סיורים מודרכים לקבוצות בתל אביב יפו , ירושלים, זכרון יעקב עכו חיפה

רבנים ממרוקו ביפו העתיקה ובנווה צדק יפו החדשה.

אישים דמויות ובעיקר רבנים ציוניים שהטביעו חותמם על יפו של פעם ובעיקר במאה התשע עשרה.

אהרון בן רבי משה מויאל עולה ליפו ממרוקו עם תלמידיו וביפו היה לראש קהילת יפו.

רבי יהודה הלוי מרגוזה עולה ליפו והיה מראשוני יפו ונקבל עליו את רב הקהילה של יפו.

רבי אהרון מויאל עולה ממרוקו לעכו יחד עם תלמידים רבים, קבלת פנים מפוארת, בשבת בירכו את ברכת הגומל ונסעו ביום ראשון לחיפה, רכבו על בהמות שאך קנו, רבי אהרון מויאל שהרב ביבאס הגיע לחברון ומייד נסע לבקרו ושניהם התרגשו מאוד . חכם אהרון מויאל הגיע ליפו עם אישתו ושני בניו יוסף ב ן השבע ואברהם בן השנתיים שנולדו הסחה ליד רבאט, חכם אהרון ניסה להקים ישוב חקלאי ובסוף לאחר ניסיונות רבים הגיעו ליפו.

יפו הייתה עיר נמל ובה פרנסה בשפע במיוחד לאיש שהגיע עם ממון רב, פה ביפו נודע לו שצריך להגיע הרדב"ש ערבי דוד בן שמעון מראשי יהדות מרוקו והוא רק בן 30 ואולי פחות.

ראש הקהילה היה אברהם שלוש וקיבל את פני רבי אהרון מויאל נכבדים מרוקנים רבין כמו הרב יעקב בן שמול, רבי אהרון מטלון, רבי יעקב שירוזין שהגיע מתורכיה והרבה אהרון מויאל רוכסן בבית היהודים(דאר אל יהוד) ועזרו להם להתאקלם בקניה ושכירת חנויות ובהמשך הרב אברהם שלוש מבקש ממויאל להתכבד להיות בוועד קהילת יפו.

0

רבי אהרון מויאל הגיע ליפו בשנת 1852, היו לא מעט עולים חדשים שהיה צריך לעזור להם ואברהם שלוש החל להתבגר ואט אט אהרון מויאל עוזר לו ולמעשה מחליפו בתפקידו כראש קהילת יהודי יפו.

הייתה אווירה של עשיה ביפו גם בגלל ביקורו של מונטיפיורי ופרסום ספרו של הרב אלקלעי "כחודה של מחט", רבני ירושלים לא התלהבו מהספר ואילו מונטיפיורי מאוד אהב את "כחודה של מחט".

הגעתו של רבי יוסף אמזלג מתלמידיו של הרב יהודה ביבאס, אמזלג היה נתין בריטי ובעל ממון, ליפו עלה עם בנו חיים שלמד פה עם טובי המורים.

בשנים אלו עלו מתורכיה חכם אברהם פנסו וחכן יחיאל בכר, בכר היה ידידו של הרב ביבאס.

נטיעת הפרדס היהודי הראשון מיומתו של הרב יהודה הלוי מרגוזה, בביקורו השלישי של מונטיפיורי בשנת 1849 מנסה רבי יהודה הלוי מרגוזה לשכנע את מונטיפיורי בהקמת ישוב יהודי חקלאי ולמעשה רצו הלוואה שתוחזר לאחר שלוש שנים, בשנה זו הביא את הכסף של עיזבונו של יהודה טורא מניות אורלינס וכספם של יהדות אנגליה.

מונטיפיורי קנה מאנשי יפו את הפרדס והחלו ללמד .

אנשי יפו חקלאות והמדריך הראשי היה רבי יעקב שמול

מפגש רבי דוד בן שמעון ורבי משה אלקיים אצל רבי מסעוד אבוחצירא ובנו יעקב אבו חצירא בתפיללת שהייתה "ירושלים של המגרב", הרבנים אבוחצירא האבא והבן לא קיבלו כל תלמיד גם אם הציעו סכומי כסף.

בשנת 1840 התקבלו לישיבה דוד בן שמעון ורבי ומשה בן עזיז אלקיים ממרקש שניהם היו ממשפחות עשירות וכל ניתן היה ללמד ולהחזיק תלמידי חכמים ללא יכולת.

לישיבת אבוחצירא בתפיללת הגיעו מתאימים רבים לקבל ברכה וחאן להגיע לקבל תרומה, בשנת 1844 הגיע לישיבה אורח מיוחד רבי יהודה ביבאס ובא יותר לדבר אל לב תלמידי החכמים שיעלו ליפו וירושלים.

כולם התפעלו מהרב ביבאס כולל משליחים אחרים שבאו מארץ ישראל על תכונות הרב יהודה ביבאס ושל רבי יהודה אלקלעי תלמידו שכתב אגרות ליהודים במאגרב.

רבי מסעוד אבוחצירא ובנו יעקב אבוחצירא העילוי הגדול מתלמידיו של רבי חיים בן עטר הטיפו לעליה לארץ או לתרום לה, רבי דוד בן שמול חוזר לעירו מתחתן ונעשה לרב הקהילה האבא וכך רבי משה אלקיים הקים את הישיבה הגדולה במרקש.

הרבנים רבי דוד בן שמעון ואלקיים מבקשים מרבי יהודה הלוי מרגוזה לשלוח ספרים המעידים על אתחלתא דגאולה בארץ הקודש ותומכים בעליה חישוב בארץ ישראל- בעקבות הרב ביבאס עולים לארץ הרדב"ש והרב משה אלקיים יחד עם תלמידים הרבים שהיו ממשפחות עניות ובשביל פרוייקט כזה היו חייבים מימון רב ומי שעזרו היו: רבי יצחק אלבז, רבי אברהם קורקוז ואחיות,, רבי אברהם אלקיים ממרקש, רבי עזוז, רבי משה מויאל ובנו אהרון מויאל וכמובן משפחת ביבאס שהיו מעשירי רבט.

את רוב העליה ממש ארצה ליפו מימן רבי עזוז אלקיים עם אוניות מלך מרוקו שהיו בדרכם לאלכסנדריה ויפו, באלכסנדריה ניסה ראש הקהילה יצחק קרסו לשכנע את רבי דוד בן שמעון להישאר ולהיות רב הקהילה ועוד נתונים נוספים והרדב"ש ממשיך לתלמידיו בישראל.

קבלת הפנים הייתה הרציף יפו ענקית עם עשרות גברים ונשים בראשות ראש הקהילה רבי יהודה הלוי מרגוזה, הרב אברהם שלוש, רבי אהרון מויאל ,רבי יצחק מטלון יקבי יעקב בן שמול טעמם רבנים נוספים ואנשי מסחר ששמעו על רבי דוד בן שמעון .

הרדב"ש העביר שיעורים רבים בבתי המדרש של יפו,בישיבה הגדולה של אברהם שלוש היו: יעקב שמחון, שלמה בוחבוט, שלמה חזן, רבי מאיר מרקדו אביו של הראשון לציון רבי יעקב מאיר, רבי יהודה הלוי, רבי יעקב בן שמול, רבי יעקב בוסקילה ורבנים נוספים.

כל זאת מסופר על שנת 1856 והרדב"ש מספר להם על העלאת תלמידי החכמים ממרוקו ליפו.

עליית רבי משה ורבי שלמה אלקיים:בשלהי חודש מנחם אב 1856 לאחר תכנונים רבים עולה על בפינת המלך רבי משה אלקיים וחלק מתלמידיו שהספיקו להתכונן לעלות לספינה לאלכסנדריה וליפו ומחיר הנסיעה שולם על ידי רבי עזוז בן אברהם אלקיים ומי שלא הספיק לעלות ולהתכונן אזי עלה עם רבי שלמה אלקיים, רב החובל הקדיש לרב משה אלקיים חדר להתפלל וללמוד למטבח שיבשלו בו אוכל מרוקאי כשר והכל עבר הנעימים עד אלכסנדריה ומשם החלו הבערות ותלמידי החכמים קראו תהילים "אנא הנה הושיעה נא", הגויים נבהלו והלכו לרב החובל שירגיע אותם ואמר להם כל עוד היהודים מתפללים לא מאומה כל רע לספינה וכך היה עד שכורות יפו הבליחו באופק ואב החובל מזמין את הרב משה אלקיים בעצמו להראות לו את יפו.

סיור רוחני ביפו בעקבות עליית יהודי מרוקו ליפו, סיורים מודרכים ביפו בעקבות ההכרזות המדיניות של רבני מרוקו ואירופה, סיור היציאה מן החומות של הרב שלוש והקמת נווה צדק יפו החדשה.

השאר תגובה

קצת עליי

אפי נחמיאס מורה דרך  ומדריך טיולים משנת 1988החל ממחלקת הנוער של הקק"ל של אותם ימים עם הרבה ציונות עצים מאגרים והדרכות, החברה להגנת הטבע, לימודי ארץ ישראל  ביולוגית כמגמה תיכונית, עשרות ומאות  השתלמויות וקורס מורה דרך של משרד התיירות בוינגייט.

טיולים אחרונים

עקבו אחרינו

סרטון

דילוג לתוכן