סיור מרגש חוויתי לקבוצות גופים מוסדות וימי הולדת בגולן.
סיור מודרך בין שמונה תחנות הגולן החל מאל חמה לבנין המפקדה הסורית בקונייטרה ומרום גולן.
אלי כהן היה חצי שנה מובטל הארץ ועבד המשביר המרכזי,שידעו את אלי כהן לנדיה והיה ביניהם 11 שנים הפרש ,יום לפני החתונה פוטר,סמעאן מגייס אותו לילדה שאוספת מידע והעברתו למטה המוסד , אלי כהן למעשה פוטר על ידי לחץ שגורמים המודיעין לחצו את אלי כהן ורק לאחר שפוטר ושלוש פגישות התגייס למודיעין' חלק מהעולים החדשים שלא לחמו במלחמת העצמאות בתש"ח ועלו, הרגישו שלא עשו מספיק וחלק מהם התגייס למשימות קיצוניות.
בבדיקה הגרפולוגית ביחידה 188 יצא שאלי כהן חדור מטרה,דיסקרטי, אידיאליסט, יכולת לעמוד במבחנים ולא מוסת לא ניתן לשנות אצלו את דעותיו הבסיסיות, מוטקה יריב מפקד היחידה מתלבט ואז ויקטור בכיר במודיעין משוחח איתו ונתן חוות דעת חיובית על אלי כהן.
מצרים וסוריה מתאחדות יחד בשנות השישים בהסכמים ביטחוניים ומאיימים והיה צורך בהפעלת סוכנים עיניים ואוזניים במדינות ערב וולפגנג לוץ האיש שלנו במצרים שהסווה עצמו כאיש עסקים גרמני וכך הוא נראה, ברוך מזרחי בחאלב בסוריה,שולמית כהן בבירות ומסעוד ביטון בביירות ודמשק וכפי שאמר תמיר פדרו אתה חייב להכניס חיוניות, למקום הכי בודי ולנביא מידע למרות הסיכון.
אלי כהן, המרגל הישראלי במצרים
בבית באלכסנדריה דיברו בצרפתית, חוש הומור וחברים רבים סביבו , היה לו חוש לשפות, אלי כהן היה מנהל חנות בגדים "קלארק", סייע ליהודים לעלות ארצה והיה לו קשה בעצמו לעלות ארצה והבולשת שמה עליו עין.
החלק הפחות מוכר של אלי, הוא פעילותו המחתרתית במצרים. בזמן שבני משפחתו עלו כבר לארץ ממצרים, אלי כהן נשאר עוד 8 שנים שם. לימים, במשפט שלו בסוריה הוא יטען שעשה זאת כי חשש מהחיים בישראל. בפועל הוא פעל במחתרת הציונית באלכסנדריה.
בשנות החמישים הייתה תוכנית של הבריטים לצאת מאיזור תעלת סואץ במצרים, מדינת ישראל פחדה מעזיבת התעלה לידי המצרים, מדינת ישראל החלה בהפעלת סוכנים מקרב התושבים המצרים בתואנה של תנועה לאומנית מצרית, כשהמטרה היא גרימת הרס למתקנים חיוניים של מדינות מערביות במצרים, והמטרה הייתה לגרום לבריטים שאסור להם לעזוב לאחר ימים נודעה כמובן לימים בשם "עסק הביש".
אלי כהן, שכר דירה עבור המחתרת. הרעיון היה דירה שלכאורה נועדה למסיבות והתהוללות. ולמעשה הוחבאו בדירה נשקים של המחתרת. בשונה משני חבריו שמואל עזר ומשה מרזוק שנתלו בסוף משפט חברי המחרת, אלי ניצל ובשל יכולת השכנוע שלו אך לא נח והמשיך לפעול ככל יכולתו עבור מדינת ישראל.
מדינת ישראל בתחילת דרכה הייתה זקוקה לכל נשק. באיזור אל עלמיין במדבר במערב מצרים נותרו כלי נשק רבים מהמלחמה הבריטית נגד רומל, חלקם כנראה אצל תושבי האיזור וחלקם ממש זרוקים בשטח. אלי כהן השתמש בחברת ספנות אזרחית ו הייתה שייכת לבריטי בשם ג'יימס הלפיקס איתו היה בקשרים, והבריח את הנשק למדינת ישראל- מה שהיה מעניין אלי כהן, אחרי פעולות נוספות ואחרות, גורש לישראל יחד עם יהודים רבים לאחר מבצע קדש.
אינספור סיפורים ניתן לספר על האיש שהיה לאגדה. אלי כהן צעד אל הגרדום בראש מורם והיה גאה, במכתב כתב את מילותיו האחרונות, ביקש אלי כהן מאישתו נדיה לא להיות עצובה, להתחתן, ולהמשיך את חייה.
"יום יבוא, וילדיי יהיו גאים בי…אני שולח לכם נשיקות אחרונות, התפללו לעילוי נשמתי, אלי"
אליהו כהן, גאוותינו עליך, יהיו הדברים האלו ותפילותינו לעילוי נשמתך, נשמה שהיא בניין שלם בתולדות עמנו. וכתודה לנדיה, הילדים והאחים, שהקריבו קורבן בלתי אפשרי עבור כולנו.
המסלול המוצע, נקודה ראשונה במלון "מרפא" באל חמה ונמשיך דרך "יד לשבעה" ונקודת המכס הצרפתית בה מוזיאון קטן לזכרו של אלי כהן וכיום ניתן בתחילת העליות לכולם לעלות ימינה לתצפית אל חמה על ירדן סוריה וישראל ונמשיך לעמדת "מחסום הטנקים" הצרפתית, עמדת מחנה אל על שהיה מחנה אל על הסורי ופה נשמע את כתב האישום נגד כמאל אמין תאבת הוא אלי כהן, נמשיך לתחת "הר נבו" בו ראה אלי כהן את הארץ ולא נכנס אליה ובמחנה פיק היה מועדון קצינים מפנק.
אתר נטיעות בסיבוב חספין רמת מגשימים ,נמשיך דרך תל א בארי ורמסנייה רכס בשנית חזקה, נכיר בקונייטרה את הפיקוד הסורי במפלצת מבטון ופה היה אלי כהן מספר פעמים ונסיים "בפסל המשפחה" בו מגיעה חבורה עם שלוש ילדיה והם צופים לכיוון דמשק , מרגש עד דמעות וזו התחנה האחרונה בסיור אלי כהן, תמיד ניתן להוסיף לשנות וליהנות מאתרי רמת הגולן אם המורשת קרב, מעיינות טבע, נחלים ומפלים, אטרקציות וקולינריה בגולן היפהפה והתאמת מסלולים לקבוצה.
טיולים ברמת הגולן עם האיש שלנו בדמשק אלי כהן.