טיול מודרך בבקעת הירדן ביריחו ובאתרי יריחו.
יריחו במקורות התנ"ך, יריחו של הורדוס וארמונות החורף של הורדוס ומלכי החשמונאים, סיור מודרך בתל יריחו-החלקלקה, המעיין שהיה מתחת למגדל יריחו, ארמונות הישאם המפוארים מתקופת האסלאם הקדומה ובו פסיפסים מרהיבים, בית מרחץ, לטרינות, נימפאונים , מסגד עתיק יומין, בית הכנסת העתיק של יריחו.
מעיין אלישע ליד תל יריחו הקדוש בעולם הנוצרי אורתודוקסי ובעיקר לכנסיה האתיופית ובו גן יפהפה.@@
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
העיר יריחו – הסיפור שלא הכרתם – ביקור נדיר בפנים – חלק א' – שלום על ישראל
""
"זאת חנוכה" שמח לכולם! "יריחו" העיר שנמצאת ממש לידינו כשאנחנו עוברים בכביש הבקעה, אבל בתודעה נמצאת מעבר לערי החושך..מוזמנים לצלול איתי כאן דרך הפינות לביקור הסטורי מיוחד בתוככי העיר ונבכיה הלא מוכרים לישראלים, והיום אנחנו עם פינה על בית הכנסת שלום על ישראל
רק רגע. בית כנסת? בעיר הערבית יריחו? בהחלט, ולא רק אחד אלא שניים! אבל על השני נדבר בהמשך.
אז לצד העיר הערבית יריחו, התגוררו בה גם יהודים לאורך השנים. הראשון שבנה אותה משיממונה היה "חיאל בית האלי" כפי שמסופר במקורות, בחור מבית אל.
אבל לאורך השנים הגיעו כנראה עוד ועוד יהודים לשבת בה ביריחו.
בית הכנסת ביריחו מתוארך לסביבות המאה השביעית לספירה (קיימות גם דעות נוספות), ונמצא על ידי חוקר בריטי בשנות ה-30 של המאה שעברה.
את השם "שלום על ישראל" לא העניקו לו כנראה מתפלליו המקוריים, אלא דווקא בדורנו לאור הפסיפס הגדול שנמצא במרכזו, ולמעשה הוא הממצא הכמעט יחיד כיום בבית הכנסת.
במרכז הפסיפס ניתן לראות עיגול ובתוכו המילים (בעברית כמו שלנו, רק בת 1400 שנים) "שלום על ישראל" (שצוטטו מתוך ספר תהילים) ולצידן מנורה, שופר ומה שנראה כמו ארבעת המינים.
לצד העיגול המרכזי בפסיפס, ניתן לראות צורות גיאומטריות שונות: "לבבות" בגוונים שונים, ריבועים, זמורות ועוד..
במקום נמצאה גם כתובת הקדשה (ממש כמו שבימינו מקדישים רהיטים וחפצים לבית הכנסת) עם הכיתוב בארמית (באותיות עבריות) שמתורגם בשפה חופשית ל: זכורים לטוב כל בני הקהילה שתרמו לטובת הקמת הפסיפס בסיוע ריבונו של עולם ויכתבו בספר הצדיקים" וכו'
מה שמעניין בפסיפס המקומי הוא שאין עליו כלל ציורי בעלי חיים / דמויות, כפי שמורה ההלכה באופן פשוט. זה בולט במיוחד לאור העובדה שבבית הכנסת השני בעיר, נמצאו בדיוק דמויות כאלו…(אבל על זה כבר, בפינה הבאה)
בית הכנסת עבר הרבה גלגולים בדור שלנו, על גביו נבנה בית, ובהמשך הוא נרכש ונכנסה אליו ישיבה. השנים עברו ואוסלו עבר, ובמהלך האינתיפאדה השנייה, מחבלים שרפו את הישיבה אך לא הצליחו לפגוע בבית הכנסת…
כיום מתקיימות כניסות למקום מידי פעם בליווי צבאי מיוחד (אין אפשרות להגיע לבד, ובית הכנסת נעול כדי למנוע פגיעה בו)..
איך קוראים לבית הכנסת השני? איזה פסיפס מהמיתולוגיה היוונית מופיע בו? ומה קרה עם החומות של יריחו? בשביל זה תצטרכו לחכות לפינה הבאה:)
פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
העיר יריחו – הסיפור שלא הכרתם – ביקור נדיר בפנים – חלק ב' – מעיין אלישע
מעיין אלישע? אבל דיברנו על בית כנסת עם פסיפס מהמיתולוגיה! רק רגע…בשביל שיהיה אפשר להמשיך ולבקר בבית הכנסת של יריחו באחת הערים החמות ביותר בעולם, צריך רגע לעצור להפסקת מים, במעיין הראשי של העיר, מעיין אלישע…
לאורך השנים המעיין היה המעיין המרכזי של העיר יריחו, והספיקה שלו מגיעה לכ4.5 מליון קוב מים בשנה…המשמעות של זה בשטח היא בין 100-236 ליטר בכל שניה (תלוי עונה), חתיכת כמות..
שמו של המעיין נלקח מסיפורו של אלישע הנביא, יד ימינו וממשיכו של אליהו הנביא. לפי הסיפור בספר מלכים לאחר עלייתו של אליהו הנביא לשמיים, עשה דרכו אלישע אל העיר יריחו. בני המקום שהבינו שאדם גדול עומד בפניהם, ביקשו ממנו סיוע ניסי. "יש לנו מעיין שופע מים, אבל המים שלו לא טובים לשתיה, מה שהופך את המקום ללא ראוי להתיישבות".
אלישע ביקש צלוחית מלח, רוקן אותה לתוך מי המעיין ומאותו רגע, הומתקו מימיו, ממש עד ימינו. היו שניסו להסביר את הנס בצורה מדעית-פרקטית ואחת האפשרויות המעניינות שהוצעה, הייתה שבמעיין היו טפילים מזיקים לאדם שישבו על חלזונות שחיו במים. פיזור המלח במים הרג את החלזונות ועל הדרך גם את הטפילים המזיקים…
מי המעיין הובלו לאורך השנים באמות מים אל השדות המקיפים את העיר ואיפשרו למעשה את החיים במקום החם שאדמתו מלוחה. לימים אמות המים הפכו לצינורות בטון וברזל והזרמתם התייעלה.
לא רחוק מהמעיין, וגבוה ממקום נביעתו שוכנות שתי בריכות שאגרו את מימיו. רק רגע, אם הברכות גבוהות מהנביעה, איך הן מקבלות את מימיה? לאורך השנים הבינו שאם סותמים את יציאתם של המים בנביעה המוכרת, הם פורצים באיזור סמוך וגבוה יותר, בצורה הזו יכלו למלא את הבריכות, ומשם לפזר את המים לאיזורים נוספים…
כיום רוב המים נתפסים לטובת השקיה ושתייה, אך חלק קטן מהם מוזרמים אל תוך הגן הסמוך, זורמים ומספרים סיפורים על מים בעיר העתיקה בעולם, על נביאים ועל תקווה שכולנו נוכל לשכשכך רגלנו שם יום אחד:)
פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
העיר יריחו – הסיפור שלא הכרתם – ביקור נדיר בפנים – חלק ג' – בית הכנסת נערן
גברת חליפה בת רבי ספרה, לא מוכרת בדורנו, אבל כנראה שלאנשי יריחו במאה ה8 היא הייתה מוכרת כאישה אמידה, שכספה איפשר לה לתרום עבור בית הכנסת נערן כסף רב, ואולי את תשלום כל רצפת הפסיפס, שלצידו היא הונצחה בכתובת מיוחדת, ששוכנת כיום במוזיאון השומרוני הטוב בכביש ירושלים-יריחו…
אבל מה הוא אותו פסיפס שלצידו היא מונצחת? מדובר על פסיפס מרשים שגודלו כ9X14 מ' אשר עיטר את רצפתו של בית כנסת מקומי בסביבות המאה ה-7 לספירה.
בשונה מהפסיפס השמרני בבית הכנסת "שלום על ישראל", בפסיפס הנוכחי בולט גלגל מזלות עם דמויות בעלי חיים ולצידם שמותיהם אשר כתובים בעברית שכל אחד מאיתנו יכול לקרוא. במרכז הגלגל ניצב, לא תאמינו, הליוס, אל השמש מהמיתולוגיה היוונית…
מה עושה הבחור הזה בליבו של בית כנסת? שאלה מצוינת, שההסבר ההגיוני ביותר הוא שבתקופה בה אנו עוסקים, במהלכה הסתובבו הפסיפסאים והציעו את ציוריהם בין בתי הכנסת ומוסדות הציבור, הייתה כבר פחות משיכה לתרבות הפגאנית של ריבוי אלילים כמוח שהייתה במאות השנים שלפני כן, ולכן זה כבר נתפס כאומנות יותר מאשר כזליגה לדת אחרת…יש עוד כמה הסברים אבל נשאיר לכם לשיעורי בית…
אבל רק רגע…איך התגלה בית הכנסת? במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהבריטים ישבו ב"קו העוג'ות בין העוג'ה של יריחו (נחל ייטב) לבין העוג'ה המערבית (נחל הירקון), הפגיזו אותם הטורקים. אחד מהפגזים נחת במקום וחשף את רצפת הפסיפס שנסתרה לאורך השנים תחת שכבות חול ואבנים.
נזירים מקומיים "עקצו" חתיכות מהפסיפס, ועם השנים הוא הלך ונשתכח. ב1970, 3 שנים אחרי שחרור יריחו והאיזור, אחד מהחיילים הישראליים שהיו במקום, החל לחפור לעצמו שוחה, ולהפתעתו הציצה אליו חתיכת פסיפס מתוך הקרקע…
מכאן החל תהליך חשיפה ושימור חלקי של בית הכנסת..רצפת הפסיפס כיום בשטח חסרה ברובה וגם מבנה בית הכנסת עצמו כמעט ולא נראה לעין, אבל אפשר לדמיין את הקהילה היהודית שישבה פה לפני כ1300 שנים, לצד צל עץ תמר, אור ירח, ופלג מים עשיר שזורם באיזור….
יריחו, עוד לא תמו כל פלאייך..עוד תל אחד יש לנו לסקור, בפינה אחרונה על העיר, אבל בשביל זה חבר'ה, צריך לחכות למחר…
פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
העיר יריחו – הסיפור שלא הכרתם – ביקור נדיר בפנים – חלק ד' ואחרון – תל יריחו
גולגלות? אמיתיות?? מתחת לרצפה? כן כן, זה באמת אחד הדברים שחשפה החוקרת קתלין קניון בתל יריחו.
הגולגלות מסוג "גולגלות מכוירות" היו חלק מפולחן דתי בתקופה הניאוליתית (כאן ספציפית סביב 7000 לפנה"ס בתיארוך המדעי), שבמסגרתו לאחר שהמת ובכן, מת, היו מנתקים את הגולגולת, ומקשטים אותה בעיטורים, צדפים ועוד וכך היו מקבלים דרישת שלום מזקני השבט;)
העיר יריחו שכפי שהזכרנו קיבלה את הכינוי "העיר הקדומה ביותר בעולם" (במובן של התיישבות עירונית), החלה את דרכה כנראה במישור שהיום שוכן עליו תל יריחו.
רגע, איך תל הוא מישורי? גם היום התל איננו גבוה והוא מגיע לגובה של 21 מ' מעל השטח שלמרגלותיו (בשונה מתלים אחרים בארץ שמגיעים גם למאות מטרים בגובה יחסי). העיר החלה במישור, וכשעמים עזבו וחדשים הגיעו, נבנתה שכבה על שכבה עד שנוצר התל המוכר כיום, אך היה תמיד קרוב למישור למרגלותיו.
אחד הסיפורים המוכרים בהסטוריה התנכ"ית שלנו, הוא כיבוש העיר יריחו על ידי בני ישראל. תחילה נשלחו למקום מרגלים, שלאחר שקיבלו את הרושם על הלך הרוח בתוככי העיר והארץ, החלו לברוח בחזרה אל מחנה ישראל.
רק שבניגוד להגיון הפשוט, המרגלים ברחו דווקא מערבה (לתוך הארץ) אל כיוון ההר, בהוראת רחב שהציעה להם להתחבא שם.
בזמן שבני העיר ששמעו שיש ביריחו מרגלים רדפו אחריהם לכיוון מזרח (שם היה מחנה ישראל), התחבאו המרגלים בהר עד שהאחרונים יתייאשו.
מעניין להסתכל מכיוון התל לכיוון מזרח לעבר הדוק והקרנטל (שיעורי בית), לראות את המערות הבולטות בהרים, ולדמיין את המרגלים הממתינים שם עם הבשורות המרגשות לקראת כיבוש הנקודה הראשונה בארץ ישראל…
התל מקושר אוטומטית כמובן לסיפור הפלת חומות העיר יריחו. ע"פ הסיפור, לאחר סיבוב יומיומי במשך שבוע, של כל מחנה ישראל, ביום השביעי אחרי טקס מרשים ורב עוצמה, נפלו החומות.
זו כמובן הייתה השאלה שאותה הגיעו כמעט כל חופרי התל לחפש לאורך השנים – סימן לחומות האדירות מאותה תקופה, וסימן לחורבנן…
האם הצליח המחקר לגשר בין הממצאים בשטח בתקופות ההתיישבות השונות לבין הסיפור המקראי? תלוי את מי שואלים…
קתלין קניון, החופרת המרכזית במקום, מצאה שלפי התיארוך המקובל לכניסת בני ישראל לארץ, קשה להכריע מה היה מכיוון שהממצאים מההתיישבות באותן שנים, נסחפו והתפזרו לאורך הדורות הבאים…ומכאן, כל אחד יסיק את מסקנתו בהתאם לאמונתו ויכריע כרצונו (כמובן כמובן שזה על קצה המזלג ויש עוד הרבה מה לספר על הממצאים, אבל קצרה היריעה)
יריחו! עוד לא תמו כל פלאייך…סיימנו עוד פרק, מי ייתן ונזכה כבר לטייל עם משפחת הפינה היומית במקום..תהיו בטוחים שאעדכן אתכם ראשונים:)
אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה…
