סיורים מודרכים לקבוצות בתל אביב יפו , ירושלים, זכרון יעקב עכו חיפה

"סיור לקבוצות בנווה צדק תל אביב יפו".

"ימי כיף גיבוש בנווה צדק וסיורים בין מתחם הטחנה למרכז סוזן דלאל ורחוב שלוש".

סיור בנווה צדק ופארק המסילה

סיורים בנווה צדק השכונה בין דיונות לחוף ים.

"כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתָם: יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה-צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ" (ירמיהו ל"א, כ"ב).

"שכונה שחוברה לה יחדיו עם עוד שכונה ועוד, עד הקמת תל אביב" והקדמה להקמת נווה צדק. כתבתי על התפתחות יהודי יפו מימי נפוליאון בשנת 1799 עת היה יהודי אחד ו 21 שנים לאחר מכן רק 4 משפחות ואט אט עלה מספר יהודי יפו, הייתה גאות בעליית רבני מרוקו בעיקר ועליית מאות מתלמידיהם, במאמרים אלו מתייחס אני ליפו תל אביב, נתתי את הכבוד "לעליה המוגראבית הגדולה" והחשובה ביפו וירושלים בעיקר,עלייה ענקית יחסית ללא איזכורים רבים ביום יום ובעולם האקדמי. בשנת 1866 מגיע ליפו הרב חיים שמואל שמארלינג מחסידות ליובביץ', הרבי שולח את אביו להקים קהילה בחברון ועובר בהמשך ליפו דרך ירושלים. הייתה קהילה גדולה מיוצאי אירופה בירושלים , טבריה וצפת…לצפת הגיעו חסידים מתלמידי הבעל שם טוב בשנת 1777 ובראשם היה – מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק עם 300 חסידים והיו חמישה אחוז מהאוכלוסיה היהודית בכלל.
היו עליות נוספות של יהודים מיוצאי מזרח אירופה בכל רחבי ארץ ישראל הקטנה של פעם.
ושוב מציין שמתמקד ביפו כעת…בעשור וקצת לפני העלייה הראשונה (1882)בה עלו רבים ממזרח אירופה לכל חלקי ארץ ישראל לערים הוותיקות ובעיקר למושבות הברון ומושבות עצמאיות (יסוד המעלה, גדרה, רחובות) ובהחלט עליה חשובה מאוד …הרב שמארלינג היה בעל חברת עמילות מכס ושמו יצא למרחוק והגיע עם בניו הבוגרים ליפו והחלו "בהקמת "שבט "אשכנזי" ביפו והיה בין הראשונים וניתן לראות עד היום את רחוב שמרלניג בנווה צדק , די קרוב ומקביל לרחוב זרח ברנט. יהודים אשכנזים ראשונים ירדו מירושלים ליפו בסביבות 1870 ואילך כדי לעבוד ביפו, יחיאל מיכל פינס מזכירו של מונטיפיורי "מתפוטר" מוצא עצמו ביפו, זלמן דוד לבונטין עובר מראשון לציון ליפו ומן הסתם יהודים עולים חדשים ליפו…האשכנזים התפללו עם הספרדים(יש להגיד גם יהודי המזרח וזה ממש לא אותו דבר) וכשמספרם עלה החלו לחשוב על הקמת בית כנסת אשכנזי וזה אומר שהקהילה מתפתחת. בשנת 1866 מקימים האחים רוקח (שמעון ואליעזר)את חברת "עזרת ישראל" ותכליתה לעזור ליהודים עניים והקימה בתי תמחוי, לינה , הקימו מרפאה שהפכה לבית חולים קטן ואחד ההישגים שלה – רכישת אדמה למען הקמת שכונה ליהודים. יש לציין שאהרון שלוש מנהיג יהודי יפו בנו של אברהם שלוש האגדי שפיתח ודאג ליהודים רבות, אהרון שלוש נכנס לנעלי "אברהם מויאל" שסיפרנו עליו במאמר הקודם ואחת הפעילויות שעושה אהרון שלוש – בונה בית בצפון שכונת מנשייה הערבית וגר בו עם משפחתו מחוץ לחומות, לבד, הדבר לא היה פשוט כלל ואף היה ניסיון שוד של מוגראבים ערבים באישון ליל ומי שעוזר "לשלושים" היו עובדי חברת הרכבת הצרפתית שהיו קרובים.

"היציאה מן החומות" האישית של אהרון שלוש קרתה לאחר שאירח את הרדב"ש – רבי דוד בן שמעון שהקים את השכונה השניה מחוץ לחומות בירושלים "מחנה ישראל". הרדב"ש שהגיע ליפו להיפגש עם רבנים גדולים, ליהנות מימה של יפו וקצת חופש , הרדב"ש- מספר לאהרון שלוש שמי שמפחד וירא לבב שישאר בתוך החומות ומספר לו על הקושי בירושלים ובכל זאת יצאו מהחומות והקימו שכונה וכך מקבל ביטחון שלוש ויוצא החוצה בונה את ביתו בצפון מנשייה וגר בו כאמור. זה לא היה על כך פשוט…
בתחילה פינס ורוקח קונים חלקת אדמה על דרך יפו ירושלים למרות שאהרון שלוש בהבנתו הנשגבת אומר להם שזו עיסקה גרועה ובאיזור זה יש "סאכנות"(שכונות ערביות) ועוד שטחים שיתכן וערבים יבנו עליהם והשכונה שיצאה מהחומות תהא בין שכונות הערביות ומה הועלנו שתהיה שכונה יהודית ביפו הערבית?!

אהרון שלוש יושב עם שני בעלי אדמות נוספים יוסף מויאל(אח של אברהם מויאל) וחיים אמזלג, שלוש רצה לשלב כוחות ולהקים כיזמים שכונה ולא הסכימו.ולאחר שזרמו מים באיילון..התעשטו אגודת וחברת עזרת ישראל והקשיבו לשלוש.. אהרון שלוש רצה להעביר "לעזרת ישראל" את עשרת הדונמים בחינם והוועד היה המום מההצעה הנדיבה של אהרון שלוש . ראובן בלאטנר מוועד "עזרת ישראל" טען שהוא לא מאמין למתנות חינם ויש לשלם ולו מחיר סמלי למרות שגם קצת לא היה בקופתה…המחיר היה שתי עשיריות לאמה שזה כמעט בחינם אך היו מחויבים לבנות לאלתר …שלוש לא הפסיד..הוא מוכר בהמשך את השטחים הרבים שהיו לו במחיר גבוהה יותר ואף חיים אמזלג ויוסף ביי נבון נהנו למכור במחיר גבוהה יותר…האגודה הייתה "אשכנזית" ואנו צריכים להבין שוועד הקהילה של יוצאי מקום מסויים דאג לאנשיו חבריו ומשפחתו. נווה צדק הייתה אמורה להיות של יוצאי הקהילה האשכנזית אך לא היה להם מספיק כספים, לפעמים שתי משפחות קנו חלקה קטנה אחת והצטופפו יחד עד שהסתדרו ועברו למקום אחר. מאחר והיה חסר בקופה מזומנים ניתן האישור ליוצאי הקהילה הספרדית לרכוש אדמות ולהקים את ביתם בנווה צדק החדשה- דרך אגב, הילד הראשון שנולד בנווה צדק היה אברהם זינו. עד היום ניתן לראות בין בתי ההדר היפים של נווה צדק את הבתים הקטנים של פעם.. בכל בית היו שני חדרים, מטבח ובית כיסא(בול קליעה). הבתים עמדו בשלושה טורים והיו שלושה רחובות..

48 משפחות היו בנווה צדק ואחד הפרוייקטים הראשונים השכונה הייתה כריית שתי בארות מים.

אין ספק שיש חשיבות רבה לאהרון שלוש בהקמת נווה צדק ואף בונה בית נוסף הרחוב שלוש 32(יש לו בית מפואר כמה מאות מטרים מערבה) ויש בו מן הדוגמא אישית. יש לציין שוב את הסכום המינימלי ששילמו אגודת עזרת ישראל ואת כל הסכום תורם אהרון שלוש להקמת בית כנסת …"בחצר בית שלוש" הקימו בניו יוסף אליהו ואברהם מפעל למוצרי בניה, מוצרים טרומיים, מרצפות ועוד, עד לפני שנה וקצת היה הכיתוב "מפעל האחים שלוש" בצרפתית…אנשי נווה צדק והשכונות החדשות שהוקמו ליד כמו נווה שלום, אחווה, מחנה יוסף ומחנה יהודה ועוד קונים מוצרי בניה ויש המשכיות ביוזמה ועסקים, בשנת 1902 כשיש מחלה מידבקת ביפו, שמעון רוקח קונה אדמות משלוש כדי להקים את "בית הקברות " ולאחר ימים יהיה בית העלמין טרומפלדור. הפרוייקט לא היה מושלם ללא קניית האדמות בפועל בעיסקה מקומית עות'מאנית על ידי חיים אמזלג שהיה סגן הקונסול הבריטי ובתנאי הקפיטולציות יכול לקנות את האדמות.
אמזלג קנה גם את אדמות עיון קרא ולאחר ימים יקימו את ראשון לציון(זו העיסקה הראשונה ואת ראשון לציון 1882 הקימו חמש שנים לפני שכונת נווה צדק 1887). שמעון רוקח יושב הראש של "עזרת ישראל" התעסק בהקמת השכונה ממש וחשיבותו רבה. מה עם זרח ברנט?! הקים את נווה שלום, נתקע עם הפרוייקט בגלל מחסור במים ועוד – נווה צדק היא פאריס הקטנה או אי אירופיים בין מגדלים וגורדי שחקים המתמרים אל על..
זרח ברנט מציע לרב נפתלי הרץ הלוי הרב האשכנזי של יפו בית בשכונה וכך נוהרים תלמידיו אחרים ונווה שלום מתפתחת. נווה צדק היא פאריס ה
קטנה או אי אירופיים בין מגדלים וגורדי שחקים המתרים אל על..

הייתה זו הקדמה נוספת על תחילתה של נווה צדק ובין יפו בין החומות ליפו על הדיונות והקמת נווה צדק…הפעם הבאה קצת יותר פנימה על הדמויות של נווה צדק, בתים ובעיקר סיפורים…

מתחם התחנה של יפו מול נווה צדק ונווה שלום

השאר תגובה

דילוג לתוכן