מורה דרך המתמחה בעכו על תקופותיה ואתריה ומנגיש את הדרכתו בפיקנטיות וכיפיות לכל קבוצה ובלי רחמנא ליצלן חפירות יתר…עכו היפה.
מדריך טיולים מורה דרך לימי גיבוש בעכו העתיקה , ימי צוות וגיבושים לאירגונים בעכו, מדריך סיורים בסמטאות עכו העתיקה, ימי כייף בעכו העתיקה, מדריך טיולים לקבוצות וחוגי מטיילים וחברים בעכו העתיקה, מדריך טיולים בסיגנון העותמאנית מוסלמי ערבי בדמויות שחקן ומשחק בעכו העתיקה העותמאנית תורכית, מדריך בעכו לסיורים נשים ואהבות, "מדריך טיולים סיורים למטייל העצמאי או הקבוצתי בעכו העתיקה" ,מדריך טיולים היסטורי ולא היסטריה בעכו, מדריך טיולי האטרקציות של עכו העתיקה והחדשה, מדריך טיולים בעיר התחתית של עכו, מדריך טיולים זוגי לסיורי עכו וימי הולדת, שיתופי פעולה בעכו עם עיריית עכו, מדריך טיולים המכיר את החדשות והישנות "חדשות עכו" ועכו בכלל.
מדריך טיולים בעכו העתיקהמורשת עולמית של אונסק"ו, עכו מתקופת הברונזה, מקור השם עכו מספר שופטים- אשר, לא הוריד את יושבי עכו, ואת יושבי צידון.
"סיור ברחובות בעכו העתיקה רחוב מרקו פולו עכו העתיקה", סיור ברחוב סלאח א דין, טיול בחוב חיים ויצמן 1 עכו, רחוב סלאח אל האזרח, רחוב הים ורחוב שבט אשר, מדריך ניווט סיור והדרכה בעכו העתיקה, סיור ברחוב ההגנה והנביאים, מדריך טיולים חמורה דרך בין מלונות הבוטיק של עכו העתיקה והחדשה.
מדריך סיורים וטיולים במוזיאון אולמות האבירים של עכו ההוספיטלרית הצלבנית, מדריך טיולים ברקפקטוריום ובלטרינות של אולמות האבירים עכו, מדריך טיולים במנהרות הטמפלריות של עכו, מדריך טיולים בחאן אל עומדאן, חאן אל פראנג' וחאן אל שווארדה.
עכו נזכרת בכתבי המארות המצריים, שיא בעכו במאה ה 14 לפני הספירה עם נמל וקשריו מסחר עם קפריסין,עכו העתיקה הייתה על תל עכו הידוע ובתקופה ההלניסטית יוונית יורדת מהתל לאיזור הים, המסורות מדברות על קבר אמנון בן דוד סמוך לעכו וקברה של דבורה הנביאה.
יום גיבוש צוותי בעכו העתיקה לאנשי היי טק ואירגונים בין חומות עכו.
"בתקופה ההלניסטית עכו נהיית לפטולמאיס" על שם תלמי המלך או אנטיוכיה בפטולמאיס,בעלי התוספות מזכירים את אלעזר בן חשמונאי היה נשוי לבתו של מתחתינו, יונתן הוופסי אח יהודה המכבי. הורדוס בונה ומחזק את עכו ופאולוס מוזכר בברית החדשה ובימי קליגולה בקשו יהודי עכו להוציא את פפסל הקיסר מבית המקדש במרד הגדול 66 טובח גסיוס פלורוס טבח היהודי עכו, נמל עכו משמש את הרומאים להבאת תגבורות ואספקה ובמיוחד ידוע אספסיאנוס בהגעתו לעכו.
עכו לא נחשבה לעיר יהודית מכיבוש ארץ ישראל ועד סוף בית שני במיוחד לענין מצוות התלויות בארץ, יש שאמרו שיחקה בארץ ישראל וחלקה לא לאחרים טענו שנכון כלל לא נמצאת בארץ ישראל ולכן לא קברו בה בעבר- תנאים מובילים היו בעכו כמו רבי שמעון בן יהודה ותחמידו של רבי שמעון בר יוחאי , רבי יהודה בן אגאא ואבי אבא דמן עכו. ימי הביניים בעכו– אבן וולוו המצרי מוסלמי כובש את עכו בונה את נמל עכו ומחדש אותו,היסטוריונים כמו מוקדסי טוענים דאבל חולון פיתח מאוד את עכו, העיר עכו נכבשה על ידי הביזנטית שישבו בתורכיה, הפאטימים גם כבדו לזמן מה הסלג'וקים התורכים האכזריים גם היו תקופה קצרה בעכו, עידן חדש בעכו כשבלדווין הראשון עובד את עכו בשנת 1104 והייתה לנמל הראשי לארץ ישראל.
במאה ה 11 התקיימה קהילה יהודית בראשות רבי אביתר הגאון וכשכבשו הצלבנים את עכו הושמדה קהילת יהדות עכו– בתקופה המאמלוכית הסולטאן אל מאליק אל אשראף חליל חאן קלאון כובש את עכו, להבדיל מסלאח א דין שמשאיר את ערי החוף הצלבנית אל אשראף הורס את כולן "בשיטה החרוכה" כולל חלק מירושלים וידאו לבנות חלק מהן בהמשך ובמיוחד ירושלים.
בתחילת השלטון התורכי מנהיג את הגליל פאחא א דין הדרוזי המאה ה-16, פאחר א דין התיר את חסרת הקהילה הנוצרית והיהודית לעכו, רבי חיים בן עטר מגיע לעכו עם שתי נשותיו ועשרות תלמידים, רבי חיים בן עטר יושב בעכו ומקים את ישיבת " כנסת ישראל" , הן עטר יושב שנה בעכו עובר לירושלים ובשנת 1743 מגיע לעכו הרמח"ל – רבי משה חיים לוצאטו עם אשתו ציפורה לעכו, הרמח"ל נרדף על ידי רבני איטליה ואחרים ובעכו הרגיש רוגע, הרמח"ל נפטר ארבע שנים מאוחר יותר וכנראה נקבר בכפר יאסיף בבית העלמין היהודי(אט למרגלות "תל עכו" כפי שחלק טוענים). אחמד אל ג'זאר קצין בוסני, יורש את דהר אל עומאר, היה שליט דמשק, אל ג'זאר קובע את עכו לבירתו, אל ג'זאר משפץ את עכו ומקים אמת מים חדשה, בונה מלון חדש ומפואר לאותם ימים "חאן אל עומדאן" בונה "ספא ענק" חמאם אל באשה ואת מסגד אל ג'זאר המפואר.
1. מנהרת הטמפלרים (התקופה הצלבנית – המאה ה-12) זוהי אחת התגליות הארכיאולוגיות המרשימות בעיר, שנחשפה במקרה רק ב-1994 על ידי אישה שסבלה מסתימה בביוב בביתה.
- הקשר היסטורי: הטמפלרים היו מסדר צבאי-נזירותי שהגן על צליינים נוצרים. לאחר נפילת ירושלים ב-1187, הם קבעו את מרכזם בעכו ובנו מצודה אדירה בחלק הדרום-מערבי של העיר (שרובה שקע בים).
- תפקיד המנהרה: המנהרה, שמרביתה חצובה בסלע הכורכר הטבעי וחלקיה העליונים בנויים באבן, חיברה בין המצודה הטמפלרית לבין נמל העיר. היא שימשה כמעבר אסטרטגי תת-קרקעי חסוי שאפשר תנועה בטוחה של אנשים וסחורות מהנמל למצודה מבלי לעבור ברחובות העיר העמוסים.
- החוויה כיום: אורך המנהרה הוא כ-350 מטרים. ניתן ללכת לאורכה (היא מוארת ומותאמת למבקרים) ולראות את עבודת החציבה המדויקת של האבירים מלפני כ-800 שנה.
2. חמאם אל-באשה (התקופה העות'מאנית – המאה ה-18)- החמאם נבנה בשנת 1795 על ידי אחמד פאשה אל-ג'זאר, מושל עכו, והוא נחשב לאחד המפוארים והשמורים ביותר מסוגו במזרח התיכון.
- מבנה החמאם: החמאם מחולק לשלושה חלקים עיקריים:
- חדר ההלבשה (החצר): חלל כניסה מרווח עם מזרקה במרכז, ששימש להתארגנות ומנוחה.
- חדרי הביניים: סדרת חדרים שבהם הטמפרטורה עולה בהדרגה, כדי להכין את הגוף לחום העז.
- החדר החם: לב החמאם, הכולל במת שיש מרכזית, אמבטיות וקיטור. כאן בוצעו הטיפולים והעיסויים.
- מרכז חברתי: מעבר לפן ההיגייני, החמאם היה "הפרלמנט" של העיר. זה היה המקום שבו נפגשו עשירים ועניים, סוחרים ופוליטיקאים, כדי להחליף מידע, לסגור עסקאות ולשוחח על ענייני היום.
- המצג הנוכחי: כיום המקום פועל כמוזיאון המשלב מיצג אורקולי בשם "הבלן האחרון". המיצג מספר את סיפורה של עכו דרך עיניה של משפחת בלנים דמיונית, וממחיש כיצד נראה יום טיפוסי בחמאם בתקופת הזוהר שלו.
נפוליאון בונאפרטה וניסיון הכיבוש של עכו העתיקה.
חדש בעכו!! מרכז מבקרים של בית כנסת הרמח"ל המספר את סיפורו של הרמח"ל בעכו, באיטליה הולנד, בית הכנסת המשומר ומחודש.
************************"*****************"
מסגד אל ג'זאר בעכו וסיורים בעכו העתיקה. המסגד הגדול בארץ ישראל עד יוני 1967 וכיום השלישי בגודלו בישראל(מסגד אל אקצא הגדול ואחרי המסגד הצ'צ'ני באבו גוש)אחמד פאשה אל ג'זאר או "אחמד הבוסני" בונה את המסגד על חורבות כנסייה צלבנית בשם סנט ג'והן(על שם יוחנן המטביל)
אל ג'זאר משתלט על עכו והגליל לאחר שלטון רב שנים של הבדווי דהאר אל עומאר משנת 1740 עד 1775, דהאר אל עומאר היה מוצלח בשלטונו על הגליל אך לאחר שתמך וצידד באימפריה הרוסית במלחמה העותמאנית- רוסית, בסוף המלחמה כשיש העותמאנים היתה על העליונה, העותמאנים "סימנו" אותו והיה מובן שיפנה את כיסאו. אל ג'זאר "הוואלי" של צידון יורד דרומה ומשתלט על עכו לאחר שדהאר אל עומאר נרצח על ידי נתיניו.
בשנת 1781 נבנה מסגד אל ג'זאר ושמו הראשוני היה "ג'מאע אל אנואר" ופירושו מסגד האורות או "ג'מאע אל פאשה". אחמד אל ג'זאר הביא מהנדסים מיוון וקפריסין למען בניית המסגד וביקשו להביא עמודי גרניט מקיסריה ועתלית בהם השתמשו לבניית המסגד, המסגד מופעל ומתוחזק על ידי נאמני הוואקף עד ימינו אנו.
המסגד קדוש לאסלאם מאחר וחלק מפאת זקנו של מוחמד טמונים בשטח המסגד.
בסיס בניית המסגד בצורת טרפז,שלוש ארקדות(מקשתות או קמרונות ההנחיות על בסיס עמודי הגרניט) ומעליהם כיפות קטנות בלבן, בסיס הכיפה העבר הייתה אפורה לבנה והיום ירוקה כסמל האסלאם, השטיחים בולטים בבסיס המסגד ו"הטוהרה" בכניסה למסגד בו מטהרים את גופם המתפללים.
קברם של אל ג'זאר ויורשו סולימאן פאשה במרכז השטח הקדוש והוא אחד משמונת מסגדי עכו העתיקה.
אשמח לעיונכם בשני אתריי www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com
המפגש בין אחמד פאשא אל-ג'זאר, נפוליאון בונפרטה וחיים פרחי במהלך המצור על עכו (1799) הוא אחד הרגעים הדרמטיים והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה של ארץ ישראל בעת החדשה. המצור סימן את סוף שאיפותיו של נפוליאון להקים אימפריה במזרח התיכון.
להלן סקירה של התפקידים שמילאו שלוש הדמויות הללו במערכה:
1. אחמד פאשא אל-ג'זאר (המושל העז)
אל-ג'זאר היה מושל עכו והגליל מטעם האימפריה העות'מאנית. הוא נודע ביד הברזל שלו (מכאן כינויו "אל-ג'זאר" – הקצב) אך גם ביכולת הארגון המופלאה שלו.
- הגנת עכו: כשנפוליאון הגיע לחומות העיר, אל-ג'זאר סירב להיכנע. הוא ניהל את ההגנה בקור רוח, ביצר את החומות והצליח להחזיק מעמד במשך 62 ימי מצור.
- הברית עם הבריטים: הוא השכיל לשתף פעולה עם הצי הבריטי בפיקודו של סידני סמית', שסיפק לו אספקה ותמיכה ארטילרית מהים, מה שמנע מנפוליאון להשלים את המצור.
2. חיים פרחי (היועץ והאסטרטג)
חיים פרחי היה יועצו הקרוב, שר האוצר וה"וואזיר" של אל-ג'זאר. עבור הקהילה היהודית, הוא היה דמות של מגן ושתדלן, אך עבור המדינה העות'מאנית הוא היה המוח הלוגיסטי מאחורי הניצחון.
- ניהול המצור: פרחי היה אחראי על האספקה, על המורל של התושבים ועל תכנון ביצורי העיר. מסופר כי הוא עמד לצד אל-ג'זאר על החומות במהלך הקרבות.
- הלוחמה הפסיכולוגית: הוא עזר לסכל את ניסיונותיו של נפוליאון לשכנע את תושבי הארץ (ובפרט את היהודים) להצטרף אליו, ושמר על נאמנות העיר לשלטון המרכזי.
3. נפוליאון בונפרטה (הכובש שנבלם)
נפוליאון הגיע לארץ ישראל לאחר שכבש את מצרים, במטרה להמשיך צפונה לכיוון טורקיה או הודו.
- הכישלון בעכו: עכו הייתה התחנה שבה נבלם המומנטום שלו. הוא זלזל בחומות העיר (כינה אותן "לול תרנגולות"), אך גילה ששילוב הכוחות של אל-ג'זאר, פרחי והבריטים חזק מכפי שציפה.
- נסיגה בבושת פנים: לאחר מספר ניסיונות פריצה כושלים ומגפת דבר שפרצה בקרב חייליו, נאלץ נפוליאון לסגת חזרה למצרים. כישלון זה מנע ממנו להפוך לשליט המזרח ושינה את פני ההיסטוריה העולמית.
המשולש המרתק:
הדינמיקה בין השלושה הייתה יוצאת דופן:
- אל-ג'זאר ופרחי: למרות שאל-ג'זאר היה שליט אכזר (הוא אף פגע פיזית בפרחי בעבר, וכרת את קצה אפו ואת אחת מעיניו), פרחי נשאר נאמן לו והיה הגורם המכריע בהישרדותו הפוליטית והצבאית.
- נפוליאון ופרחי: נפוליאון ניסה לפנות אל היהודים בהצהרה מפורסמת שבה הבטיח להם את הקמת מדינתם בארץ ישראל אם יסייעו לו, אך פרחי, שהכיר את המציאות בשטח, בחר להישאר נאמן לאימפריה העות'מאנית.
- המורשת: הניצחון בעכו ביצר את מעמדו של אל-ג'זאר כאחד השליטים החזקים באזור, והפך את חיים פרחי לאחת הדמויות היהודיות המשפיעות ביותר בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.
סיום המצור ב-21 במאי 1799 נחשב עד היום לנקודת המפנה שבה "הגנרל הבלתי מנוצח" (נפוליאון) הובס לראשונה במערכה יבשתית משמעותית.