יום כיף טיול ויום גיבוש וסיור בנוה צדק.

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

סיור מודרך למשרדי ממשלה וימי הולדת בשכונת נווה צדק בין רחוב זרח ברנט לרחוב פינס.

מדריך טיולים וסיורים ברחובות של נווה צדק ברחוב שלוש עד רחובות רוקח שבזי ושמרלינג.

בית שלמה אבולעפיה ואישתו רבקה פריימן בנווה צדק
בית חיים אמזלג בנווה צדק
תאומי שלוש בנווה צדק
ראינוע עדן בקצה נווה צדק
בית הש"ר- שמעון רוקח

יום סיור טיול וסיור בנווה צדק וסיפור היציאה מן החומות של יפו.

עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לנווה צדק, ובהן נווה שלום שנוסדה ב-1890 על ידי זרח ברנט,
שכונת אחווה שקמה ב-1899 על ידי אגודת אחווה ושכונת אהל משה שנוסדה ב-1906 בעיקר על ידי
יוצאי צפון אפריקה. שכונות אלה נבלעו עם השנים בנווה צדק. שכונות מחנה יהודה (1896) ומחנה
יוסף (1904) נוסדו על ידי עולים מתימן, וכעבור שנים התאחדו לשכונה אחת בשם שכונת שבזי, כשם
הרחוב הרחוב המפריד בינה לבין שכונת נווה צדק.

זרח ברנט – ונוה שלום
שם כולל למקבץ שכונות שאחת מהן היא נוה צדק. עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לנווה צדק,
ובהן נווה שלום שנוסדה ב-1890 על ידי זרח ברנט, שכונת אחווה שקמה ב-1899 על ידי אגודת
אחווה ושכונת אהל משה שנוסדה ב-1906 בעיקר על ידי יוצאי צפון אפריקה. שכונות אלו התחברו ונבלעו עם השנים בנווה צדק. שכונות מחנה יהודה (1896) ומחנה יוסף (1904) נוסדו על ידי עולים מתימן,
וכעבור שנים התאחדו לשכונה אחת בשם שכונת שבזי, כשם הרחוב המפריד בינה לבין שכונת נווה
צדק, השכונה שיצאה מחומות יפו ותקים בהמשך את תל אביב.

השכונה הכי קרובה לתחנה היא בתי זרח ברנט. צורה אופי אחר מנוה צדק. נבנתה אחרי נוה צדק.זו
שכונה לאנשים חסרי אמצעים בניגוד לנוה צדק המתוכננת והאמידה. שתי שורות בתים עם חצר
פנימית. מזכיר שכונות ירושלמיות. רחוב שמרלינג הוא גבול השכונה. זרח ברנט היה יהודי דתי ואיש
עסקים, ספור חיים מעניין. הוא השתתף בתהליך הקמתה של שכונת מאה שערים בירושלים ובייסודה
של אם המושבות פתח תקווה (יחד עם יואל משה סלומון ואחרים – הוא אף מוזכר בבלדה של יורם
טהרלב “בבוקר לח בשנת תרל”ח). ב-1890 הקים את נווה שלום על יד נווה צדק, שהייתה לשכונה
היהודית השנייה מחוץ לחומות יפו.
שם השכונה לקוח מספר ישעיהו: “וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים”. על אף שהשכונה
התבססה על ניסיונה של נווה צדק ועל התשתיות שבה, נווה שלום הייתה שונה ממנה בתכלית –
בעוד שנווה צדק יועדה ליהודי יפו המבוססים, נווה שלום הציעה דיור מוזל. עם הקמתה, זליגת
התושבים מבין החומות הפכה לזרם איתן של מהגרים. הבתים נבנו בצמידות כדי שיִצרו מעין חומה
שתגן מפני שודדים. כל מבנה כורכר חולק לשתי דירות, ובחצר המשותפת היו בית כיסא ובית
תבשיל, השם "נוה שלום" כולל חלקים שנבנו מאוחר יותר.

מרכז סוזאן דלל בנווה צדק.
מיצג פסיפסי של אריחי קרמיקה"תוצרת הארץ" בשכונת נווה צדק, דוד טרטקובר תושב השכונה יוצר את מלאכת המרכבה.
מייסדי וחלוצי נווה צדק: חיים אמזלג סגן הקונסול הבריטי שעלה מג'יברלטר, אהרון שלוש שעלה מאוראן באלג'יריה והיה איש עסקים מוביל בין היהודים והערבים ביפו העתיקה, זרח ברנט מייסד נווה שלום ואיש פתח תקווה איש עסקים בתחום הפרוות שעלה מאנגליה והרביעי שמעון רוקח המייסד הראשי של נווה צדק.

אהרון שלוש עולה ממרוקו אז לא הייתה עדיין צרפתית, יכול להיות
שהמשפחה לא ממרוקו אלא מאלג'יר מהעיר אוראן. עם שלוש עלו הגיעו 150-250 עולים,שלוש והעולים עברו הפלגה קשה.

שניים מבניו מתו במצולות ים בסערה בעת רדתם מהספינה לסירה ובדרכם לחיפה, אהרון שלוש נדד ממקום למקום עד שהסתדר ביפו(היה בחיפה ושכם), איש של כבוד היה שלוש ואיש עסקים בתחום הנד"לן ,צורפות וזהב, ניצול שער הכסף התורכי והתכת מתכת של כסף ורווח פי שלוש.

בתמונה גם שמעון רוקח במרכז והוא ממשפחה ותיקה בארץ מצפת, סבו של שמעון (מצד אמו מרים), היה הרב ישראל ב"ק ודודו היה ניסן ב"ק, הממונה על "כולל החסידים" בירושלים.

לשמעון רוקח ואחיו אלעזר יש זכיון על הדרך המהירה מיפו לירושלים: הלנה. מיסי דרך, הסעדה בדרך.
מיפו לירושלים: מיסי דרך, הסעדה, הלנה. משפחה מאד אמידה.
שמעון רוקח ואהרון שלושמשתפים פעולה. מקימים את נוה צדק יחד. "כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתָם: יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה-צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ" (ירמיהו ל"א,כ"ב)

ברקע הפסיפס הקרמיקה ניתן לראות את יפו העתיקה לחוף הים התיכון, שיירת גמלים פוסעת לה, תפוזים(jaffa) וגם חותמות ששימשו את הקהילה היהודית ביפו העתיקה והוותיקה.

הלוח האמצעי מוקדש להווי השכונה בתחילת המאה ה-20: בנות בשיעור התעמלות מרימות ידיים, הדיליז’נס
(הכרכרה הרתומה לסוס שבה היו נוסעים מנווה צדק ליפו)המשופר, גשר הרכבת מעל הוואדי, תל אביב בראשיתה (רחוב הרצל, ובקצהו ניצבת הגימנסיה הרצליה) ועץ תמר.

צילום של בנות בשיעור התעמלות, מייצג בניית קריית החינוך: לא הכל ביום אחד ולא יחד. סוף המאה
ה19 בית ספר לבנות. מהראשונים בעולם. רק עכשיו המציאו את החינוך, החינוך עוד לא נפוץ בעולם.
ובמיוחד עניין חינוך הבנות ובאיזה סיגנון ללמדן, ההפרדה היא פרקטיקה מקובלת ביהדות לפחות. (התנועה הציונית היא הראשונה שנשים בוחרות ונבחרות, תנועה דמוקרטית.)
מוסדות החינוך היהודיים ביפו שכנו בדירות שכורות, אך משקמו שכונות מרווחות מחוץ לחומות
העיר, ניתן היה להקים בתי ספר של ממש. ב-1908 הוקמה קריית החינוך של השכונות היהודיות של
יפו, על הגבול בין נווה צדק לנווה שלום. בית הספר לבנים נבנה בסיוע אליאנס, אגודת “כל ישראל
חברים” הצרפתית, ובית הספר לבנות נבנה בסיוע תנועת חובבי ציון שבאו מאיזור רוסיה. אליאנס מתייחסת ליהודים בעולם, במיוחד בצפון אפריקה.
שתי תפיסות "במלחמת השפות" ביפו תל אביב- הבנים למדו בצרפתית כדי שיסתדרו כלכלית בעולם.
בבית ספר של הבנות למדו שני גברים-משה שרתוק(שרת) ונחום גוטמן. בקומה הראשונה גרו מורים ואחד
המורים הוא שמחה בן ציון. שינה את שמו כי הוא חובב עברית. נחום נשאר גוטמן כי היה לו עניין עם
האבא, במרכז החינוך התחיל "התיאטרון העברי", אולי המוסד העברי הלא דתי הראשון.
בין בתי הספר נמתח שביל, שנקרא לימים על שם יחיאל יחיאלי, מנהלו הראשון של בית הספר
לבנות, ואחד ממייסדי תל אביב.
המבנים שימשו בחלוף הזמן גם כסמינר למורים וגם כבסיסים של האצ”ל וההגנה. אנשי האצ"ל התארגנו בין בתי הספר ויצאו לכבוש את מאנשייה ביפו ומשהזדקנה השכונה והתמעטו מספר התלמידים, בשנת 1975 נסגרו בתי הספר.
המבנים התפוררו אט אט עד אשר שוקמו (כחלק מתוכנית השימור של נווה צדק), במימון
ישראל ב"ק נולד בברדיצ'ב ב-1797. בגיל 19 פתח בית דפוס עברי, שפעל במשך 9 שנים. את אומנותו הביא עמו בעלייתו לארץ ישראל בשנת תקצ"א 1831 כאשר התיישב בצפת והקים בה בית דפוס. מספרים שעסק גם ברפואה על אף שלא למד זאת באופן מסודר,
כך שכאשר חלה מושל הארץ איברהים פאשה סייע לו ישראל ב"ק כך שכאשר חלה מושל הארץ איברהים פאשה סייע לו ישראל ב"ק בהחלמתו והקשר ביניהם התהדק.
בברכת המושל הקים ב"ק בשנת 1834 יישוב ומשק חקלאי על הר ג'רמק, הוא הר מירון. היה זה היישוב
הראשון שהוקם על ידי עולים יהודיים בעת החדשה. על ניהול המשק החקלאי בג'רמק הפקיד ב"ק את בנו ניסן
ב"ק. במשך מספר שנים הצליח המשק מבחינה כלכלית, ועל פי עדות של מיסיונרים משנת 1839, ישבו בו כ-
15 משפחות יהודיות, רעידת האדמה בצפת בשנת 1837 ושינויי השלטון בארץ ישראל בשנת-1840 בהם סולק איברהים פאשה, הביאו לסופו של היישוב היהודי בג'רמק. מהמקום נותרו כיום שרידי מבנים ומטעים, והוא מכונה בשם חרבת ב"ק.

3

משפחת דלל הלונדונית שביקשה להנציח את הבת סוזן בשם המקום. כיום, מרכז סוזן דלל משמש
בית ללהקות מחול ותיאטרון (וביניהן, להקת בת-שבע המצליחה) והרחבה הגדולה שבין המבנים
(שמהווה בעצם את רח’ יחיאלי) מארחת מופעים ואירועי תרבות.
הכרכרה- דליז'אנס. נסעה לירושלים ולמושבות. ד"ר חיסין לפני שתפקד כרופא עבד כעגלון בקו יפו
ירושלים.

תור זהב של נווה צדק: הרב קוק חקוק בתוך מגן דוד כחול מייסד הציונות הדתית. בצד השני- אנשים מהפכנים, רדיקלים, באים לשנות את העולם: דוד שמעוני הסופר והרוקח, אהרון זיסקינד רבינוביץ’ איש השומר הצעיר, יוסף חיים ברנר הסופר הידוע, דבורה בארון הסופרת וש”י עגנון הסופר שזכה בפרס נובל לספרות.


ברחבה של מרכז סוזן דלל נשתלו עצי הדר המוקפים בתעלות מים, כמחווה לפרדסי יפו המפורסמים
(ולתעלות ההשקייה שלהם). תפוזי יפו התפרסמו בעולם תחת המותג “ג’אפה”.

בית שלוש ובית כנסת שלוש

אבן כורכר ליד בית כנסת שלוש וחומת כורכר – ניתן לראות עדות לעבודה ערבית. שלוש נוסע לאירופה וחוזר עם טכנולוגיית בטון.
אפשר לראות עבודות בטון שלו מקוריות בבית שלו-כותרות קרניזים וכד'.
מפעל האחים שלוש – אברהם חיים ויוסף אליהו, שניים מבניו של אהרן שלוש, הקימו מפעל למרצפות
וחומרי בניין בסמוך לבית שלוש. המפעל סיפק חומרי בניין לשכונות היהודיות שהוקמו מחוץ ליפו,
ואחר כך גם לשכונות הראשונות של תל אביב.
יוסף אליהו שלוש (הקרוי על שם אֶחיו של אביו אהרן, שטבעו ביום עלותם ארצה) היה מן הקבלנים המובילים בתל אביב של אז,
יוסף אליהו שלוש בנה את בתי הספר לבנים ולבנות ואת מרבית בתי אחוזת בית (כולל בניין הגימנסיה הרצליה, שהיה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם)
בין מייסדי אחוזת בית נמנים גם יוסף אליהו שלוש ואחיו יעקב שלוש,
ואחייניתם שרה ריזו-לוי, כלומר, מבין 60 המשפחות המייסדות של תל אביב, היו שלוש
משפחות של צאצאי אהרן שלוש.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, נפגע הבית מהפגזת מדינות ההסכמה על האזור (יעדה של
ההפגזה היה, כנראה, מפעל יציקות הברזל של "האחים וגנר" ששכן בסמוך, בשכונה הטמפלרית
ולהאלה). הקומה השנייה של הבית נהרסה ברובה ונבנתה מחדש בצורה חלקית לאחר תום המלחמה.

התסכול הגדול של משפחת שלוש: לפני 15 שנה נכנסו למצוקה כספית ומכרו את הבניין ב 4 מליון שקל.
אחרי כמה שנים שנה נמכר ב16 מליון דולר..אחד הבתים הכי יקרים בישראל. עבר כמה ידיים.


רחוב אמזלג 16נווה צדק– היה הבית של שלום חנוך הזמר.

בית רבקה ושלמה אבולעפיה (מול בית שלוש)

בבית זה גרו שלמה אבולעפיה (נין של הרב חיים אבולעפיה מחדש הישוב היהודי בטבריה בתקופת
דאהר אל עומר, ), מורה לעברית וערבית במעמד מאד גבוה) מורה ומחנך ראוי ואשתו רבקה
לבית פריימן, משפחה ביל"וית-הזיווג בין ספרדי לאשכנזיה היה בעייתי באותה עת
אלא שרבקה הייתה תלמידתו של שלמה אבולעפייה בבית הספר של ראשון לציון-"בית ספר חביב". בשנת1905 בונים את הקומה השנייה של בית אבולעפייה.

בשנת 1909 הצטרף הזוג אבולעפיה לחברת "ואגודת אחוזת בית", במטרה להקים בית בשכונה החדשה.
שלמה אבולעפייה חלה ונסע לבדיקות אצל רופא ידוע בביירות, שם נפטר בפברואר 1909, כחודשיים לפני הגרלת המגרשים בשכונת "אחוזת בית".
בהגרלה זכתה רבקה פריימן אבולעפייה האלמנה בחלקה מס' 2 אשר היה לימים הפכה לרחוב יהודה הלוי 20
בתל אביב. רבקה אבולעפייה נשאה לבדה בנטל בניית הבית וגידול שמונת הילדים. בתקופה זו גם פיטרה את
המשרת הערבי חמיס, נתנה לו סכום כסף יפה ששימש בביתם, אך אפשרה לו להשתמש בשם
אבולעפיה, שלימים שימש לשם המאפייה הידועה שהקימה משפחתו בתל אביב, מאפיית אבולעפיה.
חמיס הבטיח שלא ימכור ליהודים חמץ בפסח והם מקיימים זאת עד ימינו.
רבקה אבולעפייה עברה לבית חדש ב”אחוזת בית”- את ביתם בנווה צדק השכירה לעולי העלייה השנייה.
אביה של רבקה אבולעפייה ירד חזרה לפולין, בעקבות הקשיים בארץ הגיע לארץ לסייע לרבקה והציע לה לחזור איתו לוורשה, אך היא סירבה. רבקה אבולעפייה התפרנסה מחנות לגלנטריה שפתחה ביפו העתיקה והמשיכה להתגורר בתל אביב החדשה באחוזת בית.

בשנת-1917, במהלך גירוש תל אביב על ידי הטורקים, עברה עם ילדיה לבית משפחתה בראשון לציון,
ובסיום מלחמת העולם הראשונה חזרה לתל אביב.
באמצע שנות העשרים מכרה רבקה אבולעפיה את ביתה בנווה צדק שהפך לבית דירות להשכרה. רבקה אבולעפייה עברה לביתה החדש ברחוב חובבי ציון שם התגוררה עד מותה.
רבקה אבולעפייה נפטרה בגיל 86 בביתה בתל אביב, ונקברה בבית הקברות טרומפלדור בעיר.

סיפור אהבה – ב-1907 עולה ארצה שמואל צ’צ’קס. הוא שוכר חדר בבית אבולעפיה, ומתמזג בהווי
השכונה. הוא פקיד של אעזר רוקח, האח הבכור של שמעון רוקח, ממקימי גיא אוני וממרידי ותומכי
המורדים מראשון לציון בברון רוטשילד.תורם ענק ופעיל ציוני חשוב.על רקע זה היה קרע בין
האחים.כאן, בנוה צדק אסור להזכיר את שמו.צ'צקס הוא גם פקיד של שמחה גוטמן שגם אותו לא
אוהבים.
הוא מתיידד עם אנשי הרוח של נווה צדק – יוסף חיים ברנר, ש. בן-ציון, הרב קוק – ומושפע מהם
רבות. הוא מתחיל לחטוא בכתיבה עברית. כעבור תקופה של בדידות מול בית שלוש, צ’צ’קס מבחין
באחת מנכדותיו של אהרן (הבת של יעקב שהתחתן עם פרלה) – מרגלית – ופונה אליו בבקשה
שייתן לו להתראות עימה.
אהרן שלוש סירב לבקשתו של צ’צ’קס – יש הטוענים שלא הסכים לזיווג בין-עדתי (ובמיוחד בגלל
השם המגוחך צ’צ’קס), היה יושב בקפה לורנס אחרי הגשר ואוכל שטרודל…
יש הטוענים שזה מפני שצ’צ’קס עשה רושם של אמן עני ולא היה בעל מקצוע, ויש הטוענים שזה
פשוט לא התממש. אין זה משנה מהי הסיבה המדויקת – צ’צ’קס נותר שבור לב. בדירתו הוא רושם
ספר בשם “והיה העקוב למישור” שמגולל את סיפורה של אהבה נכזבת ומקנה לו מעמד של סופר
עברי בעל שם. באותה עליית גג הוא רושם את הסיפור “עגונות משם הספר גזר את שמו העברי –
עגנון.מספר על החדר שלו שהוא "נאה" – כנראה הדירה היחידה כאן שהיא מרוצפת.הוא מספר על
כל מיני טיפוסים בשערי צדק אך לא מזכיר את שלוש.זה אבסורד כי לא היה אחד שלא הכיר את
שלוש או היה תלוי בו. מחק אותו מההסטוריה.
כעבור שנים, ביושבו בירושלים, הוא כותב את “תמול שלשום” בהשראת ימיו בנווה צדק. הוא מתאר
את הנופים השונים הנשקפים מחלונות הדירה ששכר. "חמדת גר בעלייתו שבקצה נווה צדק שבקצה
יפו.. ויש לו חמישה חלונות: בחלון אחד רואים את הים הגדול שאין לו סוף, ובחלון אחר רואים את
הפרדסים הירוקים שאין להם שיעור, ובחלון אחר רואים

אחד רואים את המדבר שעליו נבנתה אחר כך תל אביב, וחלון אחר פונה כלפיי נווה צדק". תיאור זה
מפתיע מאוד, משום שבית שלוש חוסם את הנוף לים עבור עליית הגג של עגנון. ככל הנראה, עגנון
מחה את עלבונו בכך שכאילו מחק בסיפורו את בית שלוש.יש טוענים שהקומה השנייה עדיין לא
הייתה ולכן רואה באמת את הים.
לימים שמואל יוסף עגנון מוצא את אהבתו הגדולה דווקא בגרמניה. אשתו האהובה המכונה במכתביו 'אסתרליין
יקירתי' הייתה לו להשראה ואהבה גדולה. כיום יש חוקרים המבליטים את העובדה שעגנון חידש בספרות
העברית את הרומן הפסיכולוגי המתאר דקויות ביחסים בין המינים ובחיי נישואים.
ש"י עגנון נחשב לסופר העברי המוערך ביותר בעולם, ועד היום הוא הישראלי היחיד שזכה בפרס נובל
לספרות. הוא גם הונצח בשטר של 50 ש”ח.

רחוב אמזלג 20 בחצר-נווה צדק
בתוך מה שהיה אחוזת אמזלג. זה היה כפול בגודל. הרכבת חצתה את השטח שלו.השימור בשכונה
הוא כזה שאם הקבלן מקבל אחוזי בנייה יעשה זאת לא בחזיתות אלא במקום יותר נסתר שלא יפגע
בצביון השכונה.
מייענטשלך
תופסי תריסים. תריסי החלונות בבתי נווה צדק מאופיינים בכך שהם מוחזקים במצב פתוח על ידי
פריט פרזול קטן בדמות אדם (“מיינשל’ה” ביידיש). בחלק מהמיינשלך אנו מוצאים שני צדדים – בצד
אחד דמות גבר ובצד שני דמות אישה. מסופר שכאשר נשות השכונה רצו לסמן למחזרים אם בעליהן
בבית או לא, הן השתמשו במחזיק התריס. דמות הגבר למעלה סימנה שהאשה לא פנויה, ודמות
האישה למעלה סימנה שהאשה פנויה.

עליית הבילויים – 14 אנשים שוכרים 2.5 חדרים בשכונה. דמיון למאפייני העלייה השנייה. בת אחת
ושלוש עשרה בנים. שוכרים דירת שני חדרים מאנטואן ביפו, קשור לתפוזי השמוטי. חדר לבת וחדר
לכל הבנים.בעליה שניה יש הרבה מאד בנים ומעט בנות. מצוקה.
אחוה 23- ביתו של הרב קוק.
כיום בשיפוצים
אפשר לדמיין את הרב קוק הולך לבית הכנסת של שלוש. אחרי בית שלוש רואים את בית הספר של
הבנות. נחום גוטמן לומד שם.
ציטוט של נחום גוטמן על הרב קוק
"דמותו של הרב קוק, כשהיה עומד בחלון מהורהר, הייתה תמיד דמות ששמרתי וכיבדתי בלבי.
הוא היה בעיני דמות שלא ידעתי להעריכה בשכלי, אבל ההערצה אליו ריגשה אותי תמיד.
כשהיה עלי ללכת בבוקר לבית הספר, הייתי צריך לעבור גבעות של חול. באותה שעה היה הרב קוק
הולך לבית הכנסת. אני הייתי צועד מאחוריו ומתוך כבוד ויראה בפני דמותו, הייתי משקיע את כפות
רגלי בצעדיו של הרב קוק.
לתימהוני, ראיתי פעם את ברנר צועד בעקבותיו במרחק, שקוע במחשבות, הלך והשקיע רגליו
בצעדים שהותיר אחריו הרב קוק, אך לא התקרב ולא דיבר עמו".
(נחום גוטמן, "בין חולות וכחול שמיים")
ברנר אתאיסט אך כנראה מעריץ את הרב קוק.
מוזיאון נחום גוטמן

7

מימין, ביתו של נחום גוטמן בפרק מסוים של חייו. סביב 1905 מגיע לנמל יפו עם אבא שלו. תאור
הירידה מהאניה לסירות של הספנים הערבים.
"שיירות של ספנים לבושי צבעונים עם תרבושים אדומים לראשיהם צרחו אלינו מכל צד מתוך הסירות
שנתאספו סביב לאנייה. לא עבר זמן רב והם עלו לסיפון האנייה, לקחו את המזוודות שלנו והעיפו
אותן לסירות […]. כל אחד מן היורדים נתפס בזרועות הספן והונף על עבר חברו שבסירה, ובינתיים
נרטבו בגדי הנוסעים". המשך התאור שלו נחמד. יש ביטוי לחוויות האלה בציורים שלו. מאד קליל
בכתיבה שלו. עוסק בכאן ועכשו. אסכולת א"י באמנות. בניגוד לעגנון שיותר כבד, מורכב, מתרפק.
עגנון גם מתאר את הירידה בנמל יפו כחוויה מפחידה. 'תמול שלשום' (עמ' 39-38):

משמאל – בקומה השנייה ביתם של יוסף ברנר והזוג יוסף אהרונוביץ' ודבורה בארון. אהרונוביץ'
הקים את בנק הפועלים. מקובל היה אז שיטת "הפרימוס" – שותף שלישי. בקבוצים בעת מצוקת דיור
הכניסו לכל חדר אדם נוסף. כלומר נוסף לזוג שגר בחדר, נוסף אדם זר , עולה חדש או חדש שנקלט
בקיבוץ. היה רק לקוות שכל אחד מצא את המיטה שלו בלילה… זוג נשוי +עוד משהו. למשל בקבוץ
אלומות שולמית אלוני הייתה הפרימוס של שמעון וסוניה פרס.

9

הייתה כאן הוצאה לאור. מי שניהל היה יוסף אהרונוביץ.הוא זהה שהחלוצים שעובדים כאן ומקבלים
פרוטה ליום אין להם איפה לשמור את הכסף. לקח קופסת פח, שם את הפרוטות ורשם כמה הפקידו.
איך קוראים לדבר הזה? בנק הפועלים! המנכ"ל הראשון של בנק הפועלים.
רוקח 30
כשבונים את נוה צדק חשוב להם שלא יהיה כמו יפו אלא מקום מפולס. כל בית לפי תוכנית. כל בית
על שליש מגרש, בחצר בית כסא ובית תבשיל.היום השתנה, הבתים מגיעים לקו הכביש. הרחובות
נחשבו לאוטוסטרדה..
שלוש קנה את כל השטח וחילק למגרשים.
רחוב רוקח 32
בית הש"ר-שמעון רוקח.דמות דרמטית. ראש קהילת יפו לא מתוך בחירות אלא מתוך האישיות שלו.
שמעון רוקח היה ירושלמי אמיד שהגיע ליפו ופעל למען הקהילה היהודית במקום. הוא הקים את
חברת “עזרת ישראל”, ובאמצעותה ייסד בית חולים יהודי בעיר. כעבור זמן, שימשה החברה כמקפצה
לבניית נווה צדק על קרקעותיו של אהרן שלוש.
אדריכל אוסטרי עיצב את בית שמעון רוקח, שבעורפו מתנוססת כיפת נחושת. הבית היה למקום
המפגש של ועד השכונה. רוקח עצמו עסק בפרדסנות. הודבק לו הכינוי “הש”ר”, כביטוי למעמדו הרם
וגם ראשי התיבות של שמו.
הוא נמצא הרבה בנמל כי הוא עוסק בתפוזים.יש לו פרדסים והוא יצואן שלהם. כשמגיעה ספינה לנמל
הוא עולה לספינה ובודק אם יש יהודים והוא מצליח להכניס אותם לארץ למרות שבדרך כלל הם בלי
אישורי כניסה.
ב1917 התורכים מגרשים את היהודים בעלי הנתינויות העויינות,חלק מתעתמנים. אחרי 3 שנות
מלחמה הישוב היהודי מרוסק. ערב המלחמה 80,000, אחרי המלחמה 40-45,000 יהודים.שמעון
הולך ליפו, קונה ושוכר עגלות ולוקח יהודים לכנרת, לטול כרם. מטפל בקהילה לאורך כל הדרך.
חנה, אחת מבנותיו של שמעון רוקח, הייתה פסנתרנית. באחת השבתות נשמעה לפתע נגינת כינור
מחוץ לבית – היה זה מחזר בשם ליאון מג’רו שלא הקפיד על שמירת השבת. רוקח גירש אותו בזעם,
אך משנרגע הִתיר לו להיפגש עם חנה. השניים ניגנו יחד ונישאו. בִּתם היא לאה מג’רו-מינץ, הפסלת
שגאלה את בית סבהּ משיממונו, והפכה אותו למוזאון לתולדות המשפחה והשכונה כמו גם לגלריית
פיסול המציגה את יצירותיה.
הבחירות לראשות העיר – לאחר מותו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר האגדי של תל אביב, בשנת
1936 התכנסה מועצת העיר ובחרה ברוב קולות את חבר המועצה משה שלוש, נכדו של אהרן,
כמחליפו של דיזנגוף. המתמודד מולו היה חבר המועצה ישראל רוקח, בנו של שמעון רוקח, ותומכיו
פנו לבריטים בבקשה שלא יאשרו את היבחרותו של משה שלוש לראשות העיר. בצעד נדיר הם
נעתרו, ומינו את ישראל רוקח לתפקיד, חרף הפגיעה בהליך הדמוקרטי. במשך תקופה ארוכה כונה
רוקח בעיתונות המקומית “הממונה” (ולא “הנבחר”). במרוצת השנים נבחר שוב ושוב לראשות העיר
(בהליך דמוקרטי תקין 4 פעמים זכה), היה ראש העיר בזמן הקמת המדינה.ובשנות החמישים גם
נבחר לכנסת מטעם הציונים הכלליים, ואף מונה לתפקיד שר הפנים. על שמו של ישראל רוקח קרויות
שדרות רוקח בתל אביב. אחד הבנים היה יו"ר ענף הפרדסנות.
היה ביתו המפואר של שמעון רוק"ח. נכדתו, הפסלת לאה מג'רו-מינץ, שיפצה את המקום ועיטרה אותו בפסליה.


פינס 36- אלעזר רוקח מקים קבוצת רכישה לאדמות ליד צפת – אום געוני. מנסים להתנקש בחייו על
רקע המאבק שלו בחלוקה ובעד הפרודוקטיביזציה. מחרימים אותו בצפת. ההתיישבות לא מצליחה.
רק שלושה מוצרים במקום.
הוא מפליג עם בנו בן ה-13 לרוסיה. מבין שהולכים לעצור אותו. משאיר את בנו באיסטנבול בקהילה
יהודית חצי שנה. הוא נוסע במקום לרוסיה-לרומניה. משכנע יהודים-עובר כפר כפר, מתאר להם את
הארץ, מדבר על כך ש"שלושת השבועות" זמנן תם. מיד אחריו סיר אוליפנט מגיע לאותם מקומות
ומנסה גם מצידו לשכנע אותם. מנסה להביא את הגאולה.
יהודי רומניה שמאוכזבים שלא קבלו אמנציפציה, מכריזים על ועידה בפוקשן 2 . מבטלים אותה, חלק
מהקהילות מגיעים לכינוס. בהמשך חלקם מגיעים ומקימים את זכרון יעקב וראש פינה. בכל מקום
קהילה אחרת. נציג של הברון הירש מגיע למקום ומזדעזע מהמצב ומציע להם לעבור לארגנטינה. הם
מסרבים. הנציג חוזר לפריס מספר את המצב והברון רוטשילד מחליט להתגייס לטובת. המתיישבים.
יחס הפקידים בעייתי. אלעזר רוקח יוצא נגד הברון ומנגנון הברון ומממן את מרד האיכרים בראשון.
לא מספרים על אלעזר רוקח ליד בית המשפחה.
סגנונות בניה – אקלקטי, קישוטי : עליה רביעית מפולין 1924-1927.פילסטרים, שינניות, סלסולים..
שנות ה-30 עליה חמישית, פיתוח בטון מזויין. בניה פונקציונלית . באוהאוס. התייחסות לזרימה של
אויר, אור וצל. לדבר על מאפיינים של הסגנון הבינלאומי. מהנדס העיר שיפמן. בניה מהירה וקלה.
הבתים התאומים פינס 28
מול ראינוע עדן ניצבים שני בתים זהים לחלוטין, עשויים מחומרי בניין שיוצרו במפעל האחים שלוש.
הם נבנו עבור נכדיו הגדולים של אהרן – מרקו שלוש, בכורו של אברהם חיים, ומשה שלוש, בכורו של
יוסף אליהו. כשנודע שמשה עומד להתחתן, ואילו מרקו הבוגר ממנו טרם מצא לו אישה, נבנו עבור
בני הדודים בתים זהים לחלוטין, למען שלום-בית. הבתים גם שימשו כמעין הדגמה לשימושים
השונים בחומרי הבניין המגוונים שיוצרו במפעל האחים שלוש. בלוקים, שבלונות, קשתות..הבתים
התאומים שלוש במה עבור שני בניו.
קולנוע עדן – לילנבלום 24
מחוץ לשכונה, בכוונה. רוצים אולם תרבות. אף אחד לא רוצה שיהיה בתחומו למרות שכולם רצו בו.
קם בין תל אביב לנוה צדק ב1913.

השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן