"סיור בעקבות אריק איינשטיין לצד סיורי אדריכלות וגרפיטי עד הטמפלרים בשרונה".
אשמח גם לכניסתכם ליתר אתריי www.siyureboutiqe.com www.efitours.co.il
מורה דרך מסלולים ימי גיבוש וכיף והרצאות עם מדריך טיולים בתל אביב– מדריך טיולים בנווה צדק , נווה שלום, שבזי עד מחנה יוסף ומחנה יהודי מדריך טיולים בפארק המסילה," מדריך טיולים בשדרות רוטשילד תל אביב", "מדריך טיולים בין לילנבלום לרחוב אחד העם והשחר בתל אביב", "מדריך טיולים בעקבות אריק איינשטיין", "מדריך טיולים בתל אביב אדריכלי אמנותי", מדריך טיולים בנמל תל אביב, 1מדריך טיולים לאורך נחל הירקון בפארק שבע תחנות ושפך הירקון ברידינג, מדריך טיולים במושבה הגרמנית שרונה ושכונת מונטיפיורי.
אשמח לעיונכם בשני אתריי www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com
שמחה בן ציון מייסדי העיר תל אביב. מורה וסופר דגול המאבד את אשתו משחפת, נוסע לאודסה לאמו ודואג שתגיע לתל אביב ו- "תעשה עליה" למען תטפל בחמשת ילדיהם והוא האב עובר לגור עם אישה אחרת .
"לא הספיק" להיות בהלוויית אישתו ועוזרו דואג לטקס וזה קרה אי שם בטבריה, לפי המלצת הרופא…שחפת, סכנת הידבקות, קורונה והזיהום חוזר. מי הדמות? שמחה בן ציון(אלתר גוטמן), סופר, עורך מוציא לאור של כתבי הסופרים והמשורים הראשונים כמו ש"י עגנון שהיה גם עוזרו האישי בתחילה, מהמורים הראשונים ביפו המתפתחת קדם תל אביב(לימד וניהל את בית ספר לבנות בנווה צדק, בתחילה קראו לו "האוטונומיה הרוסית" ובהמשך נבנה במימון יצחק פיינברג בית ספר חדש במרכז סוזן דלל של היום), בנו המפורסם היה נחום גוטמן המאייר, המצייר והסופר.. משפחת בן ציון הייתה בין 66 המשפחות המייסדות של אחוזת בית שהפכה לתל אביב., המשפחה גרה בהרצל 3 מול בית עקיבא אריה וייס וטיפונת צפונה.
אשמח לעיונכם wwww.siyureboutiqe.com www.efitours.co.il
60 או 66 מייסדים באחוזת בית תל אביב?
בתאריך 12/10/1909 חתמו 60 חברי האגודה החדשה "אחוזת בית" בבית המשפט המחוזי של יפו על ערבות הנלווה שנחקחה מהקק"ל לקניית האדמות של אחוזת בית ובניית הבית, הייתה ערבות הדדית להלוואה וכך היו 60 מייסדים תל אביביים..יש שלא קיבלו הלוואה מאחר ולא היו זקוקים לה כמו מיכאל פולאר איש עשיר ובכל חברה ליבוא ויצור מלא ונכסים רבים לו,אליהו בריסקר בונה במשותף עם אריה זילבר, אברהם דוד הלכנו בונה יחד עם אחיעזר גרשון צדיקוב,דוב סוזמנוביץ' שבונה את ביתו בקצה לילנבלום, מייקל פחמן קונה מאליבו אהרון כהנא את נחלתו, שושנה ומשה רסקין שבנו עם קרובי משפחתם -ויינשטיין.
סוחרים ואנשי עסקים בתחילתה של תל אביב:
מהסוחרים הבולטים של תל אביב דוד איזמוז'יק ניהל בית חרושת לזכוכית ברוסיה ופעל בתחום הסחר בעצים. איזמוז'יק עולה ליפו תל אביב ופעל בתחום יבוא עצים, חבר מועצת תל אביב ואף סגן ראש העיר תל אביב. דוד ברגר סוחר מוצרי מכולת מהגדולים, נשוי לבת מייסדים מזכרון יעקב והיה בוועד "אחוזת בית". "מדריך טיולים בתל אביב המספר על ותיקי ומייסדים תל אביב שרצו להקים עיר עברית ראשונה". משה גולדברג הירושלמי ומשפחות עסקה ביבוא אריגים. התאלמן מאשתו, נסע לפריז ושם נפטר בחטף בשנת 1911
"מהגימנסיה העברית לגימנסיה הרצליה בתל אביב"…..
אחת הדמויות החשובות בהקמת תל אביב, היה בין 66 המייסדים, הקים את "הגימנסיה העברית" ביפו וניהל לפני כן את "בית הספר העברי הראשון – בית ספר חביב" בראשון לציון, שמו של איש החינוך והתרבות הוא יהודה לייב מטמון הכהן..יהודה הקים כבר בית ספר עברי בעיר קלרש בבסרביה,מכיר את אשתו פאני ומתחתן איתה, נוסע לברן בשוויץ ומתוודע למוסינזון ובוגרשוב . יהודה לייב מטמון עולה ארצה לראשון לציון ומנהל את בית ספר חביב , האגדה מספרת שהיה "בתהלוכת לפידים" עם תלמידיו ואף השתתף במדורות של ל"ג בעומר , הנהלת המושבה לא אהבה מעשה זה ונראה שהיו אי תמימות דעים בין שני הצדדים ומטמון הכהן מתפטר עובר עם אשתו ליפו ומקימים את " הגימנסיה העברית" עם 17 תלמידים בשנה הראשונה בשנת 1905 ומי באים ללמד בגימנסיה החדשה? בן ציון מוסינזון וחיים בוגרשוב חבריו לספסל הלימודים בשוויץ , אשתו פאני מורה לציור ואמנות(והכינה סנדוויצ'ים וכמובן יהודה שהיה דוקטור למדעי היהדות ושפות המזרח..). "בית הספר" היה קטן ובבית פרטי בקצה רחוב בוסטרוס (רזיאל) וגם כשקמה אחוזת בית חלק גדול מהתלמידים למד בגימנסיה העברית ביפו ומי שלא היה תקציב למדו "בתחכמוני" הדתי או בית ספר לבנות של האוטונומיה הרוסית (בגימנסיה למדו בנות ובנים יחד, רחמנא ליצלן)
הגימנסיה העברית ביפו הלכה וגדלה בשנת 1906 היו 47 תלמידים,בשנת 1907 היו 67 תלמידים ובשנת 1909 היו כבר 139 תלמידים, יושב ראש הוועד המקומי היה עדיין עקיבא אריה וייס שתכנן עיר ובעיר העברית אין בית ספר תיכון ולא יסודי… למזלם של ותיקי תל אביב(השם תל אביב ינתן רק בקיץ 1910) תרם יהודי בשם מוזר כספים להקמת בית ספר ולא אמר היכן, זה היה יכול להיות באחת המושבות , ביפו או אחר הכספים הגיעו לארתור רופין ובהתייעצות בין שני הגבירים יעץ לו רופין להקים בית ספר בישוב יהודי חדש שיקרא תל אביב….קק"ל מלווה פעמיים כספים לאחוזת בית והגימנסיה ויוצאת בשן ועין ואלו יהיו העסקאות האחרונות שלה בתל אביב…לאחר מעשה כנראה שלא היו צריכים הלוואה כלל מאחר ומוזר הזרים כספים כל הזמן ומעבר לסכום שהתבקש 95.000 פרנק אך גם המבנה היה מפואר וגדול שדרש תקציב כל הזמן…
בוני "הגימנסיה הרצליה" על שמו של הרצל היו האחים שלוש – יוסף אליהו שלוש ואברהם חיים שלוש הקבלנים, בוני תל אביב ובעלי המפעל "האחים שלוש" ברחוב שלוש בנווה צדק למרצפות, בלוקים וכו
הבניה הייתה בניה עברית של הגימנסיה(לפי תכנונו של האדריכל יוסף ברסקי) להבדיל מבתי אחוזת בית הראשונים שרוב הבתים נבנו על ידי פועלים ערביים. אחד הפרוייקטים שהאיץ את פיתוח תל אביב ללא ספק הייתה הגימנסיה הרצליה, חינוך תמיד חשוב במיוחד שלמדו בסיגנון האירופאי ולמדו אנגלית צרפתית גרמנית ולטינית(תורכית למען לא להכעיס את את התורכים ונרשם כבית ספר תורכי למען שלום בית), יש שלמדו במגמת מדעים ויש את הספרותיים.. בשנה השניה של תל אביב לקראת השלישית היו בתל אביב 980 תושבים ו-800 תלמידים ששמעו על הגימנסיה באירופה ולמדו פה בתל אביב, פרנסה רבה באה לתל אביב מאירוח התלמידים, הסעדה וכו…. חלק מהם גם נשאר בתל אביב וממשיכים להאיץ את פיתוח תל אביב…בפעם הבאה נספר על חלק מ-11 המורים הראשונים, שתי המורות ועל המנהגים החדשים של תל אביב…..
מלון אלקונין ברחוב לילינבלום 9 בתל אביב…מנחם נחום אלקונין עולה לתל אביב לבדו , רוכש את האדמה ובונה מלון עם 38 חדרים ואז מלכה אשתו עולה לארץ הקודש עם ששת הילדים מרוסיה…בית המלון המפואר כולל גרמופון שניגן שירים חסידיים רוסיים, קווים נקיים בסיגנון האקלקטי העדין, תל אביב הייתה קטנה וזה אחד המוקדים החשובים של תל אביב…מלחמת העולם הראשונה רוב יהודי תל אביב מגורשים ומשפחת אלקונין נודדת לפתח תקווה, זכרון יעקב ועד לצפת שם מנחם האב המייסד נפטר ממחלה אפידמיולוגית(לא חדש) ובינתיים בתל אביב שומרים על הנכסים "צעירי תל אביב" שעושים עבודה טובה והנכסים של התל אביביים נשארים בצד הנכון..מלכה אלקונין מנהלת את המלון ביד רמה עם מנהל שכיר מנוסה ובימיה התארחו דוד בן גוריון ויצחק בן צבי, אלברט איינשטיין ועבדאאלה הראשון(אבי סבו של עבדאללה מלך ירדן של היום) ועשירי סעודיה…בשנות הארבעים הייתה ירידה בכלכלה לאחר מאורעות רבים ומלחמת העצמאות…בשנות החמישים והשישים משכירים את הבתים לתקופה ארוכה והנפילה הגדולה שהאיזור הופך למסחרי…..שנים רבות היה נטוש ויזם צרפתי קונה את הנכס בשנות ה 2000 ובפעילות שימור ובניה משנת 2013 ויש עוד עבודה יוסף רודי היה מהצלמים הראשונים של תל אביב ולאחר שכתבתי על הצלם הראשון סוסקין ראוי לתת את הכבוד לאחד הצלמים הראשונים, נכדו של רודי גרם לשיפוץ המדהים של הבית היפהפה ורובו להשכרה למי שידו משגת….
בית אברהם סוסקין ברחוב לילנבלום בתל אביב מול בית ספר הדתי "תחכמוני ההיסטורי" והיום אוליפנט של בני עקיבא ובשיפוץ, סוסקין היה הצלם הראשון של תל אביב, התחיל את פעילותו ברחוב בוסטרוס ביפו(רחוב רזיאל היום) ואחר היה שותף לאמן צרפתי בשכונת מאנשייה הערבית המפוארת(החוף המערבי היום מנטה ריי)
אברהם סוסקין צילם את "הגרלת הצדפים" בתחילתה של תל אביב, את תלמידי הגימנסיה הרצליה וכל מי שהגיע לסטודיו…הסתובב במושבות הארץ וצילם ברוב המושבות והגיע עד לראש פינה ומטולה….
"מי יבנה לי בית בתל אביב " ? המופיע לעיל זו תערוכה שהציב תמונות רבות מהתפתחותה של תל אביב….עד שנת 1933 היה פעיל בצילום ולא ידוע למה הוא עובר לדפוס , אך צלמים כבר יש הרבה בתל אביב…..הכבוד תמיד לראשון הראשונים…
בית אברהם סוסקין ברחוב לילנבלום בתל אביב מול בית ספר הדתי "תחכמוני" והיום אוליפנט של בני עקיבא ובשיפוץ…סוסקין היה הצלם הראשון של תל אביב, התחיל את פעילותו ברחוב בוסטרוס ביפו(רחוב רזיאל היום) ואחר היה שותף לאמן צרפתי בשכונת מאנשייה הערבית המפוארת(החוף המערבי היום ומסעדת מנטה ריי)
אברהם סוסקין צילם את "הגרלת הצדפים" בתחילתה של תל אביב, את תלמידי הגימנסיה הרצליה וכל מי שהגיע לסטודיו, הסתובב במושבות הארץ וצילם ברוב המושבות והגיע עד לראש פינה ומטולה- "מי יבנה לי בית בתל אביב" ? המופיע לעיל זו תערוכה שהציב תמונות רבות מהתפתחותה של תל אביב, עד שנת 1933 היה פעיל בצילום ולא ידוע למה הוא עובר לדפוס, אך צלמים כבר יש הרבה בתל אביב, הכבוד תמיד לראשון הראשונים,
"תאומי שלוש בגבול נווה צדק". – ביתם של מרקו בנו הבכור של "אברהם שלוש" ומשה בנו הבכור של "יוסף אליהו שלוש"… משה עמד להתחתן ב–1912 עם רחל, ואילו מרקו המבוגר יותר עדיין לא מצא בת זוג , בהמשך יכיר את אשתו בעת לימודיו במרסיי בזמן מלחמת העולם הראשונה .."האחים שלוש" היו שותפים במפעל האחים שלוש ברחוב שלוש בצמוד לבית המייסד אהרון שלוש, עסקאות נדל"ן משותפות ובבוא העת רוצה משה שלוש להתחתן והיה צורך "לדאוג" גם לבן דוד או בן האח השני(אברהם שלוש) למרות שטרם התחתן, חברת בניה משפחתית יש, הם אנשי נדל"ן אז יש שטח אדמה, נבנו "בתי כבוד" מאחורי הבית "ובתי תבשיל" מקדימה, החלל היה גבוה ונסק לחמישה מטרים וחצי, המרצפות הגיעו מבית חרושת האחים שלוש, הרעפים ממרסיי והשלמות של מוצרים מאירופה, לא היו בתים כאלו …….
משה שלוש היה ראש עיריית תל אביב לעשרה ימים לאחר מות מאיר דיזינגוף וועדת האיתור אישרה את כהונתו אך פוליטיקה מקומית חתרה תחתיו וטענה שהיה נתין צרפתי והשלטון הבריטי העביר את השלטון "למשפחה היריבה" לישראל רוקח(בנו של שמעון רוקח ממייסדי נווה צדק) ומכהן 14 שנים כראש עיריית תל אביב וללא בחירות, משה שלוש היה קונסול כבוד של בולגריה והקים את האופרה הישראלית וממקימי הפילהרמונית ועוד שורה ארוכה ארוכה מאוד….תרשמו "משה שלוש" פשוט מרתק. מרקו שלוש פעל ונמשיך לעבוד במפעלי האחים שלוש, כתובת פינס 30- 32 מול ראינועדן מול אחד המבנים היפים של תל אביב בלילנבלום 1…
