"סיורים וטיולים מודרכים בחיפה בוואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית והגנים הבהאיים במקדש וברחוב יפה נוף וטיילת לואי". טיול בחיפה בעקבות בתי עשירים, בתי מלון, בנייני ציבור, בתים פרטיים, בתי עדות כמו הטמפלרים ועוד. חיפה היא "עיר של חיבורים" עוד הרבה לפני הקמת המדינה ובטח לאחר הקמת המדינה, השילוב היהודי ערבי, אדריכלות בינלאומית וערבית, כרמל וים, כחול וירוק לצד לובן רוחני.
הבניינים היפים ההיסטוריים של חיפה- בנין הטכניון הישן של חיפה ודמות הישן -"הטכניקום הוא בנין שתוכנן על ידי האדריכל העירה אלכסנדר ברוואלד "בסגנון הארץ ישראלי", הבנין החל פעילותו בשנת 1925 וכיום "המדעטק" שוכן ובו הטכניון עבר בשנת 1985 למשכנות החדש בנווה שאנן חיפה.
יוזמי בניית "הטכניקום" הייתה "חברה עזרה של יהודי גרמניה" שקמה בשנת 1901 והיה חשוב לעזרה הקמת בתי ספר יהודיים וכאן זה שונה לא בית ספר לילדים אלא בית ספר גבוהה לסטודנטים וכך קרה הדבר שדורטור פאול נתן ביקר בארץ את בתי הספר של "עזרה" וגמלה החלטה בלבו להקים מוסד לימודי עליון .
דוד ויסוצקי תורם סכום נכבד ובתהליך להקמת "הטכניקום" שהיאליק המליץ על "תוכניון" ובסופו של דבר השם התייצב על "טכניון". למרות שבחיפה היו רק 2000 יהודים לעומת 20.000 ערבים ערב מלחמת העולם הראשונה אנשי "עזרה" להקים את הטכניון-טכניקום בחיפה מאחר וראו שהעותמאנים הולכים להעמיק את נמל חיפה וכבר החלו בחיבור רכבת העמק מחיפה לדרעא ובכל להשקיע בחיפה ולא בירושלים כפי שרים רצו , מקום כמו חיפה שמחובר תעשייתית ותחבורתית חשוב ל"עזרה".
עם קבלת כספים ממשפחת ויסוצקי, אפרים כהן נציג עזרה בארץ מבקש שמואל פבזנר והוא מחליט על שכונת " מיראוואן" היא הדר הכרמל וקנו 46 דונמים מערבים וטמפלרים, היו הוצאות רבות והקק"ל וקבוצות יהודים אמריקאית בראשות יעקב שיף עוזרים בכלכלת הטכניון. את הטכניקום מתכנן אלכסנדר ברוואלד שתיכנון גם בית ספר תיכון וגם בית ספר גבוהה , מנהל אחראי לפיקוח על התקדמות הטכניון היה דוקטור שמריהו לוין.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הטכניקום שימש את העותמאנים כבית חולים וגם את הבריטים ומצבו היה הכי רכה והיה צורך בגיוס תרומות נוספות והאיש שעזר מאוד היה דוקטור חיים וייצמן ויהדות אנגליה ובשנת 1923 מבקר אלברט איינשטיין נוטע עץ דקל ומסכים להיות נשיא ועד הטכניקום בחיפה.
בית הספר לאחיות הצמוד לבית חולים רמב"ם:
"זאווארא או זאוורה" ושמו הרשמי "מנזר הנזירות הכרמליתיות הישן", זוג אחיות צרפתיות משכירות את השטח והמבנה ממנזר כרמל שמקורו בליון צרפת. בשנת 1888 החלו לבנות לנזירות הכרמליתיות מצרפת תרזה מטבילה שמקורו בספרד והבניה הושלמה בשנת 1894, כל הבנין עשוי רק אבנים ללא מוטות.
הנזירות הגיעו בשנת 1892 גורשו ב-1914 את הגיעה מלחמת העולם הראשונה,שימש כבית חולים עותמאני במלחמה ונזירות שבו בשנת 1919והיו בו עד 1933 ועם התפתחות נמל חיפה ובית חולים רמב"ם והעתיקו מקומן לרחוב טשרניחובסקי 2 חיפה והצטרפו "למנזר גבירתנו שעל בכרמל"
בנין עיריית חיפה הידוע כבנין משרד מבקר המדינה ובעבר בית משפט בריטי– בית מבקר המדינה ונציבות שירות לציבור לשעבר בית המשפט המחוזי שתכנן אוסטין הריסון האדריכל הראשי של מחלקת עבודות ציבוריות בתקופת המנדט הבריטי. בתקופת השופט מיכה לינדנשטראוס נמכר המבנה למבקר המדינה הוסיפו קומה.
מגדל המפרש או "הטיל" בקרית הממשלה:
מגדל הטיל או המפרש או מגדל c הוא מגדל משרדים בחיפה על שם יצחק רבין והוא חלק מקרית הממשלה.
"מגדל הטיל" או המפרש כולל 29 קומות ושמונה קומות למטה, גובהו של מגדל המפרש 137 מטרים והטקן בין שנת 1999-2002 ליד רחובות פל ים, נתנזון והעצמאות והפל לבנין הגבוהה ביותר בחיפה ומגדלי חברת חשמל גבוהים במספר מטרים אך עם האנטנות של המפרש הוא הגבוהה.
את "בנין המפרש" תכנן משרד "האדריכלים אמר–קוריאל " ונעשתה הנדסת אנוש מתוחכמת לתקופתינו,בתחתית בנין הטיל בחצר הפתוחה יש תמונות ישנות , מפות וםסיפסים ישנים של חיפה.
היכל הספורט ברוממה בדרך פיק"א 69 בחיפה- 3000 הספורט ברוממה בדרך פיק"א 69 בחיפה.
3000 מקומות ישיבה , הארכיטקטורה מעטרת חמישה תבליטי אלומיניום מעשה ידי האמן גרשון קניספל ובשנת 2012 עיריית חיפה שפצה את ההיכל ב-70 מיליון ש"ח בשנת 2012 , "משחק האולסטאר" בשנת 2013 התקיים בהיכל הספורט רוממה בין כוכבי ה nba.
טיול בבית אוליפנט במושבה הגרמנית בחיפה:
"בית אוליפנט" ברחוב בן גוריון 16 במושבה הגרמנית בחיפה מבנה טמפלרי שהיה שייך למשפחת אוליפנט ובו גמלון משולש בקצה הבנין חריפים בסיגנון הבניה הטמפלרי ובקומת הקרקע פסוק מספר תהילים-אשרי שומרי משפט, עושה צדקה בכל עת ובקומה השניה כתוב "בית אוליפנט".
הבנין נבנה על ידי קרל אולדורף הטמפלרי שבנה השכיר ונסע לאמריקה בשנת 1870, לורנס אוליפנט בתחילה שכר את הבית ובהמשך רכש אותו.
בבית אוליפנט גרה אליס אשתו ומזכירו נפתלי הרץ אימבר כותב ומחבר "התקווה", לבית אוליפנט הגיעו אורחים רבים והמפורסם ביניהם צ'רלס גורדון. סיור ב"בית חרושת עתיד חיפה"- בשנת 1906 מקים המהנדס נחום וילבוש מהנדס ואיש חובבי ציון "מפעל שמן" , ניצול שאריות יצור שמו הזית והפקת סבונים.
נקנה שטח של 100 דונם מכפר חדיתא למען המטעים הצפופים ולאחר ימים "בן שמן" והשם אומר הכל.
בשנת 1909 נחום וילבוש טוביה דוניה ושמואל פבזנר מקימים את " עתיד בית החרושת למען שמו ובורית
מלון תנתורא חיפה ובמדרגות דור בחיפה(טנטורה)
בית רפאל חכים– ביתו של חבר מועצת עיריית חייפה ברחוב הרצליה 32 והיה יחד עם שבתאי לוי חבר מועצה משנת 1918 ומראשוני "שכונת הרצליה" שהיו בה 12 בתים בתחילתה, רפאל חכים- היה ממקימי "אגודת אחים" וטוב להגיע לבית רפאל חכים מצילה המדרגות דמחברות את רחוב שבתאי לוי ורחוב הרצליה.
מלון בית וולשטיין חיפה– מלון כשר משנת 1927 של ארנסט והיה וולשטיין עם התחלה של ארבעה חדרים וכשהצליח להם בנו בשנת 1928 מלון בצומת הרחובות קדימה לוטוס שתכנן פרופסור רטנר, מלון וולשטיין הוא המלונות הראשונים של חיפה ופעל עד שנת 1957. "מסגד האסתקלל" שפירושו "עצמאות" בעיר התחתית בחיפה והמסגד הגדול והמרכזי של חיפה תחתית..מסגד האיסתקלאל היה הג'מאע אל כבירה של חיפה ופירושו "המסגד המרכזי או הגדול" והוא נמצא בפינה הצפונית מזרחית לכיכר פייסל , כאן פעל עז א דין אל קסאם והיה לאימון של מסגד האיסתקלאל וכאן החל את דרשות הטרור שלו האנטי ציוניות ואנטי בריטיות- "בית הדין השרעי" ובית הקברות המוסלמי איסתיקלאל ממול.
שוק תלפיות בהדר חיפה– שוק תלפיות נמצא בשכונת "הדר" בכרמל" ונהנה בסיגנון הבינלאומי עם טקס רב מעלה שהיו נוכחים אנשי עיריית חייפה, המוסדות הלאומיים וממשלת המנדט הבריטי בחיפה.
רוב השווקים של חיפה היו בעיר התחתית ורובה הייתה ערבית והיה צורך עם התפשטות חיפה וגידולה היהודי של חיפה בהקמת מרכז אט שוק למען התושבים הגרים קצת רחוק במעלה הכרמל הנמוך, המאורעות תרפ"ט 1929 והמאורעות הגדולים של 1936-1939 לא ניתן היה לקנות מהערבים וזו הייתה הדחיפה האחרונה להקמת "שוק תלפיות" ובתחילתה היה שוק ארעי ברחוב סירקין, השוק בסירקין לא התאים סניטרית ובגודלו וכך חסן שוקרי ראש העיר נותן אישור לוועד הכרמל להקים "שוק תלפיות".
שוק תלפיות נפתח באפריל 1940 והתוצרת הגיעה מיקי עמק יזרעאל, השומרון והגליל , 200 סוחרים והסיטונאות פעלה במרתף "שוק תלפיות". בתחרות על תכנון ובניה השוק התחרו 96 אדריכלים והצעתו של משה גרשטל התקבלה(עזרה של ציון כהן) אכסניית הכרמליטים חיפה– מנזר לגברים כרמלית והינו המרכז העולמי לכרמלים, בנין רב תפארת עם חומה גבוהה ויצא פנימית גדולה כמו במנזרים ביזנטיים.
אחד הכינויים של מרים הוא "סטלה מאריס" או טיפות המים של כוכב הים או"טיפת הים" ויורשיו הים חשו ששומרת עליהם , על הגבעה הזו קונסול ספרד מקים מגדלור חדש והכרמליתים קידשו את המקום.
תחילתו של המסר בתקופה הצלבנית בחיפה לאחר מסע הצלב השלישי בשנת 1192 נזירים חיו בנחל שיח.
בית מועצת הפועלים חיפה– בחג הפועלים בראשון למאי 1927 נחנך בית מועצת הפועלים ובאותם שנים קשות כלכלית הקדימו את בניית בית המועצה למען לא יעזבו את חיפה אנשים רבים ובתוכם "אנשי גדוד העבודה" הגיעו מרוסיה ונשארו לעבוד על פרוייקטים בחיפה– מתכנן בית הפועלים והאמפיתאטרון הצמוד היה האדריכל יוחנן רטנר ומתכנני בית מועצת הפועלים והגשר- מוניו גיטאי וינרויב ואלפרד מנספלד. מלון סגל(פלדמן) מלון שנבנה בשדרות הנשיא לאחר קריאה של האדמו"ר לחסידיו להגיע לחיפה ולבנות לפיתוחה וכך ביצע יחזקאל סגל בשנת 1925 ולאחר זמן קצר היה משבר כלכלי בשנת 1926-1928, הבריטים חכרו לתקופה קצרה את מלון סגל ומשפחת פלדמן רוכשת את מלון סגל שהופך למלון פלדמן. ערבי בשם עטללא מנסה להפעיל את מלון פלדמן ולא מסתדר לו במיוחד עם פרוץ מלחמת העצמאות והמבנה שננטש עובר לממונה על נכסי נפקדים.
בית פז- בית חברת הנפט ipc
בשנת 1922 קונה חברת "shell" אדמות בחיפה למען הקמת בתי הזיקוק וחמש שנים מאוחר יותר תהיה "shell palestine" ועם החרם הלאומי מוכרים את החברה לממשלת ישראל וסר אייזיק וולפסון פילנתרופ יהודי בריטי ואז שמה הוסב ל "פז חברת נפט". בית הקרנות חיפה-בצומת רחוב הרצל ורחוב בלפור והלב שכונת הדר, בית למסחר וחנויות וקרוי כל על שם שתי הקרנות שהפעילות אותו קרן קיימת לישראל וקרן היסוד , את בית הקרנות תכנן האדריכל יוסף קלארווין מתכנן ממגורות דגון הסמוכה ומשהו כנסת ישראל.
בניית בית הקרנות באה עם עלייה גדולה לאחר עליית הנאצים והיה צורך במחקר רב, חנויות חדשות ועוד..
בית יהודה איתין בחיפה- בית רב תפארת בהדר הכרמל שנבנה בשנת 1929 עבור משפחת יהודה איתין ויייודו שנבנה בסיגנון הלקטני על ידי גדליהו וילבושביץ. "בית איתין" יהיה לעת קצרה בית משפחת איתין ויושכר "להסתדרות הציונית הדסה" ושימש כבית חולים ומהדסה לבית חולים כרמל ובסופו בית חולים "בני ציון".
בית ולנברג חיפה- ראול ולנברג התגורר בחיפה הדיפלומט השוודי שהציל יהודים רבים גר בחיפה ברחוב ארלוזורוב 17 , ראול ולנברג חי בשנות ה30 בחיפה ועוד "בבנק הולנד", ראוי לציין דראול ולנברג היה איש עסקים שפעל הדיפלומט שוודי בהונגריה והציל מהשריפה יותר מאלפי יהודים הונגריים, לזכרו בחיפה תחתית בצומת רחוב הבנקים ורחוב המגינים יש שילוט כחול של שימור אתרים ולידה ביתו ברחוב ארלוזורוב ומביעים תודה.
בית הגפן חיפה– בית הגפן הוא מרכז ערבי יהודי לספורט ותרבות בגבול ואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית.
בית הגפן ההיסטורי נבנה בסוף המאה ה-19 ושנים בודדות בהמשך הפך ל-"מלון הרצליה" שהוקם על ידי משפחת הלוי אפשטיין שעברה מיפו לחיפה, המלון היה כשר עם בוסתן גדול, בקומה הראשונה לובי וחדרי אוכל ובקומה השניה היו חדרי "מלון הרצליה". במלחמת העולם הראשונה הוחרם לצרכי העותמאנים ובשנת 1963 בתקופת אבא חושי ראש העיר הפך למבנה שמקדם את העולם היהודי ערבי סובלנות הדדית.
בית מושיוף חיפה – זה היה בית ועד הדר הכרמל שניהל את שכונת "הדר" ובשנת 1950 היו 50.000 תושבים, בית משהיוף נבנה הסיגנון הבינלאומי המיוצגת בקווים מקבילים אופקיים, מרפסות מעוצבות ומעקות.
בית משפחת אל חליל בחיפה; מוסטפא פאשה אל חליל היה ראש העיר הרביעי של חיפה בין השנים 1885-1903
משפחת אל חליל הגיעה לחיפה מטנטורה והיה סוחר תבואה וגבינות והגיע גם לחיפה ורכש בה אדמות רבות והיה למוכר מיסים של השלטון העותומאני. אל ח'אליל בנה את ביתו הארד אל יהוד(איזור היהודים) וניתן לראות היום את "חמאם אל פאשה".
מוסטפא פאשה אל חליל היה אהוב על היהודים ואף השכיר בתים ליהודים, היה מבקר בלגי היהודים בביתם ותרם מגרש שיקומו עליו שנית בתי כנסת. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה נוהג לחלק חיטה ליהודים מוסלמים ונוצרים, בתו הייתה פאטמה ונישאה לחסן שוכרי ראש העיר המיתולוגי של חיפה.
הספריה לילדים על שם קלור בחיפה– בספריה הלאומית של חיפה בבית הגפן בשדרות הציונות 35 ובה כתבים מאמרים וספרים בערבית עברית לאנגלית, חוגים וסדנאות וכל מה שתרבות צורכת לחיפאים.
"בית מג'דלני בחיפה": בית יפהפה של משפחת מג'דלני מביירות שעברה לחיפה בסוף המאה ה-19.
תאופיק מג'דלני בנה את הבנין המפואר המשפחתי לאחר שהתעשר מעבודות בניה בחיפה עם התפתחותה המהירה ובנה פרויקטים לעותומאנים ובמיוחד עבודות תשתית לרכבת חיפה המובילה לרכבת העמק.
בית מג'דלאני נבנה בשנת 1921 בסיגנון ערבי מקומי מסורתי עם חלל גדול של ליוואן ובה מבואה ארוכה.
הבניה בסיגנון ערבי מהודר זה הוא סיגנון מעבר בין התקופה הערבית מסורתית לתקופת "הסיגנון הבינלאומי " המייצג את "המודרניזם"- המשפחה עזבה לביירות בשנת 1948 ולא חזרה(כמו טאהר קראמן).
בית ועד הכרמל בהדר חיפה- עם תחילת המאה העשרים חיפה עולה במעלה הכרמל ומקימים את "הדר" בכרמל" ולשכונה יש ועד מקומי רב השפעה וכוח.
בית איצקוביץ' חיפה– בית איצקוביץ' של עליזה ויצחק בהדר הכרמל בחיפה, יצחק היה הרנטגנולוג הראשון בצפון ארץ ישראל ובבית שוכן ברחוב ארלוזורוב 16.
בית איצקוביץ' הוא בית מורשת מקומית תוכנן על ידי אלכסנדר ברוואלד בסיגנון ארץ ישראלי.
קולנוע אורה חיפה– בית קולנוע בלב שכונת הדר ברחוב הרצל ופעל משנת 1935 ועד שנות ה 90 עם הפסקה של כמה שנים בגין קרבות ומלחמות ערב הקמת המדינה.
"קולנוע אורה" היה שייך למועצת פועלי חיפה והטקן על ידה בשיתוף שבתאי לוי על אדמת קרן קיימת לישראל .
המתכננים של "קולנוע אורה" הם אוסקר קאופמן ואויגן שטולצר ונהנה על ידי פועלים עבריים בלבד.
בית הרמן שטרוק חיפה– מוזיאון בשכונת הדר ברחוב ארלוזורוב 23 בביתו של האמן איש ההדפסים הרמן שטרוק, את הבנין תכנן האדריכל אלכסנדר ברוואלד בסיגנון מזרח למערב, המבנה שופץ על ידי פועלים עבריים צהפועל המזרחי המתמחים בבטון במקום להביא ערבים "ובניה ערבית" והעבודה היהודית הייתה פחות אסתטית ומטיבה עם הבנין, אירגון נשות מזרחי רכשו את בית שטרוק לאחר מותו. בית תומא בחיפה– בית ערבי נוצרי ונהנה על ידי משפחה אמידה בין הדר היהודית ל"שכונת הבורג' בעיר התחתית , בית תומא נבנה בסיגנון ליוואן וחזיתות מצופות אבן כנהוג בסיגנון המסורתי עם מרפסת הפונה למפרץ חיפה. אמיל תומא ממובילי דעת הקהל הערבית שלפני מלחמת העולם הראשונה, היסטוריון ואיש המפלגה הקומוניסטית ועל שמו רחוב בואאדי ניסנאס בחיפה.
בשנת 1937 נסע ללמוד משפטים בקיימבריג' הושפע מהתפיסה הקומוניסטית והיה לעורך הראשון של "איתיחאד" יחד עם פואד נאסר אמיל חביבי ותופיק טובי,בשנות השישים כתב דוקטורט במוסקבה על הלאומיות הערבית, חבר בלשכה הפוליטית של מק"י. בית תומא נמצא ברחוב סמטת הנביאים 3 ונהנה על ידי אביו מול בית סלים חורי וב1948 עוזבת משפחת תומא ללבנון, בשנת 2004 קראו לרחוב על שמו בוואדי ניסנאס .
אמיל תומא היה נשוי לחיה תומא ילידת קישינב ואמנות קרמיקה ואחות של אמיל תומא הייתה נשואה לתופיק טובי – חבר כנסת מטעם הקומוניסטים ועוד. בית טויסטר בחיפה– בית טויסטר נבנה בשכונת "הרצליה" שהוקמה ב1909 על ידי רפאל חכים ושבתאי לוי, בית טויסטר היחידי שנשאר בבית אבן ערבית ועם גג רעפים ודי דומה לבתי הטמפלרים במושבה הגרמנית.
בית עבד אל רחמן אל חאג' בחיפה- הבית המפואר של ראש עיריית חייפה עבד אל רחמן אלחאג' משנת 1920 עד יוני 1927, עבד אל רחמן ממצרים במקור ואביו עבדאללה מגיע ממצרים וקונה את אדמות הכפר לאם ועין רזאל ע'אזל, משפחת אל רחמן החזיקה נכסים גם בחיפה ויחסו לתנועה הציונית היה שלילי והיה מנאמני המופתי אל חוסייני והיה ראש הוואקף בחיפה.
בית הכט בחיפה- "בית רוטשילד" לשעבר והיום בית תרבות ואמנות בשדרות הנשיא 142 ובמתחם ניתן לראות את סינמטק חיפה אודיטוריום חיפה.
הבית נבנה בסיגנון טמפלרי על ידי משפחת פרוס הטמפלרית מהשכונה הטמפלרית(כבר היה לה מלון במושבה ובית קפה פרוס) , שימש כמלון, היה גם אכסניה למסיונרים, פרנסיס ניוטון מנצרת רוכשת את המלון בשנת 1908 עד 1938 בגלל סכסוך עם יהודי האיזור. ביולי 1920 מתארח במלון המלך פייסל אחרי התבוסה בקרב מייסלון, בתשח 1948 נמכר למשפחת רוטשילד.
בית ספר הריאלי חיפה- תחילתו של בית הספר כבית ספר "אבטליה" שהוקם על ידי פנחס כהן מורה דרך ואיש טבע, מקים בתי ספר ואקדמיות מטעם "הוועד הפועל הציוני" בתקופת "מלחמת השפות". תחילתו של בית ספר הריאלי בשנת 1913 והמנהל הראשון היה דוקטור ארתור בירם, הסניף הראשון של הריאלי היה בשכונת הדר בבית כנסת "הדרת קודש" וכבר למדכנו החדש "בבנין שפירא" בחצר הטכניון הישן.
"אגודת עזרה" הקימה את הטכניקום ואת בית הספר שלידו(אבטליה) וכדרישת הדירקטוריון רצו דילמדו מהכתות הקטנות את הגרמנית כדי שכשיגיעו לאקדמיה הגבוה ישלטו בגרמנית מאחר ורוב הסגל האקדמי הגיע ממדינות דוברות גרמנית , בית ספר למל בירושלים גם החל תהליך ריחוק מהעברית ואז חלה סערה גדולה לגבי שפת הלימוד הארץ ישראל. מרכז הסתדרות המורים החליט לנדות ולהחרים את הטכניקום , את הטכניקום ובית ספר הריאלי עוד לפני שנולד והוקם, תושבי חיפה ומרכז המורים הקימו במגרש של פבזנר את בית הספר הריאלי החדש ובעברית. דוקטור ארתור בירם קורא בעיתון על מלחמת השפות בחיפה ומתרים יהודים רבים למען הקמת בית ספר הריאלי החדש ומהתאריך 15/12/1913 מתכנס הוועד הפועל הציוני ומחליטים על הקמת בית הספר הריאלי העברי.
"בית אבא חושי בשכונת הדר חיפה".
בית אבא חושי בחיפה הוא מרכז לחברה ותרבות, מרכז אבא חושי הוקם בשנת 1969 הוקם בתכנון של האדריכל אל מנספלד ונמצא בשכונת יזרעליה שבנווה שאנן במדרונות הצפוני של נחל גיבורים(רושמייה"), אודיטוריום של 500 מקומות, אולמות להרצאות לכל הגילאים. אבא חושי הוא מנהיג ציוני, איש העבודה וההתיישבות ,מנהיג פועלים, סוציאליסט מושבע, איש השומר הצעיר וחבר כנסת- ובעיקר ראש עיריית חייפה בין השנים 1951-1969 ויזכר לטוב בהקמת אוניברסיטת חיפה,הכרמלית ותיאטרון חיפה.
אבא חושי עלה עם קבוצה של השומר הצעיר מלבוב וסטניסלבוב וטורקה שם נולד ישר לרחוב מאז"ה בתל אביב שהייתה חלקית עדיין ומלאת גפנים, אבא חושי אוסף את אנשי הקבוצה אומר להם חסר סדר גליציה וגמרנו את חיי הגלות ונתחיל להגשים את החלום הציוני.
אבא חושי עוברת מ"שנלר" (שנלר בגרמנית זה למהר)ודרש מאנשי הקבוצה לעברת ומשה מונטג יחליף למשה מן ויהיה מפקד חטיבת גולני הראשון לימים
"קבוצת אבא חושי" מצאה עבודה דרך "השומר הצעיר" בסלילת כבישים לצנדט הבריטי ביוזמת הרברט סמואל .
אבא חושי סולל כבישים בדרך לראש פינה, מייבש ביצות באיזור בית אלפא, סלל כביש בדרך לנהלל.
"משפחתו של אבא חושי" מגיעה לחיפה והתקרב אליהם על מנת שיתאקלמו בחיפה העיר ואף שכר להם מסעדה למען פרנסת המשפחה ובשנת 1926 החל לעבוד בהסתדרות בחיפה והיה מאוד פעיל "באחדות העבודה".
אבא חושי היה מזכיר מועצת פועלי חיפה משנת 1932 ועד 1950 ודגל בקשר עם כל פועל פועלת בחיפה.
סיפור העסקת הקבלן בורובסקי פועלים ערביים בלבד ולא חצי חצי בעיר של דו קיום ואבא חושי מציב פועלים יהודים שיפריעו קרוב לשנתיים עד שהקבלן בורובסקי חותם על העסקת פועלים דרך מועצת הפועלים חיפה.
אבא חושי מקים את "הפועל" חיפה ודאג גם "למכבי".
לאחר שהבריטים הקימו את "נמל חיפה" ברוך עוזיאל הסלוניקאי משכנע את אבא חושי להגיע לסלוניקי ולשכנע את לעלות את צעירי סלוניקי לחיפה ושיעבדו בנמל חיפה ולאחר הצלחתו בסלוניקי נסע לפולין והעלה גם משם פועלים לעבודה בנמל חיפה. לפני המאורעות הגדולים בשנים 1936-1939 רוב העובדים ב"נמל חיפה" היו יהודים ולכן נמל חיפה לא סבל משביתות כמו בנמל יפו ובמפעלים רבים שהושבתו על ידי הערבים.
"סיפור האוניה הגרמנית במברג וסוורי נמל חיפה"- כששמעו ב 29/12/2938 מהרצון השני של האוניה הגרמנית "במברג" כי אין מקום ליהודים גם לא בקוטב הצפוני, עובדי נמל חיפה מספרים זאת לאבא חושי ואבא חושי משבית את נמל חיפה כולל את הפועלים הערבים. אבא חושי מודיע לדב הוז ראש המחלקה המדינית בסוכנות שלא יטעינו יותר אוניות גרמניות. טיפוח קשרים בין יהודים לדרוזים וערבים על ידי משנתו של אבא חושי בחייו והקים את "ברית פועלי ארץ ישראל" ואף עזר לערביי חיפה לשבות ולהשיג שכר נאה יותר.
שיתוף הפעולה עם שייח חסן אבו רוקון שהסתיר אותו בביתו בעוספייה שלושה ימים מן הבריטים כשהלבישו את אבא חושי בבגדי אישה והבריחו להר הדרוזים לסולימאן אל אטרש, אבא חושי כשביקר בהר הדרוזים בסוריה ואף נפגש עם סולטאן אל אטרש מנהיג המרד הדרוזי מול הצרפתים והגיע עימו לשיתוף פעולה דרוזי יהודי.
סיפור "השבת השחורה" של אבא חושי והבריטים – אבא חושי של אחר הקמת המדינה והיותו ראש עיר.
פרשת ג'ול אמסטר ואבא חושי בחיפה- אבא חושי ראש עיריית חיפה וחיל הים של צה"ל.
אבא חושי גורם לעליית אנשי רוח וסופרים לחיפה.
