"סיורי אדריכלות בתל אביב יפו לקבוצות". "טיולי שווקים אוכל וקולינריה בתל אביב יפו".
אשמח לעיונכם wwww.siyureboutiqe.com www.efitours.co.il
"סיורים מודרכים במדרחוב נחלת בנימין תל אביב".
"נחלת בנימין"- מאגודה לשכונת נחלת בנימין, משכונה לרחוב מחלת בנימין וכיום מדרחוב בחלקו העליון.
אגודה של חברים מיהודי יפו שהתאגדו בראשותו של שלמה יוסף לויצקי "אנשים פשוטים" כך כותב לויצקי לארתור רופין הרוצים בהקמת בית בעיר העברית החדשה.
בין מקימי "נחלת בנימין" היו שמונה עשר בעלי מלאכה, שמונה פקידים , שישה בעלי מכולת, שלושה מורים וסופרים, שני בעלי תעשיה זעירה, בעל מלון אחד(יצחק אלחנן ספקטור בעל הבית של מלון ספקטור)בעל מכבסה אחד ואופה אחד. ביולי 1910 קמה בפועל "נחלת בנימין" לאחר נסיונות רבים לקבל הלוואה ולא קיבלו עד שלויצקי פונה לארתור רופין האחראי על מוסדות הציונות כמו הקק"ל ובנק אפ"ק ומבקש את עזרתו להקים בית קטן לכל איש – אגודת "נחלת בנימין" מקבלת הלוואה מאפ"ק(אנגלו פסלסטיניאן קומפני) "הבנק המלווה" של מוסדות הציונות, קנית אדמות, אוצר התיישבות היהודית וכל רעיון.
היה הבדל בגרעין הבסיסי בין "אחוזת בית" לאגודת "נחלת בנימין", רבים מאנשי אחוזת בית היו מבוססים עוד בניכר וישנם שעשו חיל בארץ(ובכל זאת הצטרכו הלוואה מהקק"ל) בעוד שאנשי "נחלת בית" היו בתחילת דרכם ולא תמיד הממון היה לצידם….מי שגם עוזר היו אנשי אחוזת בית שקנו אדמות רבים באיזור, וחברות הנדל"ן -"גאולה" שבין מנהליה היה מאיר דיזינגוף ואנשי נדל"ן אחרים וכך מוקמת "נחלת בנימין".
"בלי מים אין חיים"…מהיכן יקחו מים אנשי "נחלת בנימין" והפיתרון הוא קרוב באחוזת בית, מול רוטשילד 20 היה באר המים של אחוזת בית תל אביב וכיום יש מזרקה והיא התיעוד לבאר המים שנחלת בנימין מקבלת את מימיה וחויבה להצטרף לאחוזת בית תל אביב, לשלם מיסים כדין ועוד. בשנות העשרים נוספו בצורה דומה לזו יותר מעשרים שכונות קטנות לתל אביב בגלל החוסן שלה, המים שלה, האירגון היציב ועוד…את הבתים הראשונים משנת 1910 ואילך לא ניתן לראותם, בשנות העשרים נבנו בתים אקלקטיים מהודרים עם שתי קומות לפעמים שלוש ואעלה חלק מהם פה…
משנת 1985 החלק העליון שלו נסגר והפך למדרחוב האומנים הייחודי(הבקשה של הנהלת היריד הייתה הוכחה מכל אמן שהוא מייצר את תוצרתו ולא מסחר רגיל ובשל כך עברו "סוג של מבחן" לוודא שכך הדבר).
בתחילתה של תל אביב היה הרחוב הכי ארוך, רחוב נחלת בנימין מתחיל בדרום מפינת סלמה ועולה צפונה דרך שכונת פלורנטין, דרך אילת, יהודה הלוי, לילנבלום, רוטשילד ומעלה מעלה עד מלון נורדוי על פינת גרוזנברג ומשם צפונה הוא "מדרחוב נחלת בנימין" עד אלנבי (המשיך צפונה בשנות העשרים יחד עם רחוב הכרמל שהתאחדו יחד צפונה עד איזור דיזינגוף סנטר שלא היה קיים ולאחר הכתרת המלך ג'ורג' הבריטי הפך חלקו הצפוני לרחוב "קינג ג'ורג'.") לדעתי אחד המקומות המדהימים האדריכליים של תל אביב ובו שפע של מבנים שכבר משנת 1931 לא בונים בסיגנון זה ולשמחתינו יש שימור מתמשך של מבנים כולל ברגעים אלו ממש(לדוגמא נחלת בנימין 7 שרובו נהרס וישחזרו את ייחודו עד כמה שניתן….)
מיהו בנימין…? אמרו אנשי נחלת בנימין- אם יתרמו להקמת השכונה המוסדות הציוניים(קק"ל ועוד) נקרא לשכונה על שמו בנימין זאב הרצל ואם יתרום הברון אדמונד דה רוטשילד אזי נקרא לשכונה על שם הברון , לא זה ולא זה תרמו להקמת השכונה ולכן קראו לשכונה על שמו של "שבט בנימין"(יש הסוברים בהרצל כי בכל מקרה נתנה אמנם בסוף הלוואה מטעם המוסדות הציוניים). הבתים שחודשו ושומרו בעשור האחרון מאירים את פני הרחוב, הבתים החדשים שמיים אותם גם מחזירים עטרה ליוזמה ומי שמסתובב בימים אלו יבחין בבתי הקפה הסגורים לחלוטין , בתי קפה שמרגישים מבעד ל…חנויות הבדים והמחירים הזולים במגמה של פרנסה בסיסית ולאורך השנים הולכים ונסגרים גם בשל מגמה עולמית וגם בשל הקורונה.
בניין נחלת בנימין 7 בתל אביב ידוע בשם ההיסטורי "בית גולדין". בית גולדין תוכנן בשנת 1922 על ידי האדריכל דב רזניקוב שתכנן בתים באיזור אחוזת בית ונחלת בנימין ובמקרה שלנו עבור יצחק גולדין , כמו בבתי רבים החלק התחתון היה למסחר והקומות העליונות היו לדיור. הבית נבנה בסיגנון האקלקטי "בתי החלומות" של תל אביב הקטנה , "חזית מעוטרת" מקבלת את הנכנסים הביתה(בשנות העשרים) ובעבודת השימור נדרשת "רגישות אדריכלית" לגבי מבנה עם עבר מכובד, הווה ועתיד בבניה חכמה ומתקדמת השומרת על עברו וכבודו של בית גולדין. יצחק גולדין מוותיקי ראשון לציון, טכנאי "זינגר" , אחראי על האר המים של ראשון לציון ועובר לתל אביב הגדלה ומתפתחת לאחר מלחמת העולם הראשונה ובין היתר יוזם את הקמת הבית, בשנת 1924 נמכר הבית ליהודה רזניקוב ומאז הוא בית רזניקוב. בית גולדין "הזדקן" עם תל אביב, עבר תלאות רבות, ובשנת 1994 הוכרז לשימור ובימים אלו נבנה מחדש… יש מבנים שהורסים טיפה ומשמרים אותו ובמקרה שלנו כל המבנה נהרס אך משמרים אותו כפי שהיה עד כמה שניתן בשנות ה-20 של המאה ה-19.
היזם הבונה כמו כל יזם משמר את העבר ובונה בחלק האחורי "טיפה לגובה" ויהיה שילוב של "חדש וישן" כמו בבית ממול "בית לייטס-סורוקה" הבוהק בצבעו בצבעו הצהוב בננה..
אשמח לעיונכם wwww.siyureboutiqe.com www.efitours.co.il
