מדריך טיולים וסיורים "בעיר עולם" היא תל אביב ובה שווקים צבעוניים, רחובות אורתוגונליים, שכונות קסומות, גרפיטי בדרום תל אביב, סיגנונות בניה בתל אביב מהאקלקטיות עד הבהואוס.
העיר הלבנה של תל אביב אנו מתכוונים לאיזורי בניה ישנים בסיגנון הבינלאומי(הבהאוס) ובה לפחות 4000 בנינים ומבנים ורוב האדריכלים שבנו בשנות השלושים של המאה העשרים ועד הקמת המדינה ברובם הגיעו מגרמניה(ומעט מצרפת, אוסטריה, שוויץ ומזרח אירופה)-חלקים מרכזיים מהעיר הלבנה שהוכרזה באונסק"ו בשנת 2003 – מהנדס העיר תל אביב בתקופת "העיר הלבנה" היה יעקב בן סירה(שיפמן) ותפקידו בעולם האדריכלי היה להפסיק את בניית "הסיגנון האקלקטי" הלקטני בשנות העשרים ולהמשיך את הסיגנון הבינלאומי(בהואוס) המודרני והמתאים לארץ ישראל.
לתל אביב היו כינויים שונים -כמו "עיר נצורה" של אשר ברש, והאדריכל שרון רוטברג הוציא ספר "עיר לבנה- עיר שחורה, ובשנת 1984 הייתה תצוגה במוזיאון תל אביב לאמנות בשם "העיר הלבנה".
קולנוע אסתר ההיסטורי היו בו יותר מ 1000 מקומות ישיבה ו"קולנוע אסתר" היה בבעלות משפחה תימנית מעדן, הסרט הראשון שהוקרן היה “שלגיה ושבעת הגמדים” , כיום "מלון סינמה ויש כרזה של כיכר שארל דה גול (האטואל) בפריז, ומצילום מלמעלה מזכירה את כיכר דיזנגוף.
בסוף שנות ה 20 של המאה העשרים ראו לנכון מנהיגי עיריית תל אביב לשפר את חזות העיר בחלקה הצפוני של תל אביב מעבר ומצפון לרחוב בוגרשוב ובן ציון עד הירקון בצפון , וממזרח מרחוב בוגרשוב ועד הירקון.
למבנים של העיר הלבנה בתל אביב הבנויים בסגנון הבינלאומי מספר מאייפנים משותפים, המאפיין העיקרי הוא עיצוב ושימוש פונקציונלי ומותאם לאנשים שאמורים לגור בו,, תמיד יהיו קווים נקיים ודי פשוטים , קווים ישרים ומעוגלים (כמו בכיכר צינה או בנין הספינה ברחוב לבנדה), קישוטים לא יהיו והם מאפיינים את הסיגנון הבינלאומי, בבהואוס לא תמיד תהיה סימטריה(באקלקטי כן תהיה סימטריה) וכל המבנים נצבעו וטויחו בצבע לבן ויש עוד מימד ל"עיר הלבנה".
"הקו הזורם" -קו ישר נקי כמו חלונות " סרט מדחום" או "סרט אופקי", כדי למנוע התחממות בחדרי הבית בנו מרפסות רחבות יותר כדי שייצלו על פתחי החלונות ויגרמו לצל הנכנס פנימה.
רוב בתי "העיר הלבנה" של תל אביב נבנו מבטון מזוין וזו הייתה שיטת בניה מרכזית בשנות ה-30, "בית הדר" למשל נבנה בשיטת פלדה מזוינת וקצת שונה מהסגנון הרגיל.
מבנים חשובים בתל אביב שנבנו בסיגנון "העיר הלבנה"-"בית הדר" בדרום תל אביב ליד תחנה מרכזית, "מעונות עובדים" ברחוב פרוג בתל אביב, "שוק העליה" ברחוב העלייה, "בית פולישוק" בכיכר מגן דוד, "בית האונייה" ברחוב לבנדה, "בית קיפר" בשדרות בן גוריון, "מרכז קופת חולים" ברחוב ביילינסון 8 תל אביב.
מתכננים אדריכלים ובונים בתל אביב "בעיר הלבנה:"
יהודה מגידוביץ' מהנדס העיר הראשון של תל אביב שהחל פעילות בסיגנון האקלקטית ועבר לסיגנון הבינלאומי, ג'ניה אוורבוך שתכננה את כיכר צינה דיזינגוף ובתים נוספים בעיר תל אביב, "יוסף ומאיר ברלין" אב ובן שתכננו רבות ברחוב מאז"ה ובכל תל אביב והחל לתכנן בסיגנון האקלקטי ועבר "לסיגנון הבינלאומי."- דב כרמי שתכנן את היכל התרבות ובית הלנה רובינשטיין.
יצחק רפפורט מתכנן ובונה ברוטשילד ואף בונה לעבד אל רחים המליונר הערבי בעג'מי והיום בית השגריר הצרפתי, זאב רכטר שלמד מ "לה קורבוזייה" ונטל את בניית העמודים וניצול גגות הבתים שלמעשה קיימים עד היום- זאב רכטר היה כמעין ראש זרם מוביל באדריכלות התל אביבית.
אריה שרון ממתכנני "מעונות העובדים" ובתים נוספים, בוגר בית ספר הבהואוס וממובילי מתכנני העיר תל אביב והבהאוס – ריכארד קאופמן מעמק יזרעאל שהקים תוכניות שורשיות ל"תוכנית גדס".
אריה אלחנני שהטביע את חותמו "ביריד המזרח" בנמל תל אביב, יוסף נויפלד שתכנן את מרכז קופת חולים ואסותא, פנחס היט שהיה מהנדס העיר תל אביב ותכנן בתים רבים, מוניו גיתאיי ויינראוב בוגר הבהאוס, שמואל ברקאי שעבד תחת "לה קורבזייה" והושפע מימנו ודרך עבודתו.
סיורים בתל אביב "העיר הלבנה" בין בתי תל אביב המספרים את "סיפורה של תל אביב", מייסדים וחלוצים, אדריכלים ואמנים, ראשי הקהילה וראשי העיר תל אביב,סיורים בתל אביב בשווקים של תל אביב, סיורי אדריכלות ואסתטיקה תל אביבית,סיורים מודרכים בתל אביב לקבוצות גיבוש צוותים, סיור יום הולדת.
