סיורים מודרכים לקבוצות בתל אביב יפו , ירושלים, זכרון יעקב עכו חיפה

"סיור יום האישה ביפו בעקבות נשים יפואיות מובילות".

"ימי גיבוש צוותיים וטיולים ביפו העתיקה ועג'מי".

"נשים יפואיות" ציוניות פורצות דרך.. נתחיל בדמות המיתולוגית של אנדרומדה מהפולקלור היווני, נמשיך עם דמותה וסיפורה של טביתא בעולם הנוצרי וקשר ליפו וראשית הנצרות.

רחל המשוררת ביפו- נסיעת תענוגות שהתחלפה במסע ציוני ספרותי והכל החל ביפו.

רופאת הנשים הראשונה של יפו ד"ר סוניה אלכסנדרה בלקינד, מסנט פטרסבורג לראשון לציון ומיפו לבזל ופאריס וחזרה ליפו…. הנרייטה סולד מבקרת ביפו ומבקשת לעזור ליהודי יפו בהקמת בית חולים ותזרים מזומנים ולאחר ימים תרפא ותעבוד בבית חולים "שער ציון" הרופאה הראשונה של יפו דוקטור אלכסנדרה בלקינד .
המיילדת הראשונה של יפו היא אולגה חנקין ופעילותה הציונית נדלנ"ית.

אילנה גור האמנית- דמות מופת באמנות רב תחומית, מהנשים הראשונות שלא ויתרו על יפו וקבעה את ביתה בעיר העתיקה של יפו..

"סרוריכה" אשתו של ישראל סרור והאמא של העולים בחאן מנולי, האישהשדאגה לבריאותם של עולי העליה הראשונה והשניה, רבקה רחל כהן ניהלה באופן מעשי את חאן מנולי בשוק היווני/ פשפשים של יפו.

"ממורה לצרפתית לרופאת נשים ראשונה ביפו ובישראל"(סיור של איכות ליום האישה ובכלל)

דוקטור סוניה אלכסנדרה בלקינד היא נצר למשפחה מייסדים חשובה בעליה הראשונה והיו ממקימי ראשון לציון, האב מאיר והאמא שפרה שדיברה עם ילדיה בעברית, מה שלא היה נהוג באותם ימים…
לאלכסנדרה(סוניה) הקטנה היו שני אחים ישראל ושמשון ושתי אחיות- אולגה הגדולה ופאניה…

סוניה אלכסנדרה מלמדת צרפתית ואולי גם עברית בבית הספר העברי בנווה צדק(היום תיאטרון נוטה צדק) עוד בשנת 1889, המצב קשה מאוד ועם בעיות בריאות רבות אלכסנדרה מחליטה ללמוד רפואה בז'נווה שוויץ בשנת 1898 וכשסיימה עוברת לפריז בשנת 1905 להשתלמות ברפואת נשים ובשנת 1907 עולה הרופאה מומחית לארץ ישראל וליפו.
ד"ר סוניה אלכסנדרה בלקינד מועסקת בבית חולים יהודי ביפו והוא "שער ציון השוכן לו בשכונת מנשייה יפו..

בספרם של פרופסור שפרה שוורץ ופרופסור ציפורה שחורי רובין נאמר:

העסקתה של ד"ר בלקינד כרופאה מן המניין בסגל בית החולים היוותה תקדים במציאות הארץ-ישראלית השמרנית. הצטרפותה של רופאה ראשונה לצוות הגברי של המוסד פרצה דרך להעסקתן של רופאות נוספות. מהלך זה התבקש בהתחשב באוכלוסייה הפונה לבית החולים, שבחלקה הגדול כללה נשים ומטעמים של צניעות הסתייגו מפנייה לרופא […] נוכחותן של שתי רופאות הנשים בסגל הרופאים של בית החולים [הרופאה השנייה: בת שבע יוניס-גוטמן] תרמה להתפתחותה של המחלקה הגינקולוגית, שכן נשים מיפו ומסביבותיה, בעיקר נשים ערביות, החלו לפקוד את המוסד".

בזמן מלחמת העולם הראשונה דוקטור אלכסנדרה בלקינד מגורשת מתל אביב כמו רוב תושבי תל אביב ומטפלת ביהודים בכפר סבא ובמושבות השרון, שומרון והגליל.
לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה נעצרה ד"ר סוניה אלכסנדרה על ידי התורכים בדמשק לחשד בריגול, לאחר זמן קצר שוחררה לביתה בתל אביב

דוקטור סוניה אלכסנדרה בלקינד הייתה רופאת הנשים הראשונה ביפו ובישראל בכלל, לאחר מספר שנים תגיע ד"ר בת שבע יוניס ותהיה לרופאת הנשים הראשונה בתל אביב וגם תעבוד יחד עם ד"ר אלכסנדרה בלקינד בבית החולים "שער ציון". לאחר מלחמת העולם הראשונה בונה אלכסנדרה בית דתי קומות "בים החולות" בקצה אלנבי מול הים. בקומה העליונה יגורו ד"ר אלכסנדרה בלקינד ובעלה מנדל חנקין(אחיו של יהושע חנקין)
ובקומה הראשונה אחותה אולגה חנקין ויהושע חנקין..

דוקטור סוניה אלכסנדרה בלקינד בהיותה רופאה עברייה מובילה גרמה לשינויים והתפתחות רפואת הנשים והתינוקות ביפו ולאחר ימים בתל אביב..אלכסנדרה נבחרה לחברת כבוד בהר"י(הסתדרות רפואה ישראלית) ודאגה "לבית מנוחה" בראשון לציון למען רופאים שהזדקנו.
###########################

הנרייטה סאלד-"אם הישוב" – מבולטימור וניו יורק ליפו העתיקה והחדשה.


"המאמא תרזה" של הציונות, אשת החמלה והחסד והרשימה עוד ארוכה ..רבת פנים ורבת פעלים.

בת לרב בנימין סאלד יוצא הונגריה שעלה בזמנים רגועים ישר ללשכת הרב של בולטימור.
הנרייטה הייתה צמודה לאביה שלמה ובהיותו רב נמל בולטימור מקבל את יהודי "סופות בנגב" שעברו פוגרומים בשנת 1881-82 ומי נמצאת לידו הרבה? הנרייטה , אשר סופגת את אהבת האדם מאביה…
הנרייטה סאלד דואגת לעולים החדשים ואף מלמדת אותם אנגלית למען ישתלבו בחיי היום יום.
אחד משמות הכינוי שלה "שולמית" מלשון שלום או שולם(ירושלים)וזה מבטא את הכיוון הציוני שלה..
הנרייטה סאלד הייתה מזכירת "חברת ציון" של המהגרים היהודים ובהמשך מזכירה ולמעשה מנהלת בפועל אך לא יכתבו "מנהלת" (לא נתנו מספיק הערכה לנשים בימים עברו)

לאחר שסעדה את אביה שבע שנים ואף את אחותה אדל שנפטרה בגיל צעיר(עוד שתי אחיות נפטרו ממחלות מה שישפיעו על החלטותיה התמיכה רפואית ענקית). לאחר שסעדה את אביה שבע שנים ואף את אחותה אדל שנפטרה בגיל צעיר(עוד שתי אחיות נפטרו ממחלות מה שישפיעו על החלטותיה התמיכה רפואית ענקית).
הנרייטה לומדת במכון its בניהולו של זלמן שניאור שכטר בבית מדרש קונסרבטיבי ומלכתחילה הבינה הנרייטה כי תוכל ללמוד אך לא לקבל תעודה…הנרייטה כתבה וערכה את ספרי פרופסור לואיס לוי גינצבורג שהיו מעין זוג, קנה מתנות, כותב לה מכתבים גם מעבר לאוקיינוס.
לאחר שפרופסור לוי סועד את אביו באנטוורפן ומגיע לניו יורק, הייתה בטוחה שיוציא טבעת ויבקש את ידה…ואז הפרופסור אומר להנריאטה שתאחל לו מזל טוב הוא מתארס אל לא איתה, ארוסתו הייתה צעירה בת ה 22 והנריאטה הייתה בת 42 ומבוגרת ב 13 שנים . הנרייטה איבדה את אפשרות הראייה למספר שנים ורק לאחר שיצאה מהדיכאון של נטישת בחיר ליבה פרופסור לוי גינצבורג חוזרת לעצמה, רואה ועוד איך רואה מאמריקה ועד ארץ ישראל. בשנת 1909 עולה לארץ ישראל, נרעשת ונרגשת מפעילות עולי העליה השניה במושבות אך מזדעזעת מהעוני, הדלות והעדר רפואה נאותה בארץ מוכת מלריה.

הנרייטה כתבה לאחר המסע לארץ ישראל:

היו שהזהירו אותי שלא לקיים את המסע לארץ ישראל. היו שאמרו: 'את תתאכזבי,' היו שאמרו: 'כשתגיעי לציון, תחדלי להיות ציונית.' ובאמת הרבה ראיתי שם, בעיקר ביפו ובירושלים, שעשוי לעורר תגובה של דחייה, אפילו בכי. אבל זכיתי לראות גם את מפעלם של המתיישבים החדשים, החלוצים במושבות, בגליל ובשרון. נסענו בעגלה בדרכי הארץ. ראינו את הנופים מקרוב והתחככנו באנשים. ואני אומרת לכם, שהאנשים האלה מילאו אותי אנרגיה. לא, לא חזרתי פחות ציונית ממה שיצאתי, להפך. נכון, היום אני יודעת שהציונות היא מטרה הרבה יותר קשה להגשמה ממה ששיערתי לפני המסע הזה. אבל היום אני משוכנעת יותר מתמיד: או ציונות או לא כלום; או ציונות או כליה על העם היהודי.

בשנת 1912 מקימה הנרייטה בעזרת כספי " ההוצאה לאור" מרפאה ראשונה עם שתי אחיות שטיפלו ב 2500 מטופלים,הגעה של ציוד רפואי רב ותרופות ולמעשה הקמתה של "אירגון נשות הדסה"….
בשנת 1918 מגיעים 45 רופאים ואחיות, 400 טון אספקה של ציוד רפואי….
בתחילת שנות השלושים ד"ר חיים ויצמן ממנה את הנרייטה סולד בקבלת ילדים ונערים מגרמניה לישראל עם עליית הנאצים לשלטון ודאגה באופן אישי לאלפי ילדים, הייתה מראיינת אותם לאחר קבלתם בנמל יפו או חיפה ומה רצונם בלימודי קודש ודת או בית ספר חילוני ומפנה למקום אשר ביקשו ורצו הנוער העולה.

הנרייטה סולד עם אם הישוב עם קבלת הנוער בארץ והאחראית בפועל על העלאת נוער היהודי מגרמניה ומרכז אירופה היית רחה פראייר(שוויצר ברווקותה)… בשנות השלושים מקימה הנרייטה סולד לשכות סעד ובזכותה בגללה אנו מדינת סעד העוזרת לחלש(לא מספיק)

אישה קטנה אחת וכל כך הרבה פעילויות למען העם היושב בציון(וגם בגולה) וכפי שאמרה הנרייטה סולד על עצם פעילותה-נחישות, כושר אירגון וחוש צדק מפותח אך…פעם אמרה בשקט, הלוואי והיה לי ילד משל עצמי.

הידעתם שיום פטירתה הוא ל שבט ותקנו את יום האישה(היום יום המשפחה) בתאריך 8/3 שהוא מקביל ליום פטירתה, את הנרייטה סאלד הנני משל בסיור נשים ביפו ליום האישה או בכלל בעקבות נשים חזקות מייסדות מובילות בישוב העברי.

השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן