"לגלות את חיפה" העתיקה התחתית ובמעלה הכרמל.
סיור בחיפה העותמאנית, חיפה שהייתה מרכז לוגיסטי לשודדי הים של מלטה, דהאר אל עומאר ומפעל חייו בחיפה ובגליל הורס את חיפה הישנה ומעביר את תושביה צפונה בשניים שלושה קילומטרים בקירוב ולמעשה חיפה במאה ה-18 נמצאת "בקרית הממשלה" של חיפה.
בתקופה העותומאנית בחיפה מאז 1516 הפכה לכפר דייגים, סמטאות מוזנחות, אוכלוסיה לא מכובדת וכך קרה ש"הפיראטים של מלטה" השתמשו במעגל המקומי לצאת מדי פעם לשדוד אוניות ששון מאיזור הים השחור ותורכיה לאלכסנדריה או מביירות לאיי יוון רומא, מצב זה התאים לעניין לחיפה עד שנותמאנים החלו להצר את צעדי הפיראטים, הבידוק לקח זמן ובמיוחד כשהופיע לאזורנו "דהאר אל עומאר"-"שליט הגליל".
בתקופת השלטון התורכי ב 1516 בחיפה הייתה כפר דייגים בשלטון של שבט בידואי "טורבאי", "האמיר מטורבאי" ישב בחיפה וגבה מיסים לעצמו ולשלטון התורכי, אל טורבאי נתן אישור לאב פרוספר להקים את הכנסיה והמנזר בסטלה מאריס, חיפה התפתחה וסחרה במשי, עורות וכותנה בסחר עם אירופה ובנפילת בית טורבאי חיפה הייתה ל- "מלטה הקטנה" והכוונה למקום שודדי ים וגנבים בכלל, התורכים ביצרו את קו החוף ובחיפה בנו מבצר ליד בית חולים רמב"ם עד שמגיע דהאר אל עומאר "ועושה סדר" בגליל ובכרמל.
"דהאר אל עומר" מקים מגדלי שמירה ואחד הגדולים הוא -בורג' א סלאם -מצודות מעוגלות, ופירושו מגדל השלום ודהר אל עומאר מחזק את חיפה, מתייחס יפה ליהודים ואף מבקש שיעברו אל מחוז שליטתו יהודים מאיזורים רחוקים כמו רבי חיים אבולעפייה שהגיע מאיזמיר לטבריה, רבי יעקב בירב חתנו של אבולעפיה כתב בספרו "זימרת הארץ"- בזמן השיך ההוא נחה שקטה הארץ וכל שרי העיירות המליכוהו עליהם… ועתה באותם הדרכם הולכים ובאים (עוברי אורח) וכספם בידם ואין מכלים דבר ועל זה כולם משתחווים לו, כי הטיל אימה יתירה על אורבי הדרכים".
בסביבות 1868 מקימים את השכונה הטמפלרית גרמנית באיזור רחוב הכרמל שלפני קום המדינה והיום רחוב בן גוריון ובהמשך הקימו סוג של פרוור במעלה הכרמל "כרמלהיים",עוד קבוצה שהקימה ישוב ולו קטן על הכרמל היו "הכרמליתים", בתקופת נפוליאון שימש המנזר כבית חולים לחולי צבא נפוליאון.
הרצל מתאר חיפה "כעיר העתיד" , עיר נמל בינלאומית כמופיע "באלטנוילנד" – הכבישים חלקים היו כמדרכות והמכוניות חפזו-עברו על גלגלי הגומי שלהן כמעט ללא רעש… זאת היא רכבת האוויר החשמלית".
במאות ה 18-19 היו בין 800-1500 יהודים בחיפה ורובם הגדול היה מבני ספרד ועם העלייה הראשונה והשנייה על מספר היהודים לאים ערוך ואחת הסיבות עיר עם מעגנה ובסיס לעלייה מכל העולם.
סיור בחיפה בתקופה העותומאנית יהיה ברובו באזור רחוב העצמאות ושדרות פל ים, מול מסגד אל גא'רינה ,כיכרות עבר, מסגדים ועוד, ממליץ על עליה לבנין "המפרש" בקרית הממשלה ומשם ללמוד על העיר העותומאנית החיפאית או לעלות לגן העצמאות שם הייתה מצודה נוספת בתקופת דהר א עומאר ולפניו.
חיפה היסטורית עיר חדשה יחסית והתאריך החשוב הוא 1761 , דהר אל עומאר הורס את חיפה אל עתיקה ליד בית חולים רמב"ם ומעביר את חיפה לאיזור הצר בין הכרמל לים, דהר אל עומאר שומר על הדרך מיפו לעכו ואט אט עם המים העמוקים הוא גוזר את נפילתה של עכו ועלייתה של חיפה.
בשמת 1905 הסולטאן פותח את הקו הרכבת מחיפה לחיג'אזית וזה אומר מעבר לסוריה ועיראק עם אפשרות הגעה לתורכיה אם האימפריות וכמובן למכה להמוני עולי רגל .
הבריטים מוצאים פה עיירה מקושרת לכל מקום דרך הים, היבשה והרכבות ותור הזהב של חיפה היה בין השנים 1918-1948 ואנו נתייחס לפאן האדריכלי ובנייתה מחדש של חיפה.
המונים ערבים עולים לחיפה בשל ריבוי העבודה ומרכזה החשוב למנדט הבריטי וריכוז הערבים גדל בחיפה.
משה גרסטל וכרמאן(קארמאן)- שיתוף פעולה ערבי יהודה בעולם האדריכלות והבנייה בחיפה ובכרמל.
אדריכלות ורניקולרית- אדריכלות ערבית ללא תכנון והתקדמות לפי המסורת הבלאדית המקומית שפתחו בתי הדר מיוחדים גבוהים עם כבוד רב לשטח והמקום ובהמשך היה שיתוף פעולה בין אדריכלים ערביים ליהודיים שעלו מאירופה , היה לאדריכלים היהודים ניסיון רב וידע אירופיי כמו הסיגנון הבינלאומי(בוהאוס).
ממצב ללא תוכנית מסודרת האדריכלות הערבית מטפסת מעלה בעקבות שיתופי הפעולה והרצון היהודי ערבי.
"בנימין אוראל ויחזקאל זוהר" שני אדריכלים יהודים ששיתפו פעולה עם משפחה לבנונית עשירה-משפחת סלאם, סאאב שלאם היה ראש ממשלה בלבנון שבא לשתף פעולה עם יהודים בחיפה.
יוסף ברסקי -נולד באודסה ולומד בסנט פרטסבורג-משתף פעולה עם עשירי חיפה הערביים עוד לפני התקופה האקלקטית והסיגנון הבינלאומי של שנות העשרים והשלושים.
סיורים בחיפה העותומאנית בריטית, טיולים בהדר ושכונת הרצליה לעומת " העיר התחתית", טיול רומטי ברחוב העצמאות של חיפה ובשער פאלמר, טיולים אדריכליים אמנותיים בחייפה.
"אדריכלות בעידן הבריטי בחיפה"- הגעת אדריכלים יהודים מאירופה ובנו בסיגנון הבינלאומי והאקלקטי ויש ששילבו את המודרניזם יחד עם הלבאנט של המזרח התיכון..ויש שהלכו הקו של "לה קורבזייה" הגורו של המודרניזם האירופיים ויש שבו בתים ערביים גדולים.
