סיורים מודרכים בעיר המיסטיקה צפת, סיור בראש פינה בירת מושבות העליה הראשונה בגליל, סיור בטבריה בירת הגליל התחתון על שפת ים כנרת. "סיור מודרך בצפת": סיור לקבוצות וימי הולדת בצפת העתיקה והחדשה, סיור בצפת בסמטאות צפת העתיקות היפות והכחולות, סיור בבתי הכנסת של צפתי סיור בבית כנסת האר"י האשכנזי ובית כנסת האר"י הספרדי, סיור בבית כנסת רבי יצחק אבוהב הספרדי מחבר "מנורת המאור" , בית כנסת רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך, סיורים מודרכים בעקבות מלחמת העצמאות בתש"ח בצפת בכיכר המגינים וסיפור מחלקת הפלמ"ח שהגיעה לעזרת יהודי צפת, יקבי יין בעיר העתיקה של צפת, מסעדות ובתי קפה כולל טעימות בצפת.

ביקור במצודת צפת לתקופותיה השונות והתמקדות במבצר הענק והחזק הצלבני של צפת ותצפית גלילית על גליל עליון והתחתון, רמת הגולן ולהמון. סיור מודרך בבית העלמין של צפת המקווה של האר"י,ביקור ועליה לרגל לקבר רבי חיים ויטאל, רבי משה קורדובירו, הארי הקדוש, רבי משה אלייך ועוד. "סיור מודרך בראש פינה": סיורים מודרכים בראש פינה העתיקה בבית הכנסת המרכזי של ראש פינה, בית פרידמן המוכתאר (יוסף אפנדי )של ראש פינה, בית המורה וילקומיץ' בראש פינה, בית הפקידות של הברון אדמונד דה רוטשילד, בית פרופסור מר ראש פינה, גן טיול הצרפתי של ראש פינה, מצפה נמרוד בראש פינה.

"סיור וטיול בטבריה העתיקה":

סיור וטיול באתרי התיירות של טבריה , טיילת טבריה, חמת טבריה, תיאטרון טבריה, הר ברניקי, המלון הסקוטי בטבריה, המסגד הישן והמרכזי של טבריה, צלבנים בטבריה, בית הכנסת רבי חיים אבולעפיה ההיסטורי וקברות צדיקים לעליה לרגל – רבי מאיר בעל הנס, חלקת הקבר של הרמב"ם והשל"ה הקדוש, רבי עקיבא ועוד.

בירת הגליל התחתון על שפת ים כנרת.

"סיור מודרך בצפת": סיור לקבוצות וימי הולדת בצפת העתיקה והחדשה, סיור בצפת בסמטאות צפת העתיקות היפות והכחולות, סיור בבתי הכנסת של צפתי סיור בבית כנסת האר"י האשכנזי ובית כנסת האר"י הספרדי, סיור בבית כנסת רבי יצחק אבוהב הספרדי מחבר "מנורת המאור" , בית כנסת רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך, סיורים מודרכים בעקבות מלחמת העצמאות בתש"ח בצפת בכיכר המגינים וסיפור מחלקת הפלמ"ח שהגיעה לעזרת יהודי צפת, יקבי יין בעיר העתיקה של צפת, מסעדות ובתי קפה כולל טעימות בצפת.

ביקור במצודת צפת לתקופותיה השונות והתמקדות במבצר הענק והחזק הצלבני של צפת ותצפית גלילית על גליל עליון והתחתון, רמת הגולן ולהמון. סיור מודרך בבית העלמין של צפת המקווה של האר"י,ביקור ועליה לרגל לקבר רבי חיים ויטאל, רבי משה קורדובירו, הארי הקדוש, רבי משה אלייך ועוד.

"סיור מודרך בראש פינה": סיורים מודרכים בראש פינה העתיקה בבית הכנסת המרכזי של ראש פינה, בית פרידמן המוכתאר (יוסף אפנדי )של ראש פינה, בית המורה וילקומיץ' בראש פינה, בית הפקידות של הברון אדמונד דה רוטשילד, בית פרופסור מר ראש פינה, גן טיול הצרפתי של ראש פינה, מצפה נמרוד בראש פינה.

"סיור וטיול בטבריה העתיקה":

סיור וטיול באתרי התיירות של טבריה , טיילת טבריה, חמת טבריה, תיאטרון טבריה, הר ברניקי, המלון הסקוטי בטבריה, המסגד הישן והמרכזי של טבריה, צלבנים בטבריה, בית הכנסת רבי חיים אבולעפיה ההיסטורי וקברות צדיקים לעליה לרגל – רבי מאיר בעל הנס, חלקת הקבר של הרמב"ם והשל"ה הקדוש, רבי עקיבא ועוד.

סיורים גליליים בגליל התחתון וסיור מים בגליל".

"סיורים מודרכים בגליל העליון והתחתון לקבוצות".

סיורי יום הולדת בגליל.

סיורים וטיולים לאורך בקעת נטופה, גוש שגב מקראית שכניה, וכאוכב אל היג'א ומצפור שלוש הדתות והאמנות הגלילית, תל יודפת ויודפת, אמנים ואישים בגוש שגב, בית הבד של אבטליון, הררית ומבדד נטופה, סיור בנחל צלמון והר כמון.

כללי על הגליל העליון והתחתון:

ההבדל וההפרדה בין הגליל התחתון לעליון היא בעיקר טופוגרפית, כאשר הגובה המקסימלי בגליל התחתון הוא של הר כמון – 598 מ' ואילו בגליל העליון מגיע גובהו של הר מירון כ-1208 מ' (פי שניים). ביניהם מפרידה בקעת בית הכרם. הבדל נוסף נאמר ע"פ חז"ל : בגליל התחתון –שקמים ובעליון אין שקמים.

גבולות הגליל: במערב- מישור החוף עכו. במזרח-הכנרת ובקעת הירדן. בדרום-עמק יזרעאל ובצפון-גליל עליון.

את הגליל התחתון נהוג לחלק ל-3 יחידות נוף : המערבית –קרויה גבעות אלונים-שפרעם. המסלע קרטוני ולכן הגבעות מעוגלות, הנוף מתון יחסית-עליו התפתח חורש אלוני התבור.

 הגליל המרכזי- רכסים ובקעות כלומר הורסטים וגרבנים.

המזרחית- 3 רמות נטויות מצפון לדרום : רמת ארבל, רמת תבור ורמת יששכר. הרמות נוצרו משברי משנה של השבר הסורי אפריקאי, הרמות נוצרו משברי משנה של השבר הסורי אפריקאי.

ההגעה למרכז המבקרים דרך מחלף לכיוון חנתון. בנוסף לכאן קיימים עוד 2  מרכזי מבקרים נוספים האחד- במקורות הירקון, ממנו יצא קו ירקון נגב משנת 1955 שקדם למוביל הארצי שחובר ונפתח בשנת 1964. השני- נקרא מרכז ספיר הנמצא מצפון מערב לכנרת. ממנו יוצא המוביל הארצי דרך התעלות הפתוחות ומשם בצינורות לדרום הארץ. המאגר הזה חוצה הפרשים טופוגרפיים כמו נחל עמוד ועובד על העיקרון של חוק כלים שלובים.

המוביל הארצי – נקודת הרחבה-

"מוביל המים הארצי", הנקרא גם "מפעל הירדן", הינו פרויקט הדגל של "מקורות" וגדול מפעלי התשתית שנבנו בישראל בחמישים השנים האחרונות. המפעל, שהוקם בשנת 1964, נועד להוביל מים מהכנרת וממקורות מים נוספים בצפון, לאזורי הדרום הצחיחים. לאחר הקמתו חובר "המוביל הארצי" – סמוך למעיינות הירקון ולראש העין – לשני קווי "ירקון-נגב" אשר הוקמו מספר שנים לפני כן. בכך הושלמה מערכת המים הארצית, שאפשרה ומאפשרת את החיים והירוק בכל חלקי ישראל.  היקף עוצמתו והשפעתו של "המוביל הארצי", העורק הראשי של מערכת המים הארצית, מתבטא  בנתונים הבאים:

• תוכניות ההקמה של "מפעל הירדן", לימים "המוביל הארצי", אושרו בממשלה בשנת 1956
• בשנת 1959 הוחל בבנייתו, שנמשכה 5 שנים – עלות הקמתו הייתה כ-420 מיליון לירות ישראליות
• בתהליך הקמתו הושקעו כ-2.5 מיליון ימי עבודה, הועסקו למעלה מ-4,000 עובדים, נחפרו כ-7 מיליון ממ"ק עפר, נחצבו כ-1.7 מיליון ממ"ק סלע, נוצקו כ-500 אלף ממ"ק בטון, הושקעו כ-75 אלף טון פלדה והונחו כ-15 אלף צינורות בטון ופלדה. אורכו: כ-130 ק"מ.
• עם הפעלתו הוקצו כ-80% מהמים שזרמו בו לחקלאות וכ-20% למי שתייה.
• בתחילת שנות ה-90 כבר סיפק "המוביל הארצי" כמחצית ממי השתייה בישראל, מצפון הארץ ועד לנגב.

כדי להבין את מורכבותו של "המוביל הארצי" כדאי גם להתייחס לאתגרים שעמדו בפני "מקורות" לנוכח מתווה המערכת. שאיבת מי הכנרת חייבה את "מקורות" לחצוב בצלע הר ולהקים תחנת שאיבה  בחלל שנוצר. תחנה זו –  "תחנת ספיר" – אשר ממוקמת על שפת הכנרת, שואבת את מי הכנרת בצינור תת קרקעי ומזרימה אותם באמצעות משאבות בעוצמה של 30,000 כ"ס אל צינורות לחץ, דרכם הם מוזרמים דרומה. הסיבה לבחירה במשאבות בעלות עוצמה כה רבה הייתה בשל  גודל משימתן – העלאת מי הכנרת והזרמתם ממפלס הנמצא מתחת לפני הים אל גובה של 44 מטר מעל פני הים – גובה הרמה של כ-250 מטר!  לאחר השאיבה מהכנרת מוזרמים המים ל"תעלת הירדן הפתוחה", שאורכה 17 ק"מ, ומשם למאגר צלמון. במאגר צלמון.

נמצאת תחנת שאיבה נוספת המעלה את המים לגובה של 115 מטר מעל פני הים ומזרימה אותם בתעלת בית נטופה, שאורכה 17 ק"מ. מתעלת בית נטופה מגיעים המים ל"מאגרי אשכול", שבבקעת בית נטופה.  בהמשך עוברים המים לצינורות באורך של 86 ק"מ, הנמשכים עד לתחנת מצר-זאב  שבראש העין, שם מתחבר "המוביל הארצי" עם קווי "ירקון נגב". בנקודת החיבור מתפצלים המים לשני כיוונים: האחד לכיוון גוש דן ותל אביב והשני דרומה – עד לצפון הנגב. במהלך השנים הוקמו לאורך תוואי "המוביל הארצי" תחנות שאיבה שנועדו לאפשר הוספת מים למערכת הארצית ממקורות נוספים.

סיור גלילי ביודפת קורנית ושכניה, סיור וסיפור המים בגליל, טיול טבע בנחל צלמון ולאורך גוש אחים מיודפת להררית, סיור מודרך במבדד נטופה ובישוב הררית ומבחר תצפיות, ארוחה וקולינריה באבטליון כולל שמן זית.

בפני "מקורות" עמדו אתגרים טכנולוגיים והנדסיים נוספים. התוואי המתוכנן של המוביל עבר דרך הרים, נחלים ופני שטח הרריים, עובדה שחייבה פתרונות יצירתיים בהתמודדות עם המכשולים. כדי להתגבר על תוואי השטח חצבה "מקורות" מנהרות בקטעים שצריכים היו לעבור בהרים, בעוד שחציית הנחלים לאורך התוואי בוצעה על ידי גחונים –  מתקנים הנדסיים הפועלים על פי חוק הכלים השלובים. דוגמא בולטת לכך היא הפתרון של "מקורות" בנחל עמוד. הפתרון למכשול הטבעי שמהווה הנחל, אשר חוצה את התעלה הפתוחה של "המוביל הארצי", התבטא בהנחת צינורות פלדה בצורת גחון (צורת U), כך שהמים יורדים לתחתית הנחל בעברו האחד ועולים אל עברו השני על פי חוק הכלים השלובים. עומק גיחון נחל עמוד כ-150 מטר. בנוסף נדרשה "מקורות" לעשות שימוש במכשירים מכאניים ייחודיים, במערכות בקרה מתקדמות ובתעלות פתוחות באורך כולל של 35 ק"מ.

כל הפעולות והאמצעים הללו ביטאו את השליחות הלאומית של "מקורות", אז כמו היום, באספקת המים, משאב החיים, לכל קצוות הארץ. בעזרת חשיבה מקורית, פתרונות יצירתיים  ומחויבות ללא תנאי – ידעה "מקורות" לתת מענה לאתגרים הרבים שניצבו בפניה בעת הקמת "המוביל הארצי" ולהפוך את החזון הציוני למציאות בת קיימא.

סיור ב-"המוביל המלוח"  בגליל התחתון.

במקביל להקמת "המוביל הארצי" הקימה "מקורות" את "המוביל המלוח".  הקמתו נועדה לתפוס את מי המעיינות המלוחים המתנקזים לכנרת ובכך להוריד את רמת הכלורידים (מליחות) של המים המסופקים ל"מוביל הארצי". תוואי המפעל, שאורכו כ-22 ק"מ, עובר במקביל לחוף המערבי של הכנרת. תחילתו במעיינות נור (טבחה) וסיומו דרומית לשפך הכנרת לירדן. מנהר הירדן מוזרמים המים לים המלח. צעדים נוספים שבהם נוקטת "מקורות" על מנת להוריד את המליחות ב"מוביל הארצי" כוללים דילול המים באמצעות מי מעיינות מתוקים ושמירה על גובה אופטימאלי של מי האגם.

תוואי המוביל הארצי עובר דרך הרים, נחלים ופני שטח הרריים, דבר היוצר צורך באמצעים הנדסיים וטכנולוגיים שונים להתמודדות עם המכשולים שבדרך, בתוכנית המקורית לבניית המוביל הארצי, תוכנן כי מקורם של חלק ממי המוביל יהיה בהטיה של הירדן אל המוביל בגזרת גשר בנות יעקב, 10 ק"מ מצפון לכינרת. בשל התנגדות של סוריה ושל האומות המאוחדות נאסר לבסוף על ישראל להטות את מי הירדן, ולפיכך שונתה התוכנית לבניית המוביל כך שהחלק הארי של המים המוזרמים במוביל יהיו מים שנשאבו ישירות מאגם הכנרת.

כדי לשאוב את מי הכנרת באתר שנקבע בתוכנית החדשה, היה צורך לחפור בצלע ההר ולהקים בחלל שנוצר תחנת שאיבה –  תחנת ספיר. תחנה זו שואבת את המים על ידי צינור תת קרקעי ומזרימה אותם באמצעות משאבות בעוצמה של 30,000 כוחות סוס אל צינורות לחץ, דרכם הם מוזרמים דרומה. הסיבה לבחירה במשאבות בעלות עצמה רבה כל כך היא גודל המשימה המוטלת עליהן – הזרמה של מי הכנרת מגובה של 213 מטר מתחת לפני הים אל גובה של 44 מטר מעל פני הים- בניית תחנת השאיבה הייתה משימה מורכבת ביותר, אולם בכך לא תמו האתגרים שעמדו בפני מקורות בבניית המוביל הארצי. תוואי המוביל כפי שתוכנן עבר דרך הרים, נחלים ופני שטח הרריים ולכן יצר צורך באמצעים שונים להתמודדות עם המכשולים שבדרכו של המוביל.

כדי להתגבר על המכשולים השתמשה מקורות בפתרונות הנדסיים שונים: בניית קטעי המוביל העוברים בהרים נעשתה באמצעות חפירת מנהרות וחציית הנחלים בוצעה על ידי בניית גיחונים – שהם מתקנים הנדסיים המנצלים את חוק הכלים השלובים כדי הזרים את המים מעל לנחלים. בנוסף לשני אלו, נעשה במוביל שימוש במכשירים מכאניים שונים, במערכות בקרה מתקדמות ובתעלות פתוחות באורך כולל של 35 ק"מ.

לאחר השאיבה מהכנרת, מוזרמים המים לתעלת הירדן שאורכה 17 ק"מ ומשם למאגר צלמון, מאגר מים פעיל בעל יכולת קיבולת של מיליון מ"ק. במאגר צלמון ישנה תחנת שאיבה נוספת המעלה את המים לגובה של 115 מטר מעל פני הים ומזרימה אותם בתעלת בית נטופה שאורכה 17 ק"מ, מתעלת בית נטופה מגיעים המים למאגר אשכול המכיל מי בוצה, מי כלור ומתקני ניסוי במים. בהמשך, עוברים המים לצינורות באורך של 86 ק"מ הנמשכים עד לתחנת "ירקון נגב" שבראש העין. יש לציין כי לאורך המוביל הוקמו מספר תחנות שאיבה נוספות, שנועדו לאפשר הוספת מים ממקורות נוספים באזור ראשון לציון והגברה של יכולת התפקוד של המוביל.

לוי אשכול מייסד חברת מקורות-

באתר אשכול משתמשים רק במי הכנרת ומנקים את המים בשלבים:

1. שלב המנוחה- הבאת המים לבריכות שיקוע , הלכלוך שוקע והפרדה בין הבוצה למים.
2. ניקוי המים- נעשה ע"י 4 סוגי דגים :הבורי נמצא בתחתית, קרפיון שחור אמנון (מושט),וכסיף.
3. סינון המים- המתקן היעיל ביותר בעולם. יש 24 בריכות קטנות שבתחתיתן יש פילטרים המסננים את המים.
4. בדיקות- העלאת המים ע"י משאבות לבריכת אגירה אחרונה לפני שהמים מובלים לבתים. המים מובלים במערכת סגורה וממנה לוקחים בדיקות 3 פעמים ביום.

בעבר ניסו להשתמש בבוצה לחקלאות ולבנין , אך זה לא היה טוב, כיום מנסים לתשתית לסלילת כבישים. איכות המים היא טובה כי מוסיפים להם כלור, פלואור ופאק שזהו פולימר של אלומיניום  כלוריד שמדביק הלכלוך.

חברת מקורות מספקת מים בנוסף למדינת ישראל, לרשות הפלשתינאית ,לרצועת עזה ולמדינת ירדן.

נסיעה לתל יודפת, הדרכת דרך- תל חנתון- מלשון חנייה, כנראה והמקום שימש לחנייה. נמצא בין שבט אשר לזבולון, בספר יהושע פרק י"ט  14  מסופר על גבולו הצפוני של שבט זבולון "  ונסב אותו הגבול מצפון חנתון והיו תוצאותיו גי  יפתח-אל. " בגוש שגב יש הרבה מצפים שבהם מורשת שהוא הישוב הדתי היחידי . הוקם ע"י חסידי סאטמר.

נסיעה לתל יודפת וסיור גלילי-

יודפת- יישוב הררי , מוקפת בשרשרות הרים הגבוהה ממנה. נמצאת על הר מימין (ע"ש אחת מ  24   משמרות  הכהונה המופיעות בספר דברי הימים א' פרק כ"ד 7-19) הוקמה בשנת 1964 ע"י גרעין של קבוצה שהגיעה מחיפה שד"ר שכטר היה המורה שלהם, מופיעה גם בהמנון של  תנועת בית"ר , שכתב  זאב ז'בוטינסקי. השיר חובר בפריז שנת 1932  והתנועה הוקמה בשנת 1923. שיר זה היה והינו השיר אהוד בקרב אנשי התנועה הרוויזיוניסטית וחניכי תנועת הנוער בית"ר, ונהוג לשיר אותו בטקסים, אזכרות והתקהלויות חגיגיות. (שלמה בן יוסף, עולה הגרדום הראשון, שר את השיר בזמן תלייתו.) השיר מבטא את משאב האומץ והגבורה של הנוער, שנטל על עצמו להחזיר את הריבונות היהודית בארץ ישראל, שהיא עיקרו של הרעיון הציוני.

סיור בתל יודפת:

בֵּיתָר –

מִגֹּב רִקָּבוֹן וְעָפָר

בַּדָּם וּבַיֶּזַע

יוּקַם לָנוּ גֶּזַע

גָּאוֹן וְנָדִיב וְאַכְזָר,

בֵּיתָ"ר הַנִּלְכָּדָה,

יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה,

תָּרֹמְנָה בְּעֹז וְהָדָר.

הָדָר –

עִבְרִי גַּם בְּעֹנִי בֶּן-שַׂר,

אִם עֶבֶד, אִם הֶלֶךְ –

נוֹצַרְתָּ, בֶּן-מֶלֶךְ

בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעֱטָר.

בָּאוֹר וּבַסֵּתֶר

זְכֹר אֶת הַכֶּתֶר –

עֲטֶרֶת גָּאוֹן וְתַגָּר.

תַּגָּר –

עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצָר!

אִם תַּעַל אוֹ תֵּרֵד –

בְּלַהַב הַמֶּרֶד

שָׂא אֵשׁ לְהַצִּית, אֵין דָּבָר:

כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ,

הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶשׁ

לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר!

לָמוּת אוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָהָר –

יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה, בֵּיתָר.

יודפת  (70 לספירה), מצדה  (73 לספירה) וביתר  (135 לספירה),הם הישובים  בהם נערכו קרבות קשים נגד הרומאים ומסמלים אומץ גבורה וחירוף  נפש.  ביודפת ומצדה אירעו מקרי התאבדויות  בתקופת המרד הגדול. אילו ביתר הייתה מעוזו האחרון של שמעון בר כוכבא, מאוחר יותר במרד בר כוכבא. ביתר מזוהה עם הכפר בתיר מדרום מערב לירושלים.

תל יודפת- גבעה הררית , מוקפת הרים כאשר צידה הצפוני הוא המתון ביותר ולכן הקרב הוכרע בצד זה.(מצפון הרומאים הקימו סוללות והכריעו ). על התל  ניתן לראות 2-3 שכבות. ניתן למצוא שרידים הלניסטיים טרום חשמונאיים, חשמונאיים ורומית קדומה, מאה 1 לספירה. הישוב נחרב בתקופת המרד הגדול ולא יושב מאז.

מוזכרת במשנה שבגמרא בערכין לב ע"א:  ברשימת ערים מוקפות חומה : קצרה הישנה, חקרה של גוש חלב, יודפת הישנה וגמלא, דגוג, חדחד אונו, לוד וירושלים- ומה מאפיינה של עיר המוקפת חומה בה חלים הלכות אילו? כך נאמר במשנה שם: עיר שגגותיה חומתה [=הבתים צפופים והגגות משמשות חומה], ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אינה כבתי ערי חומה, סיור והסבר היסטורי  על הקרב ביודפת כתב יוסף בן מתיתיהו שהיה ממשמרות הכהונה..

המרד הגדול התחיל בקיסריה בשנת 66 לספירה כאשר פרצו אירועיי דמים בין האוכלוסיה  היהודית לבין נוכרים בשאלה העיר קיסריה היא עיר יהודית או לא , הנציב היה לטובת האוכלוסייה הנוכרית דבר שאיפשר להם לפגוע ולהרוג את היהודים. אירועים אלו כונו   "פולמוס ווארוס".

יוסף בן מתיתיהו מתמנה למפקד הגליל, הוא מגיע ליודפת, מבצר אותה, אוגר מזון ומים ומכין את חייליו לקרב . באותו הזמן הקיסר נירון שולח את אספסיאנוס ובנו טיטוס ליהודה לדיכוי המרד. בגליל היו שתי קבוצות: מתנגדי המרד ותומכי המרד.  אספסיאנוס מגיע לגליל עם 3 ליגיונות ה 5,10,15. כ-60 אלף חיילים. יודפת עומדת באומץ במצור 47 יום ולבסוף נופלת בקרב . יוסף משתמש בתחבולות ובשיטות כמו הקצבת מים ומזון לחייליו, הגבהת החומה, לוחמה פסיכולוגית בהראותו לרומאים כי יש להם שפע מים, הוא מסב לרומאים אבידות. בסוף הקרב נשארת קבוצה קטנה של לוחמים וביניהם יוסף בן מתיתיהו שמפילים גורל ומתאבדים מלבד  יוסף. שמסגיר את עצמו. ובשיחתו עם אספסיאנוס הוא מנבא לו שיהיה הקיסר הבא של רומא. ואכן כך היה, יוסף מובל לרומא ומשמש ככתב היסטוריוני של הקיסר. קרב יודפת מופיע בספרו "מלחמות  היהודים ברומאים". לאחר יודפת נופלות עוד ערים בגליל כמו גמלא והמערך של ההתישבות עובר לירושלים ומשם למצדה, מכוור והירודיון.

בתל נמצאו ראשי חיצים, מסמרי סנדלי רומאים, אבני בליסטרא, אבני דרדור. בנוסף התגלו  עשרות בורות מים אשר ניקזו את מי הגשמים, נמצא בית מגורים מהתקופה החשמונאית עם מקווה , מטבעות חשמונאים ושל נירון הקיסר (לא נמצאו מטבעות של המרד כי יודפת נפלה ראשונה), נמצאו עצמות כבשים יותר מאשר עצמות עיזים- כנראה ועסקו באריגת בדים, נמצאו גם משקולות נול. כלי אבן המעידים על בית יהודי.

ביודפת החדשה נמצא מבנה ,יתכן וזה בית כנסת או כנסייה, בית אמיד בסטנדרט גבוה עם ציורי קיר (פרסקו).בבור מים אחד נמצאו עצמות אדם שכנראה נלקטו והובאו לכאן- קיים כאן מימצא יחידי הנקרא  "חרוטה" – אבן כמו בית שבו שוכנה הנפש ושני עצי דקל לידה , כאשר מצידו השני מופיע ציור של סרטן המסמל את חודש תמוז.

אבטליון-תוכנית המצפים ראשיתה בשנים 1978-9. הוקמה ע"י הסוכנות היהודית וקק"ל, בשנות ה-80 הייתה תוכנית לבנות ולהקים מצפים בגליל. ואומנם הוקמו  :הררית, קורנית, אבטליון, יחד, בבקעת בית סכנין התווספו למועצה – סכנין, עראבה ודיר חנא.

בית הבד באבטליון וסיור בגליל התחתון-

הזתים בגליל הם מזן סורי, החקלאות היא בעל ,הגידול הוא אורגני, ונמצא  במגזר הערבי כאשר בכל כפר יש 4-6 בתי בד. בתי הבד עובדים ברצף במשך חודשיים-שלושה.  מתכונות שמן הזית. הוא טוב לבישול ולטיגון. הזית הירוק נקטף ראשון באוקטובר- נובמבר, הוא בריא יותר, מכיל ויטמין E וחומצה אולאית, צבע השמן ירוק. ואילו הזית השחור נקטף בנובמבר-דצמבר, הוא הופך למתוק יותר וצבעו צהוב .

השמן בריא לגוף כי הוא מנקה וטוב למערכת העיכול וגם למערכת הדם והלב, מדלל את הדם ומכיל כולסטרול טוב. השמן הוא שומן בלתי רווי הוא מתפרק כאנרגיה ולא כשומנים. אורך מדף של שמנים כשנה עד שנה וחצי.

נסיעה להררית-.

תצפית מהררית על בקעת בית נטופה- בקעה זו הרחבה ביותר בגליל התחתון, מימדיה הם 16 ק"מ *5 ק"מ בערך. מוזכרת בכתבי חז"ל מנוקזת במערב ע"י נחל יפתח-אל, ובמזרח אין ניקוז כי היא תחומה ע"י רכס הרים ולכן בימות הגשמים ניתן לראות במרכזה שתי גבעות הדומות ל"זוג רגליים".

בסמוך להררית נמצא מנזר נוצרי הקרוי מבדד נטופה (לברה נטופה) .נזיר הולנדי רכש קרקעות ובנה מנזר של יוונים קתולים. מומלץ לבקר כיון שהמנזר תת קרקעי ויש בו מנהרות יפות. ( הנדרים של הכנסייה הם: פרישות, עוני וצייתנות.).

לפי תוכנית החלוקה של שנת 1947 הגליל לא נכלל בשטחה של מדינת ישראל כי לא היה כאן רוב יהודי. הייתה אוכלוסיה ערבית צפופה של כפרים. במבצע דקל וחירם שוחרר הגליל, והוקמו מושבים במיוחד בגבולותיו. לא הוקמו ישובים במרכזו של הגליל, בשנות ה-60 ההנהגה ראתה שרוב האוכלוסייה עדיין ערבית ולכן היה חשש מאיבוד הגליל , קמה תוכנית  "סוס" כלומר סוף סוף לייהוד הגליל. בשנת 1964 הוקמה העיר כרמיאל והיישובים- שתולה, נטועה, זרעית, חזון ועוד.. בשנת 1967 במלחמת ששת הימים ,שוחררו גם יהודה ושומרון, רצועת עזה והגולן  וההתישבות עברה לשם, דבר שלא כל כך עזר ליהוד הגליל. בשנת 1977-78 היה מהפך בהנהגה הישראלית והסוכנות היהודית וקק"ל הציעו את  תוכנית המצפים שמטרותיה היו:

• דמוגרפית – מעל 60% אוכלוסיה ערבית.
• כלכלית – פיתוח תשתיו, כבישים, תעסוקה, מפעלים ועוד…
• חברתית – הבאת אוכלוסיה חזקה שיכולה לפתח יוזמות חדשות ודואגת לכלכלתה.
• שמירה על אדמות המדינה מפני בנייה בלתי חוקית.

נכון להיום המטרות הכלכליות והחברתיות הושגו, השמירה על אדמות המדינה הושגה חלקית אך גם היום רוב הגליל הוא בעל אוכלוסייה ערבית.

הכפר עראבה בגליל התחתון וסיורים גליליים-

דהר אל עומר נולד כאן במאה ה-18 והפך להיות שליט הגליל בתקופה העותומנית. הוא גבה מסים בפיקוח השלטון ובתמורה קבל אוטונומיה שלטונית. הוא השתלט על קרקעות ושטחים, הוא בנה מצודות וכפרים בצפת, בטבריה ובסכנין. בנה את חומות טבריה, חידש את חיפה המודרנית ,אישר את חזרתם של תושבים יהודיים לטבריה. אך לשלטון העותומני נמאס ממנו ולכן רדפו אחריו עד לסופו המר.

בשנת 1976, היו מספר ישובים  כמו צפת, כרמיאל, נצרת, מעלות שרצו להתפתח ולהגדיל את שטחיהם . היה צורך בהפקעת כ-20 אלף דונם כאשר 6 אלף מהאוכלוסייה הערבית. אך זו התנגדה מאוד ,פרצו מהומות ועימותים בין הערבים לצה"ל ונהרגו 6 מפגינים ערביים. הערבים הקימו איגוד הנקרא "הוועד לשמירה על אדמות ערביות".

מאז ועד היום ,יום זה מצוין בשביתה כללית בישובים הערביים. הוא נקרא "יום האדמה". בכל פעם שיש עימותים בין האוכלוסיות , הן תבואנה לידי ביטוי בגליל כהזדהות איתם.

הליכה קצרה בנחל צלמון תיכון, הדרכה במסעדת ניקולא, ניתן לראות תחנת קמח עתיקה שהופעלה ע"י המים.

נסיעה למושבות הטמפלרים- בֵּית לֶחֶם הַגְּלִילִית .

הוא מושב עובדים בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, כ-6 ק"מ מזרחית לקריית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, יישוב ישראלי עתיק בשם בית לחם שמקומו בגליל מוזכר לראשונה בספר יהושע: "ונהלל ושימרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן" (פרק י"ט פסוק ט"ו). כאמור בתחילה נקראה בית לחם הגלילית רק "בית לחם", דבר שעורר בעיה בנושא הבדלה בינה ובין העיר היהודית האחרת, בית לחם שליד ירושלים המוכרת לנו כיום. כדי לפתור את הבעיה נקראה בית לחם שליד ירושלים "בית לחם בנחלת יהודה" ובית לחם הגלילית "בית לחם בנחלת זבולון". לפי עדויות היסטוריות התקיים במקום יישוב יהודי עד לאחר חורבן בית המקדש השני, ובתקופה הביזנטית זוהה המקום כמקום מושבה של משמרת הכהנים מלכיה. בתלמוד הירושלמי מוזכרת בית לחם הגלילית כ"בית לחם צוריה" בגלל היותה חלק ממלכת צור תקופה מסוימת. בימי הביניים התקיים במקום יישוב נוצרי שבשלב מסוים ננטש. על פי הארכאולוג אבירם אושרי, אשר חפר את האתר, בית לחם הגלילית היא מקום הולדתו של ישו אבי הנצרות, ולא בית לחם שביהודה (להרחבה). עד המאה ה-19 היו מצויים במקום שרידיהם של בית כנסת וכנסייה.

המושבה הטמפלרית- המושבה הגרמנית בית לחם הגלילית, הוקמה בשנת 1925 לערך.

היישוב המודרני הוקם במקור על ידי הטמפלרים ב-1906, בתוך יער אלוני תבור, על ידי בניהם של מייסדי המושבה הגרמנית בחיפה. הטמפלרים הקימו במקום מושבה חקלאית מודרנית ומפותחת ובה חיי תרבות מלאים, שעם הקמת הרייך השלישי הפכו בחלקם לבעלי אופי נאצי. בין השאר פעלה במקום תנועת הנוער הנאצית הנוער ההיטלראי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עצרו הבריטים את תושבי המושבה שהוגדרו נתיני אויב וגירשו את רובם לאוסטרליה לאחר ריכוזם במחנות מעצר. הספר "פונטנלה" של מאיר שלו מתאר, בין היתר, את הווי חייהם של המתיישבים הטמפלרים ואת מערכת היחסים המורכבת שלהם עם היהודים בסביבה. מושבה טמפלרית נוספת בשם ולדהים הוקמה בסמוך במקום בו עומד היום היישוב אלוני אבא.

הגליל בתקופת מדינת ישראל.

ב-17 באפריל 1948 כבשו כוחות ההגנה את המושבה ואחרוני הטמפלרים גורשו מן הארץ. במקומם הגיעו מתיישבים יהודים שהקימו במקום מושב עובדים. בתוך תחומי המושב הוקם ביה"ס אלון הגליל (על שמו נקרא גם מושב שהוקם בסמוך על ידי אחד המחזורים הראשונים של בוגרי ביה"ס ושותפים שונים) אשר קיבל את שמו מעץ אלון עתיק שנמצא בסמוך אליו וקיבל תלמידים מהמושב ומאלוני אבא – המושב הסמוך. בשנות ה-90 הוקמה ליד המושב הרחבה קהילתית של תושבים שאינם בעלי נחלות חקלאיות. עם הצטמצמות הפרנסה מחקלאות הלך והתפתח במושב ענף התיירות וכיום מתפרנסים רבים מהתושבים משירותים לתיירים.

ביישוב מתגוררות כ-170 משפחות, חלקן מתפרנסות מחקלאות. במקום צימרים, מוזיאון לתיאור התקופה, מסעדות, בתי קפה, גלריות ואטרקציות שונות- במושב פועלת חטיבת בני המושבים של תנועת הנוער העובד והלומד- משני צידי הרחוב הראשי במושב ניצבים בתי אבן מרשימים. במרכז היישוב בית העם הטמפלרי ומספר בתים ממנו יש מוזיאון קטן המשחזר את המושבה הטמפלרית.

"סיור מודרך באַלּוֹנֵי אַבָּא בעמק יזרעאל".

הוא מושב שיתופי בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל, כ-5 ק"מ מזרחית לקריית טבעון, מקור שמו של המושב הוא בעצי האלונים הרבים הגדלים במקום ועל שמו של אבא ברדיצ'ב, חבר הגרעין המייסד, אשר הוצא להורג במחנה הריכוז מאוטהאוזן באוסטריה, בשנת 1945, לאחר שנתפס בעת פעילותו בשליחות היישוב היהודי בארץ ישראל, כאחד מצנחני היישוב שיצאו לאירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית, במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

ראשוני המתיישבים באתר היישוב אלוני אבא היו בני הדור השני של תנועת הטמפלרים הגרמנים, אשר הקימו במקום בשנת 1907 מושבה חקלאית קטנה ושמה "ולדהיים" (Waldheim, בגרמנית: "נווה-יער"). המושבה הוקמה בסמוך ליישוב הטמפלרי הנוסף בית לחם, ושניהם נעזבו כמעט לגמרי עם גירושם של הטמפלרים מארץ ישראל על ידי השלטון הבריטי, עקב היותם נתיני אויב (גרמניה הנאצית), במהלך מלחמת העולם השנייה. אחד מבני הטמפלרים תושבי המקום, פרידריך דיינינגר שאפר, השתתף במלחמת העולם השנייה במבצע אטלס – פעולתו הכושלת של כוח הקומנדו המוצנח של הוואפן אס אס, באוקטובר 1944, שנועדה להרעיל את מי השתייה של תל אביב, ביוזמת אמין אל-חוסייני, מנהיג ערביי ארץ ישראל, ואדולף היטלר, כחלק מתכנונם המשותף להשמדת היהודים במסגרת הפתרון הסופי ולהקלת הלחץ של כוחות בעלות הברית על גרמניה הנאצית בחזיתות אירופה.

לאחר כיבוש המקום על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות, הוא ננטש על ידי שרידי התושבים הטמפלרים. במקומם הגיע, עוד במהלך המלחמה, גרעין של חברי תנועת הנוער הציוני בשם "במאבק", שהורכב מצעירים יוצאי רומניה ואוסטריה. הם עלו למקום לאחר ארבע שנות גיבוש בהרצליה, והקימו קיבוץ בשם "נווה יער". כעבור שלוש שנים נוספות, ביוני 1951, בגלל אי שביעות רצון מפעילות חדר האוכל המשותף והחינוך המשותף לילדים, וכן בשל אי התאמה של בתי מושבת הטמפלרים, המרוחקים זה מזה, לחיי קיבוץ, הכריזו התושבים על היישוב כעל מושב שיתופי‏, ושינו את שמו ל"אלוני אבא", כדי להנציח את חברם שנהרג.

במושב כ-43 בתי אב, ולצידם החלה בשנת 2008 הקמתה של שכונת "הרחבה", שבה 80 משפחות שתהיינה חלק מן הקהילה, אולם ללא שתתקבלנה כחברות באגודה השיתופית.

אשמח לעיונכם בשני אתריי www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com

."סיורים גליליים וטיולים מרגשים עם אפי נחמיאס לקבוצות וימי הולדת".

סיורים בציפורי העתיקה בבית הכנסת והתיאטרון, בפסיפס הנילוס והמונה ליזה, סיור מודרך בנצרת בכנסיית הבשורה ותצפיות לאורך בקעת נטופה.