"מדריך טיולים ומורה דרך בבנימינה מושבת הוורדים והשושנים".
עוד מאמרים ורעיונות באתריי www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com
טיולים סיורים וגיבושים מודרכים לקבוצות גופים וחוגי מטיילים בעקבות אהוד מנור בבנימינה ובעקבות מייסדים ראשונים בבנימינה. סיורים וגיבושים בבנימינה מבית הספר הראשון של בנימינה,"סיור בעיגול" של בנימינה בבית הכנסת "תפארת בנימין" בית הכנסת הגדול והראשון, סיור בבית ומגדל הנוטרים, כן יד לבנים ואנדרטת הנופלים, בית הראשונים של בנימינה, סיור ברחוב המייסדים ובו שפע ההתחלות של המושבה בנימינה. סיור ברחוב האיכר ובו בתי בנימינה הוותיקים לצד חדשים, סיור ברחוב המייסדים ושדרות הדקלים, סיור בשכונת "גבעת הפועל" , ביקור מחוץ לבית ילדותו של אהוד מנור ברחוב השניים, נשיר את שירי אהוד מנור הבית ליד המסילה, בשנה הבאה נשב על המרפסת, נמשיך לגן שבעת המינים ונסיים בבית העלמין של בנימינה ונשיר את "אין לי ארץ אחרת" מול קברו של אהוד מנור עם הרחבה על אופי שיריו, אופיו המיוחד, כתיבתו המיוחדת ופעילותו רחבת הידיים.
סיור מודרך בעיגול של בנימינה, רחוב האיכר, הזית והדקלים הקליפורניים בואכה שכונת "גבעת הפועל" לרחוב הרופא ורחוב השניים בו גר אהוד מנור.
החיבור בין מתי כספי לאהוד מנור נחשב לאחד הפרקים המפוארים והמשמעותיים ביותר בתולדות המוזיקה הישראלית. זה לא היה רק שיתוף פעולה בין מלחין לכותב, אלא מיזוג נדיר של שתי שפות אמנותיות שהשלימו זו את זו ברמה כמעט טלפתית. להלן כמה היבטים מרכזיים המאפיינים את המקצועיות והדינמיקה של הצמד:
1. השילוב בין מורכבות מוזיקלית לפשטות אנושית
הייחודיות של מתי כספי מתבטאת ביכולתו להלחין הרמוניות מורכבות מאוד, השואבות מהרנסאנס, מוזיקה ברזילאית וג'אז. אהוד מנור ידע "לתרגם" את המורכבות הזו לרגש נגיש.
הדיוק: כספי ידוע כמלחין שלא מוותר על אף תו, ומנור היה מהכותבים הבודדים שיכלו להלביש מילים על משקלים א-סימטריים ומקצבים משתנים (כמו בשיר "לא ידעתי שתלכי ממני") מבלי שהטקסט יישמע מאולץ.
2. "ימי בנימינה" – כרוניקה של מקום וזמן
אחד השיאים המקצועיים שלהם הוא היכולת להפוך זיכרונות אישיים לחוויות לאומיות. מנור הביא את נופי ילדותו בבנימינה, וכספי העניק להם מעטפת מוזיקלית נוסטלגית אך מתוחכמת.
- שירים כמו "ימי בנימינה" או "מקום לדאגה" מדגימים כיצד המקצועיות של כספי בעיבוד (שימוש בגיטרות אקוסטיות לצד כלי נשיפה עדינים) שירתה את הנרטיב הסיפורי של מנור.
3. הומור ושעשוע אינטלקטואלי
לצד השירים העמוקים, השניים חלקו צד הומוריסטי ושנון. מתי כספי, המוכר בדמותו הרצינית ("הפנים החתומות"), מצא במנור פרטנר למשחקי מילים ושעשוע.
האלבום "צד נוסף" (שירי ילדים) והשיר "סטירה" הם דוגמאות לשימוש המקצועי שלהם בהומור יבש ומוזיקליות מתפרצת, שמוכיחים שמקצועיות לא חייבת לבוא על חשבון קלילות
4. שיטת העבודה: המנגינה קודמת למילה
ברוב המקרים, כספי היה מלחין את המנגינה תחילה ושולח אותה למנור. אהוד מנור העיד לא פעם שהמנגינות של כספי היו כל כך "מלאות" וברורות, שהן פשוט הכתיבו לו את המילים.
- מנור תיאר את כספי כ"אדריכל של צלילים", והוא עצמו שימש כמעצב הפנים שהופך את המבנה לבית חם.
יצירות מופת בולטות של השניים:
| שיר | מאפיין בולט |
| "סליחה" | פשטות הרמונית וטקסט חשוף ומרגש. |
| "הנה הנה" | קצב ברזילאי סוחף עם ליריקה אופטימית. |
| "מישהו" | המנון של זיכרון שהפך לאחד השירים המושמעים ביותר בישראל. |
| "בואי כלה" | עיבוד מופתי לטקסט של לאה גולדברג (שמנור עודד את כספי להלחין). |
החיבור ביניהם יצר קנון של מוזיקה שהיא מצד אחד "גבוהה" ומלומדת, ומצד שני חודרת ישירות ללב. מתי כספי הביא את הדייקנות המוחלטת והווירטואוזיות, ואהוד מנור הביא את החמלה, הגעגוע והישראליות.
האם תרצה שאפרט על אלבום ספציפי שלהם או על הדרך שבה כספי עיבד מוזיקלית שיר מסוים של מנור?
אם נצטרך לבחור אלבום אחד שמזקק את המקצועיות של השניים לכדי שלמות, כדאי להתמקד באלבום "מתי כספי" (המוכר כ"אלבום הפעמון" מ-1976). שם מופיע השיר "ברית עולם", שנחשב לאחת מפסגות היצירה הישראלית בכל הזמנים. להלן ניתוח של המקצועיות המוזיקלית של כספי בחיבור לטקסט של מנור בשיר הזה:
"ברית עולם": אדריכלות של רגש
השיר הזה הוא שיעור מאלף באיך מלחין בונה מתח ושחרור סביב טקסט אינטימי.
- המבנה ההרמוני: כספי משתמש במהלך הרמוני שמתחיל ברוגע ומטפס בהדרגה. העיבוד כולל שימוש בכלי נשיפה מעץ ובפסנתר שיוצרים תחושה של "זריחה". המקצועיות שלו מתבטאת בכך שלמרות שהשיר מורכב מאוד מבחינת אקורדים, הוא נשמע לאוזן כבלדה פשוטה ומרגשת.
- הדיוק של מנור: אהוד מנור כתב כאן טקסט שמתאר התמסרות מוחלטת ("עוד מעט כמעט אנו גוף אחד"). המילים של מנור מתיישבות בדיוק על ה"נשימות" של המלודיה של כספי. בשורה "בואי בואי כלה", כספי בחר בלחן שמרגיש כמו הזמנה עדינה, כמעט לחישה מוזיקלית.
מאפייני העיבוד של כספי לשירי מנור.
כספי לא רק הלחין, הוא היה המעבד של כמעט כל השירים. המקצועיות שלו בעיבוד התבטאה ב:
- רב-שכבתיות: הוא ידע לשלב אלמנטים של מוזיקה קלאסית (כמו בשימוש בצ'לו ב**"סליחה"**) יחד עם מקצבים דרום-אמריקאיים. 2.הגשת השיר (Phrasing): כספי, כזמר, מגיש את הטקסטים של מנור בדיוק פנומנלי. הוא לא "צועק" את הרגש, אלא נותן למילים וללחן לעשות את העבודה. ב**"מקום לדאגה"**, העיבוד הכבד והעמוק נותן משקל לכל מילה של מנור על ה"עננה" וה"שמיים".
- שימוש בכלי נגינה כדמויות: בשיריהם המשותפים, הגיטרה האקוסטית של כספי היא לעיתים קרובות דמות נוספת בשיר, שמגיבה למילים של מנור ב"שאלות ותשובות" מוזיקליות.
הצמד כ"מעבדה" של מוזיקה
מנור וכספי עבדו לעיתים קרובות בשיטה של "הזמנה". מנור היה אומר לכספי: "אני צריך שיר בסגנון מסוים", וכספי היה חוזר עם יצירה מוגמרת ומורכבת. השיר "הנה הנה" הוא דוגמה למקצועיות קצבית – היכולת לקחת טקסט קצר של מנור ולהפוך אותו לחגיגה של כלי הקשה ופסנתר קצבי, בלי לאבד את המשמעות של המילים.
סיורים וטיולים במושבה הוורדים בנימינה בי בנות בוני ומקימי מייסדי המושבה בנימינה
עוד לקריאה – מאמרים- חומר מקצועי תיירותי עד טיול וסיור www.siyuerboutiqe.com www.efitours.co.il