הדרכות איכות של אחרי ימי הקורונה בנווה צדק ונווה שלום ביפו העתיקה והחדשה.
סיור טיול ויום כיף וגיבוש בין אתרי נווה צדק ורחובות נווה צדק ולכל שם רחוב -סיפור.
סיור ברחובות נווה צדק יפו החדשה:
רחוב שלוש בנווה צדק: רחוב החוצה את שכונת נווה צדק ממזרח למערב ובו אתרי תיירות רבים כמו סימטת שלוש וגשר שלוש החדש,בית אהרון שלוש ובית הכנסת שלוש, בית שלמה אבולעפיה ורבקה פריימן "המוכתאר" של נווה צדק וסיפור החיבור ממזרח ומערב- סיפור אהבה בין מורה לתלמידה והמיינטשלעך התומך בתריסי נווה צדק וסיפור רכילות רומנטי מקומי.
"בית אנוסי משהד" ובית האימהות ברחוב שלוש נווה צדק, גן שלוש עם האיקליפטוסים הגבוהים וגן שלוש גן הילדים, "שלוש שלושים" החנות הייחודית לנווה צדק, "המאפייה" של נווה צדק לשעבר, "בית הספר הצרפתי של נווה צדק, "בתים משוחזרים" ברחוב שלוש ההיסטורי ובית החרושת של "האחים שלוש" לשעבר.
סיור לקבוצות ברחוב אמזלג בשכונת נווה צדק:
המגרש שקנתה משפחת אמזלק (אמזלג) בנווה צדק רכשו חיים אמזלק ובנו יוסף בן-ציון אמזלק.
מי שמכר את האדמה למשפחת אמזלג היה בשארה אסאג'יר ערבי נוצרי בשנת 1894 ואורכו היה 6 דונם.
השטח התחיל בוואלהאלה במושבה הגרמנית והסתיימה ממש באיזור רחוב אמזלג דהיום בנווה צדק.
בחלק מהשטח של אמזלג נמכר והקימו את הקונסוליה הגרמנית וכן את "בית חרושת ואגנר" בית היציקה.
בתחילת דרכו חיים אמזלג שהגיע מגיברלטר ובן לאנוסי ומגורשי ספרד היה שותף לעסקאות בנקאיות עם משפחת ולרו(יעקב ולירו) הירושלמית ובנקאים ידועים והמשיך לעסקי מסחר ביבוא ייצוא, חיים אמזלג יוצא מהעיר העתיקה ומצטרף לחתנו בן ציון אמזלג שכבר בנה את ביתו, לבית 3 קומות ודגל בריטניה התנוסס.
בתחילה חיים אמזלג התעסק בירושלים בנדל"ן ומסחר, מיפו ייצא פרי הדר ודגנים לאנגליה, בשנת 1876 מונה חיים אמזלג לסגן-קונסול של בריטניה ביפו בשל קשריו עם הפקידות הבריטית הבכירה.
הבן יוסף אמזלג היה מקורב לבריטים ואף התלווה לוועדה בריטית למחקר בנגב וסיני, ליווה את הנסיך ג'ורג' יורש העצר הבריטי והדריכו ביפו,ש"י עגנון כפי שהוא מתאר התגורר במתחם הבתים שנבנה בחלק הצפוני של "מתחם אמזלק" (ולא במתחם אבולעפיה) ובשנת 1943 משאית זבל פוגעת בבסיס הקשת של הבית והעירייה הכריזה על מבנה הנדסי לא ראוי והעיריה הוכרחה לתקן אך לפני כן סגרה את המבנה בחומה כפי שניתן לראות זאת היום בצורת קשתות, יוסף אמזלק מת ב 1944 ונקבר בירושלים.
סיורי איכות ברחובות נווה צדק בין המתנ"ס למרכז סוזן דלאל ובין בית הספר הצרפתי לבית הספר "תחכמוני" ההיסטורי, סיור בין סמטת שלוש לרחוב אמזלג ובין רחוב שלוש בדרום לרחוב פינס בצפון.
סיור בנווה צדק בין רחוב שבזי ושמרלינג במערב לבין גשר שלוש וסמטת שלוש במזרח ובתווך רחוב שרעבי.
רחוב מנחם שטיין בנווה צדק יפו:
מנחם שטיין כמעט סיים ללמוד במוסקבה והשלטון חשד בו בבגידה ומנחם שטיין בורי לגרמניה ולומד רפואה בלייפציג,בזמן לינודי קיבל מנשר קול קורא מחרקוב הקורא לעליה לארץ ישראל וכך כולה ליפו וממשיך למקווה ישראל באחת התקופות הקשות ומשה סמילנסקי כותב: "בראש בית ספר והחווה במקווה ישראל עמד אז איש יהודי צרפתי, שהיה עוין את היהדות ואת היהודים ממזרח אירופה והתייחס בלעג אל חובבי ציון שבאו אל הארץ להחיותה ולהיות בה לאיכרים עובדי אדמה. וכשבאו אנשי בילו לבקש עבודה חמד לו לצון וילעג: מה העבודה הזאת לכם? האתם תרימו את המעדר, אם אתם תורידיהו אל האדמה? הלערבים, לעבדים, תדמו? וכשהפצירו בו הבילויים מאוד, החל לנסותם שבועיים. ורק אחר כך שיוכח כי עמדו בניסיון, יקבע להם את שכרם. העבודה הייתה קשה. באת ובמעדר. מן השעה השישית בבוקר ועד השעה השישית בערב, בהפסקה של שעה אחת לארוחת צהריים. והימים ימי קיץ. האדמה כברזל. השמש אש בוערת. ועל גבם משגיח ערבי, עבדול עזיז שמו, דופק בהם. עברו שבועיים הבחורים עמדו בניסיון, והמנהל קבע להם את שכר עבודתם: 5 גרוש ליום. אבל עבודה נתנה ל-12 איש, ובשכר זה התפרנסו כל בני החבורה".
שלוש שנים היה הרופא של פתח תקווה עד שמסתכסך עם שמעון רוקח שהקים את בית חולים "שער ציון".
"אגודה מדיצינית עברית ליפו ומחוז יפו" -הוקמה אגודה לרופאים שהתחיל לעלות מספרם ל 32 ב 1912
"הרופאים הראשונים והוותיקים שהשתתפו בפגישה" היו: ד"ר יהודה פוחובסקי,ד"ר חיים חיסין, ד"ר בת שבע יוניס גוטמן,ד"ר סוניה בלקינד, הרוקח זאב אורבוך,ד"ר משה שרמן, דר יעקב ברנשטיין כהן מפתח תקווה, ד"ר וויצברד מראשון לציון ,ד"ר מוסקוביץ' מרחובות עיר ההדרים.
הרופא הלל יפה אמר עליו:"גם מתנגדיו מודים ביושרו הגמור הוא היה יכול להתעשר ונשא ענו, כי לא אבה לעשות דבר שאינו ישר… ד"ר שטיין רופא בית החולים, עובד במסירות שאין כמוה. הוא ידוע כאדם ישר וטוב לב מתעניין בחולה ובמדע, הוא מקבל חולים עניים חינם גם מחוץ לבית החולים ומבקר חולים בביתם בלי תשלום"-רחוב מנחם שטיין נמצא בין רחוב שלוש לאחווה מול גן האיקליפטוסים היפה.
הסופר יהודה גור גרזובסקי כתב: "…הד"ר שטיין לא רק רופא מנוסה כי אם גם אב רחמן ומנחם בצרה. הם כולם יחד העריצו אותו…. לא רק בתור רופא חוליהם ומצילם ממות, כי אם גם בתור מלאך עוזר ומושיע בעת צרה ומצוקה. החולה העני בנוה שלום ידע כי אם יבוא הד"ר שטיין אל ביתו ינחמהו וידבר אל לבו ואחרי צאתו ימצאו מתחת לכר גם איזה מטבעות לקנות רפואות או רבע תרנגולות וכוסות חלב להשיב את נפשו, ולא רק חולים השוכבים על ערש דווי פנו אל שטיין עזרה כי אם כל מר נפש וכל איש אשר בא עליו צרה ואסון פנה אל הד"ר שטיין והוא עזר לא רק בעצה ותושייה, כי אם בפועל ומעשה, אם כי לא היה האיש עשיר כלל וכלל".
התורכים גייסו את ד"ר מנחם שטיין בשנת 1916 לצבא התורכי, קיבל את טיפוס הבהרת ונקבר בירושלים.
טיול ברחוב יחיאל יחיאלי בנווה צדק ביפו: מורה ומחנך בתל אביב וממייסדי תל אביב,עלה מסלונים והיה חבר "באגודת משה", מראשוני ומנהגי הלימוד "עברית בעברית" וביפו היה מורה בבית ספר לבנות של "חובבי ציון", בית הספר לבנות נסגר באמצע מלחמת העולם הראשונה ונפתח בשנת 1918 והיה פעיל בניהולו של יחיאל יחיאלי עד שנת 1937 ומרכז סוזן דלאל והרחוב המוציא אותנו החוצה קרוי על שמו "יחיאל יחיאלי".
סיור ברחוב כל ישראל חברים בנווה צדק: ארגון כל ישראל חברים או בקיצור "אליאנס", מוסד שהוקם על ידי יהודה צרפת שעזר ליהודים בעולם, הארגון הוקם בשנת 1860 בגלל פרשת "אדגרדו מורטארה" ילד יהודי שנחטף והוכנס לכנסייה על ישי משטרת האפיפיור, להלן המטרות של "אליאנס"-כל ישראל חברים.
- להיאבק בכל מקום למען שחרורם ושיקומם של היהודים(הועתק nוויקיפדיה)
- להגיש סיוע יעיל לכל הסובלים מתוקף היותם יהודים
- לעודד כל פרסום העשוי להביא לתוצאות אלו.
רוב הפעילות של "כל ישראל חברים" הייתה ובוצעה במזרח אירופה בשל הפוגרומים והמצב המאוד קשה ובמדינות ערב, כך גם הוקם בית הספר הראשון של "אליאנס" בתטואן מרוקו, בשנת 1898 הוקם "אליאנס" בטהראן,בשנת 1912 היו במרוקו 12 בתי ספר בקזבלנקה רבאט ועוד, בישראל יש אליאנס תל אביב ואליאנס בחיפה ופה בנווה צדק יש את "רחוב כל ישראל חברים"- כי"ח. שתי הדמויות שדחפו את הארגון לפעילות וולונטרית בינלאומית היו קרל יעקב נטר ואדולף כרמייה
רחוב הישיבה מוולוזי'ין בנווה צדק: ישיבה שקראו לה גם "עץ החיים" והוקמה על ידי רבי חיים מוולוז'ין פלך מינסק ברוסיה הלבנה, רבי חיים היה תלמידו של הגר"א והייתה אם הישיבות הליטאיות העצמאיות וכיום "רחוב וולוז'ין" אחד הרחובות הקטנים השקטים של נווה צדק בחלק הדרומי לא רחוק "ממתחם התחנה" ביפו.
סיורים וטיולים ברחוב שמרלינג נווה צדק ביפו: חיים שמואל שמארלינג ממייסדי ומובילי הקהילה ביפו, שמרלינג נולד בחברון ובעת קידום עסקיו ובגרותו מגיע ליפו והיה עסוק בחברת עמילות המכס שמרלינג, שמרלינג הקים את "ועד העיר ליהודי יפו" לפעילות של אשכנזים וספרדים, שמארלינג יזם את "חברת קדישא" ביפו, שמרלינג מקים את "חצר שמרלינג" בקצה "שכונת מנשייה" הערבית וקצת יהודית וקונה את השטח מיעקב פאסקל הקונסול האוסטרי, שמרלינג נקבר בירושלים ועיריית תל אביב החליטה בשנת 1950 לקרוא לרחוב בנווה צדק, רחוב שמרלינג, כיום הרחוב עובר ג'נטריפיקציה, שימור, צבעים מקסימים של כל בית ורחוב שמרלינג מאוד ציורי והמשך סיור מודרך בנווה צדק עם אפי נחמיאס.
סיור טיול מודרך ברחוב שרעבי נווה צדק יפו: קצת כבוד ניתן בנווה צדק לעולי תימן שהיו מרכיב חשוב במחנה יהודה, שבזי ובכלל נווה צדק של אז ובהתחלה ועל שמו של- מרדכי יהודה יפת שרעבי נולד בתימן ועלה לישראל לאחר שגדל בתורה והיה בין מובילי "ישיבת בית אל" של מקובלי ירושלים, הרב שרעבי לימד את הרב עובדיה יוסף ז"ל והרב יוסף אמר על הרב שרעבי כי הוא גדול הדור, הרב שרעבי כמקובל אלוקי ישן רק 20 דרות בלילה ולמד כל הלילה, טבל במקווה כל בוקר, אחד מתלמידיו היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק ואמר שדרכו טובה יותר מדרכו של הרב זוננפלד שהיה קיצוני יותר ואמר שדרך הרב קוק הוא בנתיבי שלום ואהבת הכלל, בין תלמידי הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי-הרב בניהו שמואלי, הרב מאיר יהודה גץ והרב מרדכי עטיה.
סיור מודרך ברחוב בוסתנאי נווה צדק יפו: "בוסתנאי" היה ראש הגולה במאה השביעית "ובוסתנאי" וסיפור הבוסתן בפרס כשהשמיד מלך פרס את כל זרע בית דוד והגיע לאחרון שבהם והופיע מולו איש מבוגר.
רחוב אחווה נווה צדק יפו: שכונה שהוקמה ב 1899 על ידי אשכנזים ומטרתם הייתה "ואהבת לרעך כמוך" עזרה לזולת הדדית, הבתים הוקפו בחצרות ואחד מיושבי השכונה הוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק ואחד מבתי "שכונת אחווה" התבסס לו בית ספר תחכמוני עד שעבר לרחוב לילנבלום היו בו אולפנית של בני עקיבא.
ש"י עגנון מתאר את הרב קוק כך:
"חמדת דר בעלייתו שבקצה נווה צדק שבקצה יפו. הולכים משם מנווה שלום דרך בתי זרח ברנט עד שמגיעים לבית הספר הישן לבנות. הגיעו, רואים כמה בתים מבצבצים ויוצאים מתוך החול, וביניהם בית המדרש החב"די מצד ימין וביתו של הרב קוק בצד שמאל".
סיור מודרך ברחוב נווה שלום בנווה צדק יפו: שכונה שהוקמה בשנת 1890על ידי זרח ברנט שחזר מלונדון להקים שכונה מחוץ לחומות יפו ומטרתה דיור זול ומהיר, הניסיון הראשון בניית השכונה היה של "עזרת ישראל" של אלעזר רוקח ,מכרו חלקות קטנות לאנשים אך לא היה מספיק כדי לבנות ולחפור באר מים והפרויקט נתקע, זרח ברנט בהיותו בן 47 חוזר מלונדון אחרי שהות של 3 שנים ולא היה לו כוח לחזור לעבודת האדמה בפתח תקווה והחליט להמשיך ולבנות את "נווה שלום", הקצב לא היה משהו ואז החליט הרב נפתלי הרץ הלוי לקנות בית מאחר ואשתו חלתה והייתה צריכה אוויר צח.
רחוב כפר סבא נווה צדק: כפר סבא עזרה לא מעט במלחמת העולם הראשונה באכלוס יהודי יפו וקבלו שם רחוב, יש להזכיר כי העותומנים התורכים רצו לגייס יהודים ומוסלמים לצבר התורכי ולכן כפר סבא עזרה.
סיור ברחוב עין יעקב בנווה צדק" ביפו: רחוב עין יעקב בגבול המערבי של נווה צדק בואכה שכונת מנשייה, אחד במקומות המרכזיים ברחוב יעקב הוא בית האוטונומיה הרוסית, מבתי הספר הראשונים ביפו.
סיור ברחוב מגדל ודגניה בנווה צדק יפו: רחובות על שם מושבות ומקומות בצפון ארץ ישראל מגדל ודגניה.
רחוב אלעזר רוקח בנווה צדק: אלעזר רוקח הקונה של אדמות גיא אוני, מוציא לאור, פובליציסט, עסקן ציוני חיובי, סבו מצד האמא היה הרב ישראל ב"ק איש הדפוס מצפת, אליעזר רוקח התחתן בגיל 13 ועבר לבית חמיו בצפת, אליעזר רוקח אח של שמעון רוקח והיה למנהיג חובבי ציון בארץ עד שפקידי הברון חשדו בו שעזר למרד מול פקידי הברון ופיטרו אותו ממנהיגות "חובבי ציון", אליעזר ושמעון רוקח הקימו את אגודת "עזרת ישראל" שלמעשה הקימה את שכונת נווה צדק(יחד עם שלוש אמזלג וזרח ברנט)
רחוב זרח ברנט נווה צדק יפו יפו: זרח ברנט איש חמים בריטי קונה את האדמות של נווה שלום בפרנק לדונם, עולה לירושלים "לפדות" צ'קים מבנק ולירו היהודי, מקים את שכונת נווה שלום ביפו.
רחוב נווה צדק בנווה צדק: שכונת נווה צדק שהוקמה בשנת 1887 לפי שם מקראי מספר ירמיהו, דמויות חשובות בהקמת השכונה-שמעון רוקח,אהרון שלוש, חיים אמזלג וזרח ברנט, סיפור היציאה מן החומות, יהודים וערבים ביפו הישנה והחדשה, סיפורה של סוזאן דלל, שמחה בן ציון המורה ונחום גוטמן הבן.
רחוב מחנה יוסף בנווה צדק יפו: שכונת מחנה יוסף הוקמה על ידי יוסף בק מויאל בחלק הצפוני של יפו בשנת 1904 על ידי יוצאי תימן ובעיקר מעדן, מעט מוגראבים מצפון אפריקה ואשכנזים, "מחנה יוסף" סופחה כאילו לשבזי ולמעשה כל השכונות הקטנות והגדולות-נווה שלום, אחווה, שבזי, מחנה יוסף ומחנה יהודה הם חלק ממכלול נווה צדק הגדול, הבתים היו בנויים ברחובות שתי וערב ומול שכונת מאנשייה הערבית.
רחוב יצחק אלחנן נווה צדק יפו: "הרב יצחק אלחנן רב הגולה מקובנה" , פוסק הדור, כותב ספרים , שאלות ותשובות, ברעיון הציוני דאג ליהודים והצטרף "לחובבי ציון",הרב אלחנן ספקטור בוועידת קטוביץ , ועידה יהודית בסנט פטרסבורג, הפוגרומים הראו לרב אלחנן ספקטור שרק עליה לארץ ישראל היא התשובה.
רחוב שבתאי דון יחיא בנווה צדק שביפו: שבתאי דון יחיא יליד מלטביה, איש ציבור ישראלי, עורך עיתון הצופה ובוגר ישיבת "מרכז הרב" של הרב קוק בירושלים, ערך ביוגרפיות של רבנים ואביו של עו"ד דון יחיה.
רחוב לפין ויעבץ נווה צדק: אבא לפין היה פעיל ציוני ורופא מקהילת קובנה, היה מראשי יהדות קובנה, פעיל להעלאת יהודים ופעל עם הרב אלחנן ספקטור להקמת "בית יתומים יהודי" בקובנה.
זאב יעקב היה היסטוריון, איש חינוך וממקימי "תנועת המזרחי", על שמו כפר יעב"ץ בשרון ורחוב בנווה צדק.
סיור מודרך בסמטת תחכמוני ורחוב יהודה החסיד: "תחכמוני" הוא שמו של אחד מגיבורי ישראל, היה בית ספר "תחכמוני" של תנועת "המזרחי" בוארשה, ד"ר והרב יוסף וליגר דחף להקמת בית ספר דתי שילמד גם מקצועות חול ומבחר לועד שכונת "אחווה" ושם למעשה הוקם בפעם הראשונה ליד בית הרב קוק, ביפו זה בית הספר הראשון הדתי ועלה גם לירושלים והקימו את "תחכמוני" ירושלים ברחוב אתיופיה.
רבי יהודה החסיד מראשי יהדות אשכנז(גרמניה) , כתב ספרי דת סודיים ולא על שמו בנו של רבי שמואל החסיד ונכדו של קלונימוס הזקן, משפחתו עברה במאה העשירית מאיטליה לגרמניה ורבי יהודה החסיד עולה לארץ ישראל בשנת 1701 ומתחילים לבנות את "בחת כנסת החורבה" ,רבי יהודה החסיד נפטר 5 ימים מאז הגיעו ארצה והיו תלאות רבות עד בניית בית הכנסת "החורבה".
סיור ברחוב פינס בשכונת נווה צדק יפו: יחיאל מיכל פינס היה מזכירו של מונטיפיורי ומשה מונטיפיורי מבקש מימנו לייצג את היהודים בארץ ישראל לפי תקציב שיצא מיהודי אנגליה, יחיאל מיכל פינס לא הסתדר תמיד עם כולם ולחלק הי קשר חם וחלק ממש לא, עם אליעזר בן יהודה הסתדר להפליא והקימו אגודות שונות לפיתוח השפה העברית,יחיאל מיכל פינס תמך בחובבי ציון עד מאוד בפעילות הציונית.
מי הייתה סוזן דלאל? סודות סמים זוהר בריטי עיראקי ודוגמניות לבית דלאל, סוזן דלאל חיה תקופה קצרה לפני מותה ולכתה בישראל,סוזן דלאל התמקדה בקריירת אמנות הריקוד. שמה של סוזן דלאל לא מוזכר בחיק משפחת דלל,. ניסיתי למצוא תמונות בטינטרנט ולא הצלחתי, אולי ניתן חמצוא את תמונת סוזן דלאל במשרדו של מנהל מרכז ותיאטרון סוזן דלאל וכל זאת בגלל ספור משפחת דלאל.
סיפורה המרתק של משפחת דלל מתחיל בעיראק , ג'ק דלל עובר ללונדון, איש עסקים מבריק שקראו לו "בלאק ג'ק" כנראה בשל חיבתו להימורים, ג'ק דלל היה בנקאי וידע למכור את שליטתו בכמה עשרות מליוני פאונד לפני קריסת עולם הבנקאות באנגליה, קניה מרשימה של בתים מפוארים בכל רחבי העולם ומכירתם במחיר גבוהה בהרבה ומכירת "בית הבי בי סי" ב138 מליוני פאונד.
אליס דלל דוגמנית ואחותה של סוזן דלאל, לא הכי גבוהה רק 1.67 ס"מ אך מרשימה, מתופפת בלהקת פאנק בשם "טראש מטאל" ולא הייתה הכי מקצועית אך מה זה משנה כלל אם את באה ממשפחה עשירה.
סיור מודרך וטיול לקבוצות וימי הולדת בשכונת נווה צדק ונווה שלום ביפו.
מדריך טיולים בנווה צדק ומורה דרך לקבוצות בשכונת אחווה עד שבזי ומחנה יהודה.
סיורים מודרכים של אחרי ימי הקורונה ברחובות נווה צדק ונווה שלום עד אחוזת בית ותחילתה של תל אביב.