התסערבויות של יהודים ערבים בארצות ערב מימי הפלמח וידאל אלון עד ימינו אנו.
הקמת בית ספר למסתערבים בקיבוץ אלונים.
החדר של סמעאן בקיבוץ אלונים ,לימוד הקוראן והאסלאם, נמרודי קצין מודיעין בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
שמעון סומך(סמעאןן), לימוד כללי של הלוחמים עד היותם "ערבים" מקצועיים ולאחר מכן ההכשרה המדויקת והמתאימה לו או להם.
ירוחם כהן מפקד מחלקת המסתערבים..
"יעקובה" ושמעון חורג ברמת הגולן ערב הקמת המדינה
#היסטוריה על הדרך 304 # נפתלי חן
חצר תל חי, היום לפני 102 שנים עשרות ואולי אף מאות ערבים עומדים בסמוך לשער החצר ודורשים מהיהודים לפתוח לרווחה את השער ולאפשר להם ליכנס פנימה ולחפש חיילים צרפתים.
לא עזרו ההבטחות והתחנונים של היהודים – מתוך הבנת סדרי הכוחות החליטו היהודים לפתוח את השער.
וכאן החלה ההתחלה של הסוף…
בכוונה או שלא בכוונה החל קרב יריות בין מגיני הקבוצה, לבין התוקפים הערבים שהיו בתוך החצר ואף מחוצה לה.
ירי מסיבי רב ניתח על כל שטח החצר.
יוסף טרומפלדור שהיה איש צבא החל לנהל את הקרב, על מנת להשיג שליטה על החצר הוא החליט שישנו צורך לסגור את שער הכניסה לחצר…
בעודו רץ לסגור את השער הפתוח לרווחה נפגע טרומפלדור מירי האוייב.
טרומפלדור נפל על עמדו, וצנח ארצה.
הקרב נמשך שעות ארוכות, עד אשר התוקפים נטשו את שדה המערכה.
לאחר זמן מה מהפציעה הגיע הרופא גרשון גרי בכדי לטפל בטרומפלדור,
הד"ר מתאר
"הלכתי לראות את הפצועים, את טרומפלדור בדקתי ראשון, הוא היה במצב חלש מאוד, חוור. הוא בקש שיתקנו את התחבושת, היו לו שני פצעים גדולים. חשבתי את פצעיו והרגעתיו.
כאשר שאלתי לשלומו הוא ענה "אין דבר- כדאי למות בעד הארץ".
הצינקנים בטח מצקצקים עכשיו בלשונם ואומרים
"מה פתאום, בעודו פצוע הוא פשוט פלט קללה ברוסית…" האמת יש מצב.
גם אם כן וגם לא אמר "טוב למות בעד הארץ" אין ספק שחייו מעידים כאלף עדים על דרכו, הדרך שבא בחר לחיות את חייו- ואולי אף את מותו.
טרומפלדור היה נכון לכל פעולה בשביל הארץ הזאת, אם זה כחקלאי, ואם זה כמפקד צבא או אף כפועל פשוט היכן שצריך אותו לשם הוא הלך
או כפי שכתב טרומפלדור "חסר גלגל? אני גלגל! חסר בורג,מסמר, גלגל תנופה? קחו אותי! אני מוכן לכל מה שתדרוש ארץ ישראל."
טרומפלדור היווה דוגמא לרבים, הוא מעולם לא הרכין את ראשו!! ולא הראה אף פעם פחד.
את עמידתו הגאה חסרת הפחדים אפשר לראות בקרבות רבים בהם הוא השתתף, ועל פי אותות ההצטיינות הרבות להם זכה.
הוא נפצע כמה פעמים, אבל בכל פעם ברח מבית החולים ושב אל שדות הקרב כדי להוביל את לוחמיו.
לאחיו שמואל כתב טרומפלדור מכתב עוד לפני שעלה לארץ
"אם תפרוץ מלחמה בארץ ישראל בוודאי יכתרוני שם בתואר מפקד, אף על פי שאני מוכן לשרת שם גם כחייל לפשוט. הן שם נהיה בבית.
מאמין אני שיום יבוא אשקיף בגיל ובשמחה על שדותיי שלי בארצי שלי ואיש לא יאמר לי לך מכאן נבזה, זר הנך בארץ הזאת.
ואם יאמר לי איש דברים אלה בכוח ובחרב אגן על שדותיי וזכויותיי
ואם אפול בקרב מאושר אהיה אדע לשם מה אני נופל"
יום קרב תל חי, יא' באדר הפך להיות יום של גבורה, והקרבה למען ארץ ישראל
העלייה לביריה, הקמת בית הערבה (שלחתי לכם סירטון משם ביום שישי האחרון, מבצע עובדה ודוגמאות רבות נוספות.)
מה שבאמת משנה שטרומפלדור חי את חייו בצורה של נתינה לארץ הזאת ללא גבולות.
נתינה ללא סייג בשביל הארץ שלנו.
ומה שנותר לנו ללמוד מטרומפלדור הוא משפט ששמעתי מהורי אינספור פעמים…
"חשוב מאוד למות למען ארצנו
אבל הרבה יותר חשוב לחיות למען ארצנו"