סיור בחיפה.

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

"לגלות את חיפה בסיורים טיולים של אפי נחמיאס מורה דרך"

סיור בחיפה תחתית ועילית, סיור בוואדי ניסנאס וואדי סאליב, סיור חיפאי בכרמל הגבוה והירוק,סיור חייפני.

סיור בחיפה בנפתולי מלחמת העצמאות "בהדר חיפה ועד העיר התחתית בחיפה", סיור בנמל חיפה.

סיור ותצפית בבטחה מאריס חיפה

סיור מודרך וטיול יום כיף וגיבוש בחיפה תחתית ועילית.

טיולים מודרכים בחיפה, טיול ויום גיבוש בכרמל הירוק הגבוהה והיפה וסיורים מודרכים בעיר התחתונה של חיפה, סיור טיול וגיבוש בוואדי ניסנאס עד וואדי סאליב ושוק הפשפשים וממתחם התחנה העותמאנית תורכית בחיפה עד כיכר פייסל והמשך לגרפיטי ומסעדות בתי הקפה החדשים בחיפה התחתית.(סיור בחיפה תחתית)

סיור בסטלה מאריס חיפה, סיור בגן האם חיפה, סיור בטיילת יפה נוף חיפה, סיור בגנים הבהאיים העליונים בטראסה 18 , סיור במקדש הבהאי בחיפה,סיור בשכונת הדר חיפה, סיור בשכונת בת גלים חיפה, סיור בקניון קסטרא חיפה, סיור בשכונת כבאביר של האחמדייה בחיפה, סיור תצפיות בחיפה, סיור טיול חיפאי במרומי הכרמל, סיור במוזיאון הכט חיפה, סיור בנמל חיפה, סיור בעיר התחתית שחיפה.

"הקרב על חיפה" במלחמת העצמאות בתש"ח היו חמישה חודשים בעת הבריטים יושבים עדיין בחיפה, בתאריך 21/4/48 היה קרב בין אנשי ההגנה לכוחות הערביים והערבים הובסו ורוב הערבים עוזבים את חיפה ולא רוצים להיכנע ליהודים ומעשרות אלפים נותרו אלפים בודדים(אולי 3000 נפש)

סיור בשוק הפשפשים חיפה
בית השומר הצעיר בוואדי ניסנאס חיפה
ואדי סאליב חיפה
ואדי סאליב תחתית חיפה
דרך "סמי מיכאל" הוואדי ניסנאס וסיור בחיפה
רחוב אלנבי בוואדי סאליב חיפה


סיור וסיפורה של הרכבת החיג'אזית שעבדול חמיד השני הכריז על הקמתה בראשון למאי 1900' הניסיונות של אוגוסט מייסנר המהנדס הגרמני שלא הצליח ובתחילת המאה כבר פעילותו הייתה חיובית,מטרת השלטון העותומאני שהרכבת הייתה הגעה למכה ומדינה והסולטאן מבקש מהאמינים לתרום למען מטרה נעלה זו.

מייסנר פחה, זה כינויו החדש סלל המסילה צרה של 1.050 מ"מ במקום ב 1.435 שזה היה תקני ועדה זאת כדי לחסוך ותהיה מהירה יותר.(סיור רכבות בחיפה)

"תחנת חיפה" לא נבנתה בפעם אחת כפי שמבינים מסרטוטי מייסנר וגם מתצלומי אוויר של חיל האוויר הבריטי בשנת 1918 ולמעשה הוקמה בשלמותה רק בשנת 1935, מיקום רכבת חיפה העותמאנית תורכית ליד כיכר פייסל, שוק הפשפשים וואדי סאליב מעיד על חשיבותה, ניתן לראות את "המבנה המרכזי של תחנת הרכבת חיפה" ומבנה הנהלת הרכבת החיג'אזית בארץ ישראל, מחסן הסחורות של תחנת הרכבת חיפה,. וסך הגורים השני "ונקודת האפס".(סיור ברכבת העמק)

"סיפור הבית ברחוב 47 א' בחיפה שנבנה על ידי דוד יוסף, יהודי שהתנצר והיה לאח יוסי מטיף מסיונרי בין יהודי לונדון שהתאלמן ונשא אישה נוצרית, בשנת 1896 עובר האח יוסף מירושלים לחיפה , היה אמור להקים בית יתומים ובית מרפא ליהודים עניים מחיפה שהתגוררו ברובע היהודי של העיר התחתית בחיפה, יוסף דוד חיפש רופא יהודי שיהיה מנהל בית החולים והיה קשה למצוא כזה, דוקטור אליהו אורבך שעלה מגרמניה התנגד לעבוד במוסד שיש בו הטפה נוצרית ותעמולה דתית, בהמשך הברונית עדה דה רוטשילד תורמת כסף לבית החולים הראשון של חיפה(ברחוב הגפן 47 א) דוקטור אליהו אורבך מסכים לעבוד בבית החולים.

הציוד הגיע מברלין , האחות הראשית היתה לבית הרמן,שתי אחיות רחמניות,שרת תימני-שלמה חמד מצנעא ואשתו, מנקה וטבחית והרע לכם בית חולים.

דוקטור אליהו אורבך היה רב נכללים והטביע את חותמו על חיפה והיה בין מקימי הטכניון "ולחם במלחמת השפות",במלחמת העולם הראשונה חוזר להלחם עם הגרמנים "ובית החולים שברחוב הגפן" נסגר וחוזר בתום מלחמת העולם הראשונה לחיפה השליח רשמי של "החברה בלונדינית לקידום הנצרות בקרב היהודים" ובבית ברחוב הגפן 47 א' פתחו מרפאה בניהול דוקטור פאין- אחותו של כומר בריטי שפעל בחיפה ובהמשך מחליפה אותה דוקטור גי 'ימס צ'רצ'ר שיזכר כאיש שהרגיש את חייו לבריאות תושבי חיפה היהודיים והערביים.

""קבוצת רושמייה" שהיו יוצאי "הגדוד העברי" שחברו יחדיו לקבלת עבודה מהקק"ל באדמות הכרמל שנקנו זמן קצר "מהכשרת הישוב", אנשינו היו מהעלייה השלישית כמו שמואל יבניאלי,דוד מירקין, לוי אלטשולר, מנשה יתום ומשפחת לדיז'נסקי, תחילת הפרוייקט היה בצריפים שהוקמו במרכז הכרמל ולאחר מכן קיבלו נחלת אדמה "בוואדי רושמייה". יחיאל ויצמן אביו של חייזר וייצמן היה אחראי ייעור וראש מחלקת חקלאות בממשלת המנדט, טוביה דוניה גיסו של חיים וייצמן דאג לקבוצת רושמייה" לעבודה בהובלת זיף סוף מהנמל לשכונת הדר שנבנתה באותם ימים ועם בשריפת סיד שרוב המומחים היו ערביים וכנראה שזו הייתה התחלתה של "אבן וסיד" .

"קבוצת רושמייה" פעלה עד מאורעות תרפ"ט וותיקיה היו מצרי כפר ויתקין, כפר ביל"ו,כפר יהושע וקצת דוד.

"סיפור מתקני הרדאר הבריטיים בסטלה מאריס חיפה, המשורר חיים גורי השתתף כמפקד מחלקה בפעולה השניה נגד הרדאר הבריטי בחיפה, הרדאר עמד בחזית כנגד עליית יהודי ופליטי השואה הבריטים פעלו נגד העולים לציון גם בחופי ארץ ישראל ולכן ההתקפה על הראש , הייתה התקפה על הרוע וארץ ישראל לא תשקוט עד אשר יהודים יוכלו להיכנס לחיפה וארץ ישראל.

"סיור ומורשת קרב ,טיול מודרך בחיפה "בין "שכונת הדר" היהודית ל"שכונת חליסה" הערבית מצפון וממערב וואדי סאליב, הקרב על גשר רושמייה.

סיור וסיפור הישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי, חיפה היהודית התמקדה באיזור של כיכר פריז במערב ובמזרח הגיעה "ארד אל יאהוד" עד ואדי סאליב(ואדי הצולב).

לאחר מאורעות תרפ"ט הבינו רבים מהיהודים שצריך להיפרד ורבים עלו במעלה הכרמל ופתחו את שכונת "הדר" או הדר הכרמל, באותם הימים גם שכונת "בת גלים" התפתחה מאוד וגם מעלה הכרמל.

בשנות ה-40 של המאה ה-19 היו רק עשרות יהודים בחיפה ובשנות ה-80 של המאה ה-19 היו כבר 800 יהודים לעומת 6000 מוסלמים ונוצרים.

סוף המאה ה-19 גם חיפה הערבית התפתחה והנוצרים יוצאים מהלומות ומקימים את "ואדי ניסנאס" והמוסלמים התמזרחו מזרחה והקימו את "ואדי סאליב" והיהודים התבססו ב "ארד אליהוד" ואט אט עלתה במעלה הכרמל והקימו היהודים את שכונת "הרצליה" (שנת 1909) ואת "שכונת הדר", התבססות היהודית ב"ארד אלי יהוד "בשנת 1891 בסביבות הרחובות אבן גבירול ורחוב השומר וחשוב לציין שהיו מאות יהודים ששכרו מהערבים בעיר התחתית של חיפה וכך רוב חיפה הערבית נשארה בחלק התחתון של חיפה או "חיפה תחתית", המסחר ברובו נותר באיזור הנמל והעיר התחתית של חיפה,איזור הרכבת וכיכר פייסל.

היהודים המשיכו להתפשט מעלה עם הקמת שכונת "הרצליה והדר" בחיפה היהודית גדלה והתפשטה במעלה הכרמל. חיפה בשנת 1841 הייתה רק 123 דונם ובסוף התקופה העותמאנית הגיעה כבר ל- 1201 דונמים.

בשנת 1918 לאחר מלחמת העולם הראשונה , חיפה היהודית מצבה היה קשה ורבים מהיהודים עזבו, ובכל חיפה היו 15.000 תושבים ומהם היו 1.400 יהודים.

חיפה העתיקה(חיפה של דהאר אל עומאר) היתה קטנה והתרכזה מכיכר חמאר'ה(כיכר פאריס) במערב ועד לבית הקברות המוסלמי של חיפה במזרח, שטחה הכללי של חיפה היהודית והערבית לא עלה על 800 דונם.

"המושבה הגרמנית" בחיפה הייתה יחידה נפרדת, כך גם "שכונת הרצליה" הקטנה,"שכונת הטכניקום" ליד הטכניון הישן ברחובות שמריהו לוין ואחד העם, ריכוז בתים בחיפה אל עתיקה ליד בית הקברות היהודי בדרך יפו ובתקופת המנדט הבריטי נקראה "שכונת תחנת בכרמל", באיזור מסילת הברזל וקראו לאיזור " ארד אל רמל" שם התפתחו שכונות עוני ערביות של מהגרים.

התנגדות פועלי נמל חיפה היהודים להטעין "פרי הדר" לאוניה הגרמנית "במברג" מאחר והקצין השני של האוניה הגרמנית אמר על היהודים שאפילו באנטרארטיקה גם שם לא מקומם..היהודים בהנהגת אבא חושי סירבו להעמיס את התפוזים, במפתיע או לא הוועד הערבי בראשותו של עבדאללה א סיד אמר לאבא חושי מנהיג הפועלים של חיפה-כבטדך כבודנו וכך הסיורים היהודים לא העמיסו תפוזים.

"הגנים הציבוריים של חיפה בתקופת המנדט"– גן בנימין מתחילת שנות השלושים שהוקם בקצה "שכונת הדר" וממש בסמוך הקימו בית קפה "ובית הוועד הכללי של שכונת הדר", תפקידו של "גן בנימין" גן ציבורי ומרכז לפעילות חברתית, הגן נבנה בשלושה מפלסים ובכל מפלס יש גינה מהודרת ומשתרע על עשרה דונם.

המתכנן של " גן בנימין" הוא האדריכל אלכסנדר ברוואלד שתכנן את הטכניון הישן "בהדר חיפה".

"גן אלנבי" בחיפהגן אלנבי הוקם על ידי גיסתו של פילדמרשל אלנבי, הליידי פלורנס דאונס.

"גן בנימין" נועד לאוכלוסיה היהודית והערבית כאחד.

צלבנים ופרנקים בחיפה , המיקום המדויק, חיפה של ימי האסלם העבאסית ליד שכונת בת גלים היום, חיפה הפררנקית הצלבנית שהוקמה באיזור "קרית הממשלה" של היום לחיפה של היום בסיסה בחיפה של דהאר אל עומאר , חיפה של המאה ה18 נבנתה על בסיסה של העיר הצלבנית בין רחוב פל ים לרחוב העצמאות מבנים הטיל או " המפרשית" ודרומה לכיכר פריז (כיכר חמארה).

הקיסר הגרמני וילהלם השני עוגן בחיפה וחיפה היא הבסיס לסיור בירושלים ומישור החוף, יפו והעליה לירושלים, "המפגש המרתק של וילהלם השני ועבדאללה פחה נציגו של הסולטן עבדול חאמיד השני התורכי.

סיור בעקבות המנדט הבריטי בחיפה, סיור בעקבות העבאסים והפרנקים(צלבניים) בחיפה, סיור בעקבות וילהלם השני בחיפה, סיור בעקבות דהאר אל עומאר בחיפה, סיור בעקבות ימי המשנה והתלמוד בחיפה.

סיור בעיר הכרמל חיפה, סיור בעיר המצפורים והמצפים חיפה, סיור בעיר הנמל חיפה, סיור שלוש דתות ואלוהים אחד בחיפה, סיורי שווקים וטעימות בחיפה.

מאמרים סיפורים טיולים מדריכים טיולים וסיורים אודות חיפה של מעלה וחיפה של מטה .

"לגלות את חיפה בואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית" עם טיול סיורים גיבוש, יום כיף בחיפה.

השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן