סיורים מודרכים לקבוצות בתל אביב יפו , ירושלים, זכרון יעקב עכו חיפה

"מאמרים סיורים וטיולים ברמלה לוד".

"מורה דרך ברמלה לוד בגוון אסלאם ונצרות".

סיור וביקור במסגד המרכזי של רמלה-הכנסייה הצלבנית של רמלה-שוק רמלה-העיר העתיקה של רמלה-החמאם של רמלה- אמנים ברמלה-כנסיות רמלה(יוסף הרמתי וגיאורגיוס הקדוש)- המגדל הלבן ובריכת הקשתותגשר ג'ינדס בלוד וכנסיית בנט גיאורגיוס בלוד העתיקה.

סיור יום הולדת ברמלה

טיולים לקבוצות בלוד ורמלה העתיקות לגופים מוסדות, מקומות עבודה וימי הולדת.

סיור טעימות קולינרי בשוק רמלה וסיור אדריכלי ברמלה, סיור אמנותי ברמלה העתיקה אצל האמן ניהאד.

סיור וביקור בבית הכנסת הקראי ברמלה-הרצאה בבית הכנסת הקראי ברמלה המשמש מרכז קראים בינלאומי. ישנו גם מרכז בירושלים ברובע היהודי מול בית כנסת "תפארת ישראל". הפסוק החשוב "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל"- מיהם הקראים ומהי אמונתם?? המילה קראים משמע דבקים במקרא. הם גם קוראים(קראים) לאנשים לחזור לדרך האמת שהיא דרך  היהדות הקראית האמיתית. נכיר ו נבחין בין היהדות הקראית לבין היהדות הרבנית : ההבדל העיקרי הוא שהקראים מקבלים ומאמינים בתורה שבכתב בלבד ומה שכתוב כתוב, זאת אומרת האמונה ב 24 ספרי הקודש. הקראים לא מאמינים בתורה שבעל פה , לא במשנה, לא בתוספתא ולא בתלמוד הירושלמי או הבבלי, כי הם דברי חכמים ולא תורה אלוהית. לדעתם  "תורת השם תמימה " כלומר התורה מלאה בטוב ואין מה להוסיף עליה.  לדעת הקראים הם התפלגו ויצאו מהיהדות הרבנית עוד בתקופות החורבן והגלויות. הקראים רואים אף סתירה בין הכתוב במקרא לבין היהדות הרבנית. לדוגמה : במקרא כתוב "זכור את יום השבת לקדשו……גרך, אשר בשעריך". על פי הקראים הגר הוא כבר יהודי , ולמה מופיע שוב שמו גר? ללמדינו שאסור לו לעשות כל עבודה בשבת. ואילו ביהדות הרבנית הגר הופך להיות הגוי של שבת. ליהדות הקראית יש שלוש יסודות : כתוב= כל התנ"כ. היקש= הסקת מסקנות מהכתוב באופן לוגי. דוגמאות :  במקרא כתוב לא תרצח האם לאישה מותר לרצוח??? כמובן שלא. או לגבר אסור להתחתן עם אחיינית וגם לאישה אסור להתחתן עם האחיין ואילו ביהדות הרבנית מותר. סבל הירושה= מהמילה סאבאל= הכוונה היא למנהגים ולמסורת העוברים מאב לבן שיש להם סימוכין בתנ"כ.  את חג החנוכה הקראים לא חוגגים כי ההוא אינו מהמקורות, זו תוספת על התורה. (מוזכר בספרים חיצוניים). בנוסף הם לא יכולים לשמוח ולחגוג את טיהור המקדש של החשמונאים בשעה שכיום אין לנו מקדש. ולכן לדעתם אין זה זמן לחגיגות אלא לעצב גם לוח השנה הקראי הוא ע"פ 2 גורמים. הראשון- לפי ראיית החודש- יש מועצת חכמים שדנה בקידוש הירח. ואילו  ביהדות הרבנית החישוב הוא מתמטי, דבר הגורר להבדלים של יום או יומיים בין התאריכים. גם בקביעת החגים האחרים יש הבדל. לפי היהדות הרבנית חג הפסח לא יחול בימים ב,ד,ו. כיפור לא יחול בימים א,ג,ה וראש השנה לא יחול בימים א,ד,ו מטעמי נוחות. ואילו ע"פ הקראים, פסח יחול בי"ד ניסן, כיפור בתאריך י בתשרי ויום תרועה הוא ראש השנה  א' תשרי. חג השבועות ע"פ הקראים יחול תמיד ביום ראשון בשבוע כפי שכתוב : " ממחרת השבת", כי יום ראשון בא לאחר השבת, ואילו ביהדות הרבנית ממחרת הפסח. ולעיתים נוצר פער של מספר ימים. הבדל נוסף בפסוק " לא תבשל גדי בחלב אימו "  (שמות כ"ג, 19). הכוונה היא לא לבשל גדי עם אימו בגלל הצורך ברחמנות, אך ניתן לאכול ולבשל בעל חיים אחר עם חלב של יונק אחר.  אין איסור על אכילת בשר וחלב ואין צורך בהמתנת מספר שעות. בחודש אב יש להם 2 צומות ע"פ המקרא :  ביום ז' באב  ע"פ מלכים ב' כ"ה   8 "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ … וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה', וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם … וביום י' באב, ע"פ ספר ירמיהו פרק נ"ב 12-13 ככתוב "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ , וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה', וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם …" . בין הימים האלה  אירע חורבן בית המקדש הראשון. בנוסף כל ארבעת הימים בין שני הצומות נחשבים כימי אבל. בנוסף אין הם מניחים תפילין כי זו לא מצווה מהתורה. הם מפרשים זאת ע"י מטפורה שהיא נפשית ורוחנית גם המזוזה היא מאפורה. על המזוזה כתוב אצלם 10 הדברות. הציציות הן כפי שכתוב במקרא " ותנו על ציצת הכנף פתיל תכלת" (במדבר ט"ו, 38 ), עם חוטי תכלת בית הכנסת הקראי מכונה גם "מקדש מעט" ,ולכן הם נוהגים לעשות בו את הפעולות שהיו נהוגות במקדש כמו- חליצת נעליים- כפי שמשה חלץ את נעליו כי המקום עליו עמד הוא אדמת הקודש. הטהרה אצלם אינה טבילה במקווה אלא רחיצה.מי שטמא לא נכנס לבית הכנסת.לקראים יש 2 תפילות שהן חובה שהן כנגד שני קורבנות התמיד שהיו מעלים למקדש: " את הכבש האחד  תעשה בבוקר , ואת הכבש השני תעשה בין הערביים. התפילה שלהם היא מהספרים ולכן היא גם בשירה מתהילים, שיר השירים וקוהלת. בתפילה יש פעולות שונות כמו : עמידה, כריעה, השתחויה,נפילה,נשיאת עיניים, פרישת ידיים. מעמד האישה הוא בשיוויון לגבר יכולה להיות בהנהגה כמו- מוהלת, שוחטת, בתפילה הנשים אומרות "הבוראי בצלם אנושי" להבדיל מהיהדות הרבנית בה הנשים אומרות "שיצרני כלבבו".לא מאמינים בעבודה זרה כמו: פתק לכותל, קברי צדיקים, קמעים ןעוד… בית הכנסת- אולם גדול, על הרצפה שטיח מקיר לקיר, ללא כסאות ושולחנות- כפי שהיה המקדש. לפני הכניסה יש להיטהר ולחלוץ נעליים. ישנה במה גדולה , עליהן יש 2 תיבות. התיבה הגדולה לשבתות וחגים,  ותיבה קטנה לימי השבוע. יש לכסות את הראש גברים ונשים, בדומה למצנפת שהייתה לכוהן הגדול במקדש. בנוסף יש עזרת נשים בנפרד.
הליכה למסגד הגדול(דרך השוק). חליצת נעליים. המסגד ע"ש עומר בן אל- חטאב. בחצר המסגד יש מתקן טהרה גדול הנקרא מיידא. במסגד המאמינים מתפללים 5חמש תפילות לפי לוח זמנים הנמצא בקיר המסגד בלוח מופיעים התאריך, השעה, זמן הזריחה ושאר שעות התפילה. המאמין יכול להתפלל תפילת בוקר עד זמן הזריחה. בסמוך למחראב הפונה לכיוון מכה. ליד המיחראב עומד האימאם שמתפלל ונותן את הקצב והאחידות לתפילה. בסמוך נמצא גם המינבר שמדרגות לבמה אליה יעלה הדרשן. בחוץ יש מינרט שבעבר המואזין היה עולה אליו וקורא לתפילה. כיום את שלושת התפקידים עושה אדם אחד ובנוסף ישנה מערכת כריזה שחוסכת ממנו את העלייה למינארט. מסביב למיחראב רשום פסוק מסורת הפרה שקובע את כיוון התפילה. "ראיתי אותך …ולכן כיוון התפילה לעבר המסגד הקדוש". במשך כשנה וחצי כיוון התפילה היה לירושלים ולאחר מכן עבר למכה.  בכל מסגד יש עזרת נשים, ההפרדה מתבצעת עם וילון בצד האחורי של המסגד או בקומה שנייה- בגלרייה. הנשים מחויבות לתפילה ולמצוות כמו הגברים. במסגד אין ספסלים, יש כונניות נמוכות להנחת הקוראן.המתפללים מתפללים בכריעה. בקוראן המילים המציינות את אחד מ 99 כינויי האל כתוב בצבע אדום. לרוב אצל המאמינים נראה שרשרת חרוזים הקרוייה  "מסבחא" ובה 33 חרוזים. המאמין מחזיק בידו את המסבחא ואומר את שמות וכינויי האל. (הפעולה באצבעות מקלה על הזיכרון) מבנה המסגד דומה לכנסייה. ניתן לראות עמודים המחלקים את האולם לשלושה חלקים, אולם מרכזי ושתי סיטראות. העמודים גדולים מאסיביים וחזקים. בראשם  ישנן כותרות קורניתיות וכותרות עלים. בעבר הכניסה הייתה במערב והפנים היו לכיוון מזרח = מקומו של האפסיס. כיום במסגד הכניסה שונתה לצפון כדי שהפנים יהיו לצד דרום- לכיוון מכה.  כמו כן בצד המזרחי מתחת לחלון ישנן כותרות מרפק האופיניות  לבנייה הצלבנית. גם הקשתות המחודדות אופיניות לצלבנים. יציאה מהמסגד- ניתן לראות ממול את התחנה המרכזית של רמלה ובסמוך אליה את משרדי הממשלה. במיגדל הפינתי נראה עליו  3 קשתות (מעל לחלונות), בדומה לחזית המסגד הלבן. 
הליכה למגדל הלבן ברמלה -דרך החנייה המערבית  של השוק. פה הייתה השכונה של העשירים , לב העיר רמלה בשנת 1948. המתחם מחולק לשניים, החלק היווני אורתודוקסי פתוח בתיאום מראש ובתשלום, ואילו החלק הארמני יש צורך לתאם עם המוזיאון. בדרך נראה את החמאם הנטוש והעזוב שהיה פעיל עד לשנת 1948. נקרא חמאם רדואן כשמו של המלאך העומד בפתחו של גן העדן. כאשר הצלבנים הגיעו לכאן הם שינו גיאוגרפית את ארץ ישראל. כי הם לא זיהו נכון את שמות ומקומות הישובים. הם הגיעו עם הברית החדשה וללא ידע או הבנה בשפות היוונית או הערבית. הישוב רמלה הם זיהו כישוב רמה ולכן שייכו לכאן את שמואל הנביא שנקבר בעירו (רמה), ואף כעירו של יוסף הרמתי (יוסף ונקדימון הורידו את ישוע מהצלב ). במאה ה- 15 הפרנציסקנים בנו  כאן כנסייה. בחפירות שנעשו כאן מצאו את ביתו של יוסף הרמתי   ולכן הכנסייה מנציחה את שמו. על הקו יפו –ירושלים נמצאת רמלה, זו דרך ראשית עתיקה. לכן גם הרכבת נבנתה על אותו תוואי. בשנת 1789 מגיע לכאן נפוליאון בבואו ממצרים ובדרכו ליפו. הוא לן את שנתו בכנסייה הקתולית ברמלה. בבוקר הוא נבהל מקולו וצעקתו של המואזין כי חשב שפרצה מלחמה. כאשר ראה את המואזין ירה בו והרגו. מרמלה נפוליאון המשיך דרך יפו לעכו שם נחל תבוסה. המוסלמים שראו מה קרה למואזין התחילו לנקום בקהילה הנוצרית והרסו את הכנסייה. כיום ישנה כנסייה חדשה שהוקמה במאה  ה- 19. לא נכנסנו אליה אך בתוכה יש אפסיס גדול הפונה דרומה ולא למזרח כפי שהיינו מצפים לראות. ישנם 2 פסלים אחד של יוסף הרמתי ובידיו תכריכים, והשני של נקדימון המחזיק קופסת בשמים. ביניהם באמצע , מתחת לחלון יש ציור ייחודי ויחידי בארץ  של צייר הרנסאנס –  טיציאנו וצ'לי הידוע בשם טיציאן . ( צייר איטלקי מפורסם, חי במאה ה- 15). הציור מתאר את הורדתו של ישוע מהצלב על ידי יוסף הרמתי. בדרך ראינו פסלים מחוטי ברזל של האומן פסל ניאד. ניאד הוא ערבי נוצרי שהתייתם בגיל צעיר. אימו נפטרה לאחר שילדה את אחיו הצעיר., לכן ניתן לראות פסל של אישה הרה . כיוון שאשתו אפריקאית ובעלת צוואר ארוך הוא הוסיף לפסל את צווארה הארוך. הוא הערבי הראשון שהתקבל ללמוד בבית ספר של תלמה ילין. הוא עסק גם בפיסול בלחם. בדרך ניתן לראות משרביות בצורת צינורות. משרבייה מלשון ישאב=שתייה. הצינורות ממוקמים  בקצה החומה של המבנים.  דרך הצינורות עובר אוויר שמצנן את היושבים במרפסת ומצד אחר הן מהוות גם מיסתור מפנ ההולכים בדרך. כיום זה נפוץ בבנייה. המגדל הלבן- רמלה התחילה כעיר בסמוך למגדל. פה היה ליבה של העיר. המסגד הגדול נמצא רחוק יותר. מסביב ניתן לראות מבנה עם קשתות המראה לנו את גודלו של המגדל . בשנת 661 לספירה שולטים במרחב בית אומאיה, הבירה היא דמשק?? בסוריה היה מחוז פלסטין היה מחוז חשוב בגלל קרבתו הן לירושלים והן  לים. עיר הבירה של מחוז פלסטין הייתה קיסריה בתקופה הרומית ביזנטית. סולימאן בנו של עבד אד מאליכ שבנה את כיפת הסלע, ואחיו של ואוליד הראשון , שסיים לבנות את מסגד אל-אקצה, היה מושל המחוז ולאחר מכן הפך לחאליף. הוא הגיע ללוד שהייתה עיר מדהימה , גם במדרשים ובמשנה רמלה מתוארת כעיר יפה ומדהימה.  גם היסטוריון ירושלמי שביקר בה אמר " שירושלים חשובה אך רמלה  מדהימה."  המסגד המפואר מתואר כיפה ומפואר אפילו משל דמשק. ע"פ המסורת , סולימן ניפגש עם הבישוף של לוד ומבקש לקנות את העיר. הבישוף מסרב למכור וסולימאן כנקמה מחליט להרוס את העיר. אך יועציו מייעצים לו לא להרוס אלא לנקום בצורה אחרת שהיא העדפת עיר אחרת . סולימאן רואה את החולות מסביב ומחליט לבנות ולהקים עיר מתחרה חדשה על החולות. הוא קורא לעיר רמלה מלשון ראמל= חולות. כתוצאה מכך מעמדה של לוד ירד ודעך ומנגד מעמדה של רמלה  עלה. רמלה היא העיר המוסלמית היחידה שהוקמה מהיסודות. עם מיטב הטכנולוגיה והמודרניזציה. עיר מתוכננת , מסודרת עם מערכי כבישים, בורות מים מסגד גדול. העיר החדשה היא גם רכושו של השלטון , ולכן הגיעו אליה הרבה תושבים בתמורה להנחה במיסים. בנוסף  בניית עיר חדשה מהיסודות מפארת את השלטון ומציגה את השלטון כחזק, עם בטחון וחוסן כלכלי. העיר מהווה למעשה שלט פרסומת לכוחו של השלטון ולשושלת. בניית העיר התחילה בשנת 705 ונמשכה מספר שנים. בשנת 749 הייתה רעידת אדמה שפגעה ברמלה קשות.  הבעיה העיקרית של רמלה הייתה היעדר מים. להבדיל מלוד שיש בה מי תהום גבוהים ומתוקים. ולכן היה צורך להוביל מים לרמלה. המים הובלו מתל גזר ומעין ירדא  מרחק של 10 ק"מ (האמה נחשפה עם חפירת כביש 6 וניתן לראות אותה כיום בסמוך לתחנת הדלק של המחלף). כיום ידוע שמבחינה גיאולוגית רמלה יושבת על שבר גיאולוגי. משמע על קו של רעידות אדמה ואומנם היו רעידות אדמה בשנים- 742,  1068,1033 לו היו יודעים זאת רמלה כנראה לא הייתה נבנית במקום שהוקמה. בשנת 1072 רמלה הוקמה שוב על ידי הסלג'וקים. הם התלבטו האם לפנות את ההריסות או לבנות מחדש מעט מיזרחה מהישוב שחרב. ואומנם הם בחרו למקם את הישוב מעט מזרחה ולכן המסגד הלבן היה מרוחק מהעיר ולאט לאט הוא נעזב.. מרכז העיר הועבר מזרחה והמגדל נשאר כאבן שאין לה הופכין. במאה ה-13 הגיעו לכאן הממלוכים והחלו בעבודות שיקום ושיפוץ של המסגד. בתחילת המאה ה-14 (1318), הם בנו והוסיפו את המגדל כמגדל למואזין וכמגדל שמירה. באותה התקופה הם גם מסבים את הכנסייה  שהייתה כבר למסגד. עלייה לראש המגדל ב 111 מדרגות. משם ניתן לראות  הרבה מאוד בורות מים גדולים שהמפורסם ביותר הוא בריכת הקשתות. בסמוך למגדל נמצאים 2 עצים קדושים עץ השיזף= ממנו הוכן זרו של ישוע ועץ שיקמה כי לפי המסורת פה קבור "נבי סאלאח" שהוא נביא מהקוראן. בנוסף בסמוך נמצא בית קברות מוסלמי שהוקם בקרבת קברו של הנביא "נבי סאלאח". ליד המגדל ישנו מגרש חנייה גדול כנקודת מיפגש. הליכה חזרה לבריכת הקשתות תוך מעבר ליד העירייה כדי לראות מיהן הערים התואמות של רמלה. העיריה העותומנית הפכה למוזיאון של רמלה בריכת הקשתות, ממול נמצא גן ההגנה לזכר הנופלים בשנת 1948. בריכת הקשתות- שיט בסירות משוטים. פה צולם הסרט חסמב"ה. זהו מאגר מים גדול המתוארך לשנת 789 הודות לכתובת הנמצאת על הקיר בירידה לבריכה. נבנתה ע"י החליף הארון אל-ראשיד. כל הקשתות הן מחודדות וזה מראה לנו שהצלבנים היו הראשונים בעולם שהשתמשו בקשת מחודדת ולא עגולה כי יתרונה ביכולת נשיאה  פי 3 משקל מאשר קשת עגולה. לכן בימי הביניים כל המבנים הם טירות ומבצרים גדולים ומאסיביים עם קשתות מחודדות . בחפירות שנערכו נמצאה גם מזרקה עתיקה מלפני כ- 900 שנה, המספרת לנו  את פאר בנייתה ועושרה של רמלה-רמלה היא למעשה אחד השרידים שיש לנו מהתקופה העבאסית בעלת הקשתות המחודדות היפות וסיורים מודרכים ברמלה העתיקה והיפה. 
המנדט הבריטי התחיל בישראל בשנת 1917. הוא יצר שינויים מאוד דרמטיים  במיוחד במרחב של רמלה – לוד. האימפריה הבריטית הענקית הצטרכה מערכת הובלה יעילה וטובה. התחבורה הייתה מסילות רכבת. ולשם כך נבחרה העיר לוד כמרכז התחבורה היבשתית  של האימפריה. בלוד  שם נבנו המשרדים , המחסנים , ומרכזי המסילות. גם כאשר הבריטים החליטו להקים ולבנות שדה תעופה הם בחרו בלוד. רמלה הסמוכה ללוד אף ניא נהנתה מפריחה כלכלית תרבותית.בשנת 1947 , לפי תוכנית החלוקה, רמלה ולו מסופחות למדינה הערבית. מתחילים הקרבות בסביבת הערים המוסלמיות, מודיעין, יפו, עמק איילון . ההגנה  והאצ"ל ניסו לכבוש מספר רב של פעמים אך ללא הצלחה. (בסמוך ישנה אנדרטה גדולה מאוד של האצ"ל).  בשנת 1948, עם הקמת המדינה החליט צה"ל לצאת "למבצע דני" ע"ש של דני מס מפקד….. בפיקודו של יגאל אלון. המבצע כונה גם לרל"ר כלומר לוד-רמלה, לטרון-רמאללה. ואומנם לוד ורמלה נכבשו ,אך לטרון ורמאללה לא נכבשו כי הירדנים העדיפו להתמקד בהן . לטרון נכבשה רק בשנת 1967 בהשתתפות משה  דיין ויגאל אלון.הקרב הגדול היה בלוד, שם היו הרבה הרוגים. בלוד חלק מהתושבים ברחו למסגד "דמאש" והסתתרו שם.  המפקדים הישראלים התלבטו בשאלה מה עושים איתם. לפתע הגיע ג'יפ ירדני והחל יורה.בתגובה צה"ל הפציץ את המסגד עם האזרחים. הערבים מכנים זאת כטבח לוד. גם המשורר נתן אלתרמן כינה את הטבח כפשע מלחמה וכתב את השיר "על זאת". כאשר תושבי רמלה ראו מה שקרה לתושבי לוד הם הניפו דגל לבן ונכנעו בדרך נראה את פסל 3 הדתות : מגן דוד, צלב וסהר. בעבר המקום שימש כבית העירייה העותומני, המקום ניטש ועירית רמלה הסבה אותו למוזיאון. יש  מספר מוקדים: מוזיאון לתולדות רמלה, ורמלה בימי הביניים עם הפסיפס האנושי- יהודים, קראים, (הגיעו בתקופה הפאטימית מקהיר ועבדו ברמלה כפקידים), מוסלמים ונוצרים. חדר הנצחה לחללי צה"ל, חדר העתיד של רמלה- תיכנון ובנייה. והאחרון הוא חדר המטמון בו נמצאו מטבעות זהב=דינרי זהב מהמאות 8-10 לספירה. התקופה הארוכה  שהמטבעות היו בשימוש מלמד אותנו שהייתה כאן יציבות כלכלית , ביטחונית ופוליטית. המטבעות הן מארצות הקוקז עד לאלג'יר וזה מראה על שטח גיאוגרפי עצום שהיה באותה שליטה.יתכן וכאן היה המרכז הפיננסי של הממלכה סיור לוד- לוד מוזכרת  כבר במקרא בספר דברי הימים א (ח, יב) מוזכר כי: "… בני אלפעל עבר ומשעם ושמד, הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה". ככל הנראה ההתיישבות הישראלית ארעה בתקופת מלכותו של יאשיהו. לפי מסורת חז"ל הייתה העיר לוד עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון: "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" (תלמוד בבלי מסכת מגילה ד' א'). בספר עזרא (ב' ל"ג) תושבי לוד גלו עם חורבן בית ראשון, בשנת 586 לפנה"ס, ושבו אליה עם שיבת ציון: "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (הכוונה למספר העולים לארץ, מבני לוד, חדיד ואונו). גם בספר נחמיה כמאה שנים מאוחר יותר, מופיעה לוד כאחת מהערים ששלחו מתושביהן לחזק את ירושלים בפקודת נחמיה: "וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן-הָעֲשָׂרָה, לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, בֶּעָרִים… לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים". עובדה זו מראה כי לוד הייתה חלק מפחוות יהודה בימיו של נחמיה. בתקופה הפרסית, נכללה לוד דווקא בשומרון. גם לאחר כיבוש האזור בידי אלכסנדר מוקדון, בשנת 333 לפנה"ס, נותרה לוד במחוז שומרון. בתקופה הרומית-ביזנטית לוד  מכונה דיוספוליס כלומר עיר האלוהים. ואומנם היא נמצאת במרחק של 12 מילים בלבד מאמאוס.  גם בברית החדשה היא מוזכרת בספר מעשה השליחים פרק ט' "פטרוס ירד גם אל הקדושים שגרו בלוד ופגש אדם חולה וריפא אותו…" פה מצויין נס ריפוי החולה ע"י פטרוס. לוד מוזכרת כעיר נוצרית. גם במפת מידבא מהמאה ה6 מופיעה העיר לוד עם 2 כנסיות. ונשאלת השאלה מדוע היה צורך בשתים? כנראה ויש 2 כנסיות לציון ולהנצחת 2 ניסים שקרו בלוד. האחת מנציחה את נס ריפוי הנכה והשנייה מנציחה את ג'ורג' הורג הדרקון- זהו המקום בו סנט ג'ורג' הופך למרטיר. יש המאמינים שעד היום גופו עושה ניסים ונפלאות. כדאי לזכור שבשנת 1099 השליט הפאטימי ציווה להרוס את כל הכנסיות ובתי הכנסת ולכן הצלבנים שיקמו ובנו את הכנסיות. בתקופה הממלוכית חלק מהכנסייה הולאם לטובת "מסגד אל עומרי ". כנסיית סנט ג'ורג' בלוד- כנסייה אורתודוכסית טיפוסית- ריבוי אייקונות, איקונוסטאזיס ארוך וגדול מאוד. בתמונה השנייה משמאל לדלת ישנה תמונה המנציחה את ג'ורג' הורג הדרקון. בכנסייה יש כסאות גבוהים, נברשות רבות, נירות . הכנסייה מנציחה את קברו של ג'ורג' הקדוש. ג'ורג' הורג הדרקון. (קברו נמצא בקריפטה). בכניסה לכנסייה ניתן לראות שהמבנה הוא רוחבי ולא אורכי כפי שהיינו מצפים לראות, ובנוסף ישנם רק שני חללים. כלומר מבנה הכנסייה צומצם לטובתו של המסגד הנמצא בסמוך אליה. גם מבחוץ ניתן לראות את אי הסימטרייה של המבנה. מיהו סנט ג'ורג'?? לפי ספרות המרטירים שפרחה בתקופה הביזנטית ועד לימי הביניים מסופר הסיפור שכנראה בחלקו אגדה ובחלקו לקוח מהמיתולוגיה היוונית על אנדרומדה. (סלע אנדרומדה נמצא ביפו). ג'ורג' היה חייל בצבא הרומי בסוף המאה ה 3 לספירה. בתקופה זו התגברו הרדיפות אחר הנוצרים במיוחד בתקופתו של הקיסר דיוקטליאנוס. הקצין ג'ורג' פנה לקיסר והודה בפניו שאינו יכול לרדוף אחר הנוצרים. נפשו מתענה הן מבחינה מצפונית ונפשית . הקיסר סרב לשחרר אותו מחובותיו וכעונש הוא כורת את ראשו. הסיפור ממשיך שבביצה ליד עיירה אחת גר דרקון. יום אחד הדרקון איים להרעיל את העיירה בהבל פיו אם לא יביאו לו בכל יום שני כבשים לארוחה. אנשי העיירה הסכימו ובכל יום היו מביאים לו כמבוקשו. אך יום אחד אזלו הכבשים והתושבים החליטו לעשות הגרלה בין התושבים ולתת לו שני אנשים כמאכל. יום אחד עלה שמה של בת המלך בהגרלה. בת המלך בכתה ללא הפסקה על מר גורלה. לפתע הגיע ג'ורגיוס-ג'ורג' . היא מנסה להסביר לו שיעזוב ויברח מהעיירה אך הוא מחליט להישאר כאן ולהילחם בדרקון.  כאשר הדרקון נגלה לעיניו הוא מצטלב , קורא בשמו של ישוע ומצליח לכרות את ראשו של הדרקון. הוא קושר את הדרקון בחבל ומוביל אותו לארמון. המלך בתמורה מודה לו מאוד ורוצה לתת לו כסף רב, אך ג'ורג' מסרב ומבקש במקום כסף לנצר את העיירה ולהקים כנסייה . עם מותו של ג'ורג' , גופתו הובאה לקבורה בעיר הולדתו. הסיפור הוא סיפור דמיוני אבל עם מסר ברור של ניצחון הטוב על הרע, ניצחון היצר הטוב על היצר הרע שהוא הדרקון. התפיסה הפילוסופית של המאמין היא לא לפחד ותמיד להילחם בו ולנצח אותו.בכנסיית סנט גיאורגיוס ישנה קופסה-רליקיום ובה נמצאים  רליקיטים של עצמותיו של ג'ורג'. הוא למעשה הפטרון של ארמניה ורומניה כי בזכותו הם התנצרו.בכנסייה ניתן לראות גם את השלשלאות שקשרו אותו בזמן העינויים של הקיסר. השלשלאות היו קשורות לעמוד ן קשרו אדם חולה  מנטאלי ( מטורף ), ובבוקר הוא היה קם בריא זה היה  עד לפני 20 שנה.   דלת הכניסה לכנסייה ומעליה תבליט האבן המתאר את  הקדוש בהורגו את הדרקון   נסיעה לגשר ג'ינדס- (גשר ביברס) ג'ינדס ע"ש של כפר ערבי שהיה בסמוך, ואולי השם לקוח מהישוב גינתון . ליד כיכר אדמונד ספרא פנינו לכיוון נחל איילון. (ביציאה מהעיר ימינה). על נחל איילון ניתן לראות גשר ממלוכי עליו נמצא הכביש. א"י משמשת לאממלוכים כארץ מעבר ולכן הם הצטרכו להשקיע בדרכים , בגשרים, במגדלים  ובחאנים. הם לא השקיעו בארץ ולא בנו  מלבד בירושלים. רמלה הייתה על תוואי הדרך בין יפו לירושלים ולכן השליט בייברס מקים  גשר מעל נחל איילון, בשנות ה 30 של המאה ה -13 . מכל צד של הגשר ניתן לראות כתובת ועליה נראים היטב הברדלסים המסמלים אותו הברדלס נראה כמשחק בעכבר ורוצה להראות את כוחו של שילטונו החזק הכל יכול.  גם בתל יבנה ניתן לראות גשר שכיום לא נמצא בשימוש. בית הקברות הבריטי ברמלה- בארץ ישנם 5 בתי קברות של הצבא הבריטי :רמלה- המרכזי, חיפה, עזה, באר שבע ושניים בירושלים. ניתן לראות 4 דברים ייחודיים פה: 1. קבר אחים של "חיילים מצריים"- הבריטים הגיעו ממצרים והיו צריכים כוח עבודה זול ומהיר, ולכן הם חטפו עשרות אלפי כפריים מצריים והפכו אותם לעבדים בתנאים קשים מאוד. הם נקברו בקבר אחים ואנונימיים. 2. קברי ילדים של הקצינים הבריטיים ששירתו בארץ- רובם צעירים שנפטרו ממחלות או אף ממוות בעריסה. 3. קבר של החייל הארי פוטר– חייל שבמקרה שמו זהה לשם הקוסם של הסופרת ג'יי קיי רולינג. צירוף מקרים- החייל האנגלי התגייס בגיל 16 והוצב בחברון במרד הערבי הגדול בשנת 1939. נהרג בשלהי המרד. 4. קברם של שני הסרג'נטים שנתלו- לאחר הפריצה לכלא עכו הבריטים החליטו לתלות את חיילים היהודיים שנכלאו בכלא. האצ"ל בתגובה חטף שני סרג'נטים בריטיים ואיים שאם הבריטים יקיימו את איומם גם הם יתלו חיילים בריטיים. ואומנם כך היה. הבריטים העלו לגרדום יהודים וגם האצ"ל תלה את שניהם ומלכד את גופותיהם ,בחורשת הסרג'נטים בנתניה. מאז מקרה זה הסתיימה התלייה בסוף חלקת בית הקברות יש חלקה לחיילים היהודיים. בתחילת בית הקברות ישנה חלקה לשוטרים. כאשר אלנבי נכנס לארץ ישראלי בנר הראשון של חנוכה  דצמבר 1917, היהודים כינו אותו יהודה המכבי ואילו המוסלמים שיבשו את שמו מאלנבי לנביא. כולם שמחו בארץ ובאותה תקופה האימפריה הבריטית השתרעה על פני ארצות רבות. עקב קושי טכני –כלכלי בשינוע ההרוגים בכל הארצות החליטה ממשלת בריטניה להקים ולבנות בתי קברות, ולקבור את החיילים במקום בו נהרגו. כך הוקמו כ אלפיים בתי קברות בעולם . בארץ ישנם חמישה. ממשלת בריטניה מממנת את התחזוקה ואת טקסי ההשכבה במקום. נערכים 3 טקסים: נוצרי, מוסלמי ויהודי. הטקס המרכזי מתקיים ביום ראשון בשבוע הקרוב לתאריך 11 לנובמבר.  בירושלים הטקס מתקיים יום לאחר מכן.עקרונות בית הקברות- אין קבר יש רק מציבה-כיתוב אחיד,סידור המצבות במסדר. יום הסיור היה בדיוק בתאריך האזכרה ,20 שנה לרצח רבין . ציון היום נעשה על ידי השמעת דברי השופט שהאשים את יגאל עמיר ברצח הנתעב ובסיום נשמע שיר הרעות – אותו רבין אהב מאוד.                      
סיורים מודרכים בלוד ורמלה

השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן