טיול מודרך בבית העם הטמפלרי בחיפה, בית גוטליב שומאכר, בית אוליפנט, בית קלר, בית הספר הטמפלרי, בית משפחת פרוס בעלת בית מלון ומסעדת פרוס במושבה הגרמנית.
בית העם הטמפלרי המושבה הגרמנית של חיפה-
"אולם הכנסים" או בית העם של המושבה הגרמנית הוא מרכז הקהילה של כל מושבה טמפלרית.
בית העם החל להיבנות בתאריך 23/9/1869 תוכנן על ידי פטר יותיוס לויטווד ונהנה על ידי פועלים ערבים חיפאים ובפיקוח טמפלרי גרמני.
הסיגנון הטמפלרי בולט ביותר עם "גמלון" טיפוסי וניל משקוף הדלת כתוב: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ומעלה הגג "מגדל פעמונים" המכריז לתפילה או כל כינוס.
בית העם שימש את הקהילה למפגשים ובחלק העליון היה בית הספר כולל מורה בית הספר ומשפחתו לנגה.
בשנת 1890 שודרג בית העם הטמפלרי נוסף לו אגף מזרחי ואולם גדול לכיהוס כולל גג רעפים ומגדל פעמונים חדש ומשגדלה המושבה הגרמנית של חיפה הקימו בחצר בית ספר ועד שנות החמישים שימש כבית ספר ואחר כך הפך למחסנים של חברת "אגד".
בית העם שוקם על ידי ממשלת גרמניה וכיום הוא מוזיאון לתולדות חיפה עם אדריכלות גרמנית כפרית עם גג רעפים וגמלון- בית העם היה כמו "בית לדוגמא" ורבים בנו את ביתם כדוגמתו .
קצת על הטמפלרים: באמצע המאה ה-19 קמה תנועה דתית בווירטנבורג בדרום מערב גרמניה ורצונה היה בשינוי של הכנסיה הפרוטסטנטית וכך קמה לה "אגודת הטמפלרים" ואפילו יצאו נגד הכנסיה.
לקראת סוף מלחמת קרים החליטו הגרמנים הטמפלרים להקים את ""עם האל" מתוך מחשבה שהתורכים יובסו וניתן יהיה להתבסס בישראל.
לאחר משלחות גישוש הגיעו בשנת 1868 לחיפה 750 טמפלרים וערב מלחמת העולם הראשונה היו 2200 טמפלרים והכל מגידול טבעי(ללא עליה חדשה).
בשלב א' הרימו הטמפלרים הגרמנים הנוצרים ארבע מושבות בחיפה(ליתר דיוק ליד חיפה דאז), יפו וליד יפו המושבה האמריקאית טמפלרית, המושבה שרונה וירושלים בעמק רפאים ובראשית המאה ה-20 יסדו את וילהלמה(בני עטרות) בית לחם הגלילית ואלוהים אבא(ולדהיים), המושבה הגרמנית היא המושבה הטמפלרית הראשונה בעולם והכל ממש בראשיתי, באותם ימים היו 4000 תושבים בחיפה והקמת המושבה הגרמנית גרם להתפתחותה של חיפה.
בית גוטליב שומאכר- המבנה הוקם על ידי יעקב שומאכר בשנת 1870, שומאכר היה אדריכל וסתת שהגיע מאמריקה(לפני כן בסיסו גרמניה) והיה חלק מצוות התכנון של המושבה הגרמנית, בית שומאכר משלב סיגנון טמפלרי ומזרחית יחד ועל דלת הכניסה כתוב:"נסה עלינו אור פניך".
בשנת 1872 מונה להיות סגן קונסול ארצות הברית בחיפה וצפון ארץ ישראל טבעתו הופך להיות בית הקונסוליה האמריקאית והתפקיד עובר לבנו גוטליב שומאכר בשנת 1891 והבנין שימש כקונסוליה עד שנת 1904 ובשנת 1873 התארחה פה "הקרן לחקר ארץ ישראל" או ה-pef בפיקוד לוטננט קונדור ולוטנננט קיצ'נר לפני שיצאה לפעילותה בגליל וכששבו מעניק קיצ'נר שעון שמש מתנה לגוטליב שומאכר שמעניק אותו בחוץ ומר לנגב משתמש בו ללמד את תלמידיו,לפי השעון צלצלו בפעמון בית העם להודיע לעובדים בשדות על שעת ארוחת הצהריים ובנובמבר 1882 מצטרף שכן חדש לשומאכר –לורנס אוליפנט.
"בית שומאכר" קיבל תוספת הבניה לאחר שהתחתן עם בתו של המורה לנגה (מריה לנגה)והביאו לעולם תשעה ילדים–גוטליב שומאכר תרם רבות לארץ ישראל בחפירות ארכיאולוגיות חברים בגולן ועבר הירדן.
שומאכר התפרסם גם בחפירותיו בתל מגידו שם נמצא "חותם האריה" של המלך ירובעם. תכנן חלק מתוואי הרכבת החיג'אזית, תכנן את היקב של ראשון לציון, "בית המוסקוביה" בנצרת ושדרוג מזח הקיסר "הנמל חיפה" ובתים רבים בארץ ישראל.
בשנת 1914 הצטרף לצבא הגרמני וכשרצה לחזור לא אישרו לו ורק לאחר מסע שכנוע מול הבריטים חזר לארץ ונפטר שנה לאחר מכן.
בית שומאכר משנת 1939 עובר לערבי נוצרי שהפעיל מוסך שירות ליד והוא נוטש במלחמת העצמאות ללבנון.
בתוכנית לשמר אותו, יש שלט וגדרות ובמהלך 2020 כפי הנראה נראה פעילות שימור ובניה בבית שומאכר.
"בית דיק" ברחוב בן גוריון 8 במושבה הגרמנית בחיפה.
אברהם דיק הגיע מקווקז והקים חברה שעסקה בייבוא ציוד חקלאי והייתה לאחת המובילות בשנת 1878 ובהמשך החבאץרה עברה לבעלות טימותיאס לנגה(הבן שלי אנה לנגה ואחות של דיק) ולגוטליב שומאכר.
בראש הכניסה למבנה כתוב "אבן העזר" ביטוי המסמל את עזרת ה', כיום במבנה "קפה ארומה".
"מלון כרמל" היה ממש ממול והיה שייך למשפחת קרפט.
גוטליב שומאכר הוזמן על ידי משפחת סורסוק בהקמת סקר לשם בניית קו רכבת ועל הדרך חקרו מקומות כמו "אום אל קנאטיר" וגם חורבת א רפיד.
נלי גולטליב בתו של גוטליב נולדה במושבה הגרמנית טמפלרית של חיפה חברה בחיפה עד גיל 96, נלי שומאכר כתבה את הספר " גשם משמיים בהירים" וניתן ללמוד הרבה על המושבה הגרמנית.
בית שומאכר מהבתים היפים במושבה עם קשתות גבוהות, אלמנטים אמנו יין מיץ, אבן וברזל, בבית שומאכר מרתף כנהוג בבית טמפלרי, באר מים בחצר.
בית אוליפנט בשדרות בן גוריון 8 בחיפה- בית אולפני נבנה בסיגנון טמפלרי על ידי קרל אולדורף גרמני שהיגר לארצות הברית ונדלק על הרעיון הטמפלרי ועולה לחיפה.
קרל אולדורף הקים חוות סוסים קטנה ונגריה, קרל היה נגר שהחליף את מושבו ליפו, קרל משכיר ללורנב אוליפנט ובהמשך מוכר את ביתו ללורנס אוליפנט בשנת 1882 וכאן גרים לורנס ואליס אוליפנט עם מזכירות נפתלי הרץ אימבר והקיץ החם והלח גרו בקליטת אל כרמל(זמן קצר לפני בעוספייה),בין האורחים של אוליפנט היה צ'רלס גורדון קצין צבא בריטי ופקיד ממשל בריטי.
אליס אוליפנט נפטרה ב2/1/1886 וקבורה בבית הקברות הטמפלרי , לורנס אוליפנט נוסע לאמריקה ומתחתן אשתו השניה רוזמונד דייל אוון ונפטר שם חודשים מספר לאחר מכן, בית אוליפנט עובר לבעלות אשתו רוזמונד דייל ובשנות ה90 של המאה ה-19 עובר לבעלות חברת "אסיה" אשר קיבלה זיכיון לסלילת קטע ממסילת דמשק חיפה של הרכבת החיג'אזית.
רוזמונד התחתנה עם ג'יימס מארי טמפלטון והוא סטודיו לאמנות אך מתאבד ב-1892 כשהוא מפליג מביירות לחיפה, ובשנת 1896 חיה עם בן זוגה אנטולי קרלוס רוזנוול ובהמשך בית אוליפנט החליף בעלויות רבות.
בית הקיט בגליל אל כרמל הועבר למסיונרית פרנסיס ניוטון שפעלה רבות בארץ ישראל לסירוגין והזכונתה כנראה הסטטוס קוו לנסיעה בשבת בחיפה.
בית הרופאים בשדרות בן גוריון 4 והוא אחד המבנים הראשונים של המושבה הגרמנית והיה שייך למשפחת שטרובה, בנייתו החלה ב-1868 שנת ההגעה לחיפה, 4 קומות ששופצו ודאו בו משפחות שונות וחלק מהרופאים של המושבה הגרמנית בחיפה.
"בית משפחת דוקטור שמידט" בשדרות בן גוריון 15 בית הרופא של המושבה הגרמנית ובכן הקונסול הבריטי.
במבנה הקשתות בבית הרופא שמידט הייתה מסעדת "השמורה 1872" וכיום מצויה פה מסעדת "רק בשר".
מלוו קרפט בשדרות בן גוריון 5 היה המלון המודרני הראשון של חיפה ובמלון קרפט היה מקום מושבו של המושל הבריטי וגם מגורי מושל מחוז חיפה.
"בית משפחת קלר" בשדרות קלר 1 במושבה הגרמנית וזה היה ביתו של פרידריך קלר סגן הקונסול של גרמניה והמשך היה חלק ממשרדי מע"צ בחיפה.
"בית משפחת שטרובה במושבה הגרמנית" בשדרות בן גוריון 2-4, משפחת שטרובה גדלה כרמי זית וייצרה שמן זית וסבונים, בית החרושת היה קרוב למושבה הגרמנית בדרך יפו 102 בחיפה.
"מכון הרדג" שנמצא ברחוב מאיר רוטברג 5-7 והוקם על ידי גיאורג דוד הרדג שהוא בן מקימי ויוזמי המושבה הגרמנית בחיפה,בית הרדג נבנה למען בית ספר חקלאי והיה מוסד חינוכי ובית ספר חקלאי.
בית מכון הרדג נוסד בשנת 1870 והושכר לאחר מספר שנים לנזירות גרמניות קתוליות והיה גם בית חולים ולאחר 1948 הושכר מכון הרדג לפטריאך הלטיני והיה גם פנימיה נוצרית קתולית, כיום ישנו גן ילדים ובית תינוקות ומוסד חינוכי "הלב הקדוש".
רחוב מאיר רוטברג היה בעבר " רחוב בית החולים" ושם הרחוב שונה למאיר רוטברג בשנת 1952.
"בית עמותת התיירות של חיפה" ברחוב בן גוריון 48- בית טמפלרי גדול ומשופץ להפליא, ממנו ניתן לראות את הגנים הבהאים וחלק מנמל חיפה, העמותה מקשרת ועוזרתו שיווקית לאתרי וילונות חיפה, יעוץ למטיילים בחיפה, חומר מקצועי ומחקר ועוד.
מסעדות ובתי קפה במושבה הגרמנית בחיפה–
"אטרקציות במושבה הגרמנית בחיפה" וסביבתה_ גן הבהאיים התחתון של חיפה,סיורי סגווי, גן הפסלים, ואדי ניסנאס, מוזיאון העיר חיפה בבית העם ברחוב בן גוריון 11, סיור בנמל חיפה, בית הגפן חיפה, מוזיאון ממגורות דגון של ראובן הכט ועוד.
עוד נשוחח בסיורנו במושבה הגרמנית של חיפה על התיאולוג כריסטוף הופמן וחברות דוד הארדג, סוגי כנסיות והמעברה מפרוטסטנטיות לטמפלריות, מווירנטנבורג לחיפה וישראל,ביאת המשיח והכנה נפשית פה בארץ הקודש,אנשי המקצוע הטובים והאיכותיים בכל תחום מתחבורה וכרכרות מהירות וחסקות, תעשיה בתחילתה, שדרוג החקלאות ופיתוח המלונאות, טחנות רוח טמפלריות, בית בד מכני ועוד.
סיור מודרך בבית העם בחיפה, היכרות עם בית העם הטמפלרי גרמני, בתים מספרים בעקבות משפחות שטרובה קלר לפרוס במושבה הגרמנית, דוד הרדג מול כריסטוף הופמן בחיפה, סיפורו של לורנס אוליפנט במושבה הגרמנית בחיפה.
קצת על הבהאיים של לחיפה:
המספר 19 מקודש לבהאים- גימטריה בפרסית בהא).
בחודש בהאי 19 יום, בשנה הבהאית 19 חודשים
בחיפה בכרמל ישנם 19 טראסות והבהאי תמיד יעלה.
כל בהאי מחויב להפריש 19% משכרו לקהילה הבהאית.
גבר בהאי מחויב לשלם 19 גרם כסף טהור לארוסתו.
בהיכל הצדק העולמי בחיפה מורכב מ-19 אנשי דירקטוריון בהאי המנהל את מרכז הדת הבהאית העולמית.