סיורים עירוניים תל אביביים בעקבות הבהאוס ובסיגנון האקלקטי.

סיורים מודרכים לקבוצות בתל אביב, היסטוריה וגיאוגרפיה של תל אביב, סיור שווקים וטעימות בתל אביב, סיורים וטיולים מזמרים בתל אביב, סיור ספרותי תל אביבי, סיורים אקלקטיים משלבים בתל אביב, סיורים בדרום תל אביב, סיור במרכז החדש של תל אביב.

למה שימור – כי לכול עיר יש סיפור – תל אביב לא קמה מהחולות אט שמא כן – המייסדים הקימו 11 שכונות – ציר ליד תחנת הרכבת מרכז השכונה גימנסיה הרצליה .שכונה ראשונה מגרשים מסודרים . תשתיות מתוכננות עירוניות .רחוב הרצל כדוגמא בתים בני קומה אחת במרכז המגרש סביב גינה, במהלך השנים נוספה עוד קומה ואף יותר . סיפור הריסת הגימנסיה הרצליה בשנת 1959 ועליית התודעה לשימור .

הפניה ל פ ט ר י ק – ג ד ס מטעם השלטונות הבריטיים.
העיר תל אביב חלקה בנויה כדי לתכנן הוא מתכנן את החלק המרכזי עד הירקון – בשנות העשרים אושרה בשנת 1938 . הגדרה של הצירים הראשים . כיכר צינה
הבימה
המהותי ביותר הגדרה של הבלוק המגורים . שדרות בן גוריון . כמעט כול בלוק גינת כיס שעם השנים הפכו הגינות לבלוקים.
הגדרת השדרות והמרקם של פטריק גדס אחד הערכים זה התכנון האורבני ואדריכלות בינלאומית.

בשנות ה-30 נבנית כעיר של קופסא לבנה . ערבי כול קיר עבה ונושא המודרני קונסטרוקציה מבטון קירות מילואות.
אדריכלות בינלאומית -חזית חופשית
מבנה עמודים מתפנה שטח קרקע חלק מביטוי המודרניזים
חלון סרט, בין 5 הנקודות של קורבוזייה.
התאמה לארץ . באקלקטית צר וארוך סימטרית ברורה כניסה ראשית .
לעומת הא סימטרי -הבינלאומי מאופיין
באופקיות גם מודרני
ו ה ת נ ו ע ה – אופקיות .
ג ד ס – דיבר על גינה וחשיבות העצים ובוסתן . הוא לא ירד לפרטים רק בתכנון המגרשים .
דני קראוון ועוד ביקשו להיות חלק מאונסקו. 2003 מוכרזת שכזו
בצפון ארלוזורוב
במערב רחוב הירקון
באזור רחוב החשמל . אזור ההכרזה : יש לו שתי היררכיות אזור סי – ביאליק
אזור אה ובי – רוטשילד ,
אזור ההכרזה לא ניתן לבנות מגדלים

1. העיר לבנה מהווה סינתזה של אדריכלות ותכנון ערים .
2. יש רחובות שכמעט כול המבנים לשימור .
3. מדובר על רקמת המבנים האורבניים .איך מאפשרים שימור – 1200 מבנים . 900 מבנים ניתן להוסיף קומות בגלל ערכי המבנה לפי קריטריונים איכות , מיקום כמה מבנים כאלה נותרו של אותו אדריכל האם הוא פורץ דרך לפי זה לא ניתן להוסיף עליהם זכויות ( קומות) . השאר לא ניתן .
4. בתכנית השימור באתר יש הרבה אינפורמציה שיכולה לסייע .
5. קרן הסכמי השימור .
6. ש י מ ו ר : יש מנעד רחב של תוספות מי עושה את זה תפיסה אתית . לדוגמא אלנבי 19 אקלקטית.
7. ונחלת בנימין 41 תוספת 2 קומות בנסיגה היה לו חשוב להנכיח את הבניין ההסטורי . יש נבחרת אדריכלי שימור
   9.רוטשילד 18-20 החזית נשמרת גם הפרצלציה .
8. פורצי דרך רוטשילד 84 הוא בית אנג’ל פעם ראשון המבנה עלה על עמודים . יצר משב רוח עמוק יותר . שינה את פני תל אביב . מתבסס על עקרונות תכנון של קורבוזייה.
9. יהודה הלוי 16 שנוי במחלוקת מותירה בנין הסטורי ללא שינוי והבחנה ברורה בין הישן לחדש . שנים ראשונות לשמור על גוף יותר גדול עם תוספת על הגג שונה לחלוטין
10. בית חרושת לודג׳יה- רחוב נחמני .
11. רחוב הרכבת 16
12. רחוב זמנהוף 34 קופח מיתולוגית חלק ניכר נשאר . חזית קדמית תמיד נשארת . הרס חלקים אחוריים השחזור בהתאם לפרטים המקוריים.לדוגמא נכון לשמר אותנתיות של מדרגות מעקה פרזול מקורי מאשר חדש שמשמר את המראה המקורי.
13. א ק ל ק ט י – שנות ה20
14. שנות ה30
15. שנות ה50 ברוטליסטי ( באר שבע הוכתרה ככזו) בתל אביב יש מקבץ חשוב ברוטליסטי . לאחר קום המדינה מוסדות חינוך בתי חולים.
16. המקפצה ב קאונטרי גלילות שנותרה בישראל .
17. ברוטליסטית – תפיסה אדריכלית .
18. ב נ ק החקלאות החשמונאים פינת קרבילך ישומר בכול החזיתות .
19. סגנון פוסט מודרניסטים סוף שנות ה70 . בית הכנסת באוניהרביטת תל אביב.
20. מתחמים עירוניים חשובים חצי האי ה ירקוני שפך הירקון
21. סיפור המכביה הראשונה בתל אביב.
22. יריד המזרח מתחם התערוכות .
23. באתר העירוני על
24. מ בנה תוצרת הארץ .
25. ביהכ אסותא בנין הסטורי לצידו מגדל התחדשות המרחב
26. תחנת כח רידינג טכנולוגיות משתנות . איך משמישים ומשמרים את הנרטיב ההסטורי.
27. פלורנטין – בלוקים עירונים חשוב החזית, חזית רציפה אין גינה .
28. הרצל 100
29. השוק 21
30. בתי מלון מבנים נחשקים נחמני ליליינבלום סתאי נורדאו פלטין מלון ירושלים בדריסקו״.
31. ב ת י – ב א ר – ביארות פזורים במרחב בעיקר בדרום מבריכת אגירה להסבה למבנה כמו סאלמה-6-8
32. לאחרונה על עצים, יש לו ערך , מחקר גוונים בתא החומריות שלה .
33. מחקר מיפוי גינות גדס .
34. ב י ת – ל י ב ל י נ ג – לכול תכנית אורבנית תשתית חלק מסיפור גדול יותר קשור להשפעות מחול – מצב מצב טכנולוגי .

1909 אחוזת בית – 11 שכונות לפני יהודים וערבים יוצאים מהחומות המתפוררות ויוצאים צפונה יהודים ומקימים את נווה צדק ואחוזת בית.

בנווה צדק וכרם התימנים לא היה תכנון ,עד שהגיע החזון מראייה עתידית לעיר עברית השכונות חברו לעיר והוקמו 66 מגרשים באחוזת בית תל אביב..

בשנות השבעים והשמונים(70/80) עזבו צעירים רבים את תל אביב ותל אביב החלה מזדקנת, עירית תל אביב החלה לעודד אמנים וצעירים לעבור לדרום תל אביב ומרכזה, ולקראת שנות ה2000 תל אביב התחזקה מאוד ו"הצעירה" את עצמה, הבתים החלו משתפצים ומשומרים, תמ"א 38 החשובה ששינתה אט אט את פני תל אביב, בתים רבים נכנסו לשימור ואף "שימור מחמיר" בעזרתו הרבה בתחילה של האמן דני קרוואן- "העיר הלבנה" מטעם אונסק"ו משנת 2003.

"ניוד זכויות" כמו הבית היפהפה ברוטשילד 22 בתל אביב של רשת פתאל.


ב י ת – כ נ ס ת – האוסטין החסידי, הבניין בבעלות הראשונית של בן ציון עבר כמה ידיים, ישנה גינה מאחורי בית הכנסת והוקמה ואף בריכת נוי גדולה,הבנין והשטח היה בבעלות של משפחת ישמאעלוב אפרים. הרב מהאוסטין גר בדמי מפתח פתח בית הכנסת בסלון שהפך לבית הכנסת ,הבנין לא הוכרז כבית כנסת כשהוא נפטר שהפך בית החסידות הבעלים מחליטים לבנות בניין והבנין הוכנס לרשימת שימור , חלק ממבני "מאה שערים" וכרם התימנים קיבלו "ניוד זכויות" והטבות עם התפתחות המקום והמבנה

תל אביב מתפתחת בהמשך "כעיר גנים" ויש חשיבות לירוק וגינות באמצע העיר,

הבית ברחוב הס 21 פינת אידלסון של האדריכל ריכרד קאופמן עשה תכנון בנין עיר נבנה כווילה עירונית . הבית ברחוב אידלסון פינת הס משמש משפחה אחת עם שני פסלי קדישמן בגינה . כבר לא בונים קוביה בנוי מכמה נפחים חלון טרמומטר חלון חלקם נפתחים האנכי של חדר המדרגות . הפתחים מכניסים אור טבעי אוויר טבעי
למעלה ולמטה יניקה . מדליקים אור והאור מאיר גם את הרחוב התל אביבי.
עניין האוניה מרפסות עגולות .
הסיגנון ה ב י נ ל א ו מ י – בעקבות עליה גדולה של אדריכלים שלמדו את הסיגנון הבינלאומי ותת מחלקה שלו הבאוהוס התאימות האדריכלים בתל אביב וחיפה, האקלים בישראל דורש יותר פתחים, גודל חלונות קצת פחות חשוב, יהירות ועצירות, הטרמומטר שיכניס ויוציא אור החוצה לרחוב.

בית ליבלינג- מרכז העיר הלבנה של תל אביב.

הצורה הולכת בהתאם לתפקוד המבנה, א ר י ה – ש ר ו ן – פרוייקטים למגורים בגרמניה ואירופה . מתחם ב ר נ א ו
ב ה ו – ל ב נ ו ת .
(ליבלינג האוס מומלץ להקשיב)
ה א ו פ ק י ו ת – חדרה לכול התחומים ,האופציות אב טיפוס לשימור מחמיר . ה א ו פ ק י ו ת – חדר לתפיסות עיצוב – בא לדבר על ראיית שמסתכלת קדימה ורחוק .
כאן שלד אחד בטון מזויין, מארגנים את החללים . בבית ליבלינג אין תלות יכולים לייצר חוסר סימטריה . למה זה טוב ? בית גודסמן בהמשך לחשוב אופקית תא שדרה חופש – שרת נושא אקלימי מרפסות סרט ״- אפשרו להכניס בריזה ד ב – כ ר מ י – אדריכל מקסמו כמות האויר . לכן המרפסות צרות עם ס י נ ר – אפקט ברנולי . בדירה יצרו מעברים עגולים והאויר שנכנס ממשיך במסדרון .

התייעלות אנרגטית .
דב כרמי חתן פרס ישראל דברים שאפיינו עבודה שלו הוא התחנך בבלגיה שילב הנדסה ואדריכלות ולא התחנך בגרמניה . הראייה שלו מבוססת על שימוש נכון בטכנולוגיה תפקוד נכון יותר של המבנה . הצורה עוקבת אחר התפקוד באנגלית …..
אנתיזה המבנה ליד ובסיגנון הבינלאומי השאירו רק את החשובים,העיר הלבנה לא הלובן אלא נ ק י ו ן – צ ו ר נ י
הדבר השני שאפיין את כרמי – אופקיות . היה לו חשוב לעשות הבחנה מבחוץ ומפנים . כניסה אורכית בעיצוב . שם לב להבחנה ,מכניס אותנו במין טקס . מתקיים כאן דיאלוג בין הפנים לחוץ ופטריק גדס המתכנן העירוני נקרא ע״י דיזינגוף שיתכנן כעיר ושישתמש במשאבי טבע לא עם הגב לים . כניסה לרחובות שואבות האנרגיה מהים ,עסק בקיימות שימוש במשאבים מי נגר וכו , פטריק גדס בשנות ה20 ראה בעיניו את העיר המתפתחת . היראכיה מרחבית מרחוב ראשי לרחובות משניים ומשם לכניסות צרות ומצד מסחר מאידך לאפשר מגורים שקטים .
סביב כול בניין יש 4 רצועות גינון שיש לה תפקיד גינת שמש בקדמת הבית הפיקוסים שעוטפים השערים . להולכי רגל יכלו ליהנות מבחוץ בצידי הבית וצמחי תועלת הפרדה בין הבניינים ,חלחול מי גשמים לאדמה וליצור גבולות טבעיים בין המגרשים . באירופה שימור חום כאן לקרר .
בגינה האחורית היו עצי פרי צמחי תבלין לטובת דיירי הבית שילמדו חקלאות בקטנה איך אפשר לקיים משק קטן . נענע לואיזה יש כאן משהו תרבותי עמוק . לאפשר טבע עירוני ונושא האקלימי עקרונות היררכיה של רחובות .
הגבולות של הסיגנון הבינלאומי-
רחוב נחמני דרום , בן גוריון בצפון,הירקון ממערב ורחוב יהודה הלוי ורחוב אבן גבירול ממזרח.
בהשראת גדס כול המדינה הושפעה יד אליהו רמת אביב

פטריק גדס דגל להתחיל מהים ויצר רחובות אורכיים .
רחובות לא מומשו .
הסיגנון האקלקטיב קדם לבינלאומי ובשנת 1931 הפסיקו לבנות בסיגנון האקלקטיואף חלק הרסו.