"סיור מודרך וטיול בעקבות יהדות צפון אפריקה ביפו העתיקה".
עוד מאמרים ורעיונות באתריי www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com
סיורים וטיולים ביפו בעקבות העליה ליפו בתחילתה המאה התשע עשרה.
העליה הראשונה או השניה היא תחילת העליות לציון? מובן שלא, והבייתה עליה נפלאה ולא מעטה שעלו לארץ ישראל בעיקר מצפון אפריקה, עיראק סוריה תורכיה ,כורדיסטן ולבנון עלית החסידים ממזרח אירופה בשנת תקלז 1777 חולל מפנה בגליל ובצפת במיוחד ולאחר זמן קצר עלו תלמידי הגר"א הפרושים.
הניצנים לכל העליות המסורות מתחילות עם הרבנים הציוניים הרב יהודה ביבאס, רבי יהודה אלקלעי, רבי צבי הירש קלישר, ,דוקטור אליהו גוטמאכר ואבי יהודה הלוי מרגוזה, והחשוב היה שהרבנים אמרו שצריכים לעלות לארץ ישראל ולעבוד אותה ולא להסתמך על הנס. הוקמה ביפו גרעין ציוני על ידי הרב ביבאס והרבה אלקלעי, הרבנים עלו לארץ ישראל ויפו עם כספם וממונם להשתקע בה ולא לעלות כדי למות ולהיקבר בה.
קהילת יפו עסקה בפעילות ציונית מעבר לים והדפעתה היתה רבה על הרבה יהודה אלקלעי, קרל נטר, ויסוצקי ופינסקר ואלי היה נכון לכנות הגרעין המזרחי שישב ביפו באמצע המאה ה19 כ "העליה הראשונה" וחשיבותה בפתיחה למשיכה של יהודים ארצה,אנשי הישוב הישן כמו הרב יהודה הלוי מרגוזה והרבה יהודה אלקלעי הציעו חדר משה מונטיפיורי להקים ישובים חקלאים בארץ ישראל וחסידי הרב ביבאס נטעו ראשונים פרדס ורצו להוכיח שיהודים יכולים, פיתחו את המסחר ביפו, הקימו שוק כספים ביפו, עקב הבסיס הראשוני יכלו לעלות המוני יהודים ממזרח אירופה ויקראו להם העליה הראשונה והשניה.
קהילת יפו וכל ישראל חברים הקימו את בית הספר החקלאי המקווה ישראל,בקהילת יפו היו משפחות כמו מטלון, שלוש, מויאל, שמחון,אלקיים, חזן, אלבז ואחרים, רכשו אדמות ליד יפו, בנו שכונות ביפו, עשו הכל שלא יהיו עדות ומחיצות ביפו כפי שהיה נהוג בירושלים, לדעתי ההיסטוריה לא נתנה את הכבוד המגיע ליהודים הערביים שעלו מארצות ערב והיום לעוגן מקומי ביפו ובטח בכל רחבי ארץ ישראל הקטנה של אז.
יפו של לפני כיבוש נפוליאון בונאפרטה, יפו עם בליטה מעל חוף הים אולי היחידה ממצרים ועד הכרמל, מעגן נוח וטבעי לעגינת ספינות ולכן יפו היתה לאחת מערי הנמל העתיקות החשובות בעולם ויפו בנויה על מפרץ קסום כמעין חצי ירח והערבים קראו לה "ברכת אמר" שזה אומר בריכת הירח ופעם העיר היתה מוקפת הביצות ואגמים וכל מגיע נפוליאון לאותו מצב גיאומורפולוגי מול יפו העתיקה– עם כיבוש יפו על ידי נפוליאון בונאפרטה ממשיך צפונה וטובים הערביים המקום, רק ביפו טבח ביותר מ1000 מקומיים ויש שיגידו גם 1500 ערביים. נפוליאון הכיר את היהודי היחידי ביפו סניור עזריאל שידע לשוחח באיטלקית צרפתית ערבית יוונית ועזריאל שוחח עם המקומיים והסביר שצריך לתת כבוד לנפוליאון והפסיק נפוליאון לזלזל ולטבוח המקומיים.
באחת השיחות סניור עזריאל משוחח עם פולירון על ארץ ישראל וכל נפוליאון כותב איגרת ומבטיח את ארץ ישראל לעם היהודי– בשנת 1850 היו 4.750.000 יהודים ויהודים מארצות מצוקה, ארצות שהתייחסו קשה ליהודים החלו לעלות לארץ ישראל דרך יפו, היהודים עלו מפרס, תימן, מרוקו, טוניס, אלג'יריה ורחוב אט ממזרח אירופה מפולין רומניה ורוסיה. ארץ ישראל לא הייתה חשובה לעותמאנים ואם לא הייתה ירושלים אז הייתה ישראל לחלק לא חשוב של ארץ גדולה כמו סוריה או מצרים, ואם ירושלים חשובה ליהודים מוסלמים נוצרים אז יפו תמיד היי ה "נמל של ירושלים" ולכן התגבשו בה עדות שונות של לא יהודים יוונים תורכים מקומיים מצרים – בסנג'ק ירושלים היו 10.000 איש מתוכם 2000 יהודים, בעזה היו שתי משפחות יהודיות, בחברון מתוך 6000 היו רק 500 יהודים וברמלה רק כמה משפחות ובכפרים בגליל גם מספר קטן של משפחות ובאופן גס היו בארץ ישראל 10.000 תושבים יהודיים. ויהודים.
משפחת רבי אהרון מטלון עולה לארץ ישראל ליפו והיום בה מספר קטן של יהודים בראשם של סניור עזריאל ששימש כראש הקהילה ואף פעם לא עזב את יפו, משפחת מטלון מוצאה מספרד ולאחר הגירוש ישבו בתורכיה וביוון ועסקו במסחר וכשהיה קשה בתורכיה עברו לעיראק וכשהיה קשה בבבל עובר לקושי ואז הבין שאין טעם להחליף "גולה בגולה" לאוסף את משפחתו טיולים ליפו, מטלון נפגש עם סניור עזריאל ביפו ומשכנע אותו להישאר ביפו.(1817 שנת עליית מטלון). מטלון הביא עימו הוו לרכוש וסחר עם כל סביבתו עד למרחק, קיבל הרבה כבוד ויכול היה לקנות אדמות, קבלת פירמאן מהשלטון והיה היה היהודי הראשון. בשנת 1825 עולה ארצה רבי יהודה הלוי מרגוזה ומשכנע אותו מטלון להישאר ביפו ואף מתמנה לרב הראשון של יפו וכך היה רב הקהילה לחסידי הרב יהודה ביבאס. הרב ישעיהו אג'ימן שר אוצר בחצר המלך, היה לשר ההספקה של החיילים היאנצ'רים, תפקיד קשה ובעייתי להיות שר האוצר מאחר ואם אין מספיק ממון בתקופת האוצר האחראי הישיר הוא השר, למרות שהסולטן הורד את אביו ואחיות של אג'ימן ממשיך לכהן בתפקיד ובאחד החלומות שלו ואת מורים לו לעלות ליפו וישראל וכך עושה בשנת 1820.
כשעגן השר ישעיהו אג'ימן בנמל יפו נודע למושל העיר על בוא האיש החשוב ויותר לקבלו וכך גם סניור עזריאל וסניור מטלון, כששאל אג'ימן למספר היהודים והבין שיש רק יהודים בודדים מאז כיבוש נפוליאון אז ברחו הרבה מהיהודים ואילו שנותרו לא היה להם מקום אחסון ומה שמבקשים מטלון ועזריאל מכביד השר להקים " אכסניה ליהודים" וכך מקימים את "בית היהודים" לאחר שראו בית מידות בן שלוש קומות והיה ראוי לתפקיד- בסוף שנת 1825 ממנה הרב סוסים שלמה הראשון לציון את הרב יהודה הלוי מרגוזה לרב של יפו.
תפקידו של הרב יהודה הלוי היה להיות מורה צדק, לנהל את האכסניה, לטפל בעולים היהודיים ליפו, לגבות מיסים מהסוחרים היהודים לפי חוק הוועד הירושלמי הוותיק.
סיפורם של מוסדות החלוקה בארבע ערים הקודש , קצבת סעד זעומה לקהילה הספרדית שהייתה הרוב,קרנות החלוקה שלטו בקופות שפיזרו בקהילות המוצא שלהם ופיזרו לאנשים בארץ הקודש ולאחר עשור היו כבר שליחי דרבנן שיצאו לניכר ושיטה זו הייתה יעילה יותר, שליח דרבנן היה איש של תורה, חכם, נכבד ובעלי כושר אירגוני ניהולי, השליח מצד אחד האתרים מהקהילה והיה מייצגה בארץ ישראל.
הקונסול דמיאני שלט ביפו בהורדת עולים לחוף,שירותי אכסניה וליווי לירושלים ואבי יהודה הלוי מרגוזה דאג לקליטת יהודים בספינות, אירועים ביפו לשירותי ליווי לירושלים, העובדים המוסלמים רצו לשמור על פרנסתם ולכן הקשרים היו טובים בין היהודים למוסלמים.
בשנת 1820 יוצא הרב יהודה הלוי מרגוזה לשבע שנות שליחות כשליח דרבנן(שד"ר) בקושטא, הרבה יהודה הלוי מרגוזה למד 18 שנים בישיבה בסארייבו ושלט בשש שפות,השניה בירושלים נשא אישה והיה לגובה מיסים ממשלתיים מן היהודים, בשנת 1811 מגיע הרב שלמה אלקלעי קרוב משפחה של הרב יהודה הלוי ידאג להם למחסורם עד קליטתם, בשל בקיאותו הרבה, ידיעת העולם, קשרים וניהול ייעשו אותו להיות שליח דרבנן בקושטא אשר בתורכיה ויצא חן בעיני החכם באשי התורכי היהודי.
רבי יהודה הלוי מרגוזה היה מטאור עולה, אהבו אותו בגלל חוכמתו החילונית והדתית, גביית מיסים גבוה וניהול תקין של הקהילה ביפו, הרב יהודה הלוי הסתובב עם גלימה מכובדת ונשקו לידו ברחוב גן לא יהודים, בחגים היה מזמין את ראשי הקהילה הלא יהודיים לביתו. סיפור מדהים על שליט יפו שהכניס חיילים משמר המלך לאכסניית היהודים ולא רצה להוציאם עד שיהיה הלוי מרגוזה שולח מכתבים לירושלים עכו וקושטא וכך מיישבים את הדברים ואבי יהודה הלוי הראה כמה קשרים יש לו לעומת המושל וזה כמובן העלה את קרנו בקהילת יפו. שתי משפחות חשובות עלו מקושטא לאחר חזרת "רבי יהודי הלויביבאס" ארצה – חיים פרג'ון ודורוזין יעקב החכם. "רבי יהודה בן רבי שמואל ביבאס" מראשוני מבשרי הציונות המדינית ולא רק דתית בישראל. "רבי יהודה ביבאס" השפיע מאוד על רבי יהודה אלקלעי ושאר מבשרי הציונות המדינית מודרנית.
"רבי יהודה ביבאס" היה מבני בניו של רבי אברהם אזולאי ממרקש והיה גדול בתורה, מדע,שוחט ומוהל .
הרב ביבאס למד בגיברלטר וליד לימודי קודש טיול והעמיד תלמידים הרבה שבאו מצפון אפריקה בעיקר, הרב ביבאס נוסע לאנגליה ושם לומד לימודי חול מודעים וקיבל תואר דוקטור ובאנגלית התחבר למונטיפיורי ולקהילה וכך עם שינויים פוליטיים ורצון לשחרר עמים אולי היה הזמן הנכון לציונות המדינית.
אין ספק שפעילותו של הרב יהודה ביבאס באנגליה וההרצאות הרבות שנתן , פגישות עם מנהיגי יהדות אנגליה ובעיקר עם משה מונטיפיורי שכנראה נתנו לו את הטריגר לצאת ולעשות לעם היהודי בציון.
סיר משה מונטיפיורי ביפו, אולי אכזבה מבחינת הישוב אך בהמשך מסעותיו הולך ומשתפר בעיני קהילת יהודי יפו, מונטיפיורי והקשר למלכה ויקטוריה דרך אביה הדוכס מקנא, בשנת לידתה של המלכה בשנת 1837 נבחר מונטיפיורי להיות ראש הקהילה הספרדית בלונדון וניל לסייע ליהודים בעולם,מונטיפיורי היה היהודי הראשון שזכה התארים מלכותיים ובשנת 2827 יוצא לארץ ישראל והוא בן 43 יחד עם רעייתו יהודית.
יפו השלטונות של מוחמד עלי ובנו החורג איברהים פאשה שהיו ימי דנה והתםתחות ליפו וירושלים, פיתוח נמל יפו, מבני ציבור, תנופת בניה ביפו, הקמת סכנת אבו כביר,מוחמד עלי ובנו איברהים פאשה הרחיבו את עדכני, סכנת דרוויש וסכנת אלמצרווה שתיקרא מנשייה.הקמת קרנטינה-מינה הסגר,תשע. שנות שלטון שהביא המון טוב ליפו. סיורים וטיולים מודרכים ביפו מטרום קהילה לקהילה משגשגת וחזרה, יפו של תחילת המאה ה19 עם יהודים בודדים ועד הקמת הקהילה על ידי רבי יהודה הלוי מרגוזה והשינויים שחלו בה, סיורים ביפו בעקבות רבנים חולמים ומדינאים, יפו היפה על הגבעה והנמל יפו.
