"סיור מודרך מקצועי מיפו העתיקה ועד נמל יפו וסיום בנווה צדק החדשה".
"סיור מודרך בשוק הפשפשים ובשוק היווני ביפו"-"סיורים באיזור נמל יפו וטיילת יפו"- סיורים ברחוב בוסטרוס ושדרות ירושלים-"סיורים בנווה צדק ונווה שלום עד שבזי"-סיורים במתחם התחנה.
| גן הפסגה בגן הפסגה ביפו- יפו לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה שמשה עיר נמל חשובה ומבוצר "והנמל של ירושלים". בגן הפסגה ניתן לראות שחזור שער מהתקופה המצרית וכן נמצאו חרפושית מצרית וראש של אריה שכיום מוצגים במוזיאון יפו העתיקה. כנסיית פטרוס הקדוש-כיכר קדומים את המבצר של יפו בנה לואי ה-9 שהיה מלך צלבני (המלך הבנאי ). כיום כנסיית פטרוס הקדוש היא פרנציסקנית המנציחה את דמותו של פטרוס הקדוש(שמעון בר יונה) . בחלק העליון של האפסיס בכנסייה פטרוס בסמוך לצלב ישנו סלע שמקורו בבנייאס, זה המקום בו קיבל פטרוס את "המפתחות למלכות השמים" . ישוע אומר לפטרוס – "אתה הסלע ממנו תיבנה כנסייתי". כיוון האפסיס פונה דווקא למערב ולא למזרח כפי שנהוג בעולם האדריכלי הכנסייתי ובעצם פטרוס מקים דת חדשה ומפנה את גבו ליהדות ופונה דווקא מערבה לרומא ולוותיקן. ניתן לערוך בכנסית פטרוס ביפו מיסות בכל השפות ופונה לכל העובדים הזרים. גשר המשאלות- גשר מעץ להולכי רגל , ליד המעקה ממוקמים שתים עשרה המזלות, ועל פי האמונה והאגדה מי שיחזיק במזל שלו, יעצום עיניים ויבקש את משאלתו ויסתכל לכיוון הים-בקשתו תתבצע ותתקבל. ההיסטוריה של העיר-תחילתה של יפו כעיר נמל מצרית המשמשת כשער לכל ארץ ישראל. המלך תחותמס המצרי הגיע ליפו כאשר חייליו מוסתרים בכדים גדולים ואז כשהוכנסו ליפו , יצאו מהכדים והשתלטו על יפו העתיקה . מהתקופה המצרית נותר רק השער המשוחזר עם ההיגרוליפים במדרון גן הפסגה…יונה הנביא שבורח משליחותו היעד ננווה ובסוף הפליג תרשישה, הים גועש ורועש ויונה הנביא דורש מהמלחים שישליכוהו לים כי הוא האחראי על כך(בשל מי הרעה הזו צועקים המלחים?) ולאחר בקשות רבות הוא נזרק לים, הים נרגע ודג גדול(לוויתן)בלע את יונה. יונה נשאר במעי הדג שלושה ימים ולאחר מכן הדג הקיאו ופלט אותו אל חוף הים של יפו. בנוסף פה ביפו החלה הנצרות את צעדיה הראשונים כשפטרוס נרדם וישן על גג ביתו של שמעון הבורסקאי ביפו וחלם חלום שראה את השמים נפתחים, כל מיני חיות יורדות אל הארץ והקול אומר לו "קום פטרוס טבח ואכול". פטרוס ממאן לאכול כי לא אכל דברים כאלה. אך קול שחזר שלוש פעמים. המסר מחלום זה שפטרוס הבין הוא שמעתה הנצרות פתוחה לכל אדם ולא רק ליהודים. ומעתה הנצרות מתנתקת מהיהדות ומאפשרת לאכול מכל הבא ליד והנצרות והופכת לדת עצמאית ואוניברסלית יפו מוזכרת בתקופת מסעי הצלב "והסכם יפו" שנחתם ברמלה בין צלאח א-דין וריצ'ארד לב הארי בשנת 1192. בשנת 1268 מגיעים ליפו המאמלוכים שהורסים את כל ערי החוף וירושלים מחשש שמא הצלבנים יחזרו. נפוליאון בונפרטה הגיע ליפו בשנת 1799 בדרכו לעכו הוא שלח קצין צרפתי עם הסכם כניעה לאזרחי העיר, אך הם בתגובה רצחו אותו. נפוליאון לא נשאר חייב וחילותיו נכנסו ליפו, פרקו כל עול וטבחו באוכלוסייה הערבית שהייתה ביפו. דם רב נשפך ביפו וחיילי נפוליאון בזזזו שדדו וגנבו כל דבר אפשרי ומעט מהניצולים ששרדו ברחו והסתתרו במבנה של כנסיית פטרוס הקדוש .הערבים המקומיים נכנעו לאחר שהובטח להם כי יחיו ויחוסו על חייהם, אך נפוליאון בונפרטה לחש בלבול ולא ידע מה לעשות בכנועים ,הביאם לחוף הים וציווה את חייליו להרוג אותם. יש האומרים ששמו של נפוליאון בונפרטה הוכתם והתלכלך ביפו בשלושה כתמים שחורים והם: 1. אי כיבוד הסכם הכניעה של המתבצרים במבצר סנט פטרוס והוצאתם להורג. 2. הטבח שביצעו מצביאיו באנשי יפו ללא התערבות הגנרל בונפרטה 3. 'זירוז הטיפול' בחייליו חולי הדבר שהיו בכנסיה הארמנית וביקש לזרז את מותם למען לא יפריעו לו בהתקדמותו צפונה לעכו. בשנת 1807 מוחמד אבו נבוט משקם ובונה את העיר יפו מההרס הרב שהשאיר אחריו נפוליאון בונאפרטה. אבו נבוא(מחמוד אבוא אגא) בנה מסגד ענק וסביל גדול לתושבי יפו ובכך חיזק את העיר יפו והשרה ביטחון על אוכלוסייתה. בשנת 1820 מתחילים ראשוני היהודים להתיישב ביפו ורבי ישעיהו אג'ימן שר ההספקה של הינצ'ירים התורכיים בונה "בית ליהודים" או "דאר אל יאהוד". העליות הראשונות הגיעו דרך נמל יפו שהוא השער של ירושלים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק הגיע כעולה חדש והתמנה לרב של יפו וגר בנווה צדק ברחוב אחווה. בשנת 1909(הקמת אחוזת בית) נערכה על חופה של יפו הגרלת הצדפים להקמת אחוזת בית בו החליטו היכן כל בית יעמוד פיזית.. ביוני 1936 בגלל שהעיר מאוד צפופה ולא ניתן לעבור בין סמטאותיה בכלי רכב, הבסיס של יפו ישן והייתה "קסבה" , הבריטים החליטו לשטח ולפוצץ את החלק העליון והגבוהה של יפו העתיקה . המבצע היה 'מבצע עוגן' כי הדרך שנפתחה הייתה דומה לעוגן. בשנות ה 50 היה חשש שהאוכלוסייה הערבית תחזור לערים הערביות יפו, עכו וטבריה ולכן החלו להרוס אותן עד היסוד. טבריה העתיקה הערבית -נחרבה ונהרסה, יפו- החלו בהריסות , אך הבינו מהר שכדאי לשמר ולכן הפסיקו להרוס. עכו- נשארה כמעט בשלמותה ויש שיגידו שמצב "השטח הגדול" שהיה רווי בזנות סמים וחולאים רעים ולא רצו לגור פה כלל עד ששיפצו ובנו את יפו ושמרו אותה להפליא. מוזיאון יפו- יפו היא עיר מלפני כארבעת אלפים שנה. נמצאו שרידי חומה וחלקלקה. מקור המילה יפו- מהשם יפת, יש שיגידו מהמילה יופי. במוזיאון יפו העתיקה ישנה הצצה לחפירות שהתחילו בשנות ה-שישים על ידי יעקב קפלן. השכבה התחתונה היא מהתקופה ההלניסטית –ישנו פסיפס מפואר של מבנה ציבורי . מעליו ישנה שכבה מהתקופה הרומית בכיכר קדומים ( 106 לספירה). ישנם שרידים של קארדו ובסמוך השוק – אגורה. בנוסף בתוך בית ביפו נמצאה אבן עליה נכתב "יהודה אגרינימוס", מכאן מסיקים שהיו בעיר תושבים יהודיים. אגרונימוס זהו מקצוע של מודד עם משקולות ומדידות(ויטרוביוס). | |
| המנזר הארמני של יפו- המקום בו השאיר נפוליאון את חייליו "חולי הדבר" לטיפולו המסור של הרופא הצרפתי. כדאי לשים לב לתנועות היד הזהות של ישוע ושל נפוליאון בונאפרטה ללמדינו שנפוליאון הוא בדומה לישוע סוג של משיח ונשגב. מסגד הים של יפו– במסגד הים התפללו הספנים לפני יציאתם לים ויש שיגידו שפה התפללו הנשים לשובם /או שלא ,של הגברים מהדייג בים. בבלומפילד נמצאו עוגן ואלה פלישתית שחציה דג וחציה אישה כנראה מהשפעת הסיפורים שקשורים לים התיכון. הליכה לסראייה הישנה ביפו העתיקה- הסראייה של יפו הוקמה על שרידי מצודה צלבנית עתיקה ושמשה את מושל יפו כמקום משכנו וארמונו ומקום למשרדיו : דואר, בית מעצר, חמאם ומסגד. בהמשך שימש כמפעל לתעשיית הסבון של משפחת דמיאני שנעשה ממשילוב שאריות שמן הזית, סיד, מים ואשלג . את התערובת היו יוצקים לתבניות על הרצפה לייבוש, חותכים ומניחים את הסבונים אחד על השני כמגדל. על גגות הבתים לייבוש שני. לסבונים היה ביקוש גדול בקרב המוסלמים כי הם נמנעו מלהשתמש בסבון מיובא מאירופה העשוי משומן חזיר ולא ניתן להסתבן איתו. בתחילת הכביש רחוב מרזוק, נמצא הסביל של סולימן ופה היה שער העיר כאשר מסביבו היה חפיר בדיוק ברחוב רוסלאן של היום. אבו נבוט נמכר לעבד לאחמד אל ג'זאר מושל עכו ובשנת 1807 נתמנה על ידי סולימן פאשה- יורשו של אל גז'אר למושל יפו בזכות כישוריו הרבים. והאסרטיביים. .אבו נבוט שלט ביד קשה והבטחון היה נר לרגליו ובתקופתו יפו פרחה והתפתחה . אבו נבוט חיזק וביצר את העיר יפו בחומות בצורות, תעלת מגן ושער כניסה אחד בלבד שננעלת כל בערב. בנוסף שיפץ אבו נבוט את נמל יפו ובנה את חומת הים של יפו., אבו נבוט בנה גם את מסגד המחמודייה(ג'מאכ אל כאבירה) וגם סביל אחד(סביל סולימאן) אבו נבוט היה שליט ביפו במהלך 15 שנים והסביל הגדול בכניסה ליפו נבנה על ידי סולימאן יורשו של אל ג'זאר- סולימאן פאשה בונה את אמת המים ליד לוחמי הגיטאות שמקורם במעיינות כברי. | |
| הליכה לסראייה המחודשת ליד מגדל השעון ביפו – בחפירות יפו נמצאו הרבה קברים של גברים צעירים ומשערים שהם מחיל המשמר המאמלוכי שחנה פה ביפו. הקברים נמצאים עדיין ברובם מתחת לרחבה של כיכר השעון. בית הקברות היה גדול מאוד והגיע עד לים מצפון לקישלה של היום. בגלל הצפיפות בעיר ישנה ירידה מהעיר הגבוהה , עשירי העיר בנו את בתיהם קצת מחוץ לעיר העתיקה ויצאו החוצה אל המישור ומרכז השלטון עבר לסראייה החדשה. בית הסראיה תוכנן על ידי ברוך פפירמייסטר שהיה ממיסדי ראשון לציוןו המבנה נחנך בשנת 1897 . בתחילת המאה ה 20 נבנה מגדל השעון לכבודו של עבדול חמיד השני שהיה ידוע באהבתו לשעונים ומי שיזם זאת היה "אברהם מויאל" מגבירי יפו. הוא חולל רפורמות בהשכלה ובבריאות. לכבוד 25 שנות שלטונו הקים ובנה כ 100 מונומנטים בעולם, 6 מהם בא"י : יפו, חיפה, עכו, צפת, שכם, שער יפו בירושלים ויש אומרים גם בנצרת. בשנים האחרונות מחצית המבנה שופץ, רוהט ,שוחזרו ציורי קיר וניתן כמתנה לממשלת תורכיה . טקס הפתיחה היה אמור להיערך ,אך בגלל בעיה בטחונית / דיפלומטית ,המבנה נשאר עדיין סגור. ממול הייתה מצודה תורכית שהפכה לבריטית ואף למשטרת ישראל. האסיר אדולף אייכמן הובא לכאן. כיום משמש כמלון בוטיק. ארוחת צהריים בכיכר השעון הליכה ברחוב בית אשל- מוביל לירושלים. בהמשך היה שוק המחולק לרחוב הנעליים, רחוב הבגדים, … בהמשך עמדה הגימנסיה העברית הרצלייה. הקירות עגולים כדי לאפשר סיבוב רך לכרכרות רחוב רזיאל יש לו עוד שמות כמו איסכנדר וולד שהשתנה ל – איסכנדר הרווארד שצילצל יפה יותר. היה סוחר נוצרי מרוני ממולח שהקים את הקו ירושלים-יפו. ביתו נבנה על ידי מוריס שיינברג שהיה מהבונים החופשיים (מערת צדקיהו) על ביתו כתוב "שלום על ישראל". הרחוב נקרא גם רחוב רג'יב בוסטרוס. שהיה נוצרי לבנוני, קרוב משפחה של משפחת סורסוק הלבנונית שהייתה בעלת קרקעות רבות בעמק יזרעאל. סורסוק ובוסטרוס קבורים יחד בבירות. ברחוב זה מספר 7 היה "מלון קמיניץ"- בו הרצל התאכסן בשנת 1898 בביקורו של ווילהלם השני. | |
| "הליכה לסראייה המחודשת ליד מגדל השעון" – בחפירות נמצאו הרבה קברים של גברים צעירים המשערים שהם מחיל המשמר המאמלוכי שנשארו כאן. הקברים נמצאים עדיין מתחת לרחבה של כיכר השעון. בית הקברות היה גדול מאוד והגיע עד לים. בגלל הצפיפות בעיר ישנה ירידה מהעיר הגבוהה , עשירי העיר בנו את בתיהם , ומרכז השלטון עבר לסראיה החדשה. המבנה תוכנן על ידי ברוך פפירמייסטר שהיה מאיכרי ראשון לציון . המבנה נחנך בשנת 1897. בתחילת המאה ה 20 נבנה מגדל השעון על ידי עבדול חמיד השני שהיה ידוע באהבתו לשעונים. הוא חולל רפורמות בהשכלה ובבריאות. לכבוד 25 שנות שילטונו הקים ובנה כ 100 מונומנטים בעולם, 6 מהם בארץ ישראל : יפו, חיפה, עכו, צפת, שכם, שער יפו בירושלים ויש אומרים גם בנצרת. בשנים האחרונות מחצית המבנה שופץ, רוהט ,שוחזרו ציורי קיר וניתן כמתנה לממשלת תורכיה . טקס הפתיחה היה אמור להיערך אך בגלל "המרמרה" ועניינים פוליטיים המבנה נשאר עדיין סגור. ממול הייתה מצודה תורכית שהפכה לבריטית ואף למשטרת ישראל. האסיר אדולף אייכמן הובא לכאן. כיום משמש כמלון בוטיק. סיור והליכה לרחוב בוסטרוס והיום שמו דוד רזיאל וחלק מימנו רחוב אלכסנדר הרווארד שהיה איסכנדר עוואד, אלכסנדר היה סוחר נוצרי מרוני ממולח שהקים את הקו ירושלים-יפו. בית איסכנדר עוואד נבנה על ידי מוריס שיינברג שהיה מהבונים החופשיים (מערת צדקיהו) על ביתו כתוב "שלום על ישראל". הרחוב נקרא גם רחוב רג'יב בוסטרוס שהיה נוצרי לבנוני, קרוב משפחת סורסוק הלבנונית שהייתה בעלת קרקעות רבות בעמק יזרעאל. סורסוק ובוסטרוס קבורים יחד בבירות. ברחוב זה מספר 7 היה מלון קמיניץ- בו תיאודור הרצל התאכסן בשנת 1898 בביקורו של ווילהלם השני. | |
| הליכה לרחוב אילת– בית ידידי מיין- קבוצת אמריקאים נוצרים ידידי ישראל המאמינים שהתנאי לבואו של המשיח הוא שיבת העם היהודי לארצו ולכן צריכים לעלות לישראל , האמריקאיים הביאו בתים מעץ ומכונות .התנאים ביפו היו קשים מדי ולכן רוב האמריקאים עזבו את המקום-חלקם ממת ממחלות והשאר חזרו למיין בארצות הברית. הטמפלרים הגרמנים הגיעו לכאן במקומם והוסיפו למקום כנסייה-"כנסיית עמנואל" הקרויה כנסיית המשיח והיא אחותה של כנסיית המשיח ליד שער יפו ומגדל דוד בירושלים . אכסניית עמנואל ממש ממול וגן פיקוסים בו גדל הפיקוס הבנגלי אחד מאחיו של הפיקוס הגדל במקווה ישראל. רחוב שלוש – שייך לשכונת ההרחבה של הטמפלרים ובתי הטמפלרים נבנו בבניה טרומית תעשיתית – הקירות, הסורגים והרצפות. "שכונת נווה צדק" שכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו. ביתו של הש"ר = האדון שמעון רוקח שעזר ליהודי יפו בזמן המגיפה ועזר להקמת בית קברות חלופי ברחוב טרומפלדור. ביתו של אהרון שלוש – מראשוני וחלוצי השכונה נווה צדק ולו היה בית יפואי קלאסי ויפהפה בן קומה אחת ובהמשך בנו את הקומה השנייה, לגג פתח משולש, 3 קשתות ומעל יש חלונות עגולים (טאקה) המשמשים כפתחי אוורור. רחוב שמעון רוקח- מוזיאון נחום גוטמן עם הילד שאהב וצייר את יפו ותל אביב בשנותיה הראשונות. ביתו של י.ח. ברנר(יוסף חיים ברנר) , ביתם של יוסף אהרונוביץ ודבורה בראון. "בית שמעון רוקח" – סיפור אהבה בין "הרופא ליאון מזרוביץ לחנה רוקח". הנכדה לאה שקמה ושיפצה את בית רוקח והבית פתוח למבקרים בתשלום. קולנוע עדן- פינת הרחובות פינס – לילינבלום -"קולנועדן" היה הראינוע הראשון. חסאן בק אהב לצפות בסרטים ובדרך לקח את התשלומים ובכסף זה בנה את מגדל חסן בק. ביתו של הרב קוק בפינת הרחובות אחווה – אלרואי. כיום נווה צדק זה אוסף של שכונות וכוללת את: אחווה, נווה שלום, שבזי, מחנה יוסף ומחנה יהודה .גשר הרכבת בנווה צדק- כיום הוא מעוגל ובעבר היה ישר מדוע? הגשר נבנה לכבודו של האדון אליהו שלוש שפעם נתקעה כרכרת ומעל הוואדי, הרכבת הייתה בסיגנון צרפת ,צרה ונמוכה יותר, ועם בוא הבריטים שחיברו את המסילה הרחבה שלהם עם החזית, הרכבת הייתה גדולה וגבוהה יותר ולכן הצטרכו להגביה את הגשר. "מרכז סוזן דלל בנווה צדק יפו תל אביב"- המבנה החשוב הוא בית הספר, כיוון שהייתה בעיה קיומית באיזו שפה ידברו בבית הספר החליטו להקים 2 בתי ספר נפרדים. ביית ספר לבנים- בשפה הצרפתית (כי"ח ). ובית ספר לבנות –בעברית . "אביו של גוטמן שמחה בן ציון היה מורה שלימד את הבנות בעברית" ולפיכך הביא את בנו ללמוד עברית עם הבנות, ידוע שבנו לא התלונן מאחר ושם הכיר את אשתו דורה. במרכז סוזן דלאל מופיעים ציורי קיר עם הדמויות החשובות של ש"י עגנון (שמואל יוסף עגנון), הרב קוק, דבורה בראון ועוד. במרכז ישנה בריכה =ביר ממנה המים הופנו למרכז הפרדס שהיה בסביבה ובסביבות יפו. בשנת 1830-39 שולט בארץ מוחמד עלי המצרי ובנו החורג איברהים פאשה , המצרים מורדים בשלטון העותומאני וכדי לבסס את מעמדם ושלטונם בארץ ישראל הם מייבאים ומביאים לארץ ישראל קבוצות של מצרים , סודנים ועוד..את המחזה קזבלן צילמו בשכונת מנשייה כי יפו כבר הייתה הרוסה ו במאי 1948 כיתרו את יפו וניתקו אותה מהשכונות, יפו נופלת לידי האצל וחטיבת אלכסנדרוני ו 70.000 תושביה הערבים עוזבים את יפו ובאות היום עג'מי מאוכלסת על ידי מפוני גוש עציון שנפל באותו היום ומי שנשאר מהאוכלוסיה הערבית של יפו. "מתחם הרכבת של מאנשייה יפו" – מתחם הרכבת וסביבתו שימש כבסיס צבאי בריטי שהפך לבסיס צה"לי. מתחם הרכבת משוחזר ואוכלס בזכות שולה וידריך ורון חולדאי. אחד המבנים שימש כבית לדוגמה של "משפחת וילאנד" הרצפה והתקרה מקוריות. מבנה אחר כבית הקצינים ניתן לראות ציורי קיר ותקרה מרהיבים ומקוריים בנוסף לרצפה. (כיום חנות של מיכל נגרין)שכבר נסגרה ברבות הימים.. | |
| טיולים וימי הולדת ביפו העתיקה בשווקים ובאתרי יפו , ברחובות וסמטאות יפו עד נמל יפו ועג'מי. |
