סיפורם של מייסדי ומנהיגים תל אביב.
" מאיר דיזינגוף- מהכלא הרוסי לראשות עיריית תל אביב"
"מאיר דיזינגוף מהכלא הרוסי לראשות עיריית תל אביב".
בשני המאמרים הקצרים האחרונים סקרתי את הקמת תל אביב על ידי "עקיבא אריה וייס" , הקים קבוצת רכישה עוד "במועדון ישורון" ביפו(ההתחלה של ספריית אריאלה של תל אביב כיום), עקיבא הפיק ברושור(פרוספקט) וכל הדגשים היו כתובים בו כמו תשתיות, הלוואה לקניית השטח החדש, חינוך, סניטריה, שכונת גנים ועוד…
"בהגרלת הצדפים" שהזכרתי לפני יומיים מופיע עקיבא אריה וייס בהגרלה כמנהיג הטקס, עקיבא היה אחראי ל"קבוצת המריצנים" שתפקידו היה "ליישר את הדיונות" ולהכשיר את שטח כרם ג'יבלי להקמת "אחוזת בית", למד אדריכלות כדי להבין מקרוב איך מקימים עיר ואף מקיים "סיור הכנה" והגיע ליפו בשנת 1904….
אז מה קרה? על מייסד תל אביב שכיהן כיושב ראש הוועד ארבע שנים ושומעים כמעט רק מחליפות מאיר דיזינגוף(ויש לו זכויות רבות בהחלט)
לדעת חוקרי תל אביב ואוהבים האמת היינו צריכים למדוד את הקמת תל אביב מ1906 ממעמד הקמת הקבוצה( קבוצת רכישה) ויש שמוותרים על שלוש השנים הקשות בהקמה ומתחילים "בהגרלת הצדפים" גם שם הייה המנהיג עקיבא אריה וייס האיש החמים הנעים והטוב….בקיץ 1910 "משתלט" דיזינגוף על "ועד תל אביב" שרק קיבל את השם החדש ואחוזת בית הופכת לתל אביב(תרגום ספרו של הרצל "אלטנוילנד" על ידי נחום סוקולוב) ומאז דיזינגוף "שולט" בחוזקה לפי אופיו, דרך אגב בשנות העשרים מבקש דיזינגוף מדרויאנוב ההיסטוריון להחליף בתמונת "הגרלת הצדפים" להחליף את תמונת עקיבא בתמונות שלו וכך משליך את עקיבא מספרי ההיסטוריה ובשנים האחרונות מתקנים זאת אט אט …בהפקת פרוספקט ליום השנה העשרים מפיקים תמונה ובו מקימי תל אביב ומי במרכז? מאיר דיזינגוף….(האחרים היו עקיבא אריה וייס בצד, יצחק דנין, דוד סמילנסקי וחיותמן), דיזינגוף השתלט על הטקסים וימי הזיכרון ולא אפשר לעקיבא להתקרב לבימות, דיזינגוף דאג שיטביעו את דמותו על סמלי תל אביב ויחלקו לילדי בתי הספר ואפילו על עטיפות מסטיקים הייתה דמותו, באופיו החזק של דיזינגוף אם לא קיבלו דעתו יכול היה להיעלם, להיפגע עד שיבקשו מימנו לחזור ועוד ועוד…
ועוד לא הגענו לסיפור של כיכר צינה על שם אשתו ורחוב על שמו עוד בחייו…….
אך…..תרומתו ענקית לתל אביב, דיזינגוף מקדם את השכונה החדשה מ-300 תושבים לקרוב לאלפיים ערב מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914(היה בוועד ששמר על נכסי היהודים שברחו או גורשו מתל אביב במלחמה ומי מינה עצמו? הוא עצמו)
ב"עליית הגזוז"(העליה הפולנית) בסוף שנות העשרים קפצה תל אביב ל- 40.000 תושבים ועם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 כבר היו בה 80.000 תושבים ועד למאורעות הגדולים 1936 לפחות בתחילתם היו כבר 150.000 וזה לזכות ראש העיר מאיר דיזינגוף(אני יודע גם לפרגן…)החינוך היה ברמות על והדוגמא הראשונה היא "הגימנסיה הרצליה" שהצליחה מאוד ובית שהיו בה רק 980 תושבים בתחילתה היו עוד 800 סטודנטים שבאו מאירופה כדי לזכות בלימודים בבית הספר התיכון העברי הראשון בעולם ובכל תרמו לכלכלת תל אביב על ידי תשלום שכר דירה והיום חלק מהכלכלה התל אביבית, עד אז מי שידו הייתה משגת נשלח מהארץ לאירופה להשיג תעודה נחשבת..
דיזינגוף הבין משהו בעסקים והיה איש נדל"ן בהנהלת "חברת גאולה" שכאלה אדמות ברחבי הארץ ונכשל עם כספו של הברון בהקמת "המזגגה" בטנטורה ליצור בקבוקי זכוכית ליקבי כרמל מזרחי ו…מאיר דיזינגוף דאג למסחר שיתפתח והקל על תעשיינים בכל הרמות….
הבריטים מאוד אהבו את דיזינגוף, בכל חג וכבוד למלכה דאג לטקסטים ושיתוף הנציב הבריטי ובכירים בריטיים(גם בזמן התורכים שיתף פעולה עם חסן בק ובכלל גם בגלל שלא הייתה לו ברירה), אחת היצירות החשובות שלו הייתה הקמת "יריד המזרח" סוג של כנסים בינלאומיים בנמל תל אביב וכל מדינה הציגה את מרכולתה בביתן שלה(שוקולד בלגי בביתן בלגיה למשל), דיזינגוף היה בין מייסדי "בנק אשראי" ולסיום…דחף את הקמתו של נמל תל אביב לאחר שביתת הערבים ביפו וסקירת נמל יפו ליצוא לייבוא , דיזינגוף כבר היה חולה בשנת 1936 כולה וזכה לראות את ניצני נמל תל אביב בלבד ומת בסתיו 1936…על רכילויות אמיתיות ואולי קצת פחות אספר בהמשך פה אט בסיור….אהב לשחות בעירום, יחסו לעוזרת הבית, הסוסה של דיזינגוף ועוד….