ההיסטוריה של נמל חיפה.

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

סיורים היסטוריים בחיפה תחתית ועילית, סיור בחיפה בתקופה התורכית בריטית.

סיור טיול בחיפה

בנימין זאב הרצל חוזה המדינה הבין לפני כולם על תפקידו החשוב של נמל חיפה , הפוטנציאל הגלום בו וכל זאת נכתב בספרו – "אלטנוילנד".

סיפורו ההיסטורי של נמל חיפה מימי הביניים , השדרוג בסוף המאה ה-19 ובניית נמל עמוק ומתקדם על ידי פרדריק פאלמר בתקופת המנדט הבריטי.

נמל אמיתי יש בחיפה מהתאריך 31/10/1933 והכוונה לנמל עמוק המאפשר עגינה וכניסה של אוניות גדולות, עד התקופה הבריטית הקצרה מתארים "נמל" בחיפה בסוף המאה ה-19 ואילך אך הייתה העמקה דלה, שיפוץ של הרציף הדומה לביקור וילהלם השני ואישתו אוגוסטה ויקטוריה ובעקבות רמי המעלה החברים התורכים שדרגו את "המעגנה" המשוכללת, הרי רוב האוניות עגנו מול החוף במים העמוקים "ופרקו" אותם לספינות קטנות ולפעמים סירות קטנות והובאו אל "המעגנה", כמו שנמל יפו לא היה ממש נמל ואולי לימי קדם השימוש התאימה המילה "נמל" ובטח לא במאה ה-20 הדורשים תנאים מתקדמיםעם כיבוש ארץ ישראל וחיפה על ידי הגנרל אלנבי טען שחיפה מתאימה להקמת נמל וכדאי לחקור את ההתאמה באופן מקצועי ורק שנתיים לאחר מכן היה ניסיון ראשוני וקדחו אך בגלל בעיות פוליטיות ומימון לא המשיכו והעבודה פסקה לזמן מה.

ההצעה של סר פרדריק פאלמר הייתה לשאוב את החול הרב בעצם ההענקה ולשפוך אותו במקביל לבתי חיפה שהיו ממש על הים(כמו בת גלים לדוגמא) וכך הוציאו חול רב "וייבשו" קטע מהים והיום הוא איזור" חיפה הבריטית" והלב הוא "דרך המלכים" או "רחוב העצמאות" של ימינו בו ניתן לראות את סממני הבניה הבריטיים ובהם משרדים ממשלתיים, חברות גדולות, משטרה וצבא ועוד(והיום זה מרכז העיר התחתית של חיפה)

בקצה המערבי (צפוני מערבי)המיובש בנו את המגמות, עגורנים שוברי הגלים ועוד ובסך הכל ייבשו 360 דונם ועליהם גם בנו את המחסנים ובתי המלאכה .

ב31/10/1933 פתחו את הנמל בטקס צנוע יחסית למרות המפעל הענק והכביר שישנה את חיפה ואת המזרח התיכון כולו ונבין זאת בהמשך בגלל מאורעות דמים שפרצו ביפו .

נמל חיפה היה חשוב להובלת קו הנפט מכרכוכ בצפון עיראק לחיפה וזה היה בסוף שנות העשרים, עשור לאחר מכן כבר יקימו הבריטים בתי זיקוק (עד אז הובילו נפט גולמי לבתי זיקוק( מזקקות)באגן המזרחי של הים התיכון). הקמת בתי הזיקוק יחד עם צינור הנפט גרם להתפתחות האינטרסים הבריטיים לרווח נאה בצידו.

במלחמת העולם השניה לדוגמא המשותפות הבריטיות, הצבא הבריטי והאינטרסים בכלל "שאבו" דלק מחיפה.

הקמת מפעל "נשר" באמצע שנות העשרים הייתה חשובה להתפתחות נמל חיפה וחיפה, שיתוף פעולה ערבי יהודי חיובי במקומות העבודה, בעיר עצמה ובעיקר בנמל חיפה.

כשהקצין השני של האוניה הגרמנית "במברג" שעגנה בנמל חיפה למען הטענת תפוזים לגרמניה אמר שאין ליהודים מקום בעולם גם לא באנטרארטיקה, פסקו היהודים מלהטעין את הjaffa ומי עזר להם…הערבים שגם הצטרפו לעילבון חבריהם היהודים ושבתו.

אבא חושי והסלוניקאים בנמל חיפה

אבא חושי מעבר לפעילות מועצת הפועלים החל לנהל את "הפועל" ותמך בקבוצת הפועל חיפה והמסגרת הפעילות המתוחה עם "מכבי" מכיר אבא חושי את ברוך עוזיאל סלוניקא איש "מכבי"(יהיה חבר כנסת בהמשך) תושב חיפה מבקש מאבא חושי לעזור בהעלאת יהודי סלוניקי לחיפה.

לרבים מיהודי סלוניקי היתה "דוברה" שבעזרתה הובילו סחורה לנמל סלוניקי וכך קרה הדבר שהפעילות בשבת שבתה לחלוטין ומצב יהודי סלוניקי היה מצוין- יוונים שחיו בגלות בגלל מלחמת יוון תורכיה החלו לחזור ליוון ושבו לעמדות מפתח וכך היה בנמל סלוניקי, יום השבת פסק מלהיות יום המנוחה אלא יום ראשון.

צריכים להבין שלאחר מאורעות תרפ"ט הישוב סבל בכל פרמטר ואבא חושי הבין שהנמל חייב ידיים יהודיות ולא להתבסס על "עבודה ערבית" ועם ברוך עוזיאל ואחרים מחליט אבא חושי לנסוע ליוון סלוניקי ולשכנע את היהודים לעלות לחיפה וישראל.

מה שלא הקל על אבא חושי שקרו מקרים שבו סלוניקאיים יורדי ים שפרקו סחורה ביפו או עכו וקבלו מכות (למרות חוזקם של הסלוניקאיים) כדי שלא "יגנבו" לקוחות ועבודה בנמל, והדברים התפרסמו בקרב סוורי סלוניקי היהודית.

אבא חושי שט לסלוניקי ומספר את טיבה של ארץ ישראל זבת חלב ודבש ויש עבודה טובה בארץ ומשכנע קבוצה מכובדת לעלות לחייפה נקודתית.

כך כותב אבא חושי לוועד הפועל ההסתדרותי(ככתוב בוויקיפדיה)-

"ישנם בסלוניקי כמה מאות פועלים העובדים בעבודות הנמל לסוגיהן.

מסבלות פחמים, סוג עבודה אשר בארץ הערבים המקומיים אינם רגילים בה ומביאים לשם כך סודנים מפורט סעיד וגומר בסבלים המסוגלים לשאת על גבם 400 ק"ג… מבין אלה בחרתי כ-100 איש בשביל העבודות בחיפה. שוחחתי עם כל פועל לחוד, הסברתי לו הסבר היטב את כל הקשיים בחיי העבודה בנמל חיפה…" 

עם הצלחתו של אבא חושי היה מסע שכנוע אצל יהודי פולין וגם מפולניה עולות עשרות משפחות חיפה.

אבא חושי בנה תשתית יהודית מקצועית בנמל חיפה ובמאורעות של 1936-1939 (תרצ"ו -תרצ"ט) גם אם הערבים שבתו לא ניכר הדבר כי היו הרבה עובדים יהודיים בשליטה מנהלית יהודית.

ביפו למשל נמל יפו נסגר בשל השביתה והכל בניהולו של חאג' אמין אל חוסייני , לא היה פתרון לייצוא התפוזים וסחורות בכלל עד שהבריטים נותנים אישור להקמת נמל חליפי בתל אביב, ומי מקים את נמל תל אביב??!!! "הסלוניקאיים" המקצועיים ובריאי הגוף.

מצב הסלוניקאים בתחילה היה קשה , עבדו 15 שעות ביממה, החתימו אותם על עבודה בשבת(רק במידה ותגיע אוניה), הבטיחו שיעבדו בתנאים הקשים רק שלושה חודשים ובפועל התארך להרבה יותר ובשכר- רק 28.5 גרוש ליום עבודה מפרך.

לפני מלחמת העולם השניה מנתה יהדות סלוניקי יותר מ50.000 יהודים ובסיומה נותרו 1200 שורדי שואה והקצת הכתוב פה על יהדות סלוניקי נכתב לכבוד נספי השואה הסלוניקאיים במלחמת העולם השניה

מיותר לציין שהעלאת יהודי סלוניקי בשנות השלושים על ידי אבא חושי הציל אלפי יהודים ויותר.

"רציף הדמעות " ומעפילים יהודים בחיפה- רציף הנמל בו החזיקו קבוצות מעפילים עד הגעת האוניה הבריטית לגירושין לקפריסין או למאורציוס ורבים גם מאנשי חיפה שבכו בראותם את אחיהם בדרך לגירוש ובעיקר בכי המעפילים שאולי היו בארץ הקודש דקה אחת בלבד.

בימי המנדט הבריטי שימש נמל חיפה(בין היתר) לקליטת יהודים מעפילים ולצערינו גם לגירושם.

ב 14/5/1948 בטקס צנוע מסיים הנציב הבריטי האחרון אלן קנינגהם את המנדט הבריטי לאחר הורדת הדגל הבריטי מהבניין המרכזי בנמל חיפה.

חיילים בריטים היו גם לאחר סיום המנדט עד ה-30/6/1948 ומעתה נמל חיפה מקבל עולים חדשים בהמוניהם ושיר למאות אלפי עולים חדשים.

כיום נמל חיפה אחד המובילם באגן הים התיכון,אוניות ענק של teu 8000 ומעלה, תפוקת פריקת מכולות מהירה ועוד ועוד, ואולי אכתוב בהמשך גם על נמל חיפה של היום ולא רק ההיסטורי.

סיורים מודרכים בחיפה עם אפי נחמיאס בואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית, סיור בואדי סאליב-שוק הפשפשים וגרפיטי בעיר התחתית, סיור בהואוס ומייסדים בשכונת בת גלים חיפה, סיור בטיילת לואי ומרכז הכרמל כולל בית פנחס רוטנברג ו"כרמלהיים", סיור ההדר הכרמל ושוק תלפיות, סיור מוזיאונים בחיפה, סיור תצפיות בחיפה, סיור גנים וטבע בחיפה.

השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן