"מדריך טיולים ומורה דרך בחיפה תחתית ועילית".
חיפה משגשגת ומתפתחת בתקופה הבריטית עם נמל חיפה, בתי הזיקוק של חיפה, "נשר" מפעלים למלט, מפעלים רבים תומכים בנמל חיפה, המשך פיתוח ושגשוג הרכבת הבריטית תורכית לשעבר.
ב- 23/9/1918 נכבשה חיפה סופית בסוף מלחמת העולם השנייה, שבוע לאחר מכן כבשו את דמשק וימים לאחר מכן כבר מגיעה אוניית אספקה בריטית, התורכים הציבו קו חזק של תותחים והייתה חשיבות רבה לעיר הנמל חיפה(עדיין מעגנה קטנה אך חשובה) וחשבו שהבריטים ינחתו מהים אך בסופו של דבר "חיל הפרשים ההודי" כובש את חיפה, אחת החטיבות איגפה את חיפה וכבשה את שפרעם מצפון והגם את עכו והדרך כבר הייתה פתוחה לחיפה, חטיבה אחרת הגיעה דרך רמת ישי-ג'דה), כפר חסידים(תל חרבג') ועד לבלאד א שייח.
סיום טוטאלי של "כיבוש חיפה" היה על ידי יחידת הפרשים הבריטית "שרווד ריינג'רס", הפרשים עלו בנחל קטיע (הגשרים התלויים) באיזור נשר ועלתה לכרמל, עם "מורה דרך דרוזי" ניווט את הפרשים לחיפה תוך השתקת חיל התותחנים האוסטרי ששמר על חיפה העותומאנית מלמעלה.
עם ירידת כוחות הפרשים "שרווד ריינג'רס" מהכרמל וטיהור הכוחות בדרך מטה והתחברות עם שתי החטיבות למעשה נכבשה חיפה באופן סופי ורוב הסוסים של היחידה מתו בדרך 143 במספר ורק 15 שרדו.
לתורכים 1351 אבידות ,17 תותחים ולבריטים 3 הרוגים – בחיפה 3בתי עלמין גדולים של הרוגי המערכה בצפון ואילו האבידות של הכוח ההודי נשרפו גופותיהם כנהוג בעולם ההינדי.
בשנת 1922 היה מפקד בחיפה בו היו – 24,634 נפש: 9,377 מוסלמים, 8,863 נוצרים ו-6,230 יהודים .
השלטון הבריטי יצר פה עיר אסטרטגית החולשת על רכבות לעיראק וסוריה דרך "תחנת הרכבת" משנת 1904, נמל על בסיס חזק להעברת סחורות לכל ארץ ישראל ואף מעבר לה לארצות ערב.
במאורעות תרפט נרצחו 7 יהודים ובשנת 1936 היה כבר רוב יהודי-45.000 יהודים לעומת 40.000 ערביים.
אחת הסיבות לעלייה היהודית לחיפה היא שהעלייה הרביעית והחמישית שרובה הגיע מערים בפולין גרמניה ומרכז אירופה רצו לגור בעיר וחיפה התאימה להם מאוד ואף הקימו את קריית מוצקין וקריית ים.
ב-ועדת פיל" בראשות פרדריק קיש (גנרל וציוני) הבינה שרוב יהודי יש פה גם בשטחים הפרטיים החקלאיים ובשטחים החקלאיים ובטח במספר התושבים ולכן חיפה יכולה להיות רק יהודית(ומעורבת).
בשנת 1938 הוקם בית חולים רמב"ם בחיפה, בית החולים השלישי בגודלו בארץ והגדול בצפון.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היו 65.000 אלף תושבים שהם חצי יהודים וחצי ערביים בכללי.
וחיפה במלחמה הייתה יעד-בחיפה היו בתי הזיקוק, בחיפה עבר צינור הפט מכירכוכ לחיפה, נמל חיפה ולכן הופצצה 10 פעמים מהאוויר יותר מכל עיר בארץ ישראל, בשנת-1946 היו בחיפה 145,430 נפש: 74,230 יהודים, 41,000 מוסלמים ו-29,910 נוצרים
ממש ערב הקמת המדינה היו 80.000 יהודים ועיקרם בשכונות "הדר הכרמל", "אחוזה", "נווה שאנן" ו"כרמל מרכזי וערביי חיפה היו בעיקר בואדי חאליסה, ואדי ניסנאס וואדי סאליב וערב מלחמת העצמאות היו 70.000 ערביים ועם הלחימה אט אט השכונות החלו לאבד ממספר תושבי חיפה הערבית.
בין ה 21ל 22 לאפריל 1948 בעקבות התקפות "ההגנה" חיפה מרימה ידיים ורבים ברחו דרך נמל חיפה לעכו ולביירות , חלק ידוע לנו שעזבו דרך היבשה לגליל או לשכם או ג'נין.
בקרב על חיפה נפלו 18 לוחמים יהודים בערב פסח ומפקדם "משה כרמל" מפקד חטיבת כרמלי נאם-
בתוקף הסמכויות שנמסרו לי ובאישור הפיקוד העליון, הנני מכריז בזה על שלטון עברי עצמאי בעיר חיפה. ההגנה העברית שהכריעה את האויב הערבי ושליטה בנשקה על העיר כולה, תהווה את השלטון המוסמך היחיד בחיפה עד אשר יושתת בעיר, על ידי מנהלת העם, שלטון קבע אזרחי.
המנדט הסתיים ב 15/5/48 אך האוניות האחרונות יצאו רק ב 30/5, הבריטים יצאו וכך גם הערבים ונשארו בחיפה בין 3000 ל 4000 ערביים בלבד רובם נותרו והגיעו לוואדי ניסנאס.
האוניה הראשונה שהגיעה לחיפה הייתה "קפידוליו" עם 214 עולים ועובדי נמל חיפה התלהבו עד מאוד.
"רציף הדמעות של חיפה"– בכי היהודים בגלל ספינות המעפילים שחזרו לאירופה והקשיים שבעלייה.
יש לציין את הספר של פרופסור ארצי "לכבוש את חיפה" ומכתב כמו דו"ח מודיעיני וחשיבות חיפה לבריטים.
כל המלחמות בכל התקופות ההיסטוריות כולל מלחמת העולם הראשונה היו על סוסים עד 1917וכך כובשים את חיפה עם פרשים הודים וכן כובשים את באר שבע עם פרשים אוסטרלים ניו זילנדיים.
בשנת 1908 שאיבת נפט ראשונה אבאדאן באירן על ידי הבריטים והתחלת שאיבות הנפט בעולם.
התוכנית הבריטית ראתה כל הזמן את הנפט לנגד עיניה, בשנת 1938 חונכים את בתי הזיקוק ומשקיעים כסף רב באינטרס הנפט וכך מעבירים בנזין וסולר לכל אפריקה ובמזרח התיכון בתחילה "נפט גולמי" עד שיש זיקוק בבתי הזיקוק בשנת 1938– סיפור הכ"ג(יורדי הסירה) לפיצוץ בתי הזיקוק בטריפולי קשור לנפט, דוד רזיאל בדרכו לעיראק קשור לנפט-24 שעות לאחר מכן רוצים לעזור לראשיד עלי שבארות הנפט לא יפלו לנאצים..
ארבעה אנשי לח"י יוצאים מחיפה עם תרמילים חודרים את הגדר ומקימים באוויר שבעה מכלי נפט וגרמה לנזק אדיר לחברת shell וחברות הביטוח לא רצו לבטח חברות בריטיות שפעלו בארץ ישראל מאחר והוא "מוכה אסון" ובמיוחד האינטרסים הבריטיים של חיפה.
חסן שוכרי ראש העיר של חיפה משנת 1927 עד 1940 עד שיורש אותו שבתאי לוי ששולט בעיר בענווה ובצניעות אף במלחמת העצמאות נגיע למשרדו הצנוע עד שאבא חושי מחליפו בשנת 1951 ובזמנו "חיפה האדומה" "ועיר פועלים".
בלב התקופה הבריטית בזמן היות חסן שוקרי ראש העיר התפתח נושא החשמל, הקמת נמל חיפה, בתי הזיקוק קמו ומעפילים רבים קמו, היה חשוב לחסן שוקרי שיתוף פעולה ערבי יהודי לקידום חיפה העסקית מסחרית.
עם פינוי רוב בתי העיר הערביים בחיפה נכנסו יהודים מכל העולם לבתים אלו וחיפה נעשית העיר השלישית בגודלה בארץ ישראל וכינויה "עיר הפועלים"(ו"עיר המדע").
מסלולים וסיורים הקשורים לתקופה הבריטית המנדטורית:
ביקור בהיכל העיריה בחסן שוקרי 13– מבנה מונומנטאלי גבוה שתוכנן על ידי האדריכל חייקין והוקם בשנת 1942 כעירייה ואז היה כבר שבתאי לוי ראש העיר היהודי של חיפה.
בית עבד אל אל רחמאן אל חאג' במעלה השחרור 13 פוליטיקאי ערבי חיפאי וראש עיריית חיפה בשנים 1920-1927, משפחת הגיעה ממצרים והייתה בעלת אדמות בכפרים- טירה, עין ראזל ובכפר לאם, בתקופת עבד אל רחמן התקינו את מערכת הביוב הראשונה והחשמל בפעם הראשונה והיה חבר "באיגוד המוסלמי".
בית משפחת אל חליל –חסן שוקרי 4 חיפה– מוסטפא פאשה אל חליל היה ראש העיר של חיפה בשנים 1885-1903 ומוצא המשפחה מהכפר לאם ועסקה בגידול עיזים ויצור גבינות, מוסטפא אל חליל בנה את ביתו ליד החארת אל יהוד(הרובע היהודי) וכיום ביתו מול חמאם אל פאשה וממפעליו שיפץ את מסגד אל ג'ארינה.
קולנוע אורה ברחוב הרצל 41 חיפה – בית מושיוף" -חסן שוכרי 3 בחיפה – בית משפחת אלחליל- חסן שוקרי 7 חיפה- בית תומא בסמטת הנביאים 3 חיפה – בית מג'דלאני ברחוב יבנה 3 חיפה- "שוק תלפיות" סירקין 35 חיפה. "בית הקרנות" בהרצל 18 חיפה.
חיבור מרתק של האדריכל משה גרסטל עם הערבים.
משה גרשטל גליציאני שלמד אדריכלות בווינה ועסק באדריכלות גם כקצין חי"ר במלחמת העולם הראשונה.
לאחר המלחמה עובר לבוקרשט ברומניה עובד עם אדריכל בשם מרקוביץ' ומתחתן עם בתו הורטנס שנבחרה לו שני ילדים -אוסוולד יהיה לרופא וליאופולד יהיה לאדריכל ומרצה לאדריכלות בטכניון , עם עליית הנאצים לשלטון מחליט גרסטל לעלות לישראל ומשתרע בחיפה, מתגרש מאשתו והורטנס גרסטל עוברת עם שני בניה וילדיה חזרה לרומניה. משה גרסטל היה צייר מחונן ודובר שש שפות , כשיש שהוביל מתהדקת באירופה, הפעיל גרסטל את קשריו והוציאם מרומניה לארץ ישראל העיר חיפה השקטה. לסיגנון האדריכלי של משה גרסטל יש יסודות של הסיגנון הבינלאומי ונגיעות חזקות מהעולם המזרחי הערבי. מאפיינים כמו קווים ישרים, קשתות,חלונות תרמומטר ושילוב ייחודי של מבנה מעוגל כנהוג הסיגנון הבהואוס.
ניתן לראות גימור גס(טובה) אצל משה גרסטל ועיבוד גס מוחלק(תלטיש)ועיבוד מחורץ( מוסמסם) וליד כרכבי האדריכל האחראי לשימור האדריכלי של חיפה אמר פעם שמשה גרסטל לא פחות טוב מסרב רכטר או דב כרמי דווקא את משה גרסטל פחות זוכרים.משה (צ'יקו) גרשטל הנכד מספר על סבא משה גרסטל, ביום שבו סבו מת: "בלי לתת ציונים, סבא שלי הבין יותר מאדריכלים אחרים מהי פלסטינה וממה היא מורכבת. ההבנה שלו את המרחב העירוני והאנושי הפכו אותו למי שהוא". גרסטל המחבר אדריכלות מזרחית ומערבית. משה גרסטל בנה וילות למשפחות חנא ועספור, משפחות חביבי וחורי, לחאג' טאהר אל קרמאן בנה בית הגבול שכונת הדר וחווה חקלאית בין איבטין לכפר חסידים.
עוד נאמר על האדריכל משה גרסטל.
האדריכל משה גרסטל הצליח לצקת לתוך הזרם המרכזי של הסגנון הבינלאומי בארץ, על מרכיביו המקומיים, את העושר התרבותי של מסורת האדריכלות הערבית. בראש ובראשונה, במגוון אופני הסיתות שבהם השתמש כדי להעצים את הפירוק לנפחים של המאסה הבנויה. בבניינים שלו רואים איך מאסה חובקת מאסה, איך מישורים שונים נפגשים. הוא גם ידע לתרגם את הבוסתן הערבי לפיתוח בבניינים מודרניים".
בשנת 1937 גרסטל את חאג' טאהר אל קרמאן, איש עסקים משכם במקור שהתפתח בעולם העסקי בחיפה, היו לו מפעלים, עסקים, בתי דירות מפוזרות בחיפה וחווה חקלאית גדולה מודרנית.
האדריכל משה גרשטל שיתף פעולה עם איש העסקים הערבי טאהר קרמאן בונה עימו בחיפה פרויקטים מרהיבים במושבה הגרמנית של חיפה. משה גרסטן תיכנן בשנת 1945 ברחוב בית אל 26 בחיפה והוא בית דירות מפואר עם אדריכלות חיפאית עבור הסוחר החיפאי סאלח אדיב שביב, שחוזר מסוריה והיה מחבריו הקרובים של טאהר קרמאן. בניין זה משלב את הסגנון הבינלאומי המיוחד לחיפה עם אדריכלות חיפאית
עבודה פוריה הייתה למשה גרשטל וסלאח אדיב שביב הביא לעולם בתי דירות נוספים ברמת התשבי הרחוב שיבת ציון 85 וברחוב עובדיה 35 בחיפה. בתים לשימור של משה גרסטל נמצאים בכרמל הצרפתי, ברמת התשבי ובאחוזה על הכרמל, בתים רבים תכנן "בהדר" אל חוץ " משוק תלפיות" לא אושרו לשימור.
איך לא שמענו על משה גרסטל? אולי מאחר ועלה בגיל 50 והיה מדור אחר,אולי בגלל ייחודו בשיתוף הפעולה היהודי ערבי או פשוט לא הייתה תערוכה לזכר משה גרסטל או שהגופים המקומיים צריכים לפאר את עבודתו
אשמח לעיונכם בשני אתריי ובהם אפשרויות לתיור וסיור בכל רחבי הארץ עם מומחה תיירות והדרכות www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com