סיורים מודרכים לקבוצות בתל אביב יפו , ירושלים, זכרון יעקב עכו חיפה

אישים מנהיגים ומייסדים שהשפיעו על הקמת תל אביב.

סיורים בתל אביב בעקבות ראשוני ובוני תל אביב בשכונות ורחובות תל אביב.

סיורי אישים בתל אביב

מייסדים ואישים גבירים חשובים ביסודה של תל אביב ובהנהגת תל אביב בראשית דרכה.

תל אביב עם 450.000 תושבים העיר השניה בגודלה בארץ ישראל, הראשון שיקבל את הכבוד הוא אהרון שלוש ולו אדמות רבות ובעזרתו יקימו את נווה צדק שהיא המקפצה להקמת תל אביב, שמעון רוקח יזהר לטוב עם אמצעים כלכליים רבים וכושר אירגון ועוד לא אמרנו טוב לב ועזרה לאחיו, חיים אמזלג כמובן יש לו משקל גדול לעצם ביצוע העסקה מאחר והיה סגן קונסול והיה " מורם מעם" ונעבור למקימי תל אביב בפועל משנת 1909 והחשובה ביותר הוא עקיבא אריה וייס שהיה הראשון מבין חמשת הגרעין המרכזי של "אחוזת בית", עקיבא אריה וייס אפילו נסע חסר לאירופה ללמוד "תכנון ערים" ומי שהיה "בהגרלת המגרשים לאחוזת בית",הילד משה פוגל יהיה הילד שיוציא בעת הטלת הגורמים הוצאת הצדפים השחורות לעומת הלבנות וכריע על מיקום הקמת הבתים של תחילת תל אביב.

מאיר דיזינגוף היה אחד מחמשת המייסדים הראשונים והחליף את עקיבא אריה וייס לאחר התפטרותו המנהלת הוועד של אחוזת בית, מאיר דיזינגוף ינהל וידחוף את הישוב הקטן קדימה ועד להקמת " העיר תל אביב".

מאיר דיזינגוף הכיר את הברון אדמונד דה רוטשילד בעת לימודי הכימיה בתיאום בדרום צרפת ומאז נעשה מנהל המסעדה ליצור בקבוקים , דיזינגוף מקים את חברת גאולה עם זאב גלוסקין חברו, דיזינגוף ייבא מכונות במקביל והצטרפות למקימי תל אביב לאחר ימים.

יהודה לייב מטמון הכהן ממייסדי תל אביב:

מורה בבית ספר חביב, מייסד הגימנסיה ביפו, מייסד הגימנסיה הרצליה ומנהל הגימנסיה הרצליה המצליחה הארץ וברחבי אירופה

שלמה ורבקה אבולעפיה: סיפור אהבתם של המורה לצרפתית שלמה אבולעפייה והתלמידה רבקה פריימין , שמונת הילדים שהביאו, הבית בנווה צדק ולאחר מכן מ- 66 המשפחות הראשונות של תל אביב.

מנחם ודבורה גילוץ: מנחם גילוץ היה תלמיד ישיבה ולמד לימודים כלליים , הוסמך לרבנות וכמעט החל ללמוד "הנדסה" בוילנה אך העולם הציוני משך אותו יותר והיה ממקימי מפלגת פועלי ציון' יחד עם יצחק טבנקין ודוד בלוך, מנחם התחתן עם דבורה ביפו בשנת 1908 והיו ממקימי תל אביב.

בית גילוץ היה ברחוב אחד העם 24 מול "הגימנסיה הרצליה", דבורה גילוץ הייתה אשת חסד וגמילות חסדים, מנחם גילוץ היה ממקימיארגון העובדים 'ברית פועלים' שהיה הגרעין והבסיס ל- "מרכז בעלי מלאכה".

דוקטור חיים חיסין ואשתו פאניה: חיים חיסין איש רוסיה הלבנה, מהבילו"יים הראשונים, חיים ופאניה חיסין יתחתנו במקווה ישראל, חיים חיסין עולה בשנת 1905 והיה ממקימי "אחוזת בית" , היה מהוועד האודיסאי שהקים את -עין גנים, באר יעקב ונחלת יהודה.

חיים חיסין(בתל אביב) היה אחד משני הרופאים הראשונים של תל אביב יחד עם דוקטור יהודה לייב פחובסקי.

בדירתו של דוקטור קריניאן מאיר התכנסו שישה רופאים שהקימו את "אגודה מדיצינית עברית יפו, ארץ-ישראל" שהייתה הבסיס להקמת אגודה מדיצינית עברית יפו, ארץ-ישראל" – משה שרמן, חיים חיסין, בת שבע יוניס גוטמן, יהודה לייב פוחובסקי, דב מאיר קרינקין, מנחם שטיין והרוקח זאב אורבוך.

בזמן מלחמת העולם הראשונה משפחת חיסין עוזהת ומגורשת ליבניאל ומטפל בעלים חדשים ומקומיים, עובר לצפת למגר את מחלת "הבהרת" (אחרי שהלך לעולמו דוקטור אברהם גרין הרופא המקומי) ולאחר סיום המלחמה חוזר חיים חיסין ופאניה לתל אביב וחסיה נפטרת בשנת 1920 וחיים חיסין זכה להאריך ימים עד 1932, היו לחיסינים חמישה ילדים שרה, יהודית, אסתר, עדה, דבורה ואלכסנדר ונעמי פולני היא נכדתם.

על שמו שכונת "תל חיים" ופאניה יחד עם חיים חיסין קבורים בבית הקברות של טרומפלדור תל אביב.

נחום גוטמן כותב "בעיר קטנה ואנשים בה מעט" על ד"ר חיים חיסין וחמורו:-

"הנה על כן, למראה גבו בלבד היו הילדים שברחוב מחייכים. כי היו נזכרים ברפואות המתוקות שזכו להן מידיו. האמהות היו מפסיקות לנגב את הצלחות וממהרות לחלון, לשלוח אחריו מבט רוחש טובה. וערבי זקן היה מחיש את רגליו חולות השיגרון ומניח על האוכף של ד"ר חיסין פרחים רטובים"

מייסד תל אביב יצחק חיותמן: מייסדי "אחוזת בית" ומטולה, יצחק חיותמן בן למשפחת רבנים ידועה וספג הרבה ציונית, מתחבר "לחובבי ציון" של מאיר דיזינגוף-יצחק חיותמן מתחתן עם חיה אך היא נשארת בניכר עד שיצחק יתבסס היטב, חיותמן ניסה מזלו בחברון ,ירושלים, יריחו , היה ממקימי "אגודת העשרות"(אגודת האחים), מאיר דיזינגוף ממנה את יצחק חיותמן לסגנו במפעל ליצור בקבוקים בטנטורה, תקופה גרו אצל משפחת אהרונסון לאחר שאשתו חיה חלתה, בשנת 1896 עולה לגליל והיה ממקימי מטולה, בשנת 1905 חוזר מאיר דיזינגוף מאירופה ויצחק חיותמן נפגש עימו ביפו ומקים את חנות "זינגר" ברחוב בוסטרוס והי מעין מרכזחברתי לעולי העליה השניה, בשנת 1906 יצחק חיותמן יחד עם עקיבא אריה וייס, מאיר דיזינגוף, דוד סמילנסיקי ויהושע סוכובולסקי דנין הקימו את רעין השכונה החדשה ורק ב-1909 תוקם "אחוזת בית".

"הגרלת הצדפים" המפורסמת תהיה ב-11/4/1909וביתה חיותמן יוגרל ברחוב יהודה הלוי 34 תל אביב.

המייסד שמחה אלטר גוטמן (שמחה בן ציון)והמייסד דב ברגר בתל אביב:

שמחה אלטר גוטמן מהמורים הראשונים באודסה, גוטמן פירסם בעיתון "המליץ", "הצפירה" ולימד בבית ספר עממי מודרני יחד עם רבניצקי וביאליק ויחד עם רבניצקי ולוינסקי הקימו את הוצאת הספרים "מוריה" ואף את הוצאת "אשכולות" יחד עם אז"ר-אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.

שמחה בן ציון עולה לארץ ישראל עם אשתו וילדיו כדי לממד בבית ספר לבנות בנווה צדק, בית גוטמן היה מוקד ספרותי והגיעו תדיר יהודה בורלא, אז"ר, ש"י עגנון, יוסף חיים ברנר ועוד, הבית בתל אביב הרצל 3 קראו לבית שמחה בן ציון "בית הטירה", על שמו שדרת בן ציון ושמחה קבור בבית הקברות טרומפלדור.

סיפורו המרתק של נחום גוטמן בנו שהיה חייב ללמוד בבית ספרו של אביו וללמוד בבית ספר לבנות.

דבורה ודוב ברגר- מהמשפחות הראשונות שהקימו את "אחוזת בית תל אביב" והיו בעלי מכולות-יבוא ומכירה , דבורה הכיר את דבורה ברגר(מזיכרון יעקב) בהיותו פועל וחקלאי והצליח מאוד בעולם הסיטונאי המסחרי.

"ארבעת הגיסים" – הכינוי של משה שרת, דב הוז, אליהו גולומב ושאול אביגור כולם מראשי ההגנה וממובילי "הכוח המגן העברי " במשך דור שלם לאחר מלחמת העולם הראשונה ועד שנות הארבעים.

בית המפורסם של תל אביב בשדרות רוטשילד 23" שבנה יעקב שרתוק ואנו נספר את סיפורו של משה שרת עם שני חבריו לספסל הלימודים במחזור הראשון של "גימנסיה הרצליה"דוב הוז ואליהו גולומב-דוב יתחתן עם האחות הבכורה של משה שרת -"רבקה" ואילו אליהו גולומב יתחתן עם האחות הקטנה "עדה", לעיל כתבתי על החבר הנוסף שלמד בגימנסיה הרצליה יחד הוא שאול אביגור, אחותו של שאול אביגור "ציפורה" (הבת של יהודה לייב מאירוב הכהן ופרידה מאירוב)התחתנה עם משה שרת איש המדיניות החוץ וההגנה הבטחונית לפני הקמת המדינה.

אליהו גולמב בתל אביב– "מפקד ההגנה "ושר הבטחון" של ההגנה (1920-1930)וממיסדי "מפלגת אחדות העבודה" וההסתדרות הכללית, אליהו גולומב היה ממסיימי ובוגרי "המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה" בשנת 1913 , הוריו עלו אחרי אחרי שעלה לבדו והקימו טחנת קמח ביפו כפי שהיה להם ברוסיה.

כשסיימו ללמוד "שלושת הגיסים""אליהו גולומב, דוב הוז ומשה שרת" והצטרף אליהם שאול אביגור והקימות את "ההסתדרות המצומצמת של בוגרי הגימנסיה הרצליה", גרעין הכשרה שבו עלו לדגניה א ולכנרת לעבודת האדמה , שניים מאנשי ההכשרה נרצחו בדגניה א' יוסף זלצמן ומשה ברסקי, התקופה הייתה לא פשוטה ואהוביה מלכין הסופר המשורר והכותב: "האירועים החמורים והמתיחות שהשתררה בעקבותיהם השפיעו על הגימנזיסטים השפעה עמוקה שרישומה ניכר בכל מהלך חייהם".

בשנת 1914 נפטר אביו ואליהו גולומב עובר ליפו לנהל את טחנת הקמח, המצב לא היה קל במלחמת העולם הראשונה וחסן בק השליט של יפו דורש מגולומב לעבוד גם בשבת ובתחילה נראה לו סביר מאחר וגם בדגניה א עבדו בשבת אך לאחר שהעובדים הדתיים התלוננו הבין גולומב שצריך לייצג את אחיו נאמנה, חסן בק ואולי חיילים תורכיים הפליקו "פלקות" ובייש אותו מאוד ויש שיגידו שמהלך זה גרם לו להקמת "ההגנה".

אליהו גולומב אהב את רבקה שרתוק(אחותו של משה שרתוק) אך רבקה אהבה את דוב הוז והתחתן בסוף עם עד שרתוק(שרת), אליהו גולומב קונה נשק באירופה, מקים אירגון ההגנה ומשמש כ"שר הבטחון של ההגנה", למעשה הצבא של היהודים בארץ ישראל, היו קשיים ומאורעות וידאו לקדם את אירגון ההגנה ולפתחו.

עדה ואליהו גולומב נקברו בבית הקברות בטרומפלדור בתל אביב ועל שמו שכונת "יד אליהו" בתל אביב ומוסיאון ההגנה על שמו של אליהו גולומב ברוטשילד, על שמו אוניית מעפילים "אליהו גולומב".

"דב הוז בתל אביב"- דב הוז נולד באורשה ברוסיה הלבנה ועולה עם הוריו ליפו, אביו עבד כמורה בבאר טוביה וכשהקימו את אחוזת בית היה דוב הוז במחזור הראשון של הגימנסיה יחד עם "שלושת הגיסים", לאחר הלימודים היה בתנועת הנוער של בוגרי הגמנסיה בדגניה, התגייס לצבא התורכי וכשאביו נפטר חוזר לארץ ולא חוזר לצבא והיה נרדף על ידי התורכים עד שהם מובסים וחוזרים לשגרה.

דב הוז (בתל אביב) היה מראשי ההסתדרות וממקימי "שירות האוויר" של ההגנה "ונחשון" בתחום התעופה האזרחית יחד עם יצחק בן יעקב, דוב הוז היה סגן ראש העיר, דוב הוז היה ממייסדי " מפלגת אחדות העבודה"- על שמו בסיס דוב הוז שנסגר לאחרונה, בתי ספר על שם "דוב הוז" ורחובות דוב הוז, ספינת מעפילים ועוד.

בתאריך 29/12/1945 בליל אפל בדרכו מביקור בכלא עכו אוסף בקיבוץ גינוסר את אשתו ובתו וממשיכים לכיוון תל אביב, קצת לפני פרדסיה מאבד דוב הוז את השליטה על ההגה בתאונת דרכים והרכב סוטה ימינה, דוב הוז נהרג מייד ויצחק בן יעקב שהיה ברכב, רבקה שרתוק-הוז, תרצה הוז, חוה בורודובסקי ובתה אורה פונו ופנו לבתי החולים ומלבד חוה, שנפצעה מאוד קשה אך החלימה מפצעיה, מתו כולן לאחר זמן, קיבוץ דורות בא מראשי התיבות דוב רבקה ותרצה.

"משה שרת בתל אביב"-ראש הממשלה השני של מדינת ישראל בין שני הכיהונים של דוד בן גוריון, בן ליקב שרתוק פובליציסט לבין אמא שהייתה מורה ובשנת 1905 עלו ארצה והתיישבו בעין סיניה לשנתיים ומשם עברו ליפו לזמן קצר והיו ממקימי תל אביב ומשה שרת יהיה מהתלמידים הראשונים ובוגר המחזור הראשון של "גימנסיה הרצליה" שם למד למד טורקית, צרפתית, גרמנית וערבית ופגש את אשתו לימים ציפורה מאירוב(אחותו של שאול אביגור), לאחר מלחמת העולם הראשונה משמש כמזכירו של יהושע חנקין, "מנהל המחלקה הערבית" בוועד הצירים מראשוני "מפלגת אחדות העבודה", אסף כספים לרכש להגנה, בשנת 1930 הצטרף למפא"י לאחר איחוד מפלגות הפועל הצעיר ופועלי ציון- בין השנים 1931-1948 מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, לאחר רצח ארלוזורוב משה שרת מחליפו בתפקיד.

עם הקמת המדינה היה משה שרת שר החוץ של מדינת ישראל בין 1948-1953 ומספר לנחום גולדמן על האירוע המרכזי של מלחמת העצמאות וזה בריחתם של הערבים בשנת 1948.

"שאול אביגור בתל אביב"- ממגיני קרב תל חי וממקימי "ההגנה" ומפקד המוסד לעליה ב', סגן שר הבטחון במלחמת העצמאות, אביגור מקים את הש"י-שירות ידיעות של ההגנה(כמו השב"כ), בוגר "הגימנסיה הרצליה" ואיש קבוצת כנרת כל ימיו, אחותו ציפורה נישאה למשה שרת והיה "מארבעת הגיסים".

מדינת ישראל חייבת המון לשאול אביגור על הקמת תשתית בטחונית חשובה וארוכת טווח כמו הש"י והר"ן(הריגול הנגדי) ונפתח את התעשיה הצבאית התע"ש , דוד בן גוריון ממנה את אביגור לראש המוסד לעליה ב ועסק בהעלאת יהודים לארץ ישראל ורכישת נשק למען המשך הלחיצה במלחמת העצמאות אחרת המצב היה בכי רע.

לאחר שנהרג בנו גור בקרבות מול קאוקג'י בסג'רה שינה את שמו (ממאירוב)לשאול אביגור(אבא של גור)

יהודה לייב מטמן הכהן בתל אביב- מנהל בית ספר חביב בראשון לציון, הקים את "הגימנסיה" ביפו ובשנת 1909 -1910 ניהל את "הגימנסיה הרצליה"..

חיים בוגרשוב בתל אביב- לומד לימודים תורניים וכלליים והיה מורה ורב עוד באוקראינה גבטל רוסיה הלבנה, היה ממקימי תל אביב וממקימי "גימנסיה הרצליה" יחד עם יהודה ליי מטמון הכהן ומוסינזון, ד"ר בוגרשוב נשלח יחד עם חברו מוסינזון לקונגרס הציוני נגד "תוכנית אוגנדה", בספטמבר 1910 מתמנה למנהל "הגימנסיה הרצליה" במקום ד"ר יהודה לייב מטמון הכהן, לאחר מאורעות תרפ"א מקים את שכונת "נורדייה" למפוני פרעות יפו היהודים והיה ממקימי שכונת "תל צור" והיום חלק מהמושבה שלי אבן יהודה.

חיים בוגרשוב היה גם מראשוני התעופה האזרחית יחד עם תלמידו דוב הוז ויצחק בן יעקב, חיים בוגרשוב יהיה לחבר כנסת בכנסת השניה , העת השבעת משה שרת תלמידו כראש הממשלה בכה , על שמו של בוגרשוב רחוב בוגרשוב וממש לא רצה את הכבוד הרב והחליט לשנות את שמו לבוגר(במקום בוגרשוב).

ראובן סגל מבוני תל אביב הראשונים והחל לבנות את ביתו באחוזת בית לפני מתן הבקשיש ךתורכים ולכן היה הבית הראשון של תל אביב,ראובן סגל היה באירגון "הבונים החופשיים", משווק גבינות ויין בכל ישראל.

חיים נחמן ביאליק וטשרניחובסקי-

אהרן מאיר מזי"א ולא רק רחוב בתל אביב– ממחדשי השפה העברית ובלשן, רב מוסמך, פרדסן, מהנדס ורופא, אהרון מזי"א עולה לארץ ישראל התיישב בראשון לציון והיה לרופא בראשון לציון, חידש מילים בעברית ובעיקר בתחום הרפואי ואחד מחבריו אליעזר בן יהודה – "מנהגי בקביעת שמות למושגים מדעיים, בפרט בענייני המחלות והרפואות, להתייעץ עם ידידי ד"ר מזי"א שהוא בן-סמך לדבר הן מבחינת המדע והן מבחינת הלשון".

 

מנחם שיינקין-

נחום סוקולוב-הנשיא החמישי של הקונגרס הציוני העולמי, מנהיג ,משורר וסופר מתרגם את "האלטנוילנד" ומחלוצי העיתונות העברית בישראל, חבר של שיינקין,


השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן