאט(טרזין), במוזיאון יש אגף המנציח את אמני טרזין על שמו של יעקב אדלשטיין שהיה ראש התנועה הצ'כית הציונית, אדלשטיין התנצח מול אדולף אייכמן ללא מורא. יש לציין שהיה ליעקב אדלשטיין "סרטיפיקטים" (אישורי עליה לישראל) והעדיף להישאר בקהילה ולעזור ליהודים.
לאחר משפט אייכמן הרגישו צורך להקמת מרכזי הנצחה והדבר נכון "למשואה" ו "בית טרזין". בית טרזין הוקם כדי לכבד את הנספים וגם בגלל השלטון הצ'כי הקומוניסטי של שנות השישים שלא לוקח אחריות .
*********************************************
"סיור מודרך במושבה קדימה" בשרון.
"יש שבאים לקדימה מקדימה(כביש 4) ויש שבאים לקדימה מאחורה"(מתל מונד).
יהושע חנקין רוכש 6.000 דונם מאדמות מח'ור א זידאן מקלנסווה השכנה…חנקין היה כבר "שכיר" מטעם חברת "הכשרת הישוב" בניהולו של דוקטור ארתור רופין, להבדיל מהעידן הראשון בימי העליה הראשונה והשניה שקנה 10.000 דונם בוואדי חנין(ליד נס ציונה) ושלושים אלף דונם בחדרה בהיותו "עצמאי", יזם נדל"ן ורוכש אדמות(הרבה בזכות אולגה אישתו ואספר על כך בהמשך). חנקין מקים חברה פרטית בשם "נחלת יהודה בע"מ" כדי שיוכל למכור מטעם חברת "הכשרת הישוב" ישירות ליזמים פרטיים ומשפחות…
ראשוני "המושבה קדימה" משנת 1933 עלו לקרקע באופן פרטי ולא על ידי גוף מיישב-קק"ל, הכשרת הישוב .
המייסדים הגיעו ממושבות ותיקות יותר- "מושבון הברון" וישובים בעמק חפר וחדרה,העליה הייקית מגרמניה, יוצאי מגורשי קפריסין שעלו ארצה… המושבה הוותיקה מצויה בחלק הצפוני של קדימה מדרום ליער קדימה ומצפון למרכז המושבה של ימינו ומרכזו איך לא…רחוב יהושע חנקין… בשנות הארבעים ושנות החמישים המושבה קדימה גדלה עם עליה גדולה מעיראק, פרס וטריפולי- בתחילת שנות החמישים הייתה למועצה מקומית והוקמו בה " שיכונים" ומשנת 2003 אוחדה ומאז- "קדימה צורן"….
"יער קדימה" משתרע על שטח חוליות(דיונות בבסיס) , דיונות אלו "פרצו" מהים מזרחה עם זרימתו של נחל פולג לים וכך הדבר קורה במקומות נוספים השרון.. הבריטים נוטעים בשנות הארבעים כדי "לייצב" את מצב החולות ובינינו גם לא היו ראויים לחקלאות ברובם(כיום אנחנו יכולים לנצל אחרת את האדמות 2021), ניתן לראות ביער בעיקר אקליפטוסים,ברושים שיטה מכחילה לצד אלונים מצויים ואלוני תבור ומצויים(פשוטים) המפוזרים ביער והם השריד ליער הקדום הירוק הגדול של השרון…אחת הדוגמאות הטובות לכך היא "שמורת אלוני קדימה" עם אלוני התבור תמירים ומרשימים..
*********************************
מושב שיתופי "בצרה"(מושב עובדים עם הקמת המדינה) בתחילתו מאוגוסט 1946 עת השתחררה יחידת ההנדסה היהודית שלחמה עם הבריטים בעיראק ואחת הנקודות שהיו ולחמו בהן היא בצרה על השאט אל עראב מקום מפגש הפרת והחידקל..
עוד לפני סיום המלחמה בדרום אפשרות עם הסוכנות היהודית על מקום לנחלה להתיישבות ונבחרה הגבעה צפונית בשני ק לילומטרים לערך מרעננה…יש החושבים כי מקימי המקום הם מיהודי עיראק בשל העיר בצרה אך לא כך הדבר (מזרח אירופה בעיקר) … המושב עבר שינויים רבים, חיבור מזרח ומערב, גם פה הייתה קהילה של יהודי מרוקו שחלקם קנו את האדמות עוד בהיותם במרוקו מוזכרים בארכיון המושב..עם התפתחות המושב, ניתן לראות בניה חדשה על כל צעד ושעל(בטח הגזמתי קצת) אל תוותרו על "קפה סאן" הנמצא בטבע בין שיחי לוונדר וזיתים.. כפר סבא מימי יוון ועד ימינו .."המושבה שלא נעזבה גם אם ננטשה בשל פרעות והצקות"..
כפר סבא וניתן גם כפר סבה פה ושם כתוב בהיסטוריה.. במקורות מדברים על מיקומה של כפר סבא מאנטיפטריס בדרך צפונה, חכמינו האמוראים ביטלו חובת הפרשת "תרומות ומעשרות" כאילו לא בארץ…וזה דווקא מעיד על טיב המקום וידוע שסוחרי נמל קיסריה אהבו לשווק את תצרוכת כפר סבא לניכר. בתלמוד בבלי מופיעה כפר סבא פעמיים: "מעשה בשקמה של כפר סבא שהיו מוחזקין בה טומאה." המיקום של כפר סבא ההיסטוריה היה בתחום שכונת קפלן בכפר סבא של היום…
אדמות איזור כפר סבא נקנו בשנת 1892 יחיאל מיכל פינס וחתנו נוח קרלינסקי- מטרתם היתה לטעת עצים שקד ולמכור את האדמות לעשירי הגולה… הוקם משרד בפריז למכירת הקרקעות , פירסמו גם בעיתון "המליץ" והדבר לא עזר. הברון אדמונד דה רוטשילד קונה את האדמות בשנת 1896 ובהמשך הן עוברות לידי יק"א.
פקידי יק"א ניסו לגדל יסמין ולא הצליח הדבר..כפר סבא למעשה קמה בשנת תרס"ג 1903 עם מכירת האדמות לאנשי המושבה הגדולה פתח תקווה ולעולי "העליה השניה". הפרנסה היתה איטית וגידלו זיתים שקדים וכרמי גפן בעיקר. על הקרקע עלו 12 איש מוותיקי פתח תקווה ולמושבה כפר סבא היה ראש הוועד עקיבא ליברכט.
בין הוותיקים היו – יצחק שיינפיין, דב סקיבין, נתן רפופורט, דב ויינברג, יוסף סוסנובסקי, יואל אוברוצקי, בן-ציון זטלר, יהושע וישני ואליעזר נלקין. המתיישבים הראשונים ישבו תחילה בצריף אחד ואחר כך באורווה(החאן של כפר סבא), רוב השטח היה לסוסים ורק שני חדרים לוותיקי כפר סבא. בן-גוריון כתב לאביו באביב 1907 כדלקמן: "מאחורי הפסח אני עובד פה. האוויר צח ובריא מבפתח־תקווה כי כפר־סבא נמצאת על רמה גבוהה ומוקפת הרים." ברל כצנלסון סיפר אחר־כך:
"אני ביליתי את החורף הראשון שלי בארץ־ישראל (1909) בכפר־סבא. הייתי שם כל ששת ימי השבוע וביום ששי לאחר העבודה, שגמרו אותה בהקדם, היינו לוקחים את הנעליים, או הסנדלים, או המגפיים, על הכתף והולכים ברגל לפתח-תקווה." בשנת 1906 נחפרה באר המים הראשונה לעומק 18 מטרים,יצחק שיינפיין שתל שני עצי אקליפטוס באותה שנה וניתן לראותם עד ימינו בין "החאן" ובאר המים מאחורי בית הכנסת הגדול.
בשבת "נחמו" 1910 פלשו גנבים מקלקיליה למושבה, השומר הערבי יורה והורג את אחד התוקפים, כוח גדול עולה ומשמיד יבול והורס את המושבה, נהרגים חיים סוסנובסקי ואהרון אוסטרובסקי..הישוב היהודי נזעק לעזרת המיני מושבה ויחד עם חברת "עזרה" של יהודי גרמניה עוזרים בהקמת הבתים הראשונים של המושבה לאורך רחוב הרצל פינת ויצמן.עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התורכים מחרימים ציוד, מגייסים איכרים לעבודות הצבא התורכי, גודעים עצי אקליפטוס להסקה ועוד. מחלת הארבה הורסת את החקלאות המקומית..
בינואר 1917 מגרשים התורכים מיפו תל אביב רבים מיהודי המקום וחלקם מתיישב בסוכות לצד המושבה כפר סבא, תקופה קשה ומחלות רבות, "החאן" הופך לבית חולים ודוקטור הלל יפה שמבקר במקום כותב-
"כמעט כל היישוב בכפר סבא חולה, מלוכלך, לקוי בכינים. יש שם 250 חולים. כ־25 מתים כל שבוע."
לאחר מלחמת העולם הראשונה ניסו לשקם את כפר סבא ולא הצליחו, המעט שהיו פונו במאורעות תרפ"א 1921 , כפר סבא נבזזה ונהרסה. אלכסנדר נורדשטיין חזר בשנת 1922 לכפר סבא, ביתו היה הרוס והיה צריך לבנות מחדש את ביתו לששת ילדיו ואשתו וכך היה. תקופה ארוכה שהיו לבד, הצטרפו אט אט משפחות נוספות עם "גילוי" מים וענף הפרדסנות המתאים לאדמות השרון.. המושבה כפר סבא החלה לפרוח ובשנת 1930 היו בה כבר 1405 תושבים… בשנות השלושים ענף הפרדסנות בשיאו והיה צורך בידיים עובדות רבות ומגייסים את ערביי הסביבה, ההסתדרות מתנגדת וחלק מפועלי המושבה וביניהם פנחס קוזלובסקי שיהיה לפנחס ספיר…במאורעות הגדולים של 1936-39 כפר סבא חוטפת התקפות רבות וכן קיבוץ רמת הכובש מצפון שעמד לבדו מול טירה. במשך שנים רבות "התנהלה" כפר סבא על ידי שלוש קבוצות- "האיכרים", "בעלי הבתים" ו"הפועלים". ובשנת 1937 מקים השלטון הבריטי "מועצה מקומית" עם ניהול אחיד וחינני אחד.
הישוב "נשלט" שנים רבות על ידי "תנועת העבודה" והיה בסיס להקמת קיבוצים מושבים רבים כמו: קיבוץ רמת הכובש, קיבוץ חפציבה,קיבוץ אושה, דן, גברים, חפץ חיים, רגבים וכפר ויתקין.
אכתוב בהמשך על "קרב טירה" שהינו חלק מכיבוש כפר סבא הערבית במלחמת העצמאות..
********************************************
"חוות קלמניה" ליד בית ברל.
סוחר ביצים עשיר עולה מרוסיה הלבנה לישראל, לאחר בדיקה מקצועית מחליט משה גרדינגר לקנות 1000 דונם למען הקמת חווה חקלאית ליד הכפר מיסקי ובדרך לטירה.. בדרום השרון. משה גרדינגר מתייעץ עם ישראל רוקח (בנו של שמעון רוקח מייסד נווה צדק ועזרת ישראל) בקשר לאדם מתאים לניהול החווה ורוקח ממליץ על אליעזר ראאב בנו של יהודה ראאב ממייסדי פתח תקווה.
יהודה ראאב היה תלמידו של אהרון אהרונסון עובד בחוות הניסיונות בעתלית, ראאב יהודה הכין תוכנית עבודה לחווה החדשה – גידולי פירות כמו מנגו ואבוקדו, משק ביצים ובעיקר יצור חלב שהלך בעיקרו לתל אביב המתפתחת באותם ימים. בקלמניה החדשה נחפרה באר, בנו בתים חדשים בצורת ח שהגנה על הבתים ומגדל המים במרכזו… ענף הפרדסנות לא התפתח בשל מאורעות תרצ"ו תרצ"ט והתפוזים לא נמכרו אך "חוות קלמניה" הייתה למרכז ניסיונות לגידולים חקלאיים רבים אשר אנו משתמשים ואוכלים עד ימינו. קלמניה הייתה תחנת למידה ארצית ואפילו מבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" הגיעו ללמוד בקלמניה- חקלאות.
המפקדה של "פלוגות השדה" פו"ש של יצחק שדה הייתה במקום המבודד והמתאים לאימונים ושליטה.
בנימין ראאב מחליף את אחיו בניהול החווה ומשה גרדינגר(אבא של קלמן) מחפש קונה יהודי לחווה ולא היה בנמצא(הערבים רצו לקנות וכמובן שלא הסכימנו).
משה בוכלצב המנהל האדמינסטרטיבי פונה לאברהם הרצפלד ומעבירים את האדמות "למוסדות ההתיישבות" והקק"ל העבירה חלק מאדמות "קלמניה" למושב צופית ושדה ורבורג.משה גרדינגר נפטר ביוני 1946 וחוות קלמניה הופך למרכז הכשרה וסמינרים של תנועת העבודה, בהדרגה חוות קלמניה נהיית מוסד חינוכי ללימודי חקלאות, בשנת 1952 צורף למוסדות החינוך של בית ברל הסמוך שהופך למרכז תרבותי ורעיוני לפועלי ארץ ישראל לפי רעיון ברל כצנלסון.כיום, המכללה והמדרשה לאמנות פעילה בקלמניה- משנת 1995
אשמח לעיונכם wwww.siyureboutiqe.com www.efitours.co.il
הדסים בשרון…כפר הנוער ובית הספר "הדסים"..
"כפר הנוער הדסים" הוקם לקראת סוף מלחמת העולם השניה בשנת 1944 על ידי ויצ"ו קנדה.
ויצ"ו הוקם בשנות העשרים במנצ'סטר אנגליה על ידי ורה ויצמן , רבקה זיו אשתו של הלורד ישראל זיו מבעלי "מרקס אנד ספנסר" ונשים חשובות אחרות, תנועה זו התפשטה בעולם וויצו נשות קנדה ראתה לנכון לתרום כספים למען הקמת משכן לילדים ונוער יוצאי השואה והקמת בית חם עד כמה שניתן.
ירמיהו שפירא הובהל למשרדו של מנהל ומייסד כפר הנוער בן שמן זיגפריד להמן , זיגפריד נועץ מבט בירמיהו שפירא ואומר לו "יש לך מטלה חשובה ומרתקת", תרמת ועשית רבות יותר מעשור שנים לכפר הנוער בן שמן ואתה עובר לנהל ולהקים מבסיסו את "הדסים"- כפר לילדים פליטים ללא עמוד תווך או הורים…שני עשורים פעלו רחל וירמיהו שפירא בהקמת וביסוס "הדסים" ולפי בקשתם רצו להיקבר בשולי הכפר(הדסים)..
ירמיהו שפירא איש צפת, ירמיהו היה שילוב של איש מעשה ואיש חזון- "הוא היה אדם חולם שידע כיצד לבנות והיה בונה שידע כיצד לחלום. רחל לבית קטרבובסקי נולדה באוקראינה ועולה לישראל בשנת 1927 ובזמן שלמדה בבית הכרם בסמינר פוגשת את ירמיהו ולאחר חתונתם עברו בשנת 1935 לכפר הנוער בן שמן ליד לוד.
מהיכן השם הדסים? ועדת השמות של הקק"ל רצתה לתת נחמה לילדים שבאו מהשואה ובספר זכריה נאמר- " רָאִיתִי הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה-אִישׁ רֹכֵב עַל-סוּס אָדֹם, וְהוּא עֹמֵד, בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה: .. וַיַּעֲנוּ אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה, הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים, וַיֹּאמְרוּ, הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ; וְהִנֵּה כָל-הָאָרֶץ, יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת.."
מתכננת הכפר היתה ג'ניה אוורבוך האדריכלית שתכננה את "כיכר צינה" וזכתה לפרסים בעיקר בתל אביב, בעלת משרד גדול ועוד. כשהגיעו הזוג שפירא להדסים טרם נבנו הבתים ובשנת 1947 הגיעו ראשוני פליטי השואה, מצפון אפריקה ויהודי ערב בכלל. בתחילתו של "הדסים" למדו בכיתות קטנות לגיל יסודי ואט אט נפתחו כיתות גבוהות עד תיכון. הלימודים בכפר הנוער הדסים היו במסגרת פנימיה והתלמידים עסקו בעבודת כפיים בעיקר בחקלאות במשך שעתיים בכל יום. כפר הנוער הדסים תחזק באופן רציף-רפת, לול, שדות מרעה ועוד.
ירמיהו שפירא ראה עצמו בחינוך בכל רמ"ח אבריו, אהבת התנ"ך והחיבור הבין דורי, אהב מוזיקה ותיאטרון.
סדר ותכנון היה חלק מירמיהו שפירא , "חזון חינוכי" ולאו דווקא השכלה, ההצמדות לשורשים וערכים הייתה משנתו, ניתוח מצבים ודילמות קשות. רחל אשתו היתה הסנגורית של כל ילד, אוהבת אותו כפי שהוא, בזמן עבודות החקלאות רחל התקינה תקנה שניתן לעבור ממשק למשק ומתחום לתחום אחר כדי ליהנות מעבודת האדמה עד כמה שניתן. בשנת 1964 הלך לעולמו ירמיהו שפירא. רחל יזמה את ענין קבורת ירמיהו שפירא בגבעה הסמוכה לכפר וגם ניא הצטרפה אליו. אישור מיוחד היה דרוש לקבורה על הגבעה ומי שסייע היה שבח וייס ידידו מילדות של אמיר שפירא הבן של רחל וירמיהו. רחל שפירא המשיכה לנהל את "כפר הדסים" למרות מחלת הסרטן ממנה סבלה עד מותה בשנת 1966 ואז הצטרפה אל בעלה.
היום 9/2/2021 ביקרתי ולא בפעם הראשונה בחלקת הקבר של רחל וירמיהו שפירא והמצב שם גרוע עד גרוע מאוד ומפה הדרישה והבקשה לשיפוץ המקום ולדעתי ללא עלויות גדולות וגם אם יש-אז הכבוד מגיע , ועוד איך…
המוטו המרכזי של רחלה וירמיהו- "לחיות אתם", "להבין אותם", "לאהוב אותם", "לכבד אותם"- את הילדים…..
משה ועליזה אשל קבורים ממש לידם, אנשי הכפר, היו קרובים בחייהם ורצו להיות קרובים גם במותם.
תלמידים מפורסמים של "כפר הנוער הדסים" – הבן שלי דולב נחמיאס(הבן זה הבן), שבח וייס , גילה אלמגור , הלל גרנות (צי`לי) , מיכה ספירא, גדעון אריאל , אורי מילשטיין ,משה פרומין , דוד דרור אביגדור שחן, עפרה שפירא-אלוני, יצחק גל-נור , מרים סידרנסקי, אהרלה קמינסקי (שנה אחת) , חיים קינן
דליה לביא, אריאל זילבר והרשימה ארוכה מאוד…
"גואלים וגאולים בשרון"…על מושב גאולים.
בין ינוב ותנובות מצפון לצורן בדרום וממערב צור משה ופרדסייה..מושב גאולים הוקם על ידי "ייקים" יוצאי גרמניה מגרעין "הבונים" (שהקימו את מושב הבונים) ושמו הראשוני "בני גאולים" וגם "כפר גאולים", "גרעין הבונים" היה חלק מאירגון "השדה" שישב בראשון לציון והיה גדול יותר.הישוב קם במסגרת "חומה ומגדל" בשנת 1938 ותחילתו בבית בטון גדול ומרווח ששלט מעל הגבעה על כל סביבותיו וכן באר מים חיים . הישוב היה אמור להיות "מושב שיתופי" אך בגלל חוסר ואי התאמה של השטח לאוכלוסיה רק חלק מהגרעין התיישב בשטח הקק"ל למטרה זו ובשנת 1945 עוברים לכפר ידידה בעמק חפר ומי שהחליף אותם היה אירגון "טלמון" של יוצאי תימן.
"בני גאולים" ישב על בסיס "פרדס פאלאטניק" שהיו לו 350 דונם פרדסים.
במלחמת העצמאות היו יריות מכל סוג לכיוון גאולים(כמו לכל הישובים הסמוכים)ב 25/1/1947 היה גשם של יריות מקלנסווה- במרץ היה ירי לכיוון גאולים ואחד הילדים נפגע- באפריל 1948 "לקחו בשבי" רועה פרות ואת הפרות שלו ונלקח לטולכרם(החזירו בסוף אותו את פרותיו)28/5/1948….הצבא העיראקי לאחר שלא יכול היה בצפון לכוחות גולני, הישובים, הטנקים בראשיתו של צה"ל ואז ירדו לכיוון השומרון ומסתערים בין היתר על "גאולים".גאולים נכבשת ברובה על ידי העיראקים עם שש שריוניות, מרגמות ומקלעים ולאנשי "גאולים" רק נשקים ולכן פונו לצור משה פרדסיה וקדימה, בזמן הזה הייתה ביזה של העיראקים.שאול אופק איש פלמ"ח ותיק וקצין מוערך יוצא מכפר יונה עם כוח וכובש את "גאולים" אחרת היו ממשיכים במהרה לנתניה ומחלקים את ישראל הקטנה לשתיים..בצהריים ירו כוחותינו על קלנסווה עם נפוליאונצ'יק שגרם לפחד רב והתחילה נסיגה.ומאז המושב גדל ופורח – אל תשכחו את התותים במשק 6…… "מבית יחיאל" אל מגדל ובאר המים ע"ש אברהם דונגי….וקצת הרבה על המושבה אבן יהודה.בבית יחיאל היה אירגון "החקלאי" אשר ניהל את המושבה אבן יהודה. ”החקלאי הצעיר בני בנימין אבן יהודה אגודה הדדית בע”מ ” או ”החקלאי” היה גוף אירגוני של המושבה הצעירה אבן יהודה ונוסד בשנת 1933 , חודשים אחרי הקמתה בשנת 1932.
המנדט הבריטי לא מכיר רשמית במושבה אבן יהודה לכן הקים "גוף פרטי" או "גוף עסקי" שינהל את כל ענייני המושבה אם ברכישה של קרקעות וניהול שוטף של המושבה, הכל התבצע על ידי אירגון "החקלאי" -קנית סחורות, הקמת וניהול גני ילדים, סלילת כבישים ועוד עד הקמת המדינה והופכת "למועצה מקומית" כדת וכדין..
חיפוש ודאגה למים היה מתפקידי החקלאי החשובים ואחד הדיונים הסוערים בתחילתה של אבן יהודה היה איך משלמים על המים? לפי השטח? הכמות בפועל וכו? אדמות החמרה והחול שותות מים באופן שונה וכמובן שמצאו את דרך המלך.. בית יחיאל- על שמו של ראש המועצה השני של אבן יהודה יחיאל זלינגר בין השנים 1955-1963 ובעלת המבנה "החקלאי" שעוסקת לאחר הקמת המדינה והקמת המועצה המקומית , יותר בנושא המים והקמת "מפעל המים" המחודש… "בשנת 1964 קמה "אגודת בית יחיאל" והחלה פעילות תרבות לאנשי המושבה ובשנות ה-80 עקב חילוקי דעות בין "החקלאי" לבין המועצה המקומית אגודת "החקלאי" מוותרת "החקלאי" על המבנה ההיסטורי וממשיך את פעילותו הציבורית העצמאית של אנשי אבן יהודה.
כמו כן, ישנו "מוזיאון בית הראשונים" ותמיד טוב ללמוד על עברה של אבן יהודה, הצריף הישן, תנאי החיים, מחרשות וכלים חקלאיים ומורשת.. מטרים ספורים מערבה נגיע לגן יחיאל זלינגר, באר דונגי, באר המים ומגדל המים וכיכר אליעזר בן יהודה(לפחות לפי תמונה מחייה השפה העברית).
על בעיות המים מתוך "אתר בית הראשונים של אבן יהודה" ישראל אפשטיין: ”למחרת בואנו כבר עמדה בפנינו בעיית המים עבורנו, לשתייה, להכנת תה או קפה ולרחצה. חיפשנו בשטח עד שמצאנו ערבי עם חמור. סגל, שידע ערבית, ניהל איתו משא ומתן להבאת מים מבאר בפרדס של חנון אפנדי, מהלך כ-4 ק”מ מאיתנו. את המים היה מביא לנו יום-יום בארבעה פחים שהיו לנו באוטו. היו אלה פחי בנזין, שכן אז, מכרו את הדלק בפחים. את פתחי הפחים היה מוביל המים שלנו סותם בחופן חלפה”. רחל גרינברג מספרת: (גם נלקח מאתר בית הראשונים)”בתחילה היה נחמן אדסמן רוכב יום-יום לנתניה, להביא מי שתייה ושק מלא לחם. קיבלתי דלי מים ליום. במים האלה בישלתי לאדסמן, לשמש ולנו, ורחצתי את ראובן, שהיה בן שישה שבועות כשהגענו למקום.
כשהחליטו לקדוח ולבנות את הבאר, אספנו מכל אחד לירות ספורות. קיבלנו חבית ברזל וכמה כדים, ועם זה היינו צריכים לחכות עד חלוקת המים. יום אחד בא ערבי עם עדר פרות והם ניגשו לחבית. הפרות שתו ואחר-כך הערבי התפשט ונכנס לחבית להתרחץ. לקחתי בידי דקר ובנס לא שברתי לו את הראש ואת הכתפיים. מהצעקות באו בחורים שעבדו בטוריות בסביבה. הוציאו אותו מהחבית, שמו אותו על חמור והוציאו אותו מהמושבה. ולי אמרו: ’עזבי את הצריף! הערבים עוד יבואו לנקום בך’. ’לאן אלך?’ – שאלתי – ’לצריף הגדול?’ נשארתי בצריף למרות הכל.
וסיום שמח- עם פרוץ המים בפעם הראשונה באבן יהודה(אתר בית הראשונים)- סיפר שפוטהיים : ”רק עם חפירת הבאר (מול ביתם של אסתר ושלמה אודלסמן), מצאנו מים טהורים.למרבה השמחה החליט מרדכי שלגי להתרחץ הראשון. ערום כביום היוולדו טבל במי הבאר, במעמד החגיגי, והשתכשך בהם כתינוק”.
בשנת 1947 נוספה באר תל צור בצומת הרחובות העצמאות והנרקיסים.
באר נוספת-"באר בורסה" ברחוב ההדרים שהוקמה על ידי חברת "בורסה" שהייתה אמונה על גידול ירקות על ידי עולים חדשים ושיווקם לקהל הרחב. קידוחים רבים ואחרים פרוסים במושבה ומסביב לה….
באר דונגי על של….אברהם דונגי איש פתח תקווה בוגר בית ספר אחד העם, חבר בתנועת בית"ר וחבר מפקדת הסניף, סיים לימודיו והיה נהג וסוכן עיתון "הירדן" .בזמן המאורעות (תרצ"ן תרצ"ט) 1936-39 מתפטר מעבודתו והיה נוטר בקרית אריה ולאחר מכן בא לעזור למושבה אבן יהודה , אברהם דונגי שוטט בין הפרדסים והניס גנבים ופורעים מספר פעמים באומץ רב.
בחילופי יריות שירו פורעים ערביים נהרג אברהם דונגי ב- 20/7/1936 ומת משטף דם במוח, אברהם דונגי הוא הנטר הראשון שנהרג בין נוטרי פתח תקווה והסביבה ובטח גם באבן יהודה. בפעם הבאה בעוברינו ברחוב המייסדים מול מגדל המים וכיכר אליעזר בן יהודה נזכור את אברהם דונגי האמיץ-איש פתח תקווה.
מושב בית יהושע ולא רק תחנת רכבת….
הקיבוץ הוקם באוגוסט 1938 בתקופת "חומה ומגדל" על ביצות נחל פולג על ידי אירגון "עקיבא" שהוקם בפולין.
גרעין שהיתה חשובה לו לימוד העברית והזהות היהודית, לימוד חקלאות בפולין וגרמניה ולאחר מכן עליה ארצה.
שני ישובים ראשונים הוקמו על ידי אירגון "עקיבא" – בית יהושע ונווה איתן בעמק המעיינות ליד בית שאן, היו אמורים להיות גרעינים נוספים אך מלחמת העולם השניה והשואה קטעה את פעילותה…
תנועת בני עקיבא לא קשורה, היא תנועה ישראלית שהתחילה בירושלים ומייסדיה לא קשורים על אף השם, עקיבא..בית יהושע על שמו של יהושע טהון מהאנשים הדומיננטיים בחברת "הכשרת הישוב" שבתחילה קנתה אדמות רבות לרעיון ההתיישבות בראשותו של דוקטור ארתור רופין ולאחר עשור וחצי קנו גם אדמות עירוניות כמו תלפיות ורחביה בירושלים , הכרמל המרכזי, אחוזה ונווה שאנן בחיפה וגם רחוב אלנבי בתל אביב ושמו הראשוני "דרך הים". מתכנן הקיבוץ(וזו לא טעות) היה ריכארד קאופמן האדריכל של המוסדות הציונייים עם יותר ממאה ישובים ויותר מ-600 פרוייקטים חקלאיים. ניתן לראות את "פסיפס ריכרד קאופמן" בישוב "כפר יהושע" בעמק יזרעאל וכל הישובים שתכנן מעמק החולה ועד הדרום. עם הקמת המדינה עולה גרעין מפליטי השואה ומתחבר למייסדים והישוב הופך ל "מושב שיתופי" וזמן קצר לאחר מכן למושב עובדים…וכמה עובדים עבודה חקלאית בימינו?! יש לציין שקיבוץ תל יצחק מדרום מזרח הוקם חודשיים לפני בית יהושע והישוב כפר נטר שנה לאחר מכן ושלושתם מימי "חומה ומגדל" בשנים 1936-39…
ממקווה ישראל לכפר נטר…
תחילתו של כפר נטר בשנת 27/7/1939 והיה הישוב מספר 50 בתקופת "חומה ומגדל" ואחריו הוקמו עוד שניים כך שהיה אחד האחרונים בתקופה לא פשוטה של מאורעות, גניבות והריגת יהודים ובכל המאבק הזה תשובת הישוב היהודי היתה להקים עוד ועוד ישובים מחניתה בצפון ועד נגבה בדרום…
הישוב קרוי כפר נטר על שמו של קרל נטר מייסד בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" מיסודה של כי"ח(כל ישראל חברים) והמייסדים הם בוגרי מקווה ישראל ,נשים בוגרות "משק פועלות" מתח אביב, הבנות היו בהכשרה חקלאית כדוגמת האגרונומית חנה מייזל ורחל ינאית בן צבי…
דרך אגב, בתקופת קרל נטר למדו בצרפתית ומחליפו אליהו קראוזה כבר עבר לעברית.כפר נטר היה "פחות מקושר" לאירגונים ומקורות כוח והיה יותר קשה לו בתחילה מעבר לקושי הבסיסי..הישוב היה מצפון לתל יצחק וצפונית מערבית לכפר יהושע, כפר צור הייתה ממזרח(כיום באר גנים אבן יהודה) ומערבה כמובן נתניה עיר ההדרים…"תופעת החצי"….לכל שני משקים צמודים קיבל האחד "חצי" והשני "חצי", למשל קיבלו סוס אזי התחלק לשני משקים ושתי משפחות. למייסדים לא היה תקציב לבנות בתים ולכן התגוררו ברפתות, חם בקיץ וקר בחורף והריח….טוב, מתרגלים …רק בשנת 1951 הסוכנות היהודית בונה לאנשי כפר נטר בתים ממש מאבן ובטון..לכל משק "מלבני" היו 50 מטרים לרוחב ולאורך, עומק פנימי של 500 מטרים, צינור מים לשני המשקים, "חצי" סוס" לכל משק, "חצי" עגלה", "חצי מחרשה" והבנות שהכל התחלק חצי בחצי בין שני המשקים הקרובים…מהיכן מביאים מים? בתחילה קיבלו מים מתל יצחק ובהמשך מכפר צור ורק בשנת 1945 הגיעו למי התהום ולכפר נטר באר מים חיים שלהם…
בתחילה התפרנסו "אנשי כפר נטר" מגידול פרי הדר, אבוקדו, לולים ועוד…בין המשקים וקרוב לבית גידלו אנשי הכפר ירקות ומספוא…כיום מן הסתם רובם מתפרנסים מחוץ לישוב ותמיד מומלץ לטעום את גבינות my dear או לקנות הצרכניה ההיסטורית , סיור במרכז הישוב בין המרפאה, הסילו הישן, בית העם, אמנות מקומית ועוד.
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ איכותית להיכרות עם ישובי השרון, תמונות, מאמרים…
סיור מודרך בכפר מל"ל בדרום השרון.
מאודסה לשרון, וממושב פועלים למושב עובדים כפר מל"ל בדרום השרון… "חובבי ציון" מאודסה קונים בשנת 1912 את אדמות חיר אל חיא ( מאורת נחשים) שהפכה לעין חי.
בין הרוכשים בנק אפ"ק והכשרת הישוב ולהם זכויות רבות בגאולת אדמות רבות ברחבי ישראל.
בדיון שנעשה בשנת 1914 עין חי הופך לכפר מל"ל-על שמו של משה לייב לילנבלום מראשי "חובבי ציון" ולמעשה ממקימי כפר מל"ל בשל התרומות. התורכים מגרשים את אנשי כפר מל"ל בתחילת 1918 ובספטמבר אותה שנה הבריטים כובשים את איזור כפר מל"ל וחוזרים אט אט לישוב.
בשנת 1919 חוזרים מהגירוש ושבוע מפתח תקווה וממקומות אחרים, מצטרפים 12 חיילים פורשי "הגדודים העבריים" וותיקי הישוב הישן של כפר מל"ל ועם 18 גברים מקימים את "מושב העובדים" הראשון(עזרה של "המרכז החקלאי" בניצוחו של אברהם הרצפלד).
אליעזר יפה כתב את תנאי הקמת "משק פועלים"(וממקימי נהלל בשנת 1921) כתב שצריכים להיות –
א.עבודה עצמית. ב. המושב חייב להיות על אדמת הלאום. ג. עזרה וערבות הדדית. ד. שיווק משותף של התוצרת ורכש משותף של תשומות חקלאיות "קופת הישוב" הופכת ל-"בנק עין חי" ובעזרתו ישובים סמוכים הוקמו וקיבלו הלוואות לקיום. בשנת 1928 הגיעו 15 משפחות מהכפר ג'דירו(מהקריות) וחיזקו את – "כפר מל"ל.
בשנת 1934 המחלבה המקומית הקטנה מקבלת הלוואה "מבנק עין חי", המחלבה הורחבה והפכה ל- "מחלבת תנובה" התוססת עד שנת 1955. בשנת 1937 הכליאו זן אמריקני בשם צ'ילי עם זן ערבי בשם באלאדי והתוצאה- אבטיח חדש ומתקתק מאין כמוהו. בין ותיקי כפר מל"ל – המשורר, הסופר, העיתונאי ועורך הירחון "השדה" בשנים יוסף מרגלית (2008-1925) שנה ופעל כל חייו במושב הפועלים כפר מל"ל. משפחת שיינרמן, האמא ורה ושמואל האב האגרונום שרוב זמנו היה מחוץ לכפר מל"ל כאגרונום ועבודת המשק נפלה על ורה והעוזר שלה, הבן אריק שיינרמן ושרון לאחר ימים- מספרים על ורה שיינרמן שישנה עד גיל 80 עם תת מקלע סטן ונבוט מתחת לכרית. לא לוותר על מוזיאון כפר מל"ל ובאר המים הראשונה שהייתה קצת "עייפה" ושרידי עצי הקאוזרינות המרשימות.
אשמח לעיונכם wwww.siyureboutiqe.com www.efitours.co.il
"הצב הרך בגשר הצבים בנחל אלכסנדר."
סיורים מודרכים בשרון לקבוצות מוסדות. ראשיתו של "הצב הרך" במזרח אפריקה והתפשט צפונה,ונחל אלכסנדר הוא גבול גזרתו הצפונית(יש מצב למעט צבים רכים בנחל תנינים והקישון). משקלו עד 50 ק"ג ויש לו שריון, אך יותר רך מהרגיל.
הצב הרך בעבר אכל חרקים, דגיגונים, צמחים ועוד. היו שנים בהם זרקו להם עופות ומאכלים אחרים ושינו את האקולוגיה המקומית. עם הזמן נחל אלכסנדר זוהם על ידי מפעלים וביובים שונים שגרם לתמותה טיולי של הצב הרך.. בשנת 1992 שנת הגשמים המרובים וזרימה ענקית בנחל אלכסנדר, הגשר (גשר הצבים) נהרס לחלוטין וחצי מכמות הצבים הרכים נשטפו אל הים וחצי מכמות הצבים מהם מתו.
ככל שמי נחל אלכסנדר נקיים ישרוד הצב הרך, יאריך חייו ומספר הצבים יילך ויגדל…
יש איסור האכלת הצב הרך וגם פה ככל שלא יתערבו בתפריט שלו ולא יאכילו אותו אלא הטבע, מצבו ישתפר כל הזמן…כיום הצב הרך מוגן עד מאוד "ורחוקים" מגשר המטיילים, אנחנו לא מפריעים להם וגם עם הטלת הביצים הרט"ג דואגת להדגרתם ומשיבה אותם לשטח בנחל אלכסנדר.
לצב הרך "דם קר" ואם נראה אותו "מתחרדן" אז כנראה מאפשר לעצמו לקבל חום ואנרגיות.
כיום ניתן לראות "צבים רכים" בירקון,נחל שורק ונחל תנינים בצפון השרון והגבול עם מחזור חוף הכרמל.
לפני קרוב לשני עשורים הועברו 20-30 צבים לשמורת עין אפק למען חזרתם לטבע בביצה.
שיקום נחל אלכסנדר הוא יוזמה של רשות ניקוז ונחלים שרון, המשרד לאיכות הסביבה, המועצה האזורית עמק חפר, קרן קימת לישראל ורשות הטבע והגנים ובחלק התחתון הוא גן לאומי ליד חורבת סאמרה.
"חומה ומגדל" בצור משה בשרון…
צור משה קרויה על שמו של דוקטור משה קופינאס- יהודי יווני מצפון יוון מהעיר יאנינא, קופינאס יהודי ראשון בפרלמנט היווני. "צור" בשל חשיפות ישוב מהתקופה החשמונאית בשם צורן(הורידו את ה נון)
ההקמה של מושב צור משה הייתה בערב יום כיפורים שנת 1937 על ידי אירגון יוצאי יוון "לשדה" בראשות הרב בן ציון עוזיאל, ליאון רקאנטי הסבא, משה קרסו ועוד.
בהמשך עלו יוצאי בולגריה עם אגודה "ושבו לגבולם" וכן קבוצה מיוצאי יוגוסלביה וחיזקו את צור משה.
את האדמות קנו מיוסף חנון איש עתיר אדמות מהכפר שופא.את המים קיבלו מהמושבה הסמוכה קדימה וחצי מכמות המים נשפכו בדרך מהחביות.. עד חפירת באר מים מקומית. "מצאנו מים" בצור משה היה אירוע של שמחה, בתחילה המים היו ראויים רק לחקלאות ובהמשך עם עזרה של הסוכנות היהודית המכשור ופילטור ניתן היה לשתות את המים ומי צור משה ידוען בטיבן עד ימינו אנו. העליה בפועל הייתה של ארגון פרטי ולא של הסוכנות. 12 גברים רווקים חיו בתנאים קשים ומשכורת דלה ושנה לאחר מכן הסוכנות ותנועת "לשדה" בונים את בתי צור משה הראשונים…במרכז הישוב ניתן לראות את מגדל המים ההיסטורי ומאפיית צור משה שהפכה למסעדה ים תיכונית מובילה. היה נהוג בעבר להביא את הבצק ים והמאפים מכפר יונה, קדימה ואבן יהודה לצפייה המקומית ובתום האפיה חזרו לביתם. חשוב לציין שבשנות הארבעים והחמישים לרוב המוחלט לא היה תנור אפיה או דומה . צור משה כיום ישוב עם 750 משפחות ויש עדיין לאן לגדול ולהתפתח…אפי נחמיאס מורה דרך בכיר לסיורים השרון הירוק במושבות השרון, נחלי השרון ואתרים התיירות..
www.efitours.co.il
www.toursguides.com
מיהודייה לאבן יהודה בשרון. סיור מודרך ליד הבית לאורך רחוב המייסדים (אפשרות להוסיף את רחוב הנוטע ובני בנימין)..מבאר גנים לרחוב המייסדים מזרח(חורשת איתמר).
סיפור התהוותה של "באר גנים" על ידי יוצאי ועובדי מפעלי ים המלח ומכפר צור, התיישבות האלף בשרון, סיפורה של חברת "בני בנימין", קניית האדמות שמואל בלום ואיך קשור "הנדיב הלא ידוע" לאבן יהודה…חברת "הנוטע" ופרדסנות באבן יהודה..סיפורו של פועל בתחילתה של אבן יהודה שהיה בנו של איל הון והעדיף את חיי המושבה הפשוטים…קלצ'קין ומסקין מופיעים קבוע בשנות השלושים והארבעים באבן יהודה…אבן יהודה "מעצמה של מורים"(בוגרשוב ומורי הגימנסיה הרצליה), דמויות מרכזיות בחיי הישוב של פעם …"בלי מים אין חיים" ….בעיות בטחון ואברהם דונגי …השכונות ההיסטוריות של אבן יהודה..מפוני "הרטוב" נקלטים באבן יהודה במלחמת העצמאות- רפאל בן ארויה ואנשי "הצריף השחור", ושיתופי פעולה עם ישובים סמוכים….ויש עוד וכל מיני…
אבן יהודה, המושבה הוקמה בשנת 1932 על ידי אגודת "בני בנימין" שקנתה 4000 דונם מאדמות היהודי אמריקאי שמואל(סם) בלום, בן בלום היה בעל מפעל ליצור שיניים תותבות באמריקה ובזמן שהיה הסיור בשנת 1909 בתל אביב שוכנע על יד מנחם שיינקין להעלות את מפעלו ושיתף פעולה עם מנהל "בצלאל" בוריס ש"ץ לתל אביב וכך עשה, בשיאו של המפעל עבדו 300 פועלים.(סם בלום תורם להקמת "אוהל שם" ברחוב בלפור)..
עוד 1000 דונם נקנו ממשפחת חנון מטול כרם עתירת האדמות בשרון- השטח חולק בין בני מושבות שקנו חלקות והברון "הלא ידוע" פליקס דה מנשה. ראשוני המתיישבים ישבו בצריף אחד גדול עד שעברו לבתים פרטיים…רוב השטח הלך לחברי "בני בנימין" שהגיעו ממושבות ותיקות יותר..למושבה קראו "יהודייה" בתחילתה אך לאחר זמן קצר שינו את שמה "לאבן יהודה" על שמו של אליעזר בן יהודה והרעיון היה של בנו איתמר בן אב"י מראשי אגודת בני בנימין.
"אגודת בני בנימין" היא האמא המולידה של אבן יהודה יחד עם חברת בת של בני בנימין-"הנוטע" שעברה כאירגון גידול ופיתוח ענף הפרדסנות במושבות האגודה. בשנת 1932 הוקמו שתי שכונות חשובות בדרום מערב אבן יהודה הוקמה שכונת "באר גנים" על ידי יוצאי מפעלי ים המלח ולידה ניתן לראות על הכביש את "בית השומר" מבטון מזוין הצופה על כל הסביבה מערבה עד נתניה, מזרחה לתל מונד וקדימה ודרומה לבני ציון ובצרה. השכונה הוקמה על אדמות "תל סור" ואנו קוראים לה "תל צור". כיום יש ישוב באר גנים ליד אשקלון(בין אשדוד לאשקלון). השכונה השניה היא "תל צור" הוקמה על ידי חיים בוגרשוב ממנהלי "הגימנסיה הרצליה" למורים הגימנסיה הרצליה והמגמה הייתה לדאוג לעבודה למורים עד ואחרי הפנסיה- שם השכונה בא מהכפר צור הוותיק וכיום קיים לעולמים רק "תל צור" בחלק הצפוני מזרחי של המושבה אבן יהודה.
ליד צומת אבן יהודה החלק הדרומי הייתה ביצה קטנה שיובשה..במלחמת העולם השניה כשלא ניתן היה לייצא תפוזים, חלק מאנשי המושבה עברו לגידול עיזים ופרות, גידול לולים ועוד..ומצווה גדולה ביצעו אנשי אבן יהודה כשקלטו חלק ממפוני המושבה "הר טוב" במלחמת העצמאות ודאגו לכל מחסורם(היום מושב נחם ליד בית שמש) ויש כיום "כיכר הר טוב" במפגש רחוב הנוטע ורחוב בני בנימין עם עץ זית יפהפה.
מי את "אגודת בני בנימין"?
את האגודה הקים אלכסנדר אהרונסון אחיו של אהרון, שרה, רבקה אהרונסון ובני "הגדעונים" שיצאו מזכרון יעקב והמושבות מסביב לה..מטרת האגודה לעזור למצוקת מושבות רבות באמצע שנות העשרים…מייסדי האגודה היו באגף הימני של המפה, בני בנימין הייתה עצמאית בכך שגבתה תרומות מיהודים בחו"ל, הניהול היה שלה ולהבדיל ממוסדות ההסתדרות, מפלגת הפועל הצעיר "השמאלניים" כביכול ואין מאה אחוז בהגדרות אלו, המנהל בפועל היה עובד בן עמי ראש הוועד של נתניה ולאחר ימים ראש העיר נתניה ואשדוד לאחר הקמת המדינה.
"בני בנימין" הקימה את כפר אהרון שהצטרפה לנס ציונה,את הרצליה ונתניה, את אבן יהודה ושכונת ניסנוב בחדרה בני בנימין ראויה על שמם של בנימין זאב הרצל ובנימין דה רוטשילד.
הפעולות של חברת הנוטע היו סיוע כלכלי לפרדסנים במהלך עיבוד שטח הפרדס עד הקטיף, ובסיום תקופת גידול הפרדס החזירו ההלוואות שלקחו. " חברת הנוטע" מכרה קרקעות חקלאיות ליהודים מחו"ל, על מנת שאלו ייטעו פרדסים על אדמות אלו. עיבוד הפרדסים בוצע על ידי חברת "הנוטע" ושכיריה, ובכך סופקה תעסוקה לתושבי היישובים שקמו. "חברת הנוטע" גם דרגה להעברת כספים ונכסים של יהודי גרמניה והעברתן ליהודי גרמניה שעלו לארץ ישראל בצורת כלי עבודה. יש לציין את הברון פליקס דה מנשה מיהודי מצרים, לאחר מלחמת העולם הראשונה והצהרת בלפור הושפע הברון דה מנאשה מחברו חיים ויצמן ורנה אדמות האבן יהודה והמושבות נוספות שקנה במושבות אגודת בני בנימין וגם חוות חקלאיות.
רעיון לסיור ברחוב המייסדים אבן יהודה מחורשת איתמר מול "קניון קרסו" וסיפורם של אליעזר בן יהודה ואיתמר בן אב"י בנו, בית הכנסת הוותיק, משרדי הנוטע והפרדס בבנק לאומי הישן, בנין מועצת אבן יהודה ששימש "מבצר" בעת הסתערות ערבית וכול בני המושבה הקטנה הגנו מהקומה השניה , הבנין המועצה היה גם בית ספר ואפילו הופעות "הבימה"..הצרכניה ההיסטורית, "בית יחיאל" על שמו של ראש המועצה השני של אבן יהודה, גן זלינגר ומגדל המים- סיפורו של אברהם דונגי הסטודנט מפתח תקווה שבא לעזרת מחלקת השמירה באבן יהודה והיה להרוג הראשון של אבן יהודה…"בית השומר" מעל ובכניסה לבאר גנים וסיור רכוב לחלק הצפוני של המושבה לתל צור וסיום היסטורי בבית ספר והכפר "הדסים" באורבני ובטבע…
